בין הקטבים

ההשתנות הגלובלית בעשורים האחרונים מיצבה את מערך קשרי החוץ הצה"לי כבעל תפקיד משמעותי בהפעלת ובבניין הכוח של צה"ל וכחלק מהדיפלומטיה המדינית ישראלית. מערך הקש"ח ממלא תפקיד מרכזי במאמץ שימור והרחבת מרחב הפעולה המבצעי של צה"ל ובמאמצי ישראל להרחבת היחסים עם מדינות העולם. יחד עם זאת, על המערך לשאול את עצמו האם התפיסה המנחה אותו כיום עודנה רלוונטית לאור השינויים בסביבת הפעולה של צה"ל והאם עליה להשתנות לנו...

בתנאים של אי-וודאות, עמימות, והשתנות מהירה שמאפיינים את הסביבה האסטרטגית, מהווה משחק המלחמה האסטרטגי כלי עוצמתי לפיתוח ידע מערכתי במפקדות הבכירות. אבל כדי להיות מועילים, צריכים משחקים אלה להתאים לנסיבות של הארגון שמתעסק בהם כדי להיות מועילים. הערך המוסף שצפוי ממשחק מלחמה, תלויי במקום שלו בתהליך פיתוח הידע, בנכונות לשחק ובמורכבות הסביבה הארגונית, כמו גם בשיטת המשחק: לפעמים ראוי לבחור שיטה סטטית של...

אנו לוקים ב'פרדוקס הגדר' - הגדרות הפכו מכלי הגנתי טקטי למכשול תודעתי וחסם מחשבתי שמפקדי צה"ל מודעים אליו באופן חלקי. ככל שרבו הגדרות בגבולות ובשטח ישראל,  גברה מרכזיותן בתודעה ובתפיסה הביטחונית,  למרות שקיימות דוגמאות היסטוריות מדאיגות של גדרות ביטחון שנכשלו, כמו קו מז'ינו או החומה הסינית .הישענות גוברת על הגנה והתבצרות מייצרות הטיות אצל המפקדים, וההטיות משפיעות על היכולת המבצעית של הכוחות. על הגד...

הפתעות בסיסיות, כאלו הנוצרות בשל תפיסת עולם שאיבדה רלוונטיות, מחייבות אותנו לשאול על מהות ההפתעה, כלומר לא רק ״האם הופתענו״ אלא ״במה בדיוק הופתענו״. שורה של גורמים הופתעו מאוד מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה: ברית נאט״ו, ובמיוחד שותפיה האירופאיים, הופתעה משיבתה של תופעת המלחמה לאירופה; ארה״ב ורוסיה גם יחד הופתעו מעמידתה האיתנה של אוקראינה, ומביצועיו המאכזבים של הצבא שנתפס כשני בעוצמתו בעולם. ראוי אלו...

המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב' "מעשה אמ"ן" היה תהליך למידה אסטרטגי שנערך מ־2011 כדי לסגור פערים שנחשפו בין מציאות שהשתנתה לבין מבנה אמ"ן, משימותיו ואופן הפעלתו. פערים אלה לא רק שהניעו את התהליך, אלא גם הביאו לחשיפה של פערים נוספים שזוהו במהלכו. בנוסף על הצורך בסגירת הפערים האלה, התהליך, שכלל את השלבים הנדרשים של עיצוב, תכנון ויישום, היה מיועד להקנות לאמ"ן את הכלים ואת התרבות הנדרשים כדי לעודד...

המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א' "מעשה אמ"ן" היה תהליך למידה אסטרטגי שנערך מ־2011 כדי לסגור פערים שנחשפו בין מציאות שהשתנתה לבין מבנה אמ"ן, משימותיו ואופן הפעלתו. פערים אלה לא רק שהניעו את התהליך, אלא גם הביאו לחשיפה של פערים נוספים שזוהו במהלכו. בנוסף על הצורך בסגירת הפערים האלה, התהליך, שכלל את השלבים הנדרשים של עיצוב, תכנון ויישום, היה מיועד להקנות לאמ"ן את הכלים ואת התרבות הנדרשים כדי לעודד...

הדיפלומטיה הצבאית היא תחום עשייה משלים לעבודת הליבה של צה"ל מחד גיסא, וכלי אסטרטגי בפני עצמו של המדינה, מאידך גיסא. במקרה הראשון, הדיפלומטיה הצבאית "הקלאסית", ניהול קשרים עם צבאות זרים מאפשר שיפור יכולות והישגים בבניין כוח ובהפעלתו, ומונע תקלות שעלולות להיגרם בעקבות חיכוך עם צבאות זרים שפועלים באותן הזירות. במקרה השני, הדיפלומטיה הצבאית מהווה את הערוץ היחיד או הראשי עם מדינה זרה, ומשמשת כלי ל"מעור...

בשנים האחרונות עובר צה"ל שינוי תפיסתי – מהתפיסה הקלאסית של עצמאות ושל חופש פעולה, לתפיסה של שיתוף פעולה עם צבאות אחרים לצורך מימוש יעדים ומשימות. המאמר מתאר את החשיבות של שת"פ בין־לאומי לצה"ל, בדגש על יחסיו עם צבא ארצות הברית. לאור ניסיונו של המחבר כנספח ההגנה בארה"ב, מוצגות במאמר מספר תובנות על תפקוד נספח ההגנה, שנדרש להבין היטב את אינטרסי צה"ל ומשרד הביטחון ולחפש הזדמנויות ופוטנציאלים בצבאות זרי...

דיפלומטיה צבאית במדינות בעלות מערכת יחסים מורכבת עם ישראל, אשר יש להן רצון לשת"פ עמוק מחד גיסא, ומאידך גיסא סימנים של עוינות ושל חשדנות המתבטאות גם בהקשרים רשמיים כמו הצבעות באו"ם – היא מרחב פעולה מוגבל אך קריטי. למרות הקשיים לנהל דיפלומטיה צבאית במדינות כאלה, ההזדמנויות עצומות. לאור ניסיונו של הכותב כנספח צה"ל בסין, מוצג השת"פ עם סין כדוגמה להתנהלות הישראלית במרחב מוגבל – כיצד מורידים חסמים מזהים...

בהתבסס על ראיונות עם בכירי צה"ל, בעיקר חברי פורום מטכ"ל, ולאור תיאוריות של חקר הקבוצות, הכותבים בוחנים את מעמד פורום מטכ"ל כהנהלה בכירה משלוש זוויות: האחריות הניהולית והמטרות המשותפות של הפורום; הובלת תהליכי חשיבה ארגוניים; ואופן מינוי האלופים. המאמר מסיק שפורום מטכ"ל לא ממצה את הפוטנציאל הטמון בו וחבריו אינם רואים בו קבוצה בעלת תלות הדדית חיובית (מכנה משותף). לכן הטענה היא שמאגר הניסיון והידע הבכ...

מהי דרך המלחמה המודרנית של צה"ל? במהלך העשורים האחרונים התבססה בצה"ל דרך מלחמה חדשה, המערכה בין המערכות (המב"מ), במסגרתה לאגף המודיעין תפקיד חשוב, באספקת מודיעין מאפשר לקיומה, ובגיבוש יעדיה, דרכי פעולתה והערכת הישגיה. המאמר מציג ניתוח היסטורי של התפתחות המב"מ ובוחן באופן ביקורתי את האופן בו המב"מ הוביל לשינוי דרכי החשיבה והפעולה הצה"ליים, לרבות האם וכיצד פגע המב"מ במעמד אמ"ן כמעריך לאומי ומה המשמע...

גורמים פיזיים כמו הצטיידות ואימונים נחשבים כחיוניים לאפקטיביות צבאית, אבל חוסר לכידות תפיסתית הוא לא פחות חשוב מהם. מאמר זה מציג כמהמספר דוגמאות היסטוריות לכשלים צבאיים שמקורם בחוסר לכידות תפיסתית – הסכמה על הבעיה המבצעית ועל המענה הנכון לה. ופורט את מקורות הקושי להגעה ללכידות תפיסתית: הבדלים בהיסטוריה האישית, ניגוד אינטרסים בין מפקדים וקצב שינויים גבוה המקשה על הבנת האתגרים. כצעד ראשון במענה לבעי...

תרחיש הייחוס המגדרי מולו פועל צה"ל בשנים האחרונות הנו שיח של זכויות המתמקד במגבלות הכניסה ונוקט במהלכים טקטיים, תגובתיים בעיקרם. כותבת המאמר מבקשת להציע לצה"ל שיח עדכני, ששם דגש על התועלות והרווחים הנוצרים מגיוון מגדרי ומשילוב הולם ושוויוני של נשים במוקדי קבלת ההחלטות, תוך שזה יביא את צה"ל למימוש יעדיו בששת ממדי הלחימה ולמול יעדי תר"ש תנופה בפרט. הכותבת חוקרת וממפה מספרית, ולמול היסטוריית פורום מט...

אגף התכנון והחטיבה לתכנון אסטרטגי נדרשים לפתח נתיבים להשגת מטרות אסטרטגיות ולהצעיד בהם את צה"ל. פיתוח אסטרטגיות נעשה בשתי דרכים, דרך אדפטציה (סתגלנות), שנסמכת על חיכוך עם המציאות, ודרך אנטיציפציה ("צופה עתיד"), שבה נדרש האסטרטג לחזות מה שיהיה ולתכנן את תגובותיו מראש. במחקר הזה, מדגימים מקרי בוחן מעולם העסקים את ההשפעה הקונסטרוקטיבית של נטייה רשתית ושל דפוסי פעולה רשתיים על תכנון אסטרטגי. אג"ת והחט...

מהו המצביא הימי? האם למצביאות ימית יש מאפיינים ייחודיים? תא"ל יובל אילון, ראש מספן מודיעין בחיל הים, מציג את מקרה הבוחן של אדמירל צ'סטר נימיץ אשר מונה להיות מפקד הצי האמריקאי בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, זמן קצר לאחר אירועי פרל הרבור. תא"ל אילון בוחן את האופן שבו הצליח נימיץ להטות את המערכה לטובת ארה"ב באוקיינוס השקט לצורך הצבעה על שורה של מאפיינים אישיותיים ותפקודיים שבראייתו הם חיוניים גם בימי...

מבנה צה"ל ההיררכי מתאים למלחמות העבר, שהתרחשו בין צבאות סדירים מקבילים. בעת הנוכחית, האויב אימץ מבנה שטוח ורשתי שמקשה על צה"ל לספק מענה בזמן אמת. הפיתרון לפער הזה נמצא באימוץ תפיסה ומבנה צבאי רשתי ושטוח, שמודגם במחקר זה על ידי מערכת תיאורטית להפעלת אש - "Gett Target" (המבוססת על המערכת האזרחית "Gett Taxi"). "Gett Target" תפעיל כוח באופן אוטונומי, בד בבד עם זיהוי מטרה עוינת, על פי פרוטוקולים מוכתבי...

הדיון אודות מידת הצלחת הצבא הרוסי במבצע הצבאי באוקראינה, צריך בין היתר לקחת בחשבון את השאלה - האם זה אופיו של העימות הצבאי אליו נערכו קברניטיו ואליו בנו את כוחם? ניתן אפוא להתחקות אחר הבסיס הרעיוני שהוביל, לפחות בעשור האחרון, את המטה הכללי הרוסי לבניין הכוח של הצבא, על ידי הידרשות לתפיסה אותה ביטא הרמטכ"ל הרוסי, הגנרל ולרי גרסימוב, בטקסט שפרסם ב-26 בפברואר 2013 במגזין הצבאי הרוסי VPK. הפרסום, הראש...

הלוחמה הכלכלית מהווה הזדמנות עבור המגזר הביטחוני כולו במאבקו בטרור, אלא שהיא גם מחייבת שינוי תפיסתי מן היסוד. בשונה מהאויב הצבאי או המדיני, מימון הטרור מאופיין כרשת רב-ארגונית הפרוסה בעולם הגלובלי, וההתמודדות מולו מחייבת השתנות ארגונית בהתאמה גם בצד הכחול, הצבאי והמדיני יחד. כותבי המאמר מבקשים להבנות ולאפיין את הלוחמה הכלכלית בטרור דרך בחינה רחבה של הכלים שברשותה, באמצעות ארבעה משרדי ממשלה שונים –...

מוסד המטות המשולבים (JCS) האמריקני הוקם במהלך מלחמת עולם השנייה כדי לספק דרך לשתף פעולה במערכה שדרשה זאת באופן רציף. מאז, זוהה הצורך לא רק בשיתוף פעולה, אלא בשילוביות בין-זרועית, אבל זו הופיעה לאט ובהקשרים מוגבלים. במאמר נבחנת רמת השילוביות במערכת הצבאית האמריקאנית לאור חוק Goldwater-Nichols. מוסבר איך תפקיד מטות הזרועות הוגדר בחוק כבניין כוח, ואילו פיקודים זירתיים קיבלו אחריות על הפעלת כל הכוחות...

משחקי מלחמה ממלאים תפקיד חשוב בלמידה הצבאית בכלל, ובלמידה המטכ"לית בפרט. אפקטיביות המשחקים מוגברת כשהם מהווים חלק מתהליך רחב יותר, הכולל רכיבים שונים כמו תהליכי עיצוב, תרגילים, אימונים וסימולציות. באמצעות החיכוך בין הנחות היסוד השונות של המשתתפים במשחקי מלחמה, נוצרת למידה אישית וארגונית, המעוררת דיון תפיסתי בין מדרגי. משחקי מלחמה מציגים הזדמנות נדירה לאימון חשיבתי של מפקדים בכירים, וליצירת למידה מ...

משחקי המלחמה של צבאות היבשה הבריטי והאמריקאי מהווים מאמץ עצום, שיטתי, מתמשך וממוסד לספק תובנות וכיוון לבניין כוחותיהם. תהליכי למידה  אלה בוחניםות תפיסות ויכולות לעתיד "העמוק", בטווח של עשרות שנים. המשחקים ממוסדים בתוך הארגון, נערכים מדי שנה באופן סדור, מסתמכים אחד על השני כדי ליצור למידה מתמשכת ורותמים את ארגוניהם במידה גבוהה.  מאפיינים אלו יכולים להוות מקור להשראה לצה"ל (כמובן באופן ביקורתי וסלקט...

צה"ל, כמו כל ארגון גדול, נמצא בסכנה של היסמכות יתר על פתרונות קיימים ופיתוח תרבות ארגונית שמרנית. הבעיה היא שכאשר ארגון קופא על שמריו, הוא עלול להיות מופתע מתפנית שנדרש היה להיערך אליה מראש. המחבר מתאר את שלושת החסכים בחדשנות בצה"ל: חוסר ביוזמה מטכ"לית, תהליכי בניין כוח ארוכים ולא גמישים ותרבות ארגונית היררכית ושונאת סיכונים. כדי להתגבר על האתגרים מוצגים פתרונות בכמה תחומים: עיצוב תפיסות, עיצוב אר...

המצביאות של יגאל אלון כמפקד הפלמ"ח וכמפקד חזית הדרום במלחמת העצמאות מנותחת במאמר של תא"ל דדו בר כליפא, מפקד בית הספר למלחמה ומפקד אוגדת סיני. אלון, על פי בר כליפא, ידע לפתח תפיסה ותוכנית למגוון בעיות מבצעיות שונות, תוך התאמה של היכולות המוגבלות שעמדו לרשותו, לאתגר המבצעי באמצעות רעיונות תחבולניים - במבצע "יפתח" לכיבוש הגליל העליון ובמבצעי "יואב" ו"חורב" מול צבא מצרים בנגב. הדגש מיוחד ניתן במאמר לה...

במהלך השנים הלך ונשק עקרון 'צבא העם' שגובש בקום המדינה. המאמר סוקר את תהליכי השחיקה והגורמים החברתיים, הכלכליים וההיסטוריים שהולידו את הצורך בבחינה מחדש של מודל השירות הקיים. לאחר הגדרת הבעיה, מציע מחבר המאמר מודל חדש המשלב את המשך מודל 'צבא העם' יחד עם הרחבת השירות הלאומי באופן שאמור לצמצם מתחים בין זרמים בחברה ולשמר את עיקרון השוויון. המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון בניין כוח אדם (מס' 26-27), פ...

ב־2006, הוקם ה-JIEDDO – הארגון האמריקאי המשולב להבסת מטעני צד – כמענה לשימוש בטקטיקה הזאת מצד כוחות ההתקוממות העיראקית כנגד כוחות אמריקאים. מתחילתה של הפלישה האמריקאית בעיראק, זוהו מטעני צד כאיום אסטרטגי, ולא רק טקטי. שלושת צירי התמיכה שסיפק JIEDDO לכוחות אמריקאים בעיראק מקבילים לשלוש התגובות להשתנות המהירה של המציאות: הציר הטכנולוגי היה אמור לפתור את הבעיות הטקטיות שבפניהן ניצבים הכוחות ולהקנות ש...