רסלינג פרו

שיחת בנים קלאסית על מוזיקה, שחוצה באלכסון בין אתניקס לחנן בן ארי, כל דור והמלחמות שלו, ולכל מלחמה מלך התותים שלה. נמרוד ויסליב, יקיר המערכת, פתח איתנו את הדרכים ששגרת המלחמה משפיעה על הפופ הישראלי, שמצליח תמיד בדרך לא דרך לגשר בין בליינות והאסקפיזם לערכי הקרב, זמני חירום וימי אבל. על הדרך התערבב לנו הכל, אוטו-פיקציה והיפ־הופ ימני, השלמה ארצים החדשים של החיילים, ההיפּים של בומבלה, הטראנסיסטים, המשי...

טיזר שהוא מיני שיחת בנים (על מוזיקה) שחולצה מתוך מגה-שיחת בנים (על מוזיקה) שתפורסם בשישי. נמרוד מעלה שוב את שאלת המחקר שמלווה את הפוד מימים ימימה, גבי נתקע עליה במקום להתמקד בתיזה שלו, יואב מובא כבוחן חיצוני

למה להאמין למרות הכל

שיחה עם חוקר הדתות ומחשבת ישראל שמואל בן שלום על דת ופרפורמנס לפני בזמן ואחרי 7 לאוקטובר, על סרטון מארץ גרר ובו תיאוריה מהפכנית על יעקב ועשיו, על הפרפורמנס הדתי של סימון טריטוריה בישראל ובפלסטין ולאיזה אל יש יותר גדול, על ערעור הזהות בפריצת הגבולות וגאולת הארץ ועל דת כעוגן לציונות, כיצד הופעה של יונתן רזאל גרמה לפרוץ המלחמה ומדוע יהודה גליק זועק אללה אכבר בהר הבית, על חוסר הטולרנטיות של הליברליזם...

גד־ברוך אוהב להאזין ולהגיב לנו בזמן שהוא שוטף כלים. תגובה נוספת לפרק על שביעי לאוקטובר כהאקינג שמתכתבת עם הדברים של אירית, על האתוס הסטארט אפיסטי של היהדות (היי בנט!), על הניכוס של חמאס את הטרורי היהודי, ופלסטין חינם (יש גם מנוי פרו) כפריצת-צמיחה

אירית מ"בערפל" התעצבנה מהפרק האחרון שלנו. על התסביך הישראלי (שהוא גם תבנית אנטישמית - י.ל) שלנו כדויד יוניקורן, על מטאפורת הסייבר, והאם זה אתי להתעסק בצד האסתטי של חמאס

ה-king זה האקינג במבטא של מכונה, נראה לנו

שיחה שבה אנחנו קוראים את פעולת חמאס בשביעי לאוקטובר כהאקינג, הרי הכל כבר שם - הפריצה כמובן, הדימוי של ההאקר, הפרפורמנס של ההאקר, הייטק מול לואוטק, הנדסת אנוש, הנזק והכופר... רק כדי להגיע לשאלות שמעסיקות את כולנו: מהו בעצם חמאס ומה רוצה? מה התכלית של הפעולה שלו? מהו הידע החדש שחמאס מביא לעולם? האם חמאס הוא בכלל אסתטיקן? אנד סו און אנד סו און

גבי ויואב מתווכחים בכאילו - טיזר לשישי

אירחנו את איימי ספן מהפודקאסט October 7 - Emotionally Raw Coverage לדבר על הסיוטים שלנו בחודש באחרון, הכוח שלהם עלינו והכוח שלנו עליהם (יש אותנו). סשן של פרשנות חלומות בהשפעת האירועים, שמתרחב לניסיון שלנו להבין איך נוגעת בנו הטראומה הקולקטיבית החדשה הזו ואיך היא מתחברת לטראומות ישנות, אישיות וקולקטיביות. בקיצור איפה זה פוגש אותה, אותנו, אתכן, אתכם, אותם, אנד סו און אנד סו און

טראומה טרנס אטלנטית

שיחה שקיימנו עם אירית שטרנברג ורות קדם (קולקטיב בערפל), שגם חולקות איתנו את יוניברס הפודים המקומי, על מכתבי האומנים השונים שיצאו בעקבות ממלחמת 7 באוקטובר וכחלק מלחמת התרבות שנלווית לה, על ציניות וכנות בשדה ובשוק האמנות, על אמנות ישראלית כאמנות ימנית, על עודפות ביצירת אמנות בעת הזו, אנד סו און אנד סו און

קודה

שיחה עם יותם וקס, האיש שלנו לענייני פשע אמיתי, על מלחמת דוק הטיק טוק וההשפעות של ז׳אנר הטרו קריים והריאלטי על סיקור המלחמה, על השימוש המושכל שחמאס עשה בכוח המצלמה ועל הסובייקט שיכול למצוא את עצמו בחדשות, על האופן בו הטלוויזיה מנרמלת את אירועי 7 לאוקטובר והאופן החדשני בו קשת הפכו מגוף שמסקר את האירוע לגוף שלוחם ופועל בתוך האירוע, על המוטיבים הארוטיים שנועדו לחרמן את הציבור על המלחמה והתשוקה החדשה ל...

לקראת מחר

לא שיחה על חיטוב הגוף, אולי על חיטוב הנפש בימים בהם כל מה שבא זה לאכול עוד ועוד שנאה. באנו לשיחה הזו עם תומר דותן דרייפוס (ההוא מהפרק על הסחים) בחשש קל שנלך מכות. בסוף יצא מתורבת למדי. שיחה שהיא ניסיון להציב גבולות גזרה כלשהם, לרציונל ולרגש, כשלכולם נאבדות המילים ומה שחשבנו על השמאל ועל הומניזם אוניברסלי נדמה שעף מהחלון. אתם יודעים מה אומרים על הסכסוך: אנד סו און אנד סו און…

תמיד מוזר להיות יהודים - פעם זה היה בגלל השואה, אחר כך בדיחות פיגועים… ועכשיו? מותר לנו לספר בדיחות על הטבח בדרום? לא עם כולם? לא בקרוב? אף פעם? האם יש גבול להטרלה? אם לכתוב שירה אחרי אושוויץ היה ברבריות, מה זה אומר על הטרלות אחרי מעשה טבח ויראלי? היש טעם בבדיקת גבולות גם בשעת אסון? האם זו אמנות? אנד טו סון אנד טו סון?

האם רצח רבין באמת שינה את מהלך ההיסטוריה ומדוע אנחנו מתנגדים לרעיון של רצח של ביבי? פרק באווירת ניינטיז שנפתח בחמישיה הקאמרית ומסתיים בסופשבוע רגוע. בעצם, זו בכלל שיחה על (מיתוס) רצח רבין בעד ונגד, על היסטוריה ספקולטיבית שיצאה משליטה, עד שבסוף גבי התחיל לפחד שזה יעשה לו בעיות בביקורת דרכונים והתעקש לכתוב שהפרק עשוי להכיל תכנים סאטיריים אשר אין לייחס להם שום משמעות אחרת או ניסיון לפגיעה, אנד סו און...

לפעמים, תלוי בהקשר, במשך, במקום, ושאר שאלות אוצרותיות, אנד סו און אנד סו און

אז הבדיחה הולכת ככה: דמיטרי מרינגוף, יורג ברינקמן, יואב, וגבי; שני טרולים, גרמני ואוטיסט; שלושה יהודים ונוצרי; שני גברים ושני א-בינארים; ארבעה זכרים לבנים; שלשה אומנים ופעיל א-פוליטי - נכנסים לבר ומגלים שיש רק ארבעה כיסאות. הא-בינארי הראשון אומרת לשניה, יחד אנחנו אישה אחת אז חסכנו כיסא, אבל לשלושת היהודים יש ארבע דעות אז צריך כיסא נוסף, בינתיים, הגרמני לא מבין בכלל למה זה מצחיק אנד סו און אנד סו א...

אה, וזה דמיטרי, והוא בכלל מהפרק של מחר, תכירו

פוסט סחים, הם בכל מקום. שיחה עם תומר דותן דרייפוס, שלא הצלחנו לחמוק בה מפרדוקס הסחיות: כיצד לדבר על סחים מבלי לצאת סחים בעצמנו. דיברנו על סחיות כקונפורמיות וסחיות כממלכתיות, על הבנאליות של הסחיות, על מי טו וסחיות באמריקה, על השורשים הגנאולוגיים של סחיות בגרמניה, על עורכות ספרותיות כשומרות סף, והכרזנו על הגעתו סוף סוף של העידן הפוסט סחי לישראל, אנד סו און אנד סו און

הפרק שתוכנן להשבוע נגנז, במקומו יעלה בשישי פרק אחר. עמכם הסליחה

השבוע יואב בחופשה, וגבי נפגש לארוחת חג במטבח בלייפציג עם נמרוד ויסליב, ווב-קאסטר מקצועי, שזה אומר שהוא במאי ועורך וידאו בשידור חי של כנסים, הרצאות, ראיונות מתוקשרים וכולי. שיחה על איך הרצאות טד הפכו את כולנו לאינטלקטואלים זולים שנראים מיליון דולר, על איך זום הרג את הטד־סטאר, על 'המפנה הספקטקולרי', על מי עוברת מסך טוב יותר - אווה אילוז או שושנה זובוף, ואיך זה משליך על עתיד האנושות אנד סו או...

כזה