הפודקאסט של מערכות

"אנשי חמאס צוידו במצלמות גו פרו ומצלמות ראש ומצלמות גוף, למי שלא היה את זה- היה לו טלפון נייד או טלפון חכם שבעזרתו הם צילמו. המטרה היתה להשתמש בצילומים הללו כדי לשתק מפחד את קהל האויב." ד"ר רון שלייפר חוקר לוחמה פסיכולוגית בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל מסביר בריאיון ל"קול המערכות" על התרבות החאמסית ועל לוחמה פסיכולוגית במלחמת "חורבות ברזל" ומה שעומד מאחוריה...

ד"ר ראובן גל, ממוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון, ולשעבר ראש ממד"ה, מסביר בראיון ל"קול המערכות" על הסיבות שמניעות לוחם להתסער בשדה הקרב.

עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נכנס המושג חוסן לאומי לסדר היום הציבורי. ד"ר ראובן גל ממוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון, ולשעבר ראש ממד"ה, מסביר מה זה חוסן לאומי, מה מרכיב אותו ולמה הוא חשוב בכלל ובתקופת מלחמה בפרט.

מכתב שכתב גיורא אליגון מהחזית הדרומית במלחמת יום הכיפורים לאחותו, תלמה, היתה ההשראה לשיר "אין לך מה לדאוג". בפרק הזה נספר על השיר שהפך ללהיט, האווירה באותה תקופה ועל עוד שני שירים שכתבה תלמה אליגון במלחמה ההיא

אל"ם (מיל') אבי דהן, מפקד מערך כושר קרבי בצה"ל מדבר בשיחה עם "מערכות בשידור" על הכושר הגופני כמרכיב חשוב בהכנת הלוחם למלחמה הבאה, התפיסה החדשה של צה"ל בנושא, לאן נעלם בוחן בר-אור, מה הקשר בין חוסן גופני לחוסן מנטלי ולמה הריצה היא לא חזות הכל.

מגמות של הקרב המשולב בהווה צח משה

הקרב המשולב והמשותף 2006-2014 דותן דרוק

סוף שנות ה90 ועד מלחמת לבנון השנייה 2006 יגיל הנקין

מלחמת לבנון הראשונה ועד סוף שנות ה90 עם תא"ל במיל' ד"ר מאיר פינקל

בניין כוח צה"ל וחילות השדה ממלחמת יום הכיפורים ועד מבצע שלג עם אל"ם בועז זלמנוביץ

תא"ל במיל' ד"ר מאיר פינקל ראש תחום מחקר במכון דדו, שסוקר גם את התפתחות הקרב המשולב עד מלחמת יום הכיפורים

”ביקורת אזרחית היא דבר חשוב לגוף צבאי. לחץ ציבורי הביא אותנו להיות הרבה יותר מקצועיים וטובים”. ראיון מערכות עם תא”ל אופיר ליויוס, קצין החינוך והנוער הראשי, על יחסי צבא–חברה, ממלכתיות, התמודדות עם המוטיבציה לגיוס ומודל צבא העם

על השילוב בין עומק מחשבתי ועומק פיזי במכללות הצבאיות

”כאשר החדשנות פוגשת את המסורתיות, המסורת תמשיך לנסוע על אותה קרקע, על אותו כפל קרקע, על אותו ג'עג'וע ועם אותו נהג או מפקד, שאם אינו מיומן ייכנס לשיפוע צד. אותה מסורת תפגוש בחדשנות, ומשם אפשר רק לדמיין”. ריאיון "מערכות" עם קשנ”ר היוצא תא”ל אוהד נג'מה על שריון בעבר, בהווה ובעיקר בעתיד

היא ניזונה ממלחמות וקופאת בעיתות שלום – כבר אלפי שנים שהמילה חירום משתכללת ויוצרת ביטויים חדשים, משעת חירום ועד נחיתת חירום,  ואפשר לנחש מדוע מאה השנים האחרונות הן תור הזהב שלה. מתי דוברי העברית לא השתמשו כלל במילה חירום? באיזו מלחמה נולד הצירוף מצב חירום? ואיפה מתועד שלב ביניים נדיר בתהליך הלידה של צירוף חדש?

הסמינר הבין לאומי בנושא תימן כלל דיונים בהיבטים האסטרטגים והטקטיים מכל הזוויות הרלוונטיות בישראל ולבנות בריתה. בסמינר השתתפו נציגים של איחוד האמירויות, ארצות הברית ובריטניה. להלן תמצית הדברים כפי ששמענו מפי הדוברים עצמם

במקביל להתפתחות הטכנולוגית בעולם התעופה, העברית קולטת לתוכה עוד ועוד מונחים חדשים, וכיום אפשר לראות איך חלקם ממש מתחרים זה בזה. האם אפשר לנבא אילו מילים ישרדו בפי הדוברים? מה אפשר ללמוד מ''קרב מילים'' מפורסם שהחל לפני מאה שנה? ומה צה''ל ייבא בחשאי מחנות צעצועים בארצות־הברית?

כשמדובר על הבור בקריה, רב הסודי על הבלמ"ס. זו הזדמנות לחשוף משהו, לפחות מבחינה לשונית, על הכינוי שדבק בחמ"ל של הפיקוד העליון. ככל שמעמיקים במילה בור מגלים עד כמה היא מסתעפת וחוצה תקופות היסטוריות – היא מרמזת על טכנולוגיות שהיו נהוגות בימי קדם וקושרת עצמה לימי מלחמת דוד בפלשתים.

ממילה שנולדה כחלק מהמאמץ להחיות את השפה העברית לאחת המילים החשובות בשיח הצבאי – המילה תמרון עברה גלגולי משמעות מפתיעים במאה השנים האחרונות, ומשמעויותיה ממשיכות לתמרן עד היום בין הלשון הצבאית לאזרחית. מי חתום עליה? כמה שפות הוא גייס לצורך המצאתה? ומהו ההקשר הצבאי המדויק שהתייחד לה בימינו?

כיום כל מפקד בצה"ל בדרג האופרטיבי הטקטי מכיר את המערכת המבצעית "משואה". מה הקשר בינה לבין משואות יום העצמאות, איפה הציבו בימי קדם תשתיות לתקשורת מהירה ואיך התמודדו לפני 2000 שנה עם פרצות אבטחה?

יום העצמאות הוא הזדמנות להיזכר במצעדים הצבאיים שצה"ל נהג לערוך בעבר. עם זאת בשנותיה הראשונות של ישראל לא הייתה לצה"ל מנגינה רשמית שתלווה את מצעדיו ולדוברי העברית לא היה מונח עברי שיתאר את המנגינה הזו. "מערכות" בפינה שבועית חדשה שתסתכל על השפה העברית דרך כוונת צבאית.

עשרים שנים אחרי מבצע "חומת מגן", ריאיון "מערכות" עם הרמטכ"ל דאז רא"ל (מיל') שאול מופז. "בסופו של דבר המפקדים ביחידותיהם הם שומרי הסף של ישראל, ואם אתה מוכן - גם אם המודיעין לא התריע ולא הייתה לך את פיסת התצ"א האחרונה שהיית זקוק לה כדי לנצח - האימונים יספקו לך את היכולות הנדרשות"

סא"ל דב רז, רע"ן פלטפורמות במחלקת אמל"ח, זרוע הים

מכיוון שצבאות מודרניים אינם מבינים לעומק את התקפת העיר ולא רואים בה לוחמת עמדות מבוססת שטח, הם מיישמים את העקרונות, הכלים והשיטות של לוחמת תמרון מבוססת אויב - הנשענים על תמרון וכוח אש. בסופו של דבר, אי הבנה בסיסית זו מובילה לחורבן של הרים שלמות, בניין אחר בניין.  אתם מוזמנים להאזין למאמר המוקרא של ג'ון ספנסר, יו"ר לימודי לוחמה אורבנית ב-Modern war institute, מנהל שותף פרויקט הלוחמה האורבנית ש...

ריאיון עם אל"ם (מיל') ד"ר מיכאל מילשטיין על ספרו החדש בנושא הדור הפלסטיני הצעיר