ערך מוסף

אחרי תקופה ארוכה של עצבות החורבן ומנהגי אבלות, ובדיוק שבוע אחרי ט' באב, מגיע אלינו באמצע החודש, חג שכולו אהבה! בפרק מיוחד משוחחים מלכה פטיורקובסקי וליאור פרי על שמלות לבנות, ריקודים בכרמים ועל הרבה עבודה קשה. נדמה שהדרך הטובה ביותר לתקן את השבר, היא בנייה של אהבה.  חג אהבה שמח 

לקראת צום י"ז בתמוז, משוחחים ליאור פרי ומלכה פיוטרקובסקי על הדברים שפירקו אז, טרם חורבן הבית, את החברה. על מנהיגות מנותקת מעם, על פערים כלכליים וחברתיים גוברים ועל מלחמות פנימיות. השיחה אולי מתארת את ירושלים של לפני 2000 שנה, אך אולי רלוונטית גם להיום?

"דור שבן דוד בא בו - תהיה האמת נעדרת ואנשי הגבול יסובבו ולא יחוננו". משפט שמופיע בתיאור מעט מוזר בתלמוד, מקבל לחן וחיים חדשים ביצירה מוסיקלית ייחודית שנרקמת בעיר שדרות. מי הם אנשי הגבול, ומה אפשר ללמוד מהם? ליאור פרי וניצן בר קמה משוחחים על הטקסט התלמודי ומשמעותו לימינו, על אנשי הגבול, על יצירה ובעיקר מנהיגות בתחום התרבות וכיצד היא השפיעה על העיר שדרות באחת התקופות הקשות שלה.

לקראת יום ירושלים, עולים נילי טל וליאור פרי בשער הגיא של ימינו אבל מדלגים במחשבות בין 1948 ל1974 ובחזרה לימינו. משוריינים ואנדרטאות מצד אחד וכתובת גרפיטי מסתורית מצד שני מעוררים שיחה על זיכרון, הנצחה, דמות הפלמ"חניק, שלמה ארצי ופסטיבל הזמר והפזמון.

מהי מסורת? מתי ולמה אנחנו משתמשים בה? מה המטרה של מסורת בחיים שלנו? האם היא יכולה להשתנות והאם אפשר ניתן לחיות בלעדיה? ליאור פרי משוחח עם איתמר לפיד, ממובילי בית המדרש לרבנות ישראלית ומייסד הישיבה החילונית בנטור, על המשמעות של המסורת בחיים שלנו ועל האחריות שיש לנו, עליה. 

מברית מילה ונישואים, ימי הולדת ותחילת כיתה א', לטקס הנפת הדגל או הדלקת המשואות. טקסים מלווים אותנו כיחידים וכחברה. אבל מהו טקס? מה תפקידו בחיינו? ומדוע אנחנו זקוקים לטקסים? ליאור פרי וד"ר רני יגר מנהל מרכז הטקסים לומדים יחד איך בונים טקס טוב ונותנים לנו את הכלים להצלחה. 

זהו פרק רביעי בסדרה על משבר האקלים. בשיחה עם ד"ר שרון בר דוד, חוקרת מדיניות החוץ של סין באוניברסיטת בן גוריון, בוחן ליאור פרי את משבר האקלים מזווית גיאופוליטית; אחרי שהפכה סין לאיזור תעשייה עולמי מזהם, היא מאמצת מדיניות אקלים משמעותית שמיטיבה עם אזרחיה. האם שינויים דרמטיים כאלה יכולים להתרחש רק במשטרים לא דמוקרטיים או שיש למדינת ישראל מה ללמוד מסין?

גורדון כבר נפטר אמנם לפני יותר ממאה שנה, אבל הכתבים שלו רלוונטיים גם בימינו.  ליאור פרי שוחח עם ד"ר אילון שמיר, חוקר הגות ציונית חלוצית כדי ללמוד על התפיסות המיוחדות של א.ד גורדון בנוגע לטבע,  לנוכחות ולקיום האנושי.

בפרק השני על הרומן סיפור פשוט, ממשיכים ליאור פרי וחוקרת הספרות בלהה בן אליהו לדון בסיפור. תוך קריאה משותפת והיכרות מעמיקה עם הדמויות, אנחנו נחשפים לטעמה השונה של האהבה, וגם לטעמם של הגעגוע והשיגעון. 

מה אנחנו יודעים על שי עגנון? איזה תאריך לידה הוא בחר לעצמו ומדוע? ומה הרקע ליצירה המופלאה שלו "סיפור פשוט"? הפרק משוחחים ליאור פרי וחוקרת הספרות בלהה בן אליהו על עולמו של עגנון ועל גיבורי הרומן "סיפור פשוט". שיחה מרתקת המציעה מפתחות לשפה העגנונית, היכרות מעמיקה עם הדמויות ושאלה מעניינת על שם היצירה.   

בפרק הראשון של מיני סדרת הקהילה, משוחח ליאור פרי עם ד"ר שרהלה שדמי ווטרמן המנכלית המייסדת של מרכז 'ורדה', על מושג הקהילה. מהי קהילה? מי ואיך מגדירים אותה? מה המאפיינים שלה ובעיקר, כיצד קהילה מאפשרת שינוי חברתי? 

למה אנחנו חוגגים את חנוכה כמו שאנחנו חוגגים אותו? מי ולמה עיצבו את החג עבורנו והאם יש לנו אפשרות לחגוג אותו אחרת? ליאור פרי וד"ר חנה פנחסי מתחקים אחר סיפור חנוכה ומגלים שבתקופות היסטוריות שונות הוא סופר ונחגג אחרת. האם עובדה זו מאפשרת לנו לראות אחרת חנוכה ולתת לו ערך מוסף? חנוכה שמח!

בכ"ט חשוון מצוין יום מיוחד: "חג הסיגד". הטיילת בארמון הנציב בירושלים ורחבת הכותל מתמלאות באלפי בני אדם החוגגים את החג הקדום, שנשמר במסורת יהודי אתיופיה. ננצל את החג הקרב כדי להכיר טוב יותר את קהילת יוצאי אתיופיה וללמוד מהמסורת העתיקה שהשתמרה על ידם לאורך שנות הגלות הארוכות באתיופיה - עד ששבה, עם הקהילה - לארץ ישראל. ליאור פרי שוחח עם הרב ד"ר שרון שלום, רב קהילת "קדושי ישרא...

לקראת ציון יום השנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין, ליאור פרי משוחח עם פרופסור ורד ויניצקי סרוסי מהאוניברסיטה העברית, על תהליך העיבוד ועיצוב הזיכרון של האירוע. בניסיון לתת מענה ופשר להתמודדות החברתית, החינוכית והערכית שלנו עם רצח רבין, חוזרים השניים לעברנו הבעייתי ובעיקר מנסים למה כל-כך קשה לנו להתמודד עם השאלות המורכבות שמעלה היום הזה, מה זה אומר עלינו כחברה וגם מחשבות וכיוונים לפתרון.  

בפרק מיוחד לציון יום השנה למלחמת חרבות ברזל והשבעה באוקטובר ליאור פרי משוחח עם יעל גודמן, שלקחה את האהבה שלה לריצה והקימה מיזם מעורר השראה למשפחות המפונים, משפחות מילואים ונפגעי השבעה באוקטובר ויצאה איתם לרוץ. שימו אוזניות וצאו איתנו לריצה לנפש.

חג סוכות מזמין אותנו לצאת מהמרחב הבטוח שלנו, הבית, ולעבור לדירת ארעי, הסוכה. המעבר מהפנים המוכר והנוח, לחוץ השונה והמחוספס לעיתים, מאפשר לנו להסתכל על היום יום שלנו מזווית קצת אחרת. לכבוד חג סוכות ותחילת התוכנית שלנו, שגם היא יציאה ממרחב מוכר ובטוח למקום חדש ומסקרן, פגש ליאור פרי את מלכה פיוטרקובסקי לשיחה על המשמעויות וההזדמנויות השונות שחג סוכות מציע לנו.  האזנה נעימה וחג שמח! 

לרגל סיום השנה והעונה, ליאור פרי משוחח עם ד"ר טלי אשר חוקרת ספרות וכותבת שירה, על תהליכי כתיבה, מקורות השראה, אהבה ואפילו כאבים. פרק מעורר מחשבה עם צאת ספרה החדש "לעברית הקישו אחת". 

בראשית ימי המדינה לא הכירו את הביטויים 'פוסט טראומה' או 'הלם קרב'. שירי התקופה היללו את הלוחמים הגיבורים, וכמעט שלא התייחסו למי שחזרו והיו 'אחרים'. לקראת יום הזיכרון ליאור פרי ואוריה גולדנברג כספי משוחחים על שני שירים "אחרים" בנוף התקופה ההיא ומהדהדים את הקריאה החברתית שבהם, גם לימינו. הפרק הוקלט במהלך מלחמת "חרבות ברזל".

פרק שני בסדרה הייחודית "מאני לאנחנו" - תוכנית קריאה ולימוד בעקבות ספרו של הרב יונתן זקס; מוסריות – שיקום הטוב המשותף בעידן מפולג בחלק השני של הספר מתאר הרב יונתן זקס את התפרקות החברה המערבית וחוסר היכולת שלה להחזיק במוסר. לקראת דיון מעמיק ומתוך משקפיים ישראליות, שוחח ליאור פרי עם ד"ר עמיחי עמית כדי ללמוד מה קורה לנו ומה עלול לקרות לנו, כשהמוסר עובר לשליטתן של שתי מערכות עצומות: המדי...

בפרק השלישי והאחרון בסדרה שלנו, העוסקת במשבר האקלים, שוחח ליאור פרי עם ד"ר ליה אטינגר, חברת סגל בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית והמנהלת האקדמית במרכז השל לקיימות.  כאקטיביסטית ותיקה בנושא האקלים ד"ר אטינגר פורשת לפנינו את המנגנונים המורכבים שפועלים מאחורי משבר האקלים, ויחד אנחנו מנסים להבין מה ניתן לעשות.

אז איך חוגגים יומולדת לעם שלם?  בכל השנים, בכל המדינות ובכל הבתים, מספרים בדיוק את אותו הסיפור! אולי עם טוויסט מסורתי משפחתי לגיוון :) ליאור פרי ישב עם הרב מישאל ציון ושמע ממנו על הלילה הכי מסודר בשנה ובכל זאת הכי מבולגן, שיש בו את הכי הרבה אוכל אבל בכל זאת כולם רעבים והוא הכי היסטורי ובכל זאת תמיד עכשווי. חג שמח!  

בפרק השלישי והאחרון בסדרה, צוללים ד"ר עמיחי עמית וליאור פרי לעומק האתגר שמציבה בפנינו המהפכה של הבינה המלאכותית, משבר המנהיגות. מי הם המובילים של המהפכה? מה האינטרסים שלהם ולאן הם רוצים לקחת את האנושות. במושגים כמו "טרנס הומניזם" ו"פוסט הומניזם" מצייר ד"ר עמיחי עמית עתיד מדאיג מאוד לאנושות אם לא יעשו שינויים משמעותיים כבר עכשיו. אבל יש בפרק הזה גם תקווה. יש לנו סיכוי...

מהם אתגרי החינוך הממלכתי החרדי? היכן נקודות התורפה של החברה החרדית ומה נקודות החוזק שלה? האם יש קשר בין ציונות לגיוס לצה"ל? ואיפה תפיסת הראוי של החברה החרדית, פוגשת את תפיסה הראוי של החברה הכללית?  ליאור פרי ישב לשיחה עם הרב, הד"ר והמושרר, בניהו טבילה, חבר סגל בתוכנית מנדל למנהיגות בחברה החרדית וביקש להכיר, להקשיב ולהאיר את החברה החרדית באור שונה.   

שמות, חברות, אפליקציות ודמויות של הבינה המלאכותית, נכנסות לחיינו בקצב מסחרר. משחר ההיסטוריה של האדם אנו יודעים שהמהפכות מקדמות את האנושות והטכנולוגיה משחררת אותנו. אבל המהפכה הזו שונה מכל מה שראינו, שועטת קדימה ומשאירה לנו אבק כוכבים טכנולוגי בתקווה שנספיק לתפוס בזמן את מה שקורה כאן. כדי להבין את גודל המהפכה והשאלות המרכזיות שעולות ממנה, הסכת ערך מוסף יוצא בסדרה של שלושה פרקים בהם ליאור פרי משוחח...

הפרק השני בסדרת הAI עוסק בשאלות מהותיות של שילוב הבינה המלאכותית בעולם החינוך. האם נכון להשתמש בה? ואם כן באיזה אופן? מה הם הייתרונות של שילוב בינה מלאכותית בפדגוגיה ומה הם הסכנות? אילו שאלות ערכיות ומוסריות עולות במפגש בין בינה מלאכותית לחינוך ומה יהיה על החינוך והדורות הבאים אם נשאיר אותם בידי בוטים?  על כל אלה ועוד, שוחח ליאור פרי עם ד"ר עמיחי עמית, פילוסוף וחבר סגל בבית ספר מנדל למנהיגות...