על החיים ועל המוצר

.גוגל דרייב הוא מוצר לאחסון קבצים בענן, נשמע פשוט. אבל בתאוריה הוא יכול לפתור בעיה גדולה הרבה יותר: איך לשמור, לארגן ולסמוך על הזיכרון הדיגיטלי שלנו. בפרק הזה נדבר על מה המוצר יכול להיות, איפה הוא מצליח ואיפה פחות. ובכלל - האם עוד נצטרך אותו בעתיד?

הפעם נושא שממש קרוב ללבי, ואני חושבת עליו שנים. לא פרק ניהול מוצר קלאסי, ובכל זאת. הקהל למוסיקה קלאסית הולך ומתדלדל, וזה ממש חבל. גם המימון של תזמורות ועשיה מוסיקלית יורד בצורה דרסטית. אפשר להאשים את החינוך, ואפשר להאשים את הממשלה, אבל אני חושבת שהתזמורות עצמן לא עושות מספיק כדי להנגיש את המוזיקה המהממת הזו לקהל. נדבר על משתמשים, על מטריקות של הצלחה, ועל איך אפשר לחדש ולגוון ולמשוך קהלים חדשים.

פעם היו מכונות כתיבה. אחר כך הגיעו מעבדי התמלילים. מה היתה המשימה שלהם? העברת מידע, תיעוד של רעיונות, עריכה ועיבוד של רעיונות. וכמובן גם סידור של הרעיונות. פורמטים פורמטים פורמטים. כותרות, שוליים, וכו׳. איך מודדים הצלחה של מוצר כזה? כשיש כל כך הרבה שונות בדפוסי השימוש. ומה יהיה עכשיו, עם מודלי השפה? האם נצטרך עדין מעבדי תמלילים? או שמעבדי רעיונות הם הדור הבא?

היום נדבר על בית הספר. לא בדיוק מוצר, אבל כן אפשר לנסות להשתמש בחשיבה מוצרית כדי לחשוב על האם בית הספר מתאים לצרכים, עושה את העבודה, איך מודדים הצלחה, וכו׳. מערכות גדולות כמו משרד החינוך תמיד יהיו כבדות ואיטיות, אבל נראה לי שממש עכשיו יש הזדמנות למהפיכה בפורמט של למידה ובמה אנחנו באמת צריכים לצפות מבית הספר.

כולם מדברים עכשיו על אייג׳נטים. וסקילים. ואם אין לך 10 אייגנ׳טים שעובדים בשבילך כנראה שאת עושה משהו לא נכון. אני רוצה להגיד - תרגיעו. מדובר בכלים, והם עוד יתחלפו וישתנו הרבה פעמים. החלק החשוב בניהול מוצר הוא היכולת לקבל החלטות חכמות. זה ה-דבר. ואת זה אפשר ללמוד, ואפשר להשתפר, ובכל מוצר זה נעשה בצורה קצת אחרת, אבל היכולות הבסיסיות חייבות להיות שם. אז בפרק הזה נדבר על היכולות האלה. שכל האייג׳נטים בע...

הפרק הזה נפתח בהתנצלות, ואחריה הגענו לנושא - קלישאות הבינה המלאכותית שמקיפות אותנו. בפרק אני לוקחת שלוש קלישאות משמעותיות, מפרקת אותן, ולדעתי מפריכה אותן. לסכם לכם? היוזרים לא יהיו הבילדרים. חברות SAAS לא ימותו, וחברות מסורתיות ורגולטוריות יאמצו מודלים בעתיד, הקרוב. ולסיום - אני ממש בטוחה שכל ההחלטות שלנו בעולם ניהול המוצר לא יהיו מבוססות דאטה.  מסכימים? לא מסכימים? קודם כל תאזינו לפרק, ואז בואו נ...

הפעם נדבר על הארנק. מהתיק הקטן ההוא שהיה מחזיק את הכסף שלנו, וכרטיסיה לאטובוס ותעודת זהות, ועד למכשירים הדיגיטליים שמחליפים את השרותים האלה. אני טוענת שהארנק שלנו הופך להיות מערכת ההפעלה של החיים שלנו, ושאין בהכרח הלימה בין הצרכים שלנו, למטרות של החברות שמנהלות את המערכת הזו. פרק שנראה לי שיצא הרבה יותר מענין ממה שחשבתי שיהיה. אשמח לשמוע מה אתם חושבים!

הפעם דיברתי על אמזון.קום. האתר, החנות שכולנו אוהבים כל כך. אתם בטח חושבים שדיברתי על זה שמדובר בפלטפורמה, שהיא בעצם מרקטפלייס, על הגודל וכמות המוצרים, וכו׳. אתם צודקים, אבל דיברתי גם על הרבה יותר מזה - תחשבו על אמזון כעל מכונת אופטימיזציה, אולי הכי גדולה בעולם. הם כבר לא מוצר רגיל, הם לא עובדים עם ה funnels  שכולנו עובדים איתו, הם עובדים בצורה אחרת, מנהלים מערכת שיש בה מספר ממשקים, כל אחד מורכב בפ...

כולם יודעים שהמודלים הוזים, ממציאים, לא מדייקים, שיש להם הרבה הטיות, ועדין - אנשים בוטחים בהם מאוד.  בפרק הזה נגדיר מה המשמעות של אמון, מתי יוזרים מאבדים אותו, ואיך מוצרים מבוססי מודלי שפה יכולים לעזור בבניית האמון הזה.

איך מודדים הצלחה של מוצר כמו מודל שפה גדול, בפורמט הנוכחי של שיחה? מעבר למדדים הקלאסיים של כמות משתמשים וכמה כסף, בואו נדבר על המדדים שמשפיעים על החלטות מוצריות. כשיש למוצר כל כך הרבה יוז קייסים, וכל כך הרבה סוגים של משתמשים - גם המדידה צריכה להיות חכמה. 

הפרק הפעם ממשיך בניתוח של כלי הבינה המלאכותית שכולנו משתמשים בהם. הפעם נדבר על הממשק - היתרונות והחסרונות של ממשק השיחה, ולאן הוא יתפתח בהמשך.

התלבטתי הרבה מאיפה להתחיל לדבר על עולם הבינה המלאכותית, הללמים וחבריהם. והחלטתי להתחיל בהתחלה, כמו שכל אסטרטגיית מוצר טובה מתחילה - ביוזרים. בפרק הזה ננתח את סוגי היוזרים של מודלי השפה הגדולים. הגעתי לארבע פרסונות/סגמנטים/סוגים. תגידו אם אתם מסכימים.

אז אחרי אקסל מגיע כמובן פאוארפוינט, הכלי האח בחבילה של מיקרוסופט. מוצר ששינה את העולם. שינה את דרך הדיון וקבלת ההחלטות באירגונים, ואני טוענת שמשפיע אפילו על הדרך שבה אנחנו חושבים. במשך שנים הוא היה נטול מתחרים באמת, וגם עכשיו - האם למתחרים יש סיכוי? ואיך בכלל הוא יראה בעולם החדש של בינה מלאכותית?

הפעם נדבר על אקסל, התוכנה שמלאו לה 40 שנה! ויש בעולם הזה סוגיה מעניינת בהקשר חשיבה מוצרית - איך זה שגם משתמשים ממש עם צרכים ויכולות ממש פשוטים, משתמשים במוצר הסופר-מורכב הזה, ואין להם אלטרנטיבה פשוטה יותר? פרק עם כמה דעות שאולי שנויות במחלוקת, תרגישו חופשי להתווכח איתי.

הפעם נדבר על - ימי הולדת! לכבוד יום הולדתי שחל השבוע, החלטתי להקדיש פרק לקונספט הזה. מאיפה הוא התחיל, ולאן הוא הגיע. מי היוזר, מי הסטייקהולדרים, ואיך מודדים הצלחה של הדבר הזה. מאחלת לכולכם חיים ארוכים וימי הולדת שמחים. 

הפעם נדבר על השעון. שעון יד, כזה שאומר מה השעה, ולפעמים גם את התאריך. יש לכם שעון? אתם משתמשים בו? למה? כי המכשיר הקטן הזה עשה סיבוב שלם בשנים האחרונות, ונראה שלאחרונה הוא עושה קאמבק, בשתי דרכים שונות. 

פרק שהוקלט בשני חלקים, כי באמצע - היתה אזעקה וירדתי למקלט. על המקלט כמוצר. מי היוזרים? איזו בעיה הוא פותר? יש בעיה ברורה, אבל יש בעיה סמויה, רגשית. האם מקלט הוא פתרון יותר או פחות טוב מממ״ד? ואיך אפשר היה לשפר אותו, לטובת האוכלוסיות השונות שמשתמשות בו? לא התאפקתי, וגם אמרתי שני משפטים על הפתרון האמיתי לבעיה שהמקלט מנסה לפתור.

הפעם נדבר על מצגות בעבודה. לא ניתוח מוצרי או אסטרטגי, אלא משהו הרבה יותר פשוט - טיפים לשימוש נכון. שני חוקי העל שאסור לעבור עליהם בשום פנים ואופן, ועוד רשימה של טכניקות וכללים.   בניהול מוצר כותבים כבר הרבה פחות מסמכים, אבל מצגות הן עדין כלי שימושי מאוד. ויש כמה חוקים וטכניקות שממש עוזרים בבניה של מצגת טובה. האם כלי ה AI יחליפו אותנו בבניית מצגות? אולי, ואפילו סביר, אבל עוד לא כרגע. כבר היום הם יכ...

הפומו תמיד היה כאן, והוא קיים בכל מקצוע. פחד מפספוס, מהחמצה, מלהיות במקום אחד, כשהדברים קורים במקום אחר. אבל אצלנו, בניהול מוצר, יש לו דגשים אחרים. למשל קורפורט מול סטארטאפ, למשל בא לי לדבר בכנס אבל אני לא עושה את זה, וכמובן הפומו הכי חזק בימינו - בקשר לכלי הבינה המלאכותית. אז על כל אלה דיברתי הפעם.

היום נדבר על אתרי נסיעות, הזמנות של מלונות, או בעברית booking.com למה יש כל כך הרבה אתרים להזמנת מלונות ונסיעות?  למה זה הדוגמא הראשונה שנותנים תמיד עם  LLM  או מוצרים חדשים? מה היוז קייסים השונים, ולמה בסופו של דבר כל האתרים נראים אותו דבר? איך מודדים הצלחה, ולאן עוד יכולים האתרים האלה להתרחב? הכל בפרק החדש, ואשמח לשמוע תגובות!

הפעם נדבר על זום. וגם על המוצרים המתחרים, מייקרוסופט טימס וגוגל מיט, שנופלים תחת ההגדרה הגנרית של ״זום״. ננתח טיפונת את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהכלים, ונדבר על לאן אפשר לקחת אותם. סיכום פגישות זה כבר כמעט טריוויאלי, אבל מה אפשר לעשות חוץ מהסיכום? ולאיזה יוז קייסים שונים?  אשמח לשמוע פידבקים. מחשבות, הערות, הארות, יתקבלו בברכה רבה.

הפעם ננתח את הקונספט של מתנה, כמוצר. מי המשתמשים? איך אפשר לסגמנט אותם? איזה סוג של פרסונות הם? ומה הבעיה שאנחנו רוצים לפתור? נדבר גם על מדידה - איך אפשר לבדוק שהמוצר שלנו עונה על הדרישות? ותראו, זה ממש לא פשוט, אבל מאוד מענין.  כרגיל - שאלות, מחשבות, הסכמות או ויכוחים - תרגישו חופשי!

על פי בחירת הקהל, הפעם נדבר על טוויטר. נסקור את האפליקציה מאז שהיתה אפליקציה עם מעט מאוד פונקציונליות, ועד היום, וננסה להבין מה גורם לזה שיש לה קהל משתמשים, מאמינים, מכורים, שלא מוותרים עליה גם כשהבעיות באפליקציה, ובמדיניות של ההנהלה שלה, כל כך ברורות.

בהמשך לפרק של שבוע שעבר, על פייסבוק המוצר, השבוע נדבר על ההשפעה של פייסבוק על העולם. השאלה שמטרידה אותי - האם התרומה של פייסבוק לעולם, בסך הכל, היא חיובית או שלילית? נסקור את ההשפעות החיוביות (יש הרבה כאלה), אבל גם את השליליות, ונשאל איך אפשר והאם אפשר לגרום להשפעות החיוביות לגדול ולשליליות לרדת. ומי אחראי על זה.  ספוילר - זה לא יכול להיות פייסבוק (הם חברה מסחרית), וגם אי אפשר להפיל את זה עלינו, ה...

זוכרים שפייסבוק התחיל? הרשת החברתית הראשונה שבאמת הצליחה. בפרק נדבר על איך הם מודדים הצלחה, על מה היתה המטרה בהתחלה ולמה פייסבוק משמש היום, ועל החידה הגדולה - כמשתמשת יש לי הרגשה שפייסבוק מת (והרבה מסכימים), אבל גרף ההכנסות שלהם בעליה מתמדת. איך זה?