הפודקאסט של מערכות

"המילה 'תטביע' נושאת בחובה מטען שלילי בערבית והפכה להיות תואר גנאי [...] מה שהכי מפחיד את המוסלמים בנרמול עם ישראל, יש הרבה סוגים של נרמול אבל הנרמול התרבותי והנרמול הרעיוני, המחשבתי הוא מאוד מאוד מפחיד. השאלה האם ארגוני ההתנגדות יתפרקו מנשקם כשאלה עקרונית, או אם ההתנגדות יכולה להפסיק, אם היא רגעית - היא שאלה אסלאמית [...] ההתנגדות תמשיך כל עוד קיים מצב הכיבוש, הנשק לא יפורק לא רק מבח...

"כשהמוסלמי אומר רמצ'אן 'שהר אלג'האד' - חודש הג'האד - המילה ג'האד פירושה השקעת מאמץ. בשום פנים ואופן ג'האד, בעיני המוסלמים, הוא לא מלחמת קודש, אלא השקעת מאמץ. בין היתר מאמץ מלחמתי, או אולי בעיקר מאמץ מלחמתי [...] ארגוני הג'האד רואים קשר ישיר בין ההתגברות על האויב הפנימי - היצר הרע - ובין הכשירות שלהם להילחם באויב החיצוני". "לחשוב אסלאמית" – ד&quot...

"אנחנו צריכים להתחיל להאמין לאויב שפסוקי קראן מבחינתו אינם רק לתפארת המליצה, אלא הם בעלי זיקה ישירה לפעולה הצבאית". "לחשוב אסלאמית" – ד"ר שגיא פולקה על השפה שמאחורי המציאות – בסדרת פודקאסטים חדשה מבית "מערכות". פרק זה יראה כיצד הכשל הישראלי ב־7 באוקטובר היה לא רק מודיעיני אלא גם תרבותי. זאת בין היתר בשל התרגום הלקוי של המונח האסלאמי "וסטיה", שחמאס פעלה לאורו.

"אנחנו משתמשים במילה 'הפרה' באומרנו 'חמאס הפרה את ההסכם', אך מבחינת חמאס זו לא הפרה. זה חלק מהג'האד נגד ישראל. אין לנו הסכם שלום עם חמאס. יש לנו הֻדנה ואי־לוחמה זמנית שהיא חלק אינטגרלי מהג'האד". "לחשוב אסלאמית" – ד"ר שגיא פולקה על השפה שמאחורי המציאות – בסדרת פודקאסטים חדשה מבית "מערכות". בפרק זה נדבר על כיבוד הסכמים באסלאם בעקבות ההסכם שנ...

"בעשור האחרון כל צה"ל, לא רק אמ"ן, הפך להיות צבא מב"ם או צבא מכוון מב"ם. נושא ההתרעה נדחק לשוליים, ואם התעסקו בו, עסקו רק בהיבטים הטקטיים של התרעה לפיגועים או לפעילות ממוקדת. לכן השאלה אינה איך הופתענו ב־7 באוקטובר אלא איך מושג ההתרעה, שהוא נושא מרכזי, הופך להיות כמעט בשוליים". אחת השאלות הקשות ביותר שעלו אחרי אסון 7 באוקטובר היא איך נעלמה ההתרעה ממערכת הביטחון שנחשבה...

"חלק מההסבר להפתעת 7 באוקטובר קשור גם לכך שכל נושא ההתראה ירד בצורה משמעותית, בעיקר ככל שמדובר על התראה למלחמה כי חשבו שדבר כזה לא יקרה יותר, זו הייתה התפיסה באותו זמן". ב־7 באוקטובר 2023 מדינת ישראל חוותה את אחד הכישלונות הקשים בתולדותיה – מתקפת חמאס שהפתיעה את מערכת הביטחון והמודיעין. איך ייתכן שמדינה עם יכולות המודיעין מהתקדמות בעולם לא הצליחה להתריע בזמן? העונה השישית של מודקאסט מוקד...

"בחרבות ברזל, הייתה לחימה בתוך בתי חולים, יחד עם חולים שלא ידענו מה מקור התחלואה שלהם ואם יש מחלות מדבקות או לא" בפרק זה נדון בשאלה כיצד מנצחים מלחמה בלי מגפה, נדבר גם על הפתעה בסיסית־אבסורדית וננסה להבין איך מתכתב המושג הזה עם 7 באוקטובר. מתארחים בפרק: רס"ן ד"ר חלי אללוף שילה, ראש תחום בריאות הצבא בחיל הרפואה סא"ל (מיל') ד"ר רועי נאון, שכתב לאחרונה מאמר ב"מע...

"הלחימה במרחב האנושי הפכה למשימה כבדת משקל, ובעקבותיה הנגישות של התקשורת והגורמים הבין לאומיים לתחום הלחימה, הכריחה את המפקדים להקדיש לכך זמן ומשאבים בצורה מעמיקה ואינטנסיבית יותר" בפרק זה נדבר על אתגר המרחב האנושי ועל חשיבותה של הכרת האוכלוסייה האזרחית בזירות הקרב המודרניות. נעסוק ביחסי הגומלין בין השיח הציבורי־תקשורתי ותהליכי הלמידה הארגונית בצה"ל ולסיום נחתום במחקר חדש שבדק את השתלבותם של נכי צ...

"בחמש השנים האחרונות רואים יותר ויותר שהאויב מזהה את הלוגיסטיקה כתורפה. שרשראות האספקה הארוכות פגיעות לכל אורכן, לאו דווקא בעורף הצבאי, אלא גם בעורף האזרחי, ואף אחורה, כשמדובר על אספקה בספינות ובמקומות ייצור של תחמושת. כך עובר מוקד המלחמה אל העורף הלוגיסטי". בפרק זה נדבר על רוח הלחימה של המיליציות הסוריות ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנה; נבחן איך הודו ופקיסטאן רלוונטיות אלינו; ונעסוק בכוחות הלוגיסטיקה...

"נמצא שבמשחקי מלחמה בין מחשבים יש נטייה להסלים, כמעט תמיד, והבינה המלאכותית תגיע אפילו עד מלחמה גרעינית כוללת. לעומת זאת נמצא שאנשי מקצוע נמנעים מלהגיע לסף הגרעיני במשחקי מלחמה. ההטיה נובעת מחוסר בכמות הנתונים ומאיכותם" בפרק זה נדבר על זרם השינוי של "האחים המוסלמים" שמתבסס בטורקיה, ולמה הוא חייב להטריד אותנו. נעסוק במשחקי הבינה המלאכותית בתרחישים השונים למקרי קיצון, ולסיום נחתו...

בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, נדבר על המוצב הישראלי ועל תחרות שיוצאת לדרך בימים אלה לתכנונו מחדש. נשמע על יחידת המסתערבים "שמשון", שמעלליה מוכיחים שהמציאות אכן עולה על כל דמיון, ולסיום נעסוק בגיליון החדש של כתב העת האקדמי "חברה, צבא וביטחון לאומי". מתארחים בפרק: אלוף (מיל') גיורא איילנד, יושב ראש ועדת השיפוט של התחרות למוצב הישראלי החדש; עוזי ברזילי, ממחברי הספר החדש שיצא לאחרונה לאור ב"מערכות"; ופרופ'...

היום ב"קול המערכות": מלחמות ממושכות, האם צה"ל התכונן אליהן כראוי? כיצד עליו להתמודד עם סוגיית חוק הגיוס? ולסיום, הצצה לספר חדש שעוסק במודיעין ב־7 באוקטובר. המתארחים בפרק: שמואל שמואל - ראש המכון למחקר צבאי במרכז דדו, ד"ר עידית שפרן גיטלמן - חוקרת את יחסי הצבא והחברה בישראל, ודודי סימן־טוב - סגן ראש המכון של המתודולוגיה של המודיעין ומיוזמי הספר "המודיעין ו־7 באוקטובר"

"איש לא שיער שחיל האוויר יכול לפעול מעל שמי איראן כמו שהוא פועל מעל שמי לבנון ועזה. מאות גיחות,שליטה אווירית מוחלטת, חיסול של בכירים והשמדת רוב הגרעין – וכל זה בלי שאיראן יכולה למנוע תקיפה. זהו היישום הטוב ביותר של עידן האש מבחינת הטווח וההשפעה האסטרטגית". בפרק חדש של "קול המערכות": סא"ל (מיל') ד"ר דן שיאון על מבצע "עם כלביא" בראי ספרו עידן האש שיצא לאור...

"צריך להיזהר מאוד, סוריה זו פוליטיקה למתקדמים. שום דבר הוא לא ישר ולעניין. אני מציע לא להתערב בשום מקום שאין לנו בו הבנה ברורה לאן אנחנו הולכים ומה המטרה שלנו. זה מסוג הדברים שאתה יודע איך זה מתחיל ואתה אף פעם לא יודע איך זה נגמר. מצד שני במקומות שאנחנו יכולים להשפיע יכול להיות שכדאי לבנות מערך דיפלומטי, צבאי, ביטחוני ומודיעיני כדי לקדם דברים שבהם יש אינטרס משותף". בשבועות האחרונים, ובעיקר בימים ה...

“כשאני יוצא להתאמן, אני אוטומטית מקבל תחושת הצלחה. לצאת להתאמן בתקופה הזאת, של מלחמה ולחץ, יכול לעשות רק טוב – פיזית ונפשית”. סא"ל ד"ר עקיבא גרוסמן, ראש מדור הכושר הגופני במכללות הצבאיות, בריאיון ל"קול המערכות" על כושר גופני בתקופת מלחמה, על חשיבותו ועל הרגלים שכדאי לאמץ

״יש הבדל בין מנהיג פוליטי, המכווין פיגועים ופעולות טרור, שמותר לסכלו ובין מנהיג פוליטי סמלי שאינו מכווין פעולות טרור, ואם מסכלים אותו הדבר נחשב לרצח פוליטי. בארגוני הטרור, המנהיגים הפוליטיים הם לרוב גם מכווינים פעולות טרור".   בפרק זה נעסוק בסיכולים ממוקדים של מנהיגים פוליטיים מארגוני טרור ובתגובות ארגונים אלו לסיכול מנהיגיהם.   ד"ר לירם קובלנץ שטנצלר, חוקרת בכירה במכון למדיניות נגד טרור...

"לא מסכלים קבוצה של אנשים, אנחנו יודעים בדיוק את מי לסכל. זוהי פעולה צבאית מקדימה שלא יכולה להיערך כפעולה של נקמה". הסיכולים הממוקדים מעלים כמה שאלות: האם יש אדם אחד שיירש את כל תחומי האחריות של מי שסוכל? מהו הנזק האגבי שעלול להיגרם לאוכלוסייה חפה מפשע בעקבות הסיכול? מהם הקריטריונים לפיהם יכולה מדינה לבצע סיכולים ממוקדים? מה היתרונות והחסרונות של שיטת הפעולה הזו, וכיצד התפתחה בישראל? ד&q...

"היום מדברים על סכנה שאם תהיה מערכה בצפון גורמים שיעיים ינהרו הנה. בגלל אי החיבור של שמן ומים בין הסלפיה־ג׳האדיה הסונית – שהיא האויב העיקרי שלהם – אני לא בטוח שנראה הצטרפות והתלכדות. אבל הגירוי של מוסלמים שנרצחים בהמוניהם, כפי שהם רואים באל־ג'זירה ובמקומות אחרים, והחולשה המוקרנת של ישראל, עלולה לפתות אותם להיכנס ולפעול ללא קשר לשיעה". יורם שוייצר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי...

״רוב המאפיינים שעיצבו את התמרון אי שם בשנות ה-50 של המאה ה-20 עדיין כאן, והשאלה בסופו של דבר, היא איך אנחנו מייצרים מבנה ויכולות חדשות שמתכתבות לא עם העבר, אלא עם האתגרים של העתיד״. פרק מסדרת הפודקסטים ״על התמרון״ - סדרת שיחות עם תא״ל יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק השביעי - נפנה מבט אל העתיד. הפרק עוסק בשאלה כיצד צה״ל צריך להתנהל במלחמות הבאות וכיצד מתכוננים למלחמה הבאה. זאת...

"תמרון מבוסס קודם כל על איכותה של שדרת הפיקוד היבשתית, היכולת שלה לקבל החלטות, הטמפרמנט, היוזמה של המפקדים והחינוך שלהם לקחת אחריות" פרק 8 מסדרת הפודקסטים "על התמרון" - שיחות עם תא"ל (מיל') יובל בזק על ההעבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. מבט נוסף אל סדרת מאמרים שפורסמה במערכות בנושא זה. בפרק היום: מה למדנו ממלחמת חרבות ברזל? ומה הן נקודות החולשה והחוזקה של שדרת הפיקו...

"כשהתחלנו את התמרון נכנסו באופן מאוד שמרני, בקצב איטי, על שטח מאוד מצומצם ואני חושב שזה לא שירת את מטרות המלחמה. צה"ל צריך לחזור מהר ליסודות התמרון כפי שהיה בראשיתו, תמרון שמדבר על דינמיות וחשיבה תחבולנית". [...] בסופו של דבר הנֻחבה היא מיליציה – מי שעשה כאן תמרון; מי שזיהה את נקודות התורפה שלנו אחת לאחת; מי שפעל במהירות בקצב גבוה ובסופו של דבר הצליח בתוך שעה להכריע אוגדה בצה"ל...

״משחק כדורגל זו הדרך הטובה ביותר להבין מלחמה. אורוול אמר פעם שכדורגל זה כמו מלחמה בלי היריות. אתה פוגש שתי קבוצות שיש להן שמטרות הופכיות ולכל אחת יש אסטרטגיה כפולה – פעם אחת למנוע מהיריב גול ופעם להבקיע גול בעצמה. אתה עולה עם תוכנית משחק, עם שחקנים שלכל אחד יש את היכולות – ובמפגש כל התוכניות מתנפצות ברגע אחד. מה שפועל על השחקנים ועל המערכת הקבוצתית – אלה בדיוק אותם דברים שפועלים במלחמה. הלחץ, הדינ...

״אנחנו נצטרך להחליט מה התפקיד של היבשה בתוך תפיסת התמרון שצה״ל מפתח ובונה אל מול האיומים שהתפתחו סביב גבולותינו. אם היו לנו אשליות עד השבעה באוקטובר, הרי שהיום ברור לנו לחלוטין שהסרת האיומים האלה תיצור מציאות ביטחונית חדשה, שבה לא יהיה איום משמעותי שהביטחון השוטף לא יוכול לסכל. פרק מסדרת הפודקסטים ״על התמרון״ - סדרת שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק השישי -...

"מה שקרה בעזה נתפס בעיני העולם השיעי פונדמליסטי איסלמי שחמאס (הסוני) בתוכו, שמדינת ישראל הולכת ונחלשת ובכל מקום שנלחץ אותה היא נסוגה, הנה עובדה לחצת את ישראל בלבנון היא נסוגה, לחצת את ישראל בעזה היא עשתה התנתקות ועכשיו הזמן שלנו ללחוץ פנימה" פרק 3 מסדרת הפודקסטים "על התמרון" - שיחות עם תא"ל (מיל') יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי

מפקד מערכות ד"ר אמיר גילת בסדרת שיחות עם תא"ל (מיל') יובל בזק, על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. והפעם על הצלחת התמרון במלחמת יום הכיפורים לעומת התמרון הכושל ב"שלום הגליל" ומה צה"ל יכול ללמוד מהתמרון היזום במבצע "ליטני"?