למען השם

שבועות אמנם נקרא חג מתן תורה, אבל הוא למעשה חג לימוד תורה - חג שבו אנו חוגגים את התורה שאינה נשארת סגורה בקופסה. להפך: אנחנו לומדים אותה, מפרשים אותה, לוקחים ממנה - ולפעמים אפילו דוחים מתוכה. דב אלבוים והרב ד"ר דניאל הרטמן על חשיבותן של התורה ושל הרוח בזמן הזה

מה החזון שלנו לגבי העתיד עם הפלסטינים? מה החזון שלנו לגבי יחסי יהדות ומדינה? מה החזון שלנו לגבי גיוס חרדים? דב אלבוים והרב ד"ר דניאל הרטמן סבורים שהבעיה הגדולה כיום היא שנדמה שהפסקנו לחשוב ולדמיין את העתיד

אחרי שמוטה גור קרא "הר הבית בידינו" תחושת התפעמות עברה בעם ישראל, אבל היה די ברור שמבחינה דתית - לשם לא עולים. ואולם מאז, דברים השתנו באופן דרמטי. דב אלבוים מארח את מאיר קראוס שחקר את הנושא וטוען שהקמת בית המקדש תהיה סוף היהדות כפי שאנחנו מכירים אותה

הרב ד"ר דניאל הרטמן ודב אלבוים ניגשים השבוע, בזהירות רבה, לעסוק בשאלה קשה, מורכבת ומאתגרת כמעט מכל בחינה

בשבעה באוקטובר אחזו בנו תדהמה, חשש וחוסר ודאות בשל ההפתעה והאסון שפקד אותנו. בשבועות האחרונים מתגברות בקרבנו התחושות הקשות, לנוכח ההבנה שלא ברור לאן מועדות פני המדינה, ואיך יוצאים מהמנהרה החשוכה הזו

אל יום העצמאות הקרוב אנחנו מגיעים עם הרבה כאב, תקווה ומחשבות. הרב ד"ר דניאל הרטמן ודב אלבוים חוזרים אל מגילת העצמאות ובוחנים אותה לנוכח המציאות שלנו היום: מה השתנה באופן שבו אנו קוראים אותה? מה היה צריך להשתנות בה?

המפגינים הפרו-פלסטינים בקמפוסים בארצות הברית לא עשויים מקשה אידיאולוגית אחת. כן, חלקם אנטישמים מובהקים וחלקם "אידיוטים שימושייים", אבל יש גם כאלו שעלינו להתמודד עם טענותיהם. הרב ד"ר דניאל הרטמן מארח ב"למען השם" את תומר פרסיקו ויחד הם גם מבררים כיצד ההפגנות משפיעות עלינו, הישראלים

איך נכנסים לליל הסדר כשהלב שבור? כשהמצב מסביב קשה? כשיש משפחות שיש להן כיסא ריק סביב השולחן? דניאל הרטמן ודב אלבוים חושבים על שולחן חג שיש בו הרבה יותר מארבע קושיות

אחרי חצי שנה קשה וכואבת, רבים מאיתנו מסתכלים אחורה ואומרים "אילו רק יכולנו, היינו חוזרים לשישה באוקטובר" וכמעט ששוכחים את המתחים והשסעים שאיימו לקרוע אותנו מבפנים. דב אלבוים ודניאל הרטמן מבקשים - ומצליחים - למתוח חוט של תקווה לא אל העבר, אלא אל העתיד

הזעזוע של אירועי שבעה באוקטובר השפיע על כל תחום בחיינו - מהמקום הכי אישי ועד ליחסים בתוך החברה הישראלית, ושל המדינה עם שאר העולם. הרב ד"ר דניאל הרטמן ודב אלבוים עושים עוצרים רגע לחשוב ולשאול מה נשתנה בנו

מה עושים כשיש מי שמבקש לנצל את מצוות מחיית עמלק כקריאה לפגיעה בכל פלסטיני? כיצד יש להתייחס למי שטוען שלימוד תורה פוטר משירות בצה"ל, בדומה לשבט לוי? ואיך אפשר לפעול כשנראה שהמקרא סותר את המוסר? הרב ד"ר דניאל הרטמן ודב אלבוים קוראים שלא להפקיר את פרשנות התורה בידי מגזר מסוים

השאיפה להשמיד להרוג ולאבד את העם היהודי, התהייה הכואבת האם אנחנו עם מפוזר ומפורד, והשאלה מי לוקח אחריות בשעת צרה ועושה מעשה. השנה, יותר מכל שנה, מגילת אסתר מזכירה לנו את המציאות בחוץ

בתחילת המלחמה התמיכה בישראל הייתה כמעט בלתי מסויגת בקרב בנות בריתה, אבל היום זה כבר לא המצב. האם אנחנו מסוגלים לשמוע תוכחה מידידנו, או שכל ביקורת כלפינו מיד מתויגת כשנאה? דניאל הרטמן ודב אלבוים מבקשים לתת יותר מקום לביקורת אהבתם? פחות התחברתם? מוזמנים לכתוב את הביקורת שלכם בתגובות

עשרות פלסטינים נהרגו ומאות נפצעו באירוע הטרגי שהתרחש בעת חלוקת המזון בעזה. דב אלבוים ודניאל הרטמן סבורים שגם אם המלחמה בחמאס מוצדקת בכל מובן, עם הכוח והשליטה מגיעה גם אחריות - ואסור להידרדר למצב שבו נמנעים באדיקות מכל סוג של חשבון נפש, גם לנוכח אובדן חיי אדם ואסונות הומניטריים

במאבק על הגיוס לצה"ל עולה שוב ושוב המושג "תלמוד תורה", שהמגזר החרדי הצליח לנכס לעצמו. דניאל הרטמן ודב אלבוים קוראים לכולנו לקחת אחריות על התורה, על התאווה ללמוד ועל הרוח

רוב היהודים בישראל מתייחסים לחודש הרמדאן כאל איום, אבל עבור רוב המוסלמים זוהי תקופה קדושה ומוארת, שהיא מעין שילוב של ראש השנה, יום כיפור ושבועות. דניאל ודב מבקשים להבין טוב יותר את החודש האיסלאמי, ואיך כדאי להתייחס אליו מוזמנים לעקוב אחרינו, לשתף ולדרג את הפודקאסט כדי לסייע לנו להגיע לקהלים נוספים. עוד תכנים ממכון הרטמן, באתר שלנו: https://heb.hartman.org.il

חוק הגיוס החדש מבקש להאריך את תקופת השירות הסדיר ולהעלות את גיל הפטור למשרתי המילואים. ואולם, בעוד שהנטל על החברה הישראלית הולך ומכביד, אין בהצעת החוק החדש כל התייחסות לשאלת הפטור מגיוס לחרדים. דניאל הרטמן ודב אלבוים משוחחים על כך, וחוזרים אל המקורות ההסטוריים של הפטור הזה

בשעות משבר אנחנו עשויים להתפתות לתפיסות קיצוניות, שנושאות הבטחה לסלק את הספקות ולספק את הפתרונות. אבל האם אמנם ככל שעמדתך קיצונית יותר כך היא מתקרבת לאמת? ואולי ההפך הוא הנכון?

בשבעה באוקטובר נפתחה תיבת פנדורה שממנה יצאו תפיסות שכבר כמעט ונעלמו מהשיח הציבורי

כשמאיימים על חייך וכשתוקפים אותך, זוהי ה"עת להרוג", אבל כפי שאומר קהלת יש גם "עת לרפוא". עת לרפוא את השברים בינינו, ואת היחסים עם שכנינו - אלה שאינם דוגלים בהשמדתנו

לציונות הקלאסית הייתה שאיפה אוטופית: מדינת ישראל תפתור את כל הבעיות של העם היהודי - היא תציע ביטחון, שגשוג וחיים שלווים, ליהודי חזק וחדש. ייתכן שהגיע הזמן להתגבר ולהתבגר

המצווה להשמיד כליל את עמלק מושרשת עמוק מאוד בתרבות היהודית - אבל מהו עמלק בכלל? האם יש היום עמלק? ומדוע התרבות היהודית עבדה קשה כדי להימנע מההגדרה הזו?

גם כשמדובר בנושאים הכי מעוררי מחלוקת - אסור לנו לשתוק. אסור לנו לפחד לשאול שאלות על הפעילות הצבאית או על מה העתיד של עזה. צריך להתווכח - וזה בסדר גמור, כל עוד מחליטים לא להיפרד, להישאר יחד למרות הכל

נקמה היא אחת התחושות שמלוות את כולנו מאז שבעה באוקטובר, והיא נוכחת בעוצמה בשיח הציבורי ובשיח הצבאי, אך האם היא זו שצריכה להוביל את המערכה בעזה? ומה יש ליהדות לומר על זה?

דווקא האחדות עשויה להיות הבעיה של ישראל אחרי המלחמה: ממשלת אחדות, אם תקום, תעסוק אך ורק בנושאים שבקונצנזוס, חשובים ככל שיהיו, ותזניח את הטיפול בסוגיות שנויות במחלוקת שהן הרות גורל לישראל יהודית-דמוקרטית