The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

יוֹם הוּלֶדֶת אֶת אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי — תקל"ד The birthday of the Mitteler Rebbe in 5534 (1773) וְיוֹם הִסְתַּלְקוּתוֹ — תקפ"ח and the anniversary of his passing in 5588 (1827). וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּניעֶזשִׁין His resting place is in Niezhin. ט' בְּכִסְלֵו תקנ"ד אָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן מַאֲמָר On 9 Kislev, 5554 (1793), the Alter Rebbe delivered a  maamar   ו...

אַ מעֶנְטשׁ זאָל זִיך מִתְבּוֹנֵן זַיין When a person contemplates וִוי גְרוֹיס חַסְדֵי הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא זַיינעֶן the great kindness of the Creator — אַז אַזאַ קָטָן שֶׁבִּקְטַנִים וִוי דעֶר מעֶנטשׁ אִיז in that the tiniest of insignificant beings, man, קעֶן עֶר מאַכעֶן אַ נַחַת רוּחַ גָּדוֹל צוּם גָדוֹל הַגְּדוֹלִים can bring satisfaction to the most eminent of the great, G‑d, וּכְמוֹ...

הפטורה: וְעַמִי - תַּלְמֵי שָׂדַי. וַיִּבְרַח יַעֲקֹב - וּבְאִשָּׁה שָׁמָר. וּבְנָבִיא הֶעֱלָה - וּבְנָבִיא נִשְׁמָר The  haftarah  begins with  Ve’ami  until  talmei sadai,  and continues [with the following two verses] until  uvenavi nishmar (Hoshea  11:7-12:14 ). שָׁלֹשׁ חָכְמוֹת הֵן There are three schools of thought: חָכְמַת בִּטּוּל הַחוֹמֶר (a) The sc...

אַאַמוּ"ר אָמַר My revered father, [the Rebbe Rashab,] once said: קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה The recitation of the  Shema  before retiring at night אִיז, אִין זְעֵיר אַנְפִּין is a miniature version וִוי דעֶר וִוידּוּי וואָס קוֹדֶם צֵאת הַנֶּפֶשׁ מֵהַגּוּף of the confession a person makes before his soul departs from his body. נאָר יעֶמאָלט גֵייט מעֶן שׁוֹין אִינגאַנצעֶן...

וְהִנֵּה סוּלָּם מוּצָּב אַרְצָה “Behold, a ladder was standing on the ground.”  תְּפִלָּה הִיא סוּלָּם הַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל הַנְּשָׁמָה בֵּאלֹקוּת Prayer is the ladder by means of which the soul is bound to G‑dliness. וַהֲגַם שֶׁהוּא מוּצָּב אַרְצָה Though it “stands on the ground,” הַתְחָלַת הַתְּפִלָּה הִיא בְּהוֹדָאָה לְבָד for prayer begins with a simple acknowledgment of G‑d,...

לְמַיִם אַחֲרוֹנִים נוֹטְלִים קְצֵה הָאֶצְבָּעוֹת For  mayim acharonim  [before the Grace after Meals], water is poured over the fingertips. וְאַחַר כָּךְ מַעֲבִירִים אוֹתָם, כְּשֶׁהֵם לַחִים עֲדַיִין, עַל הַשְּׂפָתַיִם Then, while they are still moist, they are passed over the lips. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מֵהַהֶפְרֵשׁ בֵּין הַנְהָגַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לְהַנְהָגַת הַמַּגִּיד One of the differences in conduct between the Baal Shem Tov and [his successor,] the Maggid [of Mezritch], כִּי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הָיָה עָסוּק בִּנְסִיעוֹת שׁוֹנוֹת was that the Baal Shem Tov traveled widely, וְהַמַּגִּיד יָשַׁב בְּבֵיתוֹ whereas the Maggid remained at home. עוֹד זֹאת Moreover, בִּימֵי...

אַאַזְמוּ"ר בִּאֵר פַּעַם בְּמַאֲמָר In the course of a  maamar,  my revered grandfather, [the Rebbe Maharash,] once commented הָא דְרַבִּי אֶלְעָזָר יָהִיב פְּרוּטָה לְעָנִי וְהָדַר מַצְלֵי on a statement of the Sages: “R. Elazar would give a coin to a poor person and then pray.” כִּי הֲרֵי הַתְּפִלָּה צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּחַיּוּת [He explained:] “Prayer should be en...

בּאַ ר' יְקוּתִיאֵל ליעֶפלעֶר By R. Yekusiel Liepler, (דעֶם אַלטעֶן רֶבִּי'ס אַ חָסִיד) a chassid of the Alter Rebbe, אִיז געֶוועֶן צַייטעֶן there were times וואָס עֶר האָט געֶדאַוועֶנט שַׁחֲרִית מִנְחָה אוּן מַעֲרִיב that he would  daven  the morning, afternoon, and evening services אֵיינֶע נאָך דִי אַנדעֶרעֶ one right after the other. עֶס אִיז נִיט געֶוועֶן קֵיין זְמַן מ...

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו We bless the month of Kislev. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה [On  Shabbos Mevarchim,  it is our custom] to recite the entire Book of  Tehillim  early in the morning יוֹם הִתְוַעֲדוּת and to hold a  farbrengen  on that day. עֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים בְּצִבּוּר, אֵין דֵּי בַּאֵר גּוֹדֶל הַזְּכוּת שֶׁל ה...

עִנְיַן הַהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית הוּא The concept of  hashgachah peratis  means דְּלֹא זוּ בִּלְבַד דְּכָל פְּרָטֵי תְּנוּעוֹת הַנִּבְרָאִים לְמִינֵיהֶם not only that every particular movement of the various created beings הֵם בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית is controlled by Divine Providence, וְהִיא הִיא חַיּוּת הַנִּבְרָא וְקִיּוּמוֹ which also determines the vitality and ongoing existence of...

ר' אַייזִיק הַלֵּוִי מִהָאמְלִי סִפֵּר R. Aizik HaLevi of Homil related: כְּשֶׁבָּאתִי לְליאָזנאָ “When I came to Liozna,  מָצָאתִי מִזִּקְנֵי הַחֲסִידִים I met elder chassidim שֶׁהָיוּ מֵחֲסִידֵי הָרַב הַמַּגִּיד וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ הָרַב מְנַחֵם מֶענדְל מֵהָארָאדָאק who had been disciples of the Maggid of Mezritch and R. Menachem Mendel of Horodok.  וַהֲוָה מַרְגְּלָא בְּפוּמַ...

הַדֶּרֶךְ הָאֲמִתִּי הוּא The true path שֶׁצְּרִיכִים לָדַעַת מַהוּת עַצְמוֹ demands that one recognize his essential nature, בְּהַכָּרָה אֲמִתִּית with a genuine acknowledgment בְּחֶסְרוֹנוֹת עַצְמוֹ of one’s shortcomings וּבְמַעֲלוֹת עַצְמוֹ and virtues.  וְכַאֲשֶׁר יוֹדְעִים אֶת הַחֶסְרוֹנוֹת And when one is aware of his shortcomings, לְתַקְּנָם בַּעֲבוֹדָה בְּפוֹעַל he should correct them...

הַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה Supernal Providence בּרֵיינגט יעֶדעֶן אִין זַיין וואוֹינאָרט brings every Jew to his dwelling place צוּלִיבּ חִזּוּק הַיַּהֲדוּת וְהַרְבָּצַת הַתּוֹרָה in order to strengthen the practice of  Yiddishkeit  and disseminate the study of Torah. וועֶן מעֶן אַקעֶרט אוּן מעֶן פאַרזֵייט — וואַקסט And when one plows and sows, things  grow. Text and Translation c...

בָּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים In material matters, צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בְּמִי שֶׁהוּא לְמַטָּה מִמֶּנּוּ a person should look at someone lower [i.e., less fortunate] than himself, וּלְהוֹדוֹת לְה' יִתְבָּרֵךְ כִּי טוֹב עַל חַסְדוֹ אִתּוֹ עִמּוֹ and thank G‑d, Who is gracious, for His kindness to him. בָּעִנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים In spiritual matters, צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בְּמִי שֶׁהוּא לְמ...

צְוֵויי אוּן צְוואַנצִיג מאָל האָט מעֶן אַרעֶרסטִירט דעֶם צֶמַח צֶדֶק The  Tzemach Tzedek  was placed under [house] arrest twenty-two times  אוֹיף דעֶר אֲסִיפַת הָרַבָּנִים אִין פּעֶטעֶרבּוּרג, תר"ג in the course of the Rabbinical Conference in Petersburg in 5603 (1843), פאַר זַיין אַנטקעֶגעֶנשׁטעֶלעֶן זִיךְ דעֶר פאָדעֶרוּנג פוּן דעֶר מְלוּכָה for firmly resisting the czarist govern...

אַחַת מִתּוֹרוֹת הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטשׁ שֶׁשָׁמַע רַבֵּנוּ הַזָקֵן בִּהְיוֹתוֹ שָׁם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה The following is one of the teachings that the Alter Rebbe heard during his first visit to the Maggid of Mezritch, שִׁלְהֵי קַיִץ תקכ"ד עַד אַחֲרֵי חַג הַפֶּסַח תקכ"ה from late in the summer of 5524 (1764) until after Pesach of 5525 (1765). [The teaching is based o...

עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה Serving G‑d through prayer  הִיא הַמֵּבִיאָה הֲשָׂגַת הַמּוֹחַ בְּהַרְגָּשַׁת הַלֵּב brings one’s intellectual comprehension into the emotions of the heart, וּשְׁנֵיהֶם יַחַד and both [heart and mind] unite בַּעֲבוֹדָה בְּפוֹעַל הַמִּצְוֹת in the actual observance of  mitzvos   בְּיִרְאַת שָׁמַיִם with a fear of Heaven וְקִנְיַן מִדּוֹת טוֹבוֹת and wit...

יוֹם הוּלֶּדֶת אֶת אַדְמוּ"ר מְהוּרַשַ"בּ נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן On this day the Rebbe Rashab was born, שְׁנַת כִּתְרָ"א, כִּלְשׁוֹן הַצֶּמַח צֶדֶק in the year 5621 (1860). The  Tzemach Tzedek  would refer to that year as כתר"א  (kisra),  which is Aramaic for “crown.” נִקְרָא עַל שֵׁם אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי וַחֲצִי שֵׁם אָבִיו שֶׁל הַצֶּמַח צֶדֶק The Rebbe Rashab&n...

מַעֲנֵה רַבֵּנוּ הַזָּקֵן לִיחִידוּת In response to a question at  yechidus,  the Alter Rebbe once gave the following response : חֲסִידוּת איז שְׁמַע יִשְׂרָאֵל “Chassidus  is  Shema Yisrael.   שְׁמַע אִיז רָאשֵׁי תֵּיבוֹת שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם The word  Shema  (שמע) is an acronym for the words, ‘Raise your eyes on high’ (שאו מרום עיניכם) —...

בְּתּוֹרָה אוֹר פָּרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָה סוֹף דִּבּוּר הַמַּתְחִיל לְהָבִין מַה שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל יָפָה שָׁעָה יֵשׁ טָעוּת הַדְּפוּס וְכָךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת וְיִהְיֶה בִּבְחִינַת בִּטּוּל (אֲבָל עַכְשָׁיו הַיְנוּ בְּחִינַת אִיסָר וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתוּב לְקַמָּן בְּפֵרוּשׁ אוֹסְרִי לַגֶּפֶן) שֶׁהוּא בְּחִינַת חֵפֶץ וּכְתִיב הוֹדוֹ תּוֹךְ כָּל עָלְמִין, אֲבָל תַּכְלִית הַכַּוָּנָה [In the above note...

מ'דאַרף הִיטעֶן דעֶם זְמַן We must carefully watch our time. מ'דאַרף מְקַבֵּל זַיין עוּלָּהּ שֶׁל תּוֹרָה We have to accept the yoke of the Torah. יעֶדעֶר זְמַן Every moment יעֶדעֶר טאָג וואָס גֵייט אַוועֶק and every day that passes אִיז דאָס נִיט נאָר אַ טאָג is not only a day, נאָר אַ עִנְיָן אִין לעֶבּעֶן but a chunk of life. דִי טעֶג גֵייעֶן The days pass by, כְּמַאֲמַר (יְרוּשַׁלְמִי בְּ...

הַמַּחֲשָׁבָה הִיא לְבוּשׁ וּמְשָׁרֵת הַשֵּׂכֶל וְהַמִּדּוֹת Thought is a garment and a servant for the mind and the emotions. בְּשָׁעָה אֲשֶׁר אֵין לָהּ שֵׁרוּת בְּשֵׂכֶל אוֹ בְּמִדּוֹת When it is not assigned a task by the mind or the emotions, גַּם אָז פּוֹעֶלֶת פְּעוּלָתָהּ לַחֲשׁוֹב וּלְהַרְהֵר it still remains active, thinking and imagining. אֲבָל פְּעוּלָתָהּ לֹא לְבַד שֶׁאֵינָה תּוֹכְנִית...

הפטורה: וְאִשָּׁה - בְּנָהּ וַתֵּצֵא The  haftarah  [for  Parshas Vayeira ] begins  Ve’ishah  and ends  bnah   vateitzei (II Melachim 4:1-37 ). דִי נְשָׁמָה וואַרט אוֹיבּעֶן In the spiritual realm, the soul awaits אוֹיף דעֶם זְמַן the time וועֶן זִי וועֶט זוֹכֶה זַיין אַראָפּגעֶהן אִין אַ גוּף when it will be granted the merit of descending into a body, וַוי...

מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ “A man’s footsteps are made firm by G‑d, [and He desires his way].”  לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ תְּעוּדָה רוּחָנִית בַּחַיִים Every member of the Jewish people has an assigned spiritual mission in life — וְהוּא לְהִתְעַסֵּק בַּעֲבוֹדַת הַבִּנְיָן לַעֲשׂוֹת דִּירָה לוֹ יִתְבָּרֵךְ to build a dwelling place for G‑d. וְכָל אֶחָד בַּאֲשֶׁר הוּא וּב...