למען השם

לא רק הקונספציה שחמאס מורתע נשברה בשבעה באוקטובר, נשברה גם הקונספציה שאפשר להמשיך "לנהל את הסכסוך". אז מהי התקווה? איזה קו אפשר למתוח אל העתיד של ישראל והפלסטינים?

האירוע הטרגי שבו נהרג יובל קסטלמן לא התרחש בחלל ריק. בחברה שבה ערך חיי אדם - ובמיוחד אם הם אינם יהודים - הולך ופוחת, בסופו של דבר זה זולג לסביבה. דניאל הרטמן ודב אלבוים מדברים בכאב על מה שקורה בחברה הישראלית היום הערה: הפרק הוקלט בדרכים ואיכות ההקלטה נפגעה מעט

אלוהים הוא לא "כספומט" ולא מבצע בהכרח את מה שמבקשים ממנו - ועדיין, יש מקום לשאול כיצד העם הנבחר הופקר להיטבח באכזריות שכזו. דב אלבוים והרב ד"ר דניאל הרטמן מחפשים תשובה

האויב החיצוני לא יחזיק את האחדות בעם ישראל לאורך זמן. כאשר תסתיים המלחמה, אנחנו צריכים לחשוב היטב איך לא חוזרים לפירוד ולשנאת האחים שהייתה כאן. מהי הדרך הטובה ביותר לעשות זאת? דב אלבוים ודניאל הרטמן מחפשים את התשובה

האם צריך להחליט כבר כעת מהם הגבולות בנוגע לעסקה בעניין החטופים בעזה או למידת הסיכון שיש לקחת בפעולה צבאית לשחרורם, או שיש להמתין לרגע האמת, לבחון את המציאות ואת המידע הקיים, ורק אז לבחור מה עושים? דב אלבוים ודניאל הרטמן שואלים את השאלות הקשות של הרגע הזה

ביסוד הרעיון הציוני עומד גם רעיון הגאולה: סוף סוף תהיה מדינה לעם היהודי שבה הוא יהיה אדון לעצמו ויוכל להגן על עצמו. אלא שיש גם מי שמחפש את ה"גאולה השלמה" - את בואו של המשיח - והאנשים הללו מוכנים ללכת רחוק מאוד לשם כך

במקומות רבים בעולם נערכו בשבוע החולף הפגנות נגד יהודים, כמו גם אירועי אלימות קשים. נשיא מכון שלום הרטמן, הרב ד"ר דניאל הרטמן, ודב אלבוים דנים בשורשי הכעס והשנאה

מה עושים כשישנם שני מיליון אזרחים בצד השני של הגבול? האם לא החינוך הוא שהוליד את הרוע המוחלט שהפגין חמאס בטבח הנורא בדרום? וכיצד אנו נושפע מתקיפה והרג של חפים מפשע? דניאל הרטמן ודב אלבוים מדברים על הסוגיות מוסריות והאתיות שמלוות את הלחימה בעזה