בין הקטבים

הטמעת  רשתיות בצה"ל איננה תהליך קל או פשוט, ולכן כדאי לנצל כמקור ידע חשוב את המקרים שבהם צה"ל כבר אימץ פרקטיקות של רשתיות. במחקר הזה מובאים שני מקרי בוחן מאמ"ן, הראשון עוסק  בפיתוח קהילת ידע במרחב הווירטואלי, ששבר את מעגל המודיעין המסורתי. במקרה השני, מתואר תהליך "אמ"ן בצבעים" במסגרתו בתי התוכנה של אמ"ן שינו את משימותיהם מפיתוח בלעדי בעבור מערך ספציפי, לפיתוח רשתי כלל ארגוני. המאמר מפרט את התובנות...

מערך המילואים של צה"ל נבנה על רקע הסכמות חברתיות ועל הקשר צבאי שהצדיקו את קיומו כפי שאנחנו מכירים כיום, אלא שההנחות הללו כבר אינן בתוקף. מנעד האתגרים עמם צה"ל צריך להתמודד התרחב, וחיילי המילואים שצברו מיומנויות, השכלה וניסיון בעולם האזרחי, יכולים לספק את המענה. הכרה בעובדה הזאת מצריכה את מערך המילואים להפסיק להתעלם מהתפתחויות בכישורי משרתי המילואים לאחר שחרורם מהצבא. המאמר הזה משרטט את הצורך והתוע...

האם רובוטים יחליפו את חייל צה"ל בשדה הקרב בעתיד הקרוב? כותבי המאמר עונים על כך בשלילה ומציעים נקודת מבט ביקורתית וספקנית ביחס לאפשרויות המגולמות בשילוב טכנולוגיות מבוססות "אינטליגנציה מלאכותית" בצה"ל. הכותבים מציגים סקירה קצרה של היישומים של טכנולוגיות מבוססות "אינטליגנציה מלאכותית" בתחומים אזרחיים וצבאיים שונים וניתוח של המשמעויות הנובעות מכך. זאת, בדגש על הסיכונים הרבים והקשיים הנמשכים בתרגום הפ...

ארגונים שמבססים את עשייתם על אנשים מחויבים לפתח אסטרטגיה ארגונית בהתבסס על מערכות לניהול ופיתוח כוח אדם מתקדמות ומבוססות מידע (Data driven). תופעה זו אינה פוסחת גם על צה"ל כארגון הגדול ביותר במדינת ישראל. ארגון זה, מתמודד עם שינויים תכופים במודלי השירות של אנשיו. לכן, המעבר לשימוש בנתוני עתק במסגרת תהליכי קבלת החלטות על כוח אדם הינו מחויב המציאות. כותבות המאמר מבקשות להציג מקרה מבחן שבוצע לפרויקט...

הטרנספורמציה בתהליכי המיון לצה"ל שמתקיימת כיום תחת השם "תר"ש המיון" הינה חלק מתהליך השינוי שעבר המנגנון מאז הקמת המדינה. תהליכי המיון טומנים בחובם הנחות יסוד על תפקיד צה"ל בתוך החברה הישראלית, ועל המשרתים בצבא. המאמר סוקר כיצד הורחב המיון התעסוקתי מעבר למדד הקב"א, וכיצד מרכזיות השירות בתפקידי לחימה אצל גברים גרמה לכך שההתקדמות בתהליכי המיון וההתאמה לתפקיד התרחשה בעיקר בקרב המועמדות לגיוס ולא בקרב...

העליונות האווירית של צה"ל מצויה בשנים האחרונות תחת איום גובר. השילוב בין נוכחות מעצמות, תפוצת מערכות הגנ"א מתקדמות במרחב, לצד הימצאותם של כלי רום קרוב לקרקע, מצמצמים את מרחב הפעולה של חיל האוויר. על חיל האוויר לעשות שינויים משמעותיים בהפעלת הכוח ובבניינו, אם ברצונו לשמר את עליונותו ביחס לאויביה של ישראל. לאור זאת, ובשל מקומו המרכזי של חיל האוויר במסגרת המאמצים הרב־ממדיים במלחמה, מציע המחבר כמה צעד...

תר"ש 'תנופה' מהווה חלון הזדמנויות ייחודי למימוש הפוטנציאל המגולם במהפכת המידע העולמית לשימור ולחיזוק העליונות המודיעינית של צה"ל. המאמר מבקש לחדד את משמעות המושג ולהצביע על  הפוטנציאל שניצב בפני אמ"ן להגברה משמעותית של האפקטיביות של צה"ל בשדה הקרב, של הדומיננטיות המודיעינית על פני היריב ברמה האסטרטגית־מערכתית, ושל יכולת הפעלת הכוח העצמאית של אמ"ן. תר"ש 'תנופה' מהווה נקודת זמן ייחודית לכך נוכח היתר...

בשנים האחרונות מורגש בצה"ל גל חדש של כתיבה על ידי קצינים ומפקדים בכירים. חלק משמעותי מהכתיבה מתאפיין במהלך של בחינה היסטורית התפתחותית־ביקורתית, אותה מציגים הכותבים ככלי להגדרת פער תפיסתי או ארגוני, שלטענתם יש לטפל בו. מאמר זה מגדיר את הגישה ההיסטורית הייחודית המאפיינת מחקרים ומאמרים אלה וטוען כי מדובר בעדות לעיסוק הגובר של צה"ל בבחינה עצמית ובחיפוש אחר תפיסות מקצועיות חדשות. עוד טוען המאמר כי שימ...

במאמר זה הכותב מבקש להסביר כיצד חיל האוויר האמריקאי, עתיר המשאבים ובעל הניסיון המבצעי המוצלח כל כך בתחום קרבות האוויר ממלחמת העולם השנייה ומלחמת קוריאה, הגיע למשבר כזה במלחמת ווייטנאם. הבחינה מצומצמת בהיקפה ומתמקדת בפן אחד בלבד של הלחימה במלחמת וייטנאם – חוסר ההצלחה האמריקאי בקרבות האוויר. בחינה זו תהיה מקרה בוחן לתהליכי בניין כוח ולמדיניות הדרג המדיני, ותבחן על ידי ניתוח התהליכים טרם המלחמה והפעו...

במפקדות שעוסקות בהפעלת כוח, ניכר פער בין ההערכות והתובנות שאליהן מגיעים גנרלים, ובין התוכניות המבצעיות בפועל. בעיה זו נובעת מכשלים בתהליכי יצירת משמעות שמתקיימים אצל מפקדים ומפקדות. במאמר מובא כי תהליך יצירת משמעות בצבא מתחלק לשתי קטגוריות: המנגנון המסדר, כולל את הערכות המצב ואת דיוני המטה שבהם מתקבלות החלטות ונקבעות תוכניות; והמנגנונים המאפשרים, הכוללים את פורומי החשיבה ואת תהליכי הלמידה שבהם מפק...

  אסטרטגיית ההיסט (Offset) השלישית של ארה"ב הוכרזה ב־2014 ע"י שר ההגנה דאז אשטון קרטר כמענה לשחיקת העליונות הטכנולוגית האמריקנית הצבאית, עליה נשען הצבא האמריקני מאז יישום אסטרטגיית ההיסט השנייה בשנות ה-־70. אסטרטגיות היסט מיועדות לחולל שינוי חד בבניין הכוח, כדי להפוך את בניין הכוח של היריב למיושן ולא רלוונטי. אסטרטגיית ההיסט השלישית מתמקדת בהטמעת טכנולוגיה חדשנית באופן מהיר יותר, כדי להתגבר על שימ...

בשנים אלו, בצה"ל היום קיים מתח והתנגשות עקב שוני בין דור ה"בייבי בום" ודור הד הבכיר, לבין דור ה "הדור הרשתי", שנמצא בדרגות הנמוכות. התכונות ההיררכיות של דור ה-X, שעיצבו את הסביבה הצה"לית הנוכחית, לא הולמות את התכונות הרשתיות של דור ה-Y (שגם נקרא "דור הרשת"). אף על פי למרות שהוא מתואר בדרך כלל במונחים שליליים, המפגש בין הדורות גם מהווה גם הזדמנות לצה"ל לנכס לעצמו את הכישרונות הקוגניטיביים של דור ה-...

אחד מעמודי התווך של הביטחון הלאומי היא שיטת השירות הצבאי – הנדרשת לאזן בין צרכים ואילוצים שונים ברמה הצבאית וברמה החברתית־לאומית. לשם כך נדרשת לצבא אסטרטגיית כוח אדם, שתכווין בניין כוח אדם יעיל, חסכוני ומהימן. המאמר מדגים כיצד גובשה אסטרטגיה בעבר ומעמיד את העובדה הזאת בהנגדה למציאות הנוכחית שבה אין לצה"ל אסטרטגיה – על אף שבמערכת קיימת הכרה בצורך. כחלק מהקריאה לפיתוח שיח מעמיק בנושא, מונים הכותבים...

המאמר עוסק במבט היסטורי על אתגרי כוח האדם שעימם התמודד צה"ל בשנים שלאחר מלחמת העצמאות ובדרכי התמודדותו איתם. חלקו הראשון של המאמר מתאר בהרחבה את אתגרי כוח האדם שעימם התמודד צה"ל באותן השנים – מפערים גדולים בכמות ובאיכות כוח האדם בשורותיו, דרך בעיות משמעת קשות ובשילוב אוכלוסיות מגוונות בעלות צרכים מיוחדים ועד לקושי לעמוד במשימותיו המבצעיות. חלקו השני של המאמר מתאר את פעילותו של צה"ל מול מערכת החינו...

המאמר מתאר את התפתחות האתגר של צה"ל בנושא לחימה במעגלים רחוקים ואת יכולת הפעולה בהם ומציע חלוקה עקרונית לשלוש תקופות מרכזיות. הכותב מציע כי החסם לפיתוח יכולת ייעודית לפעולה במעגל שלישי הוא תפיסת בניין כוח רב־תכליתי ממוקד מעגל ראשון – האיום הסביר החמור. אילוצי בניין הכוח החל מתחילת שנות ה־90, לצורכי התמודדות "מהסכין ועד הגרעין", יצרו דפוס של מיקוד בניין הכוח באתגרי לחימה בחזית (מעגל ראשון) תוך מתיח...

"השפל הגדול" עשוי להוות רפרנס היסטורי מלמד להתנהגות עולם במיתון עמוק פוסט-קורונה. בשנים אלה בחרו הדמוקרטיות להתמקד בנושאי פנים. מדיניותן לפיוס והפיגור במרוץ החימוש מול גרמניה ויפן התבררו בדיעבד כמקח-טעות. חשוב מכך, תחת השפעת האילוץ הכלכלי נטו צבאות המערב "ללכת על בטוח" – לבנות כוח צבאי שמרני ביחס לחדשנות הצבאית של התקופה. נטייה זו הביאה לתבוסות קשות ולבזבוז המשאבים שכן הושקעו. המאמר מספק נקודות למ...

המאמר מציע תשובה חדשה ומקורית ביחס לשאלה המטרידה את צה"ל שנים ארוכות – מה עומד ברקע ל"מבוכת התמרון"? כותב המאמר קובע ש"מבוכת התמרון" נובעת בין השאר מקצב מבצעים איטי מדי ביחס לאויב ולאתגרים המבצעיים שעימם מתמודדים הכוחות הקרקעיים. לטענתו, רעיון הרב-ממדיות המגולם בתפיסת ההפעלה לניצחון מגלם פוטנציאל להאצת קצב המבצעים. קצב מבצעים מהיר יותר יהיה מנגנון מרכזי להבסת מערכות אויב מבוזרות. עם זאת, לצורך כך,...

עניינו של מאמר זה הוא באבחנה בין יכולת העיבוד בפלטפורמות הצבאיות בקצה לבין העיבוד בענן, על רקע ההתפתחות של יכולות אלה בעולם האזרחי והצורך בשילוב יכולות אלה בעולם הצבאי למול השתנות אופי הלחימה. כמו־כן, מוצע שימוש אפקטיבי וחדש לפלטפורמות היבשתיות, כנושאות חיישנים מתקדמים ומרכזי עיבוד קדמיים במרחב הטקטי, וכמאפשרות קישוריות טקטית במרחב הלחימה וקישוריות בין הענן ללוחם. שימוש זה "ממציא מחדש" את תפקיד הפ...

תפיסת בחכמ"ה (ביסוס, חשיפה, כינוס, מהלומה, הסתערות) הינה תפיסת בניין הכוח העדכנית של זרוע היבשה לניצחון "צבאות הטרור" במלחמה. על אף שהתפיסה גובשה בתהליך פיתוח ידע בהובלת זרוע היבשה, היא אינה יבשתית, אלא רב-זרועית ונועדה בעיקר להעצים את היכולות המבצעיות העומדות לרשות הכוחות הלוחמים בכל הדרגים. המאמר מתאר את התהליך שהוביל לפיתוח התפיסה, לרבות האתגרים שעמדו בפני משתתפי התהליך ומציג המלצות לכיווני פעו...

המאמר מפרט מדוע וכיצד צריכים אנשי משאבי האנוש ביחידות לגלות יוזמה ומעורבות בגיבוש אסטרטגיית כוח האדם ביחידה בה הם משרתים – ולא להסתפק רק בביצוע המשימות המסורתיות וניהול המעטפת המאפשרת של השלישות. כמקרה מבחן משתמשות המחברות בסיפור המשא"ן באגף המודיעין כדי להדגים את הערך שיש לארגון בהתקדמות לתפיסות ניהול כ"א מתקדמות. המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין כוח אדם, מס' 26-27, פברואר 2021. לקריאת המא...

צה"ל נבנה כצבא טריטוריאלי העונה ליתרון הכמותי הערבי ביתרון איכותי ולחימה בקווים פנימיים. עליית איראן ותורכיה כאיומים אזוריים שינו כל זאת. ישראל המשגשגת נתפסת כמעצמה אזורית וקיימת ציפייה שתגבש גוש נגדי לאיראן. עם זאת, ישראל נותרה בנחיתות גאו-אסטרטגית מובנית גם בסיטואציה החדשה. מלחמת ההתשה בין איראן לישראל תוכל להיות מוטה לטובתנו באמצעות שני מאמצים עיקריים. הראשון – הבסת חיזבאללה וחמאס וסיום תפקידן...

המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'  המערכת שמיועדת לספק לצה"ל את צרכיו הטכנולוגיים, ולא רק באמל"ח, מורכבת מהתעשיות הביטחוניות, מפא"ת והמטה הכללי. בסקירה היסטורית ביקורתית, מראה המאמר שבניין הכוח הטכנולוגי של צה"ל נחלש והפך תוצאתי למערכת השיקולים של התעשיות ושל משהב"ט, שאינם ביטחוניים גרידא, ומרכז הכובד שלהם הוא עסקי, משקי ולעיתים פוליטי. לכן נוצר פער בין ההצלחה של התעשיות בשוק העולמי לבין ההישגים...

המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א' המערכת שמיועדת לספק לצה"ל את צרכיו הטכנולוגיים, ולא רק באמל"ח, מורכבת מהתעשיות הביטחוניות, מפא"ת והמטה הכללי. בסקירה היסטורית ביקורתית, מראה המאמר שבניין הכוח הטכנולוגי של צה"ל נחלש והפך תוצאתי למערכת השיקולים של התעשיות ושל משהב"ט, שאינם ביטחוניים גרידא, ומרכז הכובד שלהם הוא עסקי, משקי ולעיתים פוליטי. לכן נוצר פער בין ההצלחה של התעשיות בשוק העולמי לבין ההישגים ה...

המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב' מהו מקומה של תרבות לאומית בתהליכי שינוי אסטרטגי? מאמר זה שופך אור על תהליכי השתנות אסטרטגית במגזר הצבאי ובמגזר העיסקי בסינגפור, בבריטניה ובדרום קוריאה באמצעות מקרי בוחן שנבחרו בזכות קווי הדמיון שלהם לישראל. המאמר מזהה מאפיינים שונים ודומים בין המגזרים העיסקי והצבאי באותן מדינות, מהם אנו לומדים על הקשר הקיים בין תרבות להשתנות. מממצאי המאמר עולה ששלב העיצוב הוא חלק...

המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א' מהו מקומה של תרבות לאומית בתהליכי שינוי אסטרטגי? מאמר זה שופך אור על תהליכי השתנות אסטרטגית במגזר הצבאי ובמגזר העיסקי בסינגפור, בבריטניה ובדרום קוריאה באמצעות מקרי בוחן שנבחרו בזכות קווי הדמיון שלהם לישראל. המאמר מזהה מאפיינים שונים ודומים בין המגזרים העיסקי והצבאי באותן מדינות, מהם אנו לומדים על הקשר הקיים בין תרבות להשתנות. מממצאי המאמר עולה ששלב העיצוב הוא חלק...