The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן בהמשך להאמור לעיל אודות "איגוד תלמידי הישיבות" – כדאי ונכון שיהי' גם איגוד של התלמידים שלמדו במוסדות בעבר . ובפרט שגם אלו שכבר יצאו מהמוסדות נשאר שמם של המוסדות עליהם, ורישומה של פעולת המוסדות הקשורים עם הרבי – הסרת הענינים הקשורים עם גשמיות וחומריות – ישאר תמיד , אפי' אם א' יתעקש בכל כחותיו לבטלו – לא תהי' ההנאה שלו בגשמיות שלימה ! מצד "דמות דיוקנו של אביו נראית לו" בשעת מעשה... ובנוגע לעני...

התוכן הצעה להביא לידי פועל את הרעיון שכ"ק מו"ח אדמו"ר העלה בתחלת בואו לאמריקא (שמח"ת תש"א) – לייסד " א יגוד ת למידי ה ישיבות": ההתחלה – " פון זיך ", בתלמידי מוסדות הקשורים ושייכים אל הרבי ואל ליובאוויטש (הן ישיבות והן מוסדות לבנות), ותקותי שבמשך הזמן יכנסו באיגוד גם תלמידי כל שאר הישיבות; כל התלמידים זכאים להרשם (לאחרי שיקבלו ע"ע – לא בדרך כפי' – את הזכויות ואת ההתחייבויות). אלא שישנם "חברים פועלי...

התוכן ביאור חומר האיסור דמשקלות "לא יהי' לך בביתך איפה ואיפה וגו'" שבשביעי דפ' כי תצא, עד שעוון זה הביא את הענין דמלחמת עמלק (וכמו שנלמד במדרש מסמיכות ענינים אלו בפ' כי תצא): כשיש לאדם שתי גישות – "משקלות" – שונות: [לא כמו שצריך להיות , עפ"י הכלל "כל מאן דאסר לן רחמנא שרא לן כוותי'", שצרכי הנשמה , שהיא המחי' את הגוף, יהיו אצלו העיקר , ועניני הגוף רק טפלים , אלא] הגישה שלו לצרכי הגוף היא שיש לעשות...

התוכן א) סיום הכנס בהכרזה בקול רם: "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה לכאו"א מישראל", ולא להוציא ח"ו אף אחד מישראל מן הכלל! על אלו שחושבים לומר "מילה קשה" על יהודי, לדעת: כל יהודי הוא בנו יחידו של ממה"מ הקב"ה, והמלך מבקש לקרב אותו ע"י שמראים לו "פנים שוחקות" וכו', ובפרט בחודש אלול ש"המלך בשדה" ועומד ליד אומר הדברים ובוחן האם הוא ראוי לומר דברים כאלו על בנו יחידו של ממה"מ הקב"ה! אם רוצה שה' יראה ל...

התוכן על איש צבא, ובפרט כאשר הוא על הגבול כדי להגן מאלו שנמצאים מחוץ לגבול, ניכר תמיד שהוא איש צבא – "צבא" כראוי, ש" ה' אלקיך מתהלך בקרב מחניך וגו'" [רביעי דפ' כי תצא]. ואז די (ברוב פעמים) בעצם העובדה שנמצא על הגבול להגן מפני השונא שיודע שנמצא שם איש צבא, ובכך ממלא את תפקידו גם בשעת האכילה ושתי' ושינה . אך בזה גופא יש צורך בעמידה בתוקף , שאע"פ שהצבא הוא רק "מעט" מהצבא של כל העמים – ה"ז כמו הענין ד...

התוכן [המשך] הם טוענים שצריך לתת "עלי' לתורה" גם לנשים ובנות... – אמנם עלי' לתורה היא דבר גדול ביותר, אעפ"כ אומר הקב"ה שלנשים זה אסור . ואדרבה – העלי' שלהן היא כשלא יעלו לתורה אלא יענו אמן אחרי ברכות התורה של הגברים!; לא רק שאין לאשה להרגיש נחותה מבעלה, אדרבה – התורה קבעה שהבעל צריך את עזרתה, בכלל – האשה היא זו שלוקחת את החטים שהבעל מביא הביתה ועושה מהם לחם הראוי לאכול, ובפרט בחינוך הילדים; לעת"ל...

התוכן ישנם הטוענים כאילו עפ"י תורה קיים חוסר שוויון בין הגברים לנשים, והקימו תנועה שלימה שמטרתה "שחרור האשה". האמת היא, דוקא תנועה זו יצרה אצל הנשים רגשי נחיתות עמוקים ביותר . כי הדבר המשפיל ביותר הוא כשאומרים לאדם שאסור לו לחיות ולפעול בהתאם לאישיותו ולתכונותיו המיוחדות , אלא עליו לחקות את מישהו אחר! התורה קבעה [בשני דפ' כי תצא] " לא ילבש גבר שמלת אשה " וכן " לא יהי' כלי גבר על אשה " – שלכ"א חשיב...

התוכן כאשר ילד יהודי שואל: מנין לוקחים את הכוח הדרוש שלא להתפעל מהגויים הרבים? ויתירה מזו: ישנו גם " אויביך ", היצה"ר, ששליחותו הוא להפריע לתומ"צ, ובאופן שמראה עצמו ל" אוהב " וכך מנסה לפתות את האדם – כיצד יוכל לא לשמוע בעצת היצר? – על כך בא המענה בפ' כי תצא [ראשון דפ' כי תצא] "כי תצא למלחמה על אויביך וגו'": הקב"ה אומר לבנ"י שאמנם יש מלחמה עם היצה"ר, אבל ביחד עם זה באה ההודעה שבו ברגע שהיהודי מחליט...

התוכן 1) התורה אומרת על "הירא ורך הלבב" ש"ילך וישוב לביתו"! (כי עד שישפיעו עליו שלא יהא "ירא ורך הלבב" הוא עלול להזיק...). נניח שכוונתו רצוי', אבל הרי יש פס"ד בשו"ע [סי' שכט], וכבר ראו בפועל הצרות כתוצאה מ"נסיגות" השונות, ועפ"י טבע אין דרך אחרת לבטל הלחץ מצד הגויים כ"א ע"י שיראו שהלחץ לא עוזר ומיישבים את כל השטחים! 2) בהתוועדות דפורים, כשדובר בנוגע ל"איש הירא ורך הלבב", הוזכר מ"ש "ילך וישוב לביתו...

התוכן "פלא הכי גדול" במ"ש בחמישי דפ' שופטים ע"ד הוספת ג' ערי מקלט לעת"ל - כיצד יתכן שלאחרי עבודתם של ישראל בתכלית השלימות, שלכן בא משיח צדקנו, יצטרכו להוסיף עוד ג' ערי מקלט כדי " לנוס שמה כל רוצח "?! ומבואר בכתבי האריז"ל שע"י חטאו של הבל נגזרה מיתה עליו (ע"י קין ) "ו על כל זרעיתיו ", וזהו הענין שאנשים נהרגים במשך הדורות, ואם יבוא משיח באופן ד" אחישנה " לפני הזמן ו"עדיין לא נתקן זרעו של הבל, והתיקו...

התוכן 1) הוראה ממ"ש בהתחלת פ' שופטים " שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך": כל יהודי צריך להעמיד ולמנות לעצמו "שופט", "יצר הטוב", שמורה לו כיצד להתנהג, ו"שוטרים" שדואגים ליישם את הוראותיו של ה"שופט". ואז לא יוכל היצה"ר לגשת ולבלבלו שיתנהג כרצונו מכיון "שברגע זה אין איש רואה את הנהגתו"..., ויש לעשות זאת מתוך שמחה כמ"ש "ישמח ישראל בעושיו", ששמחים "בשמחת ה' אשר שש ושמח בדירתו בתחתונים". 2) סיום רביעי דפ...

התוכן יחד עם כל ההחלטות טובות יש להתחיל מיד עם ענין של מעשה בפועל : א. שלכל ילד וילדה יהי': 1) סידור משלהם, ולכתוב על דף הראשון "לה' הארץ ומלואה" בצירוף שם היהודי של הילד/ילדה, והרי נוסף על ענין התפלה יש בסידור גם פסוקים מתורה . 2) קופת צדקה משלהם ושיכניסו בו מטבע בכל יום חול. ב. להחליט שהמחשבה, דבור ומעשה הראשון של היום יהיו לה'. ג. שכל ילד ישפיע על לפחות עוד ילד א' להתחיל ללבוש טלית-קטן, וכל ילד...

התוכן הוראה ממ"ש בתחילת פ' שופטים "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וגו'": "בכל שעריך" – בכל עניני האדם, מחשבה דיבור ומעשה, עליו להעמיד "שופט" ו"שוטר" – לשפוט בשכלו מה מותר לו ומה אסור לו, ואח"ז צריך שיהי' לו את החוזק להביא את החלטת ה"שופט" לידי פועל . וע"י שכ"א יעמיד שופטים ושוטרים בכל שעריו נזכה בקרוב ממש לקיום מצוה זו בפשטות בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו. א' השיחות דיום א' פ' שופטים, בדר...

התוכן ידוע המשל של אדה"ז על חודש אלול : "משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין [ומוסיף כ"ק מו"ח אדמו"ר: ויכולים ] כל מי שרוצה להקביל פניו וכו'" [וזה מתחיל מליל א ' דר"ח אלול ]. מובן שצ"ל "כלי" לזה. מה טוב שכל ה ג ' לבושים, מחשבה דיבור ומעשה , יהיו בשלימות. "בכל לבבך" - מחשבה , "בכל נפשך" - דבור , "בכל מאודך" - מעשה . [וג' ענינים אלו מודגשים גם במ"ש הרמב"ם אוד...

התוכן דוקא בקשר לחג השבועות נאמר [ בפ' ראה ] "מסת נדבת ידך אשר תתן". והביאור – בהקדם הדיוק במ"ש "נדבת ידך " ולא "נדבת לבך "? אלא מצד גודל הביטול ד"הקדמת נעשה לנשמע" שבחג השבועות , נפעל שהגוף נעשה " מרכבה " לה', עד שהיד נותן צדקה מעצמה ! ומחה"ש זה נמשך לשאר היו"ט ולימים שביניהם. ועפי"ז יובן גודל הענין ד"נדבת ידך ", הביטול דכח העשי' , (" נעשה "), אף שלכאו' אין הבדל בכח העשי' בין יהודי לשאר הנבראים,...

התוכן בנוסף על מה שדובר לפני כמה ימים לילדי מחנות-קיץ שכמובן הכוונה גם אליכן, ידברו כעת מה ששייך במיוחד לילדות ישראל. ידועה תורת הבעש"ט שמכל דבר שרואים או שומעים יש ללמוד הוראה בעבודת ה': א' ממשחקים העיקריים של ילדה קטנה – בזמן שמכינים אותה שתדע איך להתנהג כשתגדל – הוא "בובה" בצורת ילד קטן ש"מטפלת" בה וכו', וכך מחנכים אותה כבר מקטנותה איך לטפל בילדים שכשתגדל תדע לחנך את הילדים שלה (שה' יברך אותה ב...

התוכן מנהג ישראל שכאשר רוצים לברך יהודי, מקשרים זאת עם נתינת צדקה ולימוד התורה לזכותו (כמ"ש בשו"ע שלפני הלימוד מותר להתנות שלאחר יהי' חלק בתורה שלומד). ולכן, ה"ז דבר טוב ונכון וכו' לתקן שמכאן ולהבא, כאשר מתאספים לאחל ולתת מתנות לבן/בת מצוה, לחתן-כלה וכיו"ב – שיקשרו זאת עם נתינת הצדקה ולימוד התורה לזכותם. ומצוה לפרסם . וכ"ז שייך גם לנשים : בנוגע לצדקה – הרי אדרבה, בזמננו הבעלים אכן מכניסים את הכסף...

התוכן השם של כל הפרשה הוא " ראה ", והיינו ש כל הענינים של הפרשה צריכים שיהיו מונחים אצלו בוודאות כמו ענין שרואים. ועפי"ז צ"ע במ"ש בפרשה [בשלישי דפ' ראה] "כי יסיתך אחיך בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך או רעך אשר כנפשך [ה"" חביבין לך ". רש"י) בסתר לאמר נלכה ונעבדה.. לא תאבה לו.. ולא תחמול.. ידך תהי' בו בראשונה להמיתו"‏ – ‏איך יכול להיות מונח אצלו באופן של " ראי' " לא רק לא לשמוע לאלו ה" חביבין לך "...

התוכן בשיעור רמב"ם היומי מדובר ע"ד " קרבן יולדת " [שבראשון דפ' תזריע]. בקרבן זה מודגש הענין ד" אחדות ישראל ": "קרבן" ענינו שע"י מתקרב האדם לאלקות שבזה נכלל כללות עבודת האדם, ובקרבנות יחיד [שעיקר ההדגשה באחדות ישראל הוא בנוגע כל יחיד ויחיד ) ישנם כמה סוגים, אבל בכל הסוגים כמו חטאת ואשם, נדרים ונדבות וקרבן תודה יתכן מציאות שהאדם לא יתחייב בהן ולא יקריבן כל ימי חייו, מלבד סוג א' של קרבן – קרבן יולדת...

התוכן הוראה ממ"ש בראשון דפ' ראה "כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה .. וישבתם בארץ .. והניח לכם מכל אויביכם מסביב": " מנוחה " מורה ששייך מצב של מלחמה אלא שכעת יש לו מנוחה מזה, משא"כ " נחלה " אין לה הפסק . והתכלית היא שגם המנוחה מאויבים תהי' לעולם ע"י שמהפכים את כל האויבים לאוהבים - "והניח לכם מכל אויביכם ". ובעבודה: עוה"ז מצ"ע הוא "עלמא דפרודא" ו"נעשה אדם" לשון רבים – שישנו קס"ד שקיימות ב' מחנו...

התוכן איתא בגמ' [בבא בתרא כא.] "זכור אותו איש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל, שמתחלה מי שיש לו אב מלמדו תורה מי שאין לו אב לא הי' למד תורה.. התקינו שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים .. ועדיין מי שיש לו אב הי' מעלו ומלמדו מי שאין לו אב לא הי' עולה ולמד.. התקינו שיהיו מושיבין בכל פלך ופלך ומכניסין אותן כבן ט"ז כבן י"ז .. עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהיו מושיבין מלמדי תינוק...

התוכן בעל ההילולא [דכ"ף מנחם-אב] כותב ברשימה איך שכל הפרטים הקשורים עם המאסר שלו התאימו עפ"י קבלה ! והביאור, דלכאו' איך מתאים שיכתוב כך בקשר לעצמו עם ענין הענווה, כותב הוא בעצמו – כי הכל הוא בהשגחה פרטית! ומזה ישנה " הוראה עיקרית " ו" הוראה נפלאה ": כל דבר הוא בהשגחה פרטית ורק צ"ל את ה"שאו מרום עיניכם" ואז יראו "מי ברא אלה", ובמילא כשיהודי מתבונן במעמדו ומצבו איך ש"אתם המעט מכל העמים" ושרוב זמנו ה...

התוכן ברביעי דפ' עקב מדובר אודות הסתלקות אהרן [ביאור השייכות בין ענין זה, שקרה בסוף ארבעים שנה במדבר, למ"ש לפנ"ז "פסל לך שני לוחות אבנים וגו'", מפרש"י "סמך משה תוכחה זו לשבירת הלוחות לומר לך שקשה מיתתן של צדיקים לפני הקב"ה כיום שנשתברו בו הלוחות"], ובקשר להסתלקות אהרן כתוב ש"ויבכו את אהרן גו' כל בני ישראל" - "לפי שהי' אהרן רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה וכו'". וההוראה : " הוי מתלמידיו של אהרן...

התוכן 1) [המשך] וההוראה: כאשר א' רואה במדבר הגלות "נחש שרף ועקרב" – צריך לזכור שה" גדול ונורא ", ה' , נותן לו כוח זה! (וכמ"ש בשיעור חומש דיום זה ששייך להיות "ושכחת את ה' אלקיך" עד כדי כך שאינו רואה ש" הוא הנותן לך כח לעשות חיל"). ואז יוכל לפעול שה"נחש שרף ועקרב" הזה לא רק ש"לא ירעו ולא ישחיתו" אלא עוד יסייע לכל א' בקיום תומ"צ וכו'. וזה גם מה שדובר לעיל אודות הפצת המעיינות עצמן, ש"מקור מים חיים" הו...

התוכן ישנם ב' פירושים (במדרש) בפסוק שבשני דפ' עקב "המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וגו'": 1) כפשוטו – זה קאי על המדבר . 2) זה קאי על הקב"ה . והתיווך: דוקא בזה שבנ"י הלכו במדבר במקום "נחש שרף ועקרב" ובכ"ז לא ניזוקו, מתבטא ה" הגדול והנורא " של הקב"ה . וזוהי התשובה להטוענים שנמצאים בחושך כפול ומכופל "במדבר הגדול והנורא" כפשוטו , והראי', שדוקא בדורות האחרונות נעשה ההכרח ללמוד פנימית התורה כדי...