The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן בזמן הגזירה במצרים ד" כל הבן ילוד היאורה תשליכוהו " [כמ"ש בשני דפ' שמות], היו שיטות בבנ"י שיש להכנע או "פירש מאשתו", ודוקא הנשים הצדקניות שבאותו הדור לא התפעלו מהגזירה והעמידו "זרע ברך ה'" ש"הכירוהו תחלה", ולכן בזכותן נגאלו אבותינו ממצרים! וההוראה : היום, כשיש נסיון העשירות – להשקע ב"יאור" – מקור הפרנסה, אסור "להכנע" ולומר "אמריקה איז אנדערש" ו"אחרי רבים להטות", וגם לא להסתגר בתוך הד' אמות ו...

התוכן [ המשך ] ההוכחה ש" לא מת " כלל, אפי' לא באופן ש"קטלא פלגא ", מכיון שהגשמי אינו תופס מקום כלל אפי' לא כדבר טפל , ולכן " הוא בחיים " – הוא מ" זרעו בחיים ", שפירושו, שזה ש"זרעו" הם "בחיים" בתומ"צ ה"ז בגלל שהם " זרעו " – הוא החי' אותם (בכח הקב"ה, מכיון שהוא בטל במציאות). והרי רק מי שהגשמי אצלו אינו תופס מקום כלל (אפי' לא בדרך טפל), והגשמי הוא רק " כלי " שע"י מקיימת הנשמה את שליחותה בעוה"ז, יכול...

התוכן על קביעת הגמ' ש" יעקב אבינו לא מת " [כמ"ש רש"י בשישי דפ' ויחי] שואלת הגמ' "וכי בכדי חנטו חנטייא וכו'", והגמ' (לא חוזרת בה מקביעה זו, אלא) מתרצת (עם לימוד מפסוק) ש" מה זרעו בחיים אף הוא בחיים ". ולא כאלו שרוצים לפרש ש כאילו "הוא בחיים", אלא " הוא בחיים" בדיוק כמו " זרעו בחיים"! ויובן זה עפמשנ"ת באגה"ק, שעיקר חיי הצדיק, גם בעלמא דין , אינם חיים בשריים אלא חיים רוחניים – אהבה, ויראה ואמונה. ואף...

התוכן דובר כמה פעמים שב"דברי כבושין " ישנו פירוש נוסף ע"ד מה שכתוב " יכבוש עוונתנו ותשליך במצולות ים כל חטאותם" - דברים המעוררים לתשובה שעי"ז ייכבשו כל העוונות במצולות ים. ובפרט בזמננו, לאחרי הכרזת נשיא דורנו ש" הכל מוכן לסעודה " - סעודת לויתן שור הבר ויין המשומר (שדוקא ביין צריכים שמירה יתירה מענינים בלתי-רצויים); מעלת יום זה - עשרה בטבת, שהוא יום העשירי בחודש העשירי , ובשנה שבה כבר " כלו כל הקצי...

התוכן בשיעור רמב"ם היומי מצינו דבר והיפוכו: תחילה כותב ש" מותר לאכול חולין טמאים ומשקין הטמאים", ובמילא חל ע"ז מאחז"ל " דייך מה שאסרה לך תורה", ולאח"ז מבאר מעלת הפרישות , כולל פרישות מאכילת חולין טמאים , שזו מביאה "לידי טהרת הגוף ממעשים רעים .. לידי קדושת הנפש מדעות הרעות וכו'"! והביאור: אף אם גם בהתחלת העבודה ה"ה בבחי' " חיל ", עבודה עפ"י תורה - " דייך במה שאסרה לך תורה", מ"מ צ"ל ההליכה והעלי' "...

התוכן ענינה של תורה הוא – לא כמו שביקשו המלאכים "תנה הודך על השמים ", אלא לפעול ביהודי שנמצא למטה בעוה"ז , שלא זו בלבד שלא יכנע לדרישות העולם, אלא שיפעל שיקויים בו "ושכנתי בתוכם". וא"כ יש לדעת שהשיטה לפי' כדי להיות כלי לקבלת התורה צריך להיבדל מהעולם – היא היפך התורה , וא"כ – היפך האמת , וגם היפך הטוב – כי טוב וקדושה ואמת קשורים זב"ז, וכמ"ש " חסד לאומים – חטאת !". וכמו שראו אצל אותם אוה"ע ששיטתם הי...

התוכן יום זה קשור עם ענין הספרים , ובמילא ה"ז זמן מתאים להזכיר אודות גודל ענין הספרים. שבקניית ספרי קודש, בנגלה או בפנימיות התורה, ישנם ב' דעות, אם מקיימים בזה מ"ע דאורייתא או דרבנן (ש" חביבין (או " חמורין ") עלי דברי סופרים'"); נהוג שגם לקטנים יהיו ספרי קודש שלהם; כרגיל, הסיום הוא בחלוקת שטר לצדקה, ועכשיו נוסיף עוד שטר א' כהשתתפות בקניית ספרים חדשים, בנגלה או בחסידות, או בתיקון ספרים ישנים, או לת...

התוכן כללות ענין התפילה צריך להיות באופן ד" דע לפני מי אתה עומד " – לחשוב אודות הקב"ה , ועאכו"כ בביהכנ"ס ובשעת תפלה בצבור . ולכן תמוה ה"סדר" שנעשה כאן, שבמשך כל זמן התפילה עומדים ומתבוננים על תנועותיו של "בשר-ודם", ועושים מזה "שפיץ"-חסידות"... ו"עבודת התפילה" וכו'. לא מדברים כאן על הצורך להתפלל מתוך סידור , אלא על דין פשוט בשו"ע: "דע לפני מי אתה עומד"! וכן מפורש בשו"ע שאין לתלות ביהכנ"ס ציורים וכי...

התוכן בשלישי דפ' ויגש נאמר "ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי אם האלקים", שיוסף הכריז שירידתו למצרים היא שליחותו של האלקים , ולא כדי להשאר, ח"ו, במעמד ומצב בלתי-רצוי אלא אדרבה – "וישימני לאב לפרעה .. ולמושל בכל ארץ מצרים וגו'". ואף שהיא ע"י " האלקים " – שמעלים ומסתיר על שם הוי', אבל הכוונה הפנימית היא אותה כוונה שבשליחות ע"י שם הוי' . וההוראה : גם כאשר יהודי יוצא ממעמד ומצב בלתי-רצוי עליו להכריז שזוהי...

התוכן ההוראה מכללות ימי החנוכה היא – קיום המצוות באופן של "מהדרין מן המהדרין", שבכל יום צריך להוסיף, "מעלין בקודש", באור ד"נר מצוה ותורה אור". ולא די במה שהוסיף ביום השני, אלא עליו להוסיף ולהעלות בקודש בכל יום ויום ! ו"אבן הבוחן" האמיתי לבדוק באם קלט האדם את עניני חנוכה בפנימיותו הוא ביום שלאחרי חנוכה , שאז אין ציווי על זה מצד הקב"ה ובכל זאת ה"ה ממשיך ומקיים את ההוראות של חנוכה על דעת עצמו וממשיך...

התוכן לאחרונה הועלת הצעה – והלואי שתתקבל – להוסיף בשמחה בימי החנוכה ע"י עריכת התוועדויות של שמחה וכו'. אע"פ שלהלכה נפסקה לא כדעת הרמב"ם שימי החנוכה הם גם "ימי שמחה", כ"א "להלל ולהודות ולא למשתה ולשמחה ", וידוע עד כמה נזהרו גדולי ישראל בדורות האחרונים שלא לקבוע מנהגים חדשים גם כאשר אין חשש מצד "לא תוסיפו" וכו' – הרי בנדו"ד אי"ז מנהג חדש כי מקורו בפס"ד הרמב"ם . ונוסף לזה מדגישים שאי"ז בתור קביעות מנ...

התוכן 1) כאשר תבואו הערב הביתה, כדאי שתבקשו מהוריכם להוסיף ולספר לכם "וואָס די ליכט'לאַך דערציילן" – סיפורים מדברי ימי ישראל שתוכנם שאע"פ ש"אתם המעט מכל עמים" בכ"ז "אתה בחרתנו מכל העמים", ושבכל יום ויום צ"ל הוספה ב"נר מצוה ותורה אור" וכו'. ועי"ז שכל ילד מתנהג באופן שמוסיף ומאיר את ביתו וכו', זוכים לברכות ה' עד לברכה העיקרית – גאולה האמיתית והשלימה. 2) הכוונה בנתינת דמי חנוכה (בפרט) בנר ה' דחנוכה,...

התוכן איתא בסיום מס' סוכה שמשמרת בילגה נקנסה ש"לעולם חולקת בדרום וטבעתה קבועה וחלונה סתומה". והטעם (א'): "מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה והלכה ונשאת לסרדיוט א' ממלכי יוונים, כשנכנסו יוונים להיכל ( בימי מתתיהו בן יוחנן . רש"י) היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח ואמרה: לוקוס לוקוס (זאב) עד מתי אתה מכלה ממונן של ישרל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק?! וכששמעו חכמים בדבר קבעו את טבעתה וסתמו את חלונה". ובגלל מ...

התוכן האבות היו רועה צאן , כי רועה צאן נמצא בשדה בהתבודדות ומנותק מהרעש של העיר וכו', והוראה מעבודה זו היא שכ"א צריך להקציב לעצמו זמן שבו יהי' בהתבודדות שיוכל לעבוד את ה' בלי בלבולים וכו', אבל חידושו של יוסף הי' שגם בהיותו במצרים ובאופן ש"בלעדו לא ירים איש - שבכל העולם כולו - את ידו ואת רגלו", הנה בשעת מעשה הי' דבוק עם ה' כמו האבות ש" הן הן המרכבה "! וההוראה מהנהגה זו : לכל יהודי יש את הנתינת-כח מ...

התוכן הוראה מימי חנוכה : בתקופה שלפני נס חנוכה היו " מתיוונים " בין בנ"י, שהתחילו בזה בטענה שבזמן כזה שהיונים שולטים בכל וכו', מספיק שהענין של " ונפלינו אני ועמך מכל העם וגו'" יהי' בתוך ביהמ"ק וביהכנ"ס , אבל בחוץ צריך להתנהג כמו " יונים " ולא להרגיזם בהכרזת "אתה בחרתנו מכל העמים". ומזה נשתלשל אח"כ שהתביישו ביהדותם כ"כ עד ש" משכו ערלתם " (כי הרי היונים הסתובבו ערומים ובמילא הרי גם היהודי צריך להסתו...

התוכן ענין עיקרי במצות נר חנוכה הוא " פרסומי ניסא " – "נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ ", וכך להאיר גם את ה"חוץ", עד שגם אוה"ע שבסביבתו רואים את האור דנר חנוכה. לאחרונה ניתוסף בזה ע"י קביעת המנהג לערוך הדלקת נר (ראשון ד)חנוכה במעמד של "פרסומי ניסא" בקנה מידה עולמי , ע"י השימוש בלויין ("סאַטעלייט"), שמנצלים אותו לכבודו של הקב"ה, שע"י רואים בעיני בשר את פעולת ההדלקה בכל רחבי העולם באותו רגע מ...

התוכן איתא במדרש עה"פ בתחילת חמישי דפ' וישב "ויוסף הורד מצרימה" - " כבשון המד"א וירד מים עד ים"!: למרות שבפשטות היתה זו ירידה עצומה , ירידה ממצב של " בן זקונים " של יעקב , בחור האבות, ושדוקא לו הביא " כתונת פסים " שמורה על מעלותיו האמיתיים - הרוחניים , למצב של מצרים ערות הארץ , אעפ"כ מפרש במדרש שהכוונה בירידה זו היתה ל" כבשון " - הוא כבש את מצרים ו[מכיון שפרעה הי' "מולך בכפה" - גם] את כל העולם "מי...

התוכן אדה"ז מקשר את הגאולה בי"ט כסלו עם הפסוק " פדה בשלום נפשי וגו'". והלימוד: ישנם כאלו שעושים "חלוקה" – חלק מהיום עובדים את ה' וחלק מהיום עוסקים ב"הנהג בהן מנהג דרך ארץ", היינו שהיצה"ר טוען שבעניני מסחר וכיו"ב גופא לא צ"ל ניכר ה" ונפלינו " בין בנ"י לאוה"ע. היסוד לטענה זו הוא הפירוד והעדר ה"שלום" בין נפה"א והנפה"ב, ובמילא "חולקים" ביניהם את הזמן ביום, וכל א' מהם שולט כמה שעות... וע"ז אומרים: לא ש...

התוכן נשאלת השאלה: איך אפשר לתבוע מכל יהודי, מבלי הבט על מעמדו ומצבו, שבכל עת, גם כעוסק בעניני חול, יתנהג באופן שיהי' ניכר עליו ש" ורוממתנו מכל הלשונות"?! והמענה לזה היא שהקב"ה נותן לכאו"א הכוחות לזה ע"י התורה . שהרי בכל א' יש נשמה שהיא " חלק אלוקה ממעל ממש " ולגבי הקב"ה אין שום דבר יכול לעמוד נגדו. וע"י התורה מתגלה הנשמה שבכל א' באופן שהיא חודרת כל כחות נפשו באופן שהיא תנהיג את החיים. ובזה הוראה...

התוכן ידוע פי' הבעש"ט על המשנה "הקורא את המגילה למפרע לא יצא", שמי שקורא את המגילה כסיפור שאירע " למפרע " – לא יצא. אלא יש לדעת שהכוונה בזה היא אליו בזמן הזה . ועד"ז בנוגע לזכרון ענין יציאת אדה"ז לחירות – יש לדעת שהכוונה היא לכל א' בכל מקום ובכל זמן – הוא יוצא כעת משעבוד לגאולה . וככל ענין של פדי' – לקשר זאת עם תורה וצדקה , ולפעול זאת גם על אחרים, ובאופן ד" יכוף כל ישראל ללכת בה". [ומי שאינו מקיים...

התוכן הביאור מדוע אין להתפעל מ"ישובי עשו" ו"האלופים הכתובים למעלה" [בסוף פ' וישלח] – פרש"י בתחלת פ' וישב ב"מה כתיב למטה אלה תולדות יעקב יוסף, וכתיב והי' בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ", ובמילא אין להתפעל מהם, ואדרבה – "וישב יעקב – ביקש יעקב לישב בשלוה ", ובפרט ע"י העבודה ד" יוסף לי ה' בן אחר" וכו'. אבל זה שהתורה מאריך ב"ישובי עשו" מתורץ עפ"י דיוק לשון רש"י "בית עשו לקש " (שזה מציאות) ולא...

התוכן הטעם לההתוועדות ביום מסויים זה (דאף שענין ההתוועדות הוא דבר טוב לעצמו, אבל צ"ל טעם למה זה בא בפועל דוקא ביום מסויים) – עפ"י הכלל "אזלת לקרתא הלך בנימוסי'", ומנהג בני ישראל בכמה מדינות, שביום החתונה, ובפרט כשזה קשור עם מספר שנים מיוחד [חמישים שנה], מתאספים בני המשפחה וידידים וכו' לשמוח ביחד. ובנוגע לבני ישראל הרי יש לזכור שההתאספות צ"ל באופן של "כל מעשיך לשם שמים " – שמנהג זה צריך להביא להוספ...

התוכן לבד זאת שלימוד תורת החסידות מביא שקיום המצוות יהי' מתוך חיות ורגש ולא בדרך "מצות אנשים מלומדה" בלבד, ובמילא מקיים את המצוות בהידור – הנה בזה תלוי גם כללות קיום מצות מעשיות בפועל. כי אם החיות והרגש הוא בענינים אחרים, ה"ז יכול להשפיע שגם המעשה יהי' באותם ענינים. וב"חיות" של מצוות גופא שע"י תורת החסידות – ב' ענינים, וכמו שאדמו"ר הרש"ב כותב באג"ק אודות י"ט כסלו שאז " אור וחיות נפשנו ניתן לנו": 1...

התוכן לתרץ השאלה במ"ש בשלישי דפ' וישלח "ויקרא יעקב שם המקום פנ י א-ל גו'" ואח"ז "ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנ ו א-ל וגו'", מציין הצ"צ "ועיין באו"ת מהמגיד נ"ע פ' וישלח", [וכיון שכך אין להתעצל אלא לקיים את דברי הרב ולעיין שם בפועל, לא כדעת הטועים שכשמציינים במאמר "ועיין" אין הכוונה אליו בפועל כי אינו "מעיין"... או שסומך על בעל המאמר ומאמין לו...]. והביאור שם הוא: מתחילה כשהי' הנצחון רק על שרו של עשו...

התוכן התחלת אגה"ק סי' ב' [שכתב אדה"ז "בבואו מפטרבורג"] הוא "קטנתי מכל החסדים ומכל וגו' [כמ"ש בראשון דפ' וישלח]. פי' שבכל חסד וחסד שהקב"ה עושה לאדם צ"ל שפל רוח מאד". הטעם שאינו מצטט בפירוש גם את המשך הפסוק "(ומכל ) האמת ", אבל לאידך, מצטט את התחלת הענין " ומכל " – יובן עפ"י פרש"י ש" חסדים " קאי על החסדים שלא הי' לו ע"ז הבטחה, ו" האמת " קאי על החסדים שהי' לו ע"ז הבטחה. והנה ליעקב היתה הבטחה מפורשת א...