The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן בהמשך למ"ש בגמ' שבחמשה-עשר באב פסקו לכרות העצים למערכה מוסיף הגמ' ש"מכאן ואילך מאן דמוסיף יוסף", ופרש"י " מט"ו באב ואילך , דמוסיף לילות על ימים לעסוק בתורה, יוסיף חיים על חייו", והיינו שבט"ו באב מתחיל ההוספה בלימוד התורה בלילה , ולכן מוסיפים לו חיים גם על חייו שיש לו מצ"ע. וענין זה דט"ו באב, שבא בהמשך לתשעה-אב, בעבודה : אחד שנמצא במצב של חושך ו" לילה " של "תשעה-באב" ‏–‏ הבהמ"ק שבו ("ושכנתי ב...

התוכן על השאלה מדוע מתחלת המשנה ב"מאימתי קורין את שמע בערבין " ולא בשחרית , מתרצת הגמ' ד"יליף מברייתו של עולם דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד". אבל מדוע היתה בריאת העולם כך? אלא זוהי הוראה: כאשר האדם מסתכל ורואה את חושך העולם, ושואל א"ע: מה יכול הוא, איש א', לפעול בעולם כזה?! אומרת התורה שזהו הסדר ש ה ' קבע כבר בתחלת הבריאה – ש" ערב " ו" חושך " בא לפני "בוקר" ו"אור", ושיהודי ע"י עבודתו יאיר את החו...

התוכן [המשך] והראי' שהגאולה ותחיית המתים אכן תהי' בפועל באופן ד אתהפכא ("עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים "), אף שאין הכרח בדבר, היא "עכשיו שנתקיימה נבואתו של אורי' " ש" ציון שדה תחרש ": אף שבחורבן בית שני לא נשאר כלום מהבית כ"א העצים והאבנים (דלא כבחורבן בית ראשון) –"ציון שדה נחרש ", אבל רק על ידי זה , שלא נשאר אפי' היסוד של אבנים אלא זה נחרש , נעשה זה מקום ראוי לזריעה ולצמיחה . ומזה הוכיח ש...

התוכן איתא בסיום מס' מכות: "כבר הי' ר"ג וראב"ע ור"י ור"ע מהלכין בדרך .. כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים התחילו הן בוכין ור"ע מצחק .. אמרו לו מקום שכתוב בו והזר הקרב יומת ועכשו שועלים הלכו בו ולא נבכה, אמר להן לכך אני מצחק דכתיב ואעידה לי עדים נאמנים את אורי' הכהן ואת זכרי' בן יברכיהו, וכי מה ענין אורי' אצל זכרי' .. אלא תלה הכתוב נבואתו של זכרי' בנבואתו של אורי', באורי' כתיב לכן...

התוכן עשרת הדברות [שברביעי דפ' ואתחנן], שהתחלתן היא ב"אנכי ה' אלקיך" וסיומן ב"לא תתאווה .. וכל אשר לרעך", נאמרו בפרטיות ובאופן ברור דוקא – בשש מאות ועשרים אותיות, כנגד תרי"ג מצוות בתורה וז' מצוות דרבנן. וההוראה הברורה : כשם שצריכים להיות זהיר בקיום ציווי הקב"ה ש" בין אדם ומקום " – " אנכי ה' אלקיך ", כך באותה מדה צריכים להיות זהיר בכל הענינים שבהמשך העשה"ד, גם הענינים שהם לכאו' שייכים רק לחבירו , "...

התוכן בשיעור היומי ברמב"ם נתבארו פרטי דינים באיסורי המזבח, וכותב שם: "נמצאו כל האסורים למזבח הרי הן י"ד , ואלן הן, בעל מום וכו'". א' התירוצים על השאלה שלכאו' ישנם עוד ג' איסורי מזבח שלא נימנו בי"ד הנ"ל – הוא, שאיסורי מזבח אלו נכללו באלו הי"ד שכן נימנו. אלא שלכאו' הי' עדיף שימנה אותם בפירוש ולכתוב שיש י"ז איסורי מזבח? וי"ל כי ענין המספר הוא בעיקר לתועלת זכרון הדבר ואינו משנה מאומה להלכה. והרמב"ם וי...

התוכן המשימה המיוחדת בזמננו זה היא לבטל את כללות ענין הגלות ע"י ביטול סיבת הגלות. והנה סיבת חורבן בית הראשון היא – עון ביטול תורה – "שלא ברכו בתורה תחילה", שברכת התורה "ונתן לנו את תורתו .. נותן התורה", מדגיש שלימוד התורה אינו באופן של "כחי ועוצם ידי" אלא היא חכמתו של הקב"ה . וביטול סיבת הגלות הוא ע"י לימוד התורה באופן שמודגש בו הענין ד"נותן התורה". סיבת חורבן בית השני היא – שנאת חנם . וביטול סיבה...

התוכן איתא במדרש " בשבעה בחודש . . נכנסו נכרים להיכל ואכלו ושתו וקלקלו בו". התורה מספרת זאת כדי שזכרון הדברים יביא לתיקון סיבת החורבן ובדרך ממילא ייבטל המסובב. ועפמ"ש במדרש "בא וראה כמה חביבין תינוקות לפני הקב"ה . . כיון שגלו תינוקות גלתה שכינה עמהן", מובן, שכשילדי ישראל יתנהגו באופן כזה ש"לא מגיע" להם להיות בגלות, ייצאו ביחד עם כל בנ"י מהגלות ושכינה עמהם. 2) הוראה ממ"ש בשיעור תהלים היומי "אבואה א...

התוכן מסופר בגמ' (גיטין נו) שלאחרי שראה שאת הגזירה מלמעלה ש"הלבנון [ביהמ"ק] באדיר יפול" לא תתבטל, ביקש ר' יוחנן בן זכאי מאספסינוס "תן לי יבנה וחכמי'" – כ"תחליף" לביהמ"ק, וכמאחז"ל "משחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה", ויתירה מזו – זה מזרז את בנין ביהמ"ק. ונמצא שעוד לפני החורבן בפועל, הסכים הצד-שכנגד לביטול החורבן. דהנה, אע"פ שצריך לזכור שכללות ענין הגלות הוא עונש וצרה ומצוקה שאין כמוה ו...

התוכן ענינו המיוחד של האריז"ל הוא גילוי פנימיות התורה , ובפרט כפי שנתגלתה בתורת חסידות חב"ד, שחלק הנסתר דתורה עד ל"רזין דרזין" נמשך ונתגלה למטה למטה ביותר, עד שגם השכל דנפה"ב יכול להבין את זה, וכתוצאה מזה נעשה גם שינוי בחומר המוח הגשמי שע"י ריבוי העסק במושכלות ניתוסף בשרטוטים וחריצים שבו, עד שזה נמשך ויורד למעשה בפועל . ומזה שע"י תורת חסידות חב"ד נמשך "רזין דרזין" למטה ביותר, מובן שזה ע"י ההמשכה מ...

התוכן 1. נמצאים אנו ב"תשעת הימים" בתחלת חודש " מנחם -אב", שנק' כך כי הובטחנו מה' ש" והפכתי אבלם לששון ". שע"י עשיית התשובה, שעי"ז מתבטלת סיבת הגלות ש"מפני חטאנו גלינו מארצנו", יקויים היעוד "יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים" בגאולה האמיתית והשלימה – ימים טובים ושמחים יותר מהרגיל כ" יתרון האור מן החושך וגו'". ולכן יש להוסיף בימים אלו בלימוד התורה ובקיום המצוות, ובמצוה התפלה ובקשה מה' לברכו...

התוכן בשני דפ' דברים נאמר (בהמשך לדברי משה רבינו "איכה אשא לבדי וגו'", שע"ז אמר לו הקב"ה שיקח "שרי אלפים ושרי מאות וגו'"): "ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו לא תכירו פנים במשפט וגו' והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו". וההוראה: כאשר יהודי צריך לשפוט את עצמו ולהחליט כיצד עליו לפעול בפועל, מצווה עליו התורה שהמשפט צריך להיות [לא עפ"י רצונותיו , אלא] " צדק "‏ – ‏ עפ"י תורה ! וכאשר ישנו ענין ק...

התוכן 1) זירוז אודות עריכת "סיומים" בכל יום מתשעת הימים. ובנוגע לתשעה באב - כדאי לעשות סיום, נוסף על מוצאי ת"ב, גם בת"ב עצמו [אף שזה יהי' בלי סעודה וכו']. 2) ר"ח הוא יום הסתלקות אהרן הכהן שענינו לברך את כל ישראל, ועד"ז זרע אהרן - " הוי מתלמידיו של אהרן.. ומקרבן לתורה". 3) הקשר בין ימים אלו למ"ש בהתחלת מס' תמיד [עליו נערך "סיום"] ומס' מדות: " בשלשה מקומות הכהנים שומרים וכו'" - שלשה השבועות, והלוים...

התוכן אע"פ שכללות התומ"צ "קולטין", "מגינא ומצלא", ובלשון מ"ש [בשישי דפ' מסעי] "ערי מקלט תהיינה לכם", אבל בעיקר ה"ז בנוגע לתורה – " דברי תורה קולטין ", ש"מגינא ומצלא אפי' בעידנא דלא עסיק בה". ועד"ז ישנן כמה מצוות שהענין ד"מגינא ומצלא" שבהן הוא ביתר שאת וביתר עז, כמו מזוזה – שנועל את הבית שלא יכנס בו זר , ועאכו"כ – היצה"ר , ה"גואל הדם". תפילין – שעי"ז "יראו כל עמי הארץ כי שם ה' נק' עליך ויראו ממך"....

התוכן בענין גבולות א"י [כמ"ש בשלישי דפ' מסעי] פרש"י בכ"מ את המלה "גבול" – " מיצר ". כמו בפרק לד פסוק ב' "לפי שהרבה מצוות נוהגות בארץ . . הוצרך לכתוב מצרני גבולי רוחותי' סביב וכו'". ולכאו', הרי מצינו הלשון "גבול" בפסוקים לפנ"ז ורש"י אינו מפרש ע"ז כלום, וכן בפ' יתרו נאמר " והגבלת את ההר" ושם לא הוצרך לפרש שפירושו " מיצר "? והביאור: פירוש העיקרי ב"גבול" בכ"מ אינו רק המיצר, אלא את כל השטח שנמצא בתוך מ...

התוכן שם הפרשה מטות-מסעי . "מטות" מורה תוקף וחיזוק, ו"מסעי" מורה על ההילוך והנסיעה בעילוי אחר עילוי, ועד שדרגה הקודמת נחשבת כמו "מצרים". וז"ש "אלה מסעי בנ"י אשר יצאו מארץ מצרים ", שכ"ז שלא הגיעו עדיין לא"י לא יכלו לנוח ולהשאר במקומם, ועד שהרגישו דעדיין צריכים לצאת "מארץ מצרים"! וההוראה : ביחד עם העמידה בתוקף בנוגע לעניני תומ"צ, צריך להוסיף בעבודתו בעילוי אחר עילוי, עד שזוכים לגאולה האמיתית והשלימה...

התוכן הוראה ממאמר המשנה " הוי גולה למקום תורה ": במשך ימי הקיץ ישנם רבבות מבני ישראל שנוסעים "מארצך וממולדת ומבית אביך", מקום מגורם הקבוע עם כל הנוחיות וכו', וגולים ל" קאָנטרי " שאין שם כלל את כל הנוחיות שבבית ומ"מ קוראים לזה " מנוחה "!..., וכאן רואים כחו של רצון - ע"י שמשתכנעים שייהנו מזה - הופכים ענין של גלות וצער לענין של תענוג ! אבל לאחכ"ז אי"ז הבית הקבוע שלהם ובמילא זהו ענין של " הוי גולה ",...

התוכן 1) כתיב " פקודי ה' ישרים משמחי לב ", וקאי על לימוד הלכות שבתורה בכלל . ומ"מ ישנם ענינים שבהם מודגשת ענין השמחה. דאע"פ ש"שמחה של מצוה" היא מצד קיום רצונו ית', שזה שווה בכל המצוות, אבל השמחה צריכה לחדור גם את השכל , וזה בא בעיקר ע"י שזה ענין של שמחה גלוי' גם עפ"י הבנת השכל . מבין ענינים של שמחה גלוי' שבתורה, מתאים בימים אלו, בין המצרים, לימוד הלכות גאולה , ובמיוחד, מכיון שמדובר בימי חורבן ביהמ...

התוכן הוראה מהציווי שבשני דפ' מטות "החלצו מאתכם אנשים.. לתת נקמת ה' במדין וגו'"" אדה"ז מבאר ש" מדין " הוא מלשון " ריב ומדון " – היפך האחדות ח"ו בין בנ"י, וקליפה זו היא "מקור התהוות הרע" – התחלת האפשרות למצב של חסרון ח"ו בעניני תומ"צ. וזהו תוכן הציווי "החלצו מאתכם וגו'" – שכאו"א מישראל צריך לעשות כל התלוי בו כדי לבטל את הענין ד"מדין" ולהביא לידי אהבת ישראל , וזוהי "נקמת ה' " – זה ענין שנוגע להקב"ה...

התוכן בכל מעמד ומצב, בגשמיות ו/או ברוחניות, יכול כל יהודי להתנהג באופן של חיות בעצמו ו"להחיות" את הסביבה, ומתוך שמחה! למרות הענינים הבלתי-רצויים שרואה אצל אחרים. כי אף שבנוגע להתנהגות בלתי-רצוי' שלו אינו יכול לטעות, אם רק עושה חשבון-צדק וכו', אבל בנוגע לאחרים הרי "אין אדם יודע מה שבלבו של חבירו", ושייך שמה שנראה לו בזולת התנהגות כבלתי-רצוי' ה"ז מפני שלא יודע מה הלה חשב בשעת מעשה, ואולי היתה לו מחש...

התוכן א' מהחמשה דברים שאירעו בשבעה עשר בתמוז הוא ש" בוטל התמיד ", וזה קשור עם חמישי דפ' פינחס שמדובר שם על הציווי של הקרבן תמיד וכו'. וי"ל שבקריאת פ' התמיד, ש"כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה ", מרומז התיקון לביטול התמיד וכו'. ויש לקשר זה גם עם המאורע של " הובקעה העיר ", כי הנקודה התיכונה והנשמה של כל העיר ‏ – ‏ירושלים‏ – ‏היא ביהמ"ק , והנקודה של ביהמ"ק היא הקרבת הקרבנות , אשר, התחלת וסיום הקר...

התוכן הוראות ממ"ש בשלישי דפ' פינחס בנוגע לחלוקת הארץ: 1) מצד א' "לרב תרבה נחלתו ומעט תמעיט נחלתו" – הנהגה עפ"י שכל , ומצד שני "אך בגורל יחלק את הארץ" – הנהגה ש למעלה מן השכל . וההוראה: מצד אחד דורשת התורה שהנהגתו של יהודי תהי' ע"פ טבע , אבל ביחד עם זה צריך יהודי לדעת ולגלות את האמת , שהטבע עצמו הוא למעלה מן הטבע – אלקות . 2) הענין ד"חלוקת הארץ" כפשוטו הוא שכל א"י לגבולותי' ניתנה לכאו"א מישראל , כפ...

התוכן 1) ההוראה לבנות ישראל בזמננו מהסיפור ב פ' פינחס אודות בנות צלפחד שממנו למדו חז"ל שאצל בנות ישראל היתה חיבת הארץ יותר מאשר אצל בני ישראל: כאשר "מפני חטאינו גלינו מארצנו" ורואים את חורבן ביהמ"ק גם בא"י – העבודה היא שתהי' תשוקה שיחזור להיות מעמד ומצב של גילוי אלקות , ענינה של א"י אשר "תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה", דהיינו, לפעול בכל פרט ובכל ענין שיהי' ניכר ש"הנה ה' נצב . . ומ...

התוכן 1) אסור ליהודי ליפול ברוחו מחושך הגלות! עליו לזכור תמיד אשר " בני בכורי ישראל"! ומה שרואה דבר בלתי-רצוי, הרי זה גופא מדגיש גודל חיבתן של ישראל אצל ה', "כמשל מלך גדול ונורא הרוחץ בכבודו ובעצמו צואת בנו יחידו מרוב אהבתו ". אף שטוב נעלה זה צריך לבוא גם בגילוי לעיני בשר, ע"י שמתגלית גם בחי' " החסיד " (תואר שאא"פ לתאר אפי' ביחס לה' כאשר מעניש וכו'), עד שבנ"י מהללים ומשבחים את ה' על היותו " חסיד "...

התוכן בסליחות די"ז בתמוז , קודם אמירת הפיוטים המיוחדים ליום זה, אומרים ג' פסוקים: 1) אל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלים תהלה בארץ. 2) כי עמך מקור חיים באורך נראה אור. 3) אלקינו בושנו במעשינו ונכלמנו בעוונינו. והסדר מדוייק : פותחים ב"שטורעם" ש"אל תתנו דמי לו'" - אסור להניח לה' לשתוק , ויש להפציר בו, "עד יכונן ועד ישים את ירושלים תהלה בארץ "!! וכשטוענים כיצד יתכן לפנות אל ה' כך?! באה התשובה...