המכללה האקדמית הרצוג-הרפוד

"ואחר כן חילק כל פרק לפרקים קטנים, נכוחים להבין, וקלים לדעתם על פה ולהורותם". כך כותב הרמב"ם בהקדמה לפירושו למשנה על הצורה בה כתב (או ערך) רבי את המשניות שתהיינה קלות להוראה. ד"ר יהודה שוורץ מספר בפרק נוסף עמו, על הדרך בה יש לעצב את המשנה כך שתהיה קלה להוראה. יהודה מראה כיצד זאת הייתה כוונתו של רבי בעריכת המשניות, ומתאר כיצד דרך זו מתאימה לילדים צעירים ובוגרים, וכיצד התקבלה באהבה במגזרים השונים.

לאחר שפרש לגמלאות, פנה יהודה לסייע בהכשרת מורים חרדים. בפרק נוסף בסדרה הוא מספר לצחי לב-רן, כיצד אותם העקרונות שהנחו אותו ואת חבריו בבניית תהליכי ההכשרה בישיבות ההסדר, היו רלוונטיים 40 שנה מאוחר יותר, כאשר הכשרת המורים החרדיים בקשה להתמקצע ולהשתפר . על הדרך המכובדת והמכבדת, על השותפות עם המגזר החרדי, ועל האפשרות ללמוד מתהליך זה לתהליכי השתלבות נוספים של החברה החרדית בציבור הישראלי.

בפרק נוסף עם ד"ר יהודה שוורץ, הוא משוחח עם צחי לב-רן, על תחילתה של הכשרת המורים בישיבות ההסדר. על האתגרים של הכשרת מורים בתוך ישיבות הסדר, ועל ההשפעה של כך על החברה הדתית-לאומית. כיצד השתנו חדרי המורים בישיבות התיכוניות ובתיכונים הדתיים במהלך שנות ה-80, ממורים שרובם בוגרי ישיבות חרדיות למורים בוגרי ישיבות ההסדר, שינוי שהשפיע בהמשך על פריחה של ישיבות ההסדר ועולם המכינות הדתיות.

"אם תרצה - תחיה" כך אמר הרופא ברמב"ם לחיל הצעיר, יהודה שוורץ, שהגיע אליו לאחר שחילץ את עצמו מטנק בוער בנפאח שברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. בפרק זה ד"ר יהודה שוורץ מספר לצחי לב-רן על תחילתה של ישיבת הר עציון, על השיקום מהפציעה הקשה, ועל השותפות שלו בהקמת מכללת הרצוג ותהליכי הכשרת המורים בארץ, לאחר המלחמה. שותפות שהייתה סוג של ייעוד שנולד במלחמה, והפך למפעל חיים.

סופי פפר, מנהלת בית הספר פלך לבנות בירושלים, ורחל צור, רכזת תוכנית הכשרת המורים של מכללת הרצוג בבית הספר פלך, משוחחות עם צחי לב-רן על תוכנית הסבת אקדמאים להוראה המתקיימת בבית הספר כבר שנתיים. בשיחתם משוחחים סופי, רחל וצחי על לימודי הוראה, על העקרונות החשובים בחינוך ובהכשרת מורים, ועל אנשים מצוינים המחפשים משמעות ומוצאים אותה בכיתות עם תלמידים.

בפרק זה ד"ר צחי לב-רן משוחח עם פרופ' עמי וולנסקי על אתגר הביקוש להוראה. מה השתנה בחברה הישראלית ב 40 השנים האחרונות, מהם הגורמים לכך שיש כיום מחסור במורים ולאן אנחנו הולכים בתחום זה בשנים הקרובות? מה הקשר בין הביקוש להוראה לבין האתגר שעמד מול מערכת הביטחון בגיוס אנשי טכנולוגיה טובים בשנות ה-90? האם ניתן ללמוד ממדינות שונות בעולם וממשברים דומים בארץ, על כיוונים לפתרון המשבר גם כיום?

ד"ר צחי לב רן משוחח עם הרב פרופ' יהודה ברנדס על כמה מהתהליכים שהתרחשו ב 40 השנים האחרונות בתחום, על הגורמים למשבר המחסור במורים ועל כיוונים אפשריים לפתרון. פגישת פתיחה לנושא בו נעסוק בשבועות הקרובים.

הרב פרופ' יהודה ברנדס, נשיא מכללת הרצוג מסכם עם צחי לב-רן את העונה הראשונה של הרפוד. על מה שהשתנה בחודשים האחרונים ומה שנשאר. על הנושאים השונים שעלו במהלך העונה, ועל התחושה שבסופו של דבר הכל מתחיל ומסתיים בחינוך.

נגה שוקרון גל הקימה ומובילה את רשת "האידנא" - מורים, בוגרי תוכניות מנהיגות של המכללה. בפרק זה נגה משוחחת עם צחי על סיפור הקמת בתי ספר של מפוני עוטף עזה בירושלים, ועל כמה מהעקרונות המרכזיים לחינוך בחירום: ענווה, רציפות ושגרה, ובניית אמון בין הצוותים החינוכיים לבין קהילת התלמידים וההורים. שלושה עקרונות שקשה להצליח בלעדיהם בחירום, אך נראה שהם חשובים ומשמעותיים גם בשגרה.

עפרה ליפשיץ, נשואה לאל"מ הרב אורי, אמא לשישה, מורה באולפנת אוריה, ופעילה בארגון "שותפות לשירות". בשיחה איתה דיברנו על תפקידן המשמעותי של נשות המילואים, על תפקיד המורות, המורים ומערכת החינוך בזמן מלחמה, ועל הדרישה של נשות המילואים לשותפות כלל הציבור בנשיאה בנטל.

שרית זוסמן שכלה את בנה, בן, במלחמת חרבות ברזל. בשיחה אתה היא מספרת על בן, על הבית בו גדל ועל הערכים אותם ספג. היא מדברת גם על השליחות שנטלה על עצמה מאז נפילתו של בן להיאבק בשיח המפלג והמקצין אותו אנו פוגשים בפוליטיקה ובתקשורת, ועל היכולת של מורים להשפיע על איכות השיח של תלמידיהם ושל החברה.

תהלה דרמון מלכה, ראש החוג להסטוריה ושותפה בפרויקט עדות 710 עוסקת בשאלות של התמודדות עם חוסר ודאות בנוגע לקרובים שלא ידוע מה עלה בגורלם, ועל השאלה איך ומה נזכור בעתיד מהאירועים הגדולים שאנחנו חיים בתוכם. מה תפקידם של ההורים והמורים בעיצוב הזיכרון? האם לאופן בו מעוצב הזיכרון יש השפעה על החוסן ועל תפיסת המציאות של בני הנוער?

ד''ר אדם צחי חקר כיצד מייצג הקולנוע הישראלי את תופעת הלם הקרב. בעקבות ספרו החדש נפגשנו לשיחה על יחס החברה להלם קרב במהלך השנים, על החשיפה של כולנו, גם ילדים ונוער, לטראומת המלחמה מאז השבעה באוקטובר, ועל תפקידה של מערכת החינוך בהתמודדות עם ביטויים שונים של פוסט טראומה.

מנהיגות כוללת בתוכה גם לקיחת אחריות. כהורים וכמחנכים אנחנו שואפים לחנך את דור העתיד לקחת אחריות. גם אחריות על העתיד לבוא וגם אחריות על העבר. כאשר חלק מהדמויות המובילות לא מצטיינות בתחום זה, האתגר אתו מתמודדים ההורים והמורים בכיתה הופך למשמעותי יותר. כיצד מתמודדים עם האתגר, וממשיכים לחנך לאחריות? ד"ר מחי לב רן בשיחה עם ד"ר איתמר ברנר

בפרק חדש של הפודקאסט הרפוד מתארחת ד"ר יהודית חסידה, ראש התכניות למגזר החרדי במכללת הרצוג. יהודית משוחחת עם צחי על השילוב בין המגזר החרדי למגזר הדתי-לאומי בימים שבהם נראה שהמתיחות בין המגזרים השונים נמצאת בשיאה. כיצד מרגישה מורה חרדית בחדר מורים שבו מורים מגוייסים ומורות שבעליהן במילואים? איך מתנהלים בשגרה ביום הזיכרון וביום העצמאות? ואיך מתנהלים בימי מלחמה? ומה על עתיד השותפות שבין המגזרים השונים...

בפרק חדש של הפודקאסט הרפוד מתארחת אילה, בוגרת המכללה, מורה בפלך ירושלים, ומילואימניקית באמ"ן. אילה מספרת בפרק על האתגרים בשירות המילואים, ההיעדרות מהבית ומהעבודה וההשלכות של שירות מילואים ארוך בזמן מלחמה על עבודתה כמורה ועל הקשר עם התלמידות. האם יש ממשקים בין עבודת ההוראה לשירות מודיעיני, ומהו המסר שלה לתלמידות דתיות בכיתות י"א-י"ב?

כיצד משלבים מציאות חדשה של מלחמה עם ערכי חינוך ומנהיגות? ד"ר אביחי קלרמן, איש חינוך ומפקד יחידת אית"ן פיקוד דרום במילואים, חולק את סיפורו האישי מהרגעים הראשונים של המלחמה ועד היום, כמפקד יחידת איתור נעדרים ומנהל אקדמי של מכללת הרצוג. סיפורו חושף כמה מהאתגרים הכרוכים בניהול מערך צבאי ומערך אזרחי בו זמנית, לצד משפחה ענפה, ומפגש בין נורמות וערכים צבאיים לאלו האזרחיים. מוזמנים להקשיב ולהיות חלק מהשיח...

ד"ר צחי לב רן מארח את הרב פרופ' יהודה ברנדס - פרק שלישי מהם גבולות הדמוקרטיה בזמן מלחמה? גם בזמן שגרה יש מחיר לחופש הביטוי, אבל נראה שבמדינה דמוקרטית כמו שלנו, ההכרעה היא שעדיף לשלם את מחיר חופש הביטוי מאשר לשלם את המחיר של היעדר אפשרות ביטוי. אבל בעת מלחמה - האם הכללים נשארים כבשגרה? כאשר אנשים בעלי תפקידים והשפעה מתבטאים בצורה שעלולה לפגוע במאמץ המלחמתי - כיצד יש לנהוג כלפיהם? איפה יעבור הגבול ב...

ד"ר צחי לב רן מארח את הרב פרופ' יהודה ברנדס, פרק שני: מה בין מוסר מלחמה מקראי למוסר מלחמה מודרני? המקרא מציג בפנינו מלחמות בהן נלחמים עם נגד עם - ציוויים כמו "החרם תחרימם" , ו"לא תחייה כל נשמה" מבהירים את הציפייה מהצבא בתקופת המקרא. מוסר המלחמה המודרני מצפה שהמלחמה תהיה בין חיילים, וכמה שפחות אזרחים ייפגעו בה. עד "חרבות ברזל" נהגנו לפני מוסר המלחמה המודרני. האם משהו השתנה במלחמה האחרונה? האם נוכל...

בפרק המבוא מתארח הרב פרופ' יהודה ברנדס. בחלקו הראשון של הפרק הרב יהודה מתייחס לשלושה אתגרים שהמלחמה מציבה בפני הורים ומורים: 1. היחס לרע בעולם - למה יש ברע בעולם, ומה היחס שלנו אליו? 2. מוסר מלחמה מקראי אל מול מוסר מלחמה מודרני: מקומם של בלתי מעורבים בלחימה, קוד אתי, ועוד. 3. חשיבותו של חופש הביטוי והסכנות הטמונות בו בזמן מלחמה. בחלקו השני של הפרק אנחנו מתעמקים קצת יותר בסוגיה הראשונה: הרע בעולם מ...