השיר הנכון

שבועיים מאז שאווה קילפי, משוררת אהובה, חכמה וחדת אבחנה – הלכה לעולמה, נקווה שיהיה טוב, לפחות כמו העולם הזה, אולי עם יותר פרפרים ופחות כבישים. בת 98 וארבעה חודשים, איבדה אנשים קרובים ויקרים, והיה לה זמן ואומץ להרהר במותה שלה, ובמה שיקרה אחריו. יהי זכרך ברוך. תודה על השירים, נמשיך להפגש איתך דרכם, לנצח. השיר מתוך הספר הפרפר חוצה את הכביש, בהוצאת כרמל, תרגם מפינית: רמי סערי פרק חדש של השיר הנכון עולה...

קבלה והשלמה עם מה שיש או נסיון מודע לכשלונו לנחמה עצמית? לאה גולדברג כותבת על התמודדות עם בדידות ועם ציפיה. השיר מתוך השירים הגנוזים, בהוצאת ספריית פועלים. פרק חדש של השיר הנכון עולה בכל סוף שבוע, ונשלח לקבוצת וואטסאפ שקטה. להצטרפות: https://chat.whatsapp.com/FoaZT1hNK7QI8A9WBc7zB0

המשורר – כמו הצלמת, כמו רבים ורבות – ואנחנו ביניהם, מתבונן על העולם מתוך חלון ברכבת. המראות נעים לפניו והוא עסוק בתכנון איך לרשום אותם. ופתאם – כפי שכתבה רחל שפירא: צרימה בנוף המטופח. אסון מתרחש מול העיניים, והרכבת ממשיכה, והנופים ממשיכים להתחלף, והארוע נרשם בשיר, אבל מה נשאר אחרי החשיפה? אחרי התיעוד וההבנה של מה שקרה? השיר מתוך "כל השירים" בהוצאת מקום לשירה. פרק חדש של השיר הנכון עולה בכל סוף שבו...

בסוף ימיה שכבה זלדה בבית החולים והעניקה מילים לחווית האשפוז של רבים: נכלמות הגוף והנפש, מוגבלות היכולת המדעית, וחסד אנושי שמתגלה לפתע. גם אותנו השיר לקח לחוויות שלנו ביקום בית החולים. השיר מתוך הספר: זלדה, כל השירים, בהוצאת הקיבוץ המאוחד. הפרק השבועי של "השיר הנכון" נשלח בכל שבוע לקבוצת וואטסאפ שקטה. להצטרפות: https://chat.whatsapp.com/FoaZT1hNK7QI8A9WBc7zB0

איך שאנחנו קוראות את הכותרת של השיר הזה, הצלילים הראשונים של הגיטרה של אהוד בנאי מתנגנים בראש. הדרמה של האוהבים, של הנרדפים, של המקווים והמאמינים, כפי שבאה לידי ביטוי בציור של גויה, בשיר של פנחס שדה, בלחן של אהוד בנאי ובשירה שלו ושל יהודית תמיר. השיר מתוך "ספר השירים 1947- 1970", בהוצאת שוקן

כמו אליס מבעד למראה, לאה גולדברג מחפשת במראה המשפחתית מראה אחר, קשר עם סבתא שמתה בדמי ימיה. השיר גרם לנו לחשוב על קשר בין דורי ועל חפצים שמזכירים. השיר מתוך הספר "מביתי הישן", בספריית פועלים

שיר אהבה נצחי, פתאומי לעד, יפה להפליא ומעורר מחשבות סותרות, שנתן אלתרמן כתב וגרם לנו לכעוס עליו, להזדהות אתו, להתפעל ממנו, להתוכח ולהסכים, להתרחק ולחזור. השיר מתוך הספר: כוכבים בחוץ, בהוצאת הקיבוץ המאוחד

לגמרי במקרה יצא שהקלטנו את הפרק הזה ב 14 במאי, הוא יום ירושלים, ובסמוך לאותו תאריך אקראי בלוח השנה ששימבורסקה בוחרת בו כדי לנסות להבין כיצד יתכן שיום מלא התרחשויות, חיים ותחושות, לא הותיר זכר. ניסינו להבין מה מעגן לנו את הזכרונות, ואיך אוחזים ברגעים כדי שלא יאבדו. השיר מתוך הספר: סוף והתחלה" , תרגם: דוד וינפלד

בשיר הזה של המשוררת הפולניה אנה סוויר, החיים - הנאות גדולות וקטנות ועיסוקים של שגרה, הם סוג של הסחה, אמצעים להיאחז בהם כדי לא ליפול אל תהום נפשית שנמצאת שם תמיד. דיברנו על האסטרטגיות שלנו להאחז בשמחה ובשלווה, להירדם ולהירגע. השיר מתוך הספר : מאושרת כמו זנב של כלב, אבן חושן - הוצאה לאור. תרגם: דוד וינפלד

ברגע של שקט לא רגיל זוג יוצא לטייל. אביב והכל פורח, אבל מתחת לפריחה - תל הריסות. ומתחת להנאה העצומה - חוסר אונים. זה לא שיר שנכתב בישראל 2026, אבל כמו לאביב גם למלחמות ולמה שהן מביאות איתן יש מופעים חוזרים, ותגובות אנושיות מקבילות. קראנו את המשורר הגרמני בן המאה ה 20 והזדהינו. תרגום: נתן זך, הנה מס' 3

הנופים הגבוהים והפראיים של אירלנד, חולפים מול עיניו של המשורר שנמצא בתנועה על אדמה מסוכסכת מאד. דיברנו על הצורך להיות בתנועה, על השהייה בטבע, על געגועים להווה ועל תקווה. השיר מתוך "הפסקת אש", בהוצאת הקיבוץ המאוחר, תרגמו ליאור שטרנברג ואריאל זינדר.

מתוך הזום, העייפות ואי הוודאות, שיר שלקח אותנו לרגע לעולמות אחרים, לערבות שלג מופלאות שבהן סבא של אברהם חלפי, חסיד חב"ד, רוכב על דב ושותה יין קידוש עם אסקימוס, והעולם כולו בכף היד, מזמין, ידידותי ושוחר שלום. השיר מתוך: שירים, בהוצאת הקיבוץ המאוחד

בתוך יערות עד ובקצה הגוסס של הקשת בענן, בגטו, אברהם סוצקובר מבקש שוב את השירה כמקור של חיים ושל תקווה. אולי ביידיש זה נשמע יותר טוב, אבל גם התרגום העברי שומר על דימויים מופלאים לשאיפה שנכונה תמיד. השיר מתוך הספר: כינוס דומיות מבחר שירים, בהוצאת עם עובד, תרגום: בנימין הרשב.

ישנו והתעוררנו, ישנו והתעוררנו להפסקת אש, ולשאלות אם המציאות עכשיו תהיה לנו נמל או תהום, ומה נראה מחר לאור היום. שיר לכבודה ולזכרה של צרויה להב, שעוזר לנו לנסח את התחושות המורכבות בימים האלה, להיזכר בעשבים הלוחשים בשדות הילדות ובעונג של לשיר ביחד. שירה: האחיות אליהו, עיבוד מוסיקלי ללחן של יהודית רביץ: אודי רז

אל תוך העצירה שכפתה עלינו המלחמה, הגיע פתאם השיר הזה ונתן מילים לתחושות. פרק קצר מהרגיל לשיר שמדבר בעד עצמו. מתוך "עכשיו ובימים האחרים", בהוצאת לקראת. לינק להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ שבה נשלח כל שישי בבוקר את הפרק השבועי https://chat.whatsapp.com/FoaZT1hNK7QI8A9WBc7zB0?mode=gi_t

כסא ריק בדשא מעורר מחשבות על מה שחסר, על מי שחסר, ואת הצורך להסיח את הדעת ואת הלב במשהו נעים, צנזור לאכזריות. צנזורה לאכזריות היא דווקא משהו שאנחנו מתרגלות בימים האלה. ימי מלחמה, הרס והרג ודאגה. כמו תמיד, השיר נתן לזה ביטוי לא צפוי, אבל מדוייק. השיר פורסם בכתב העת סימן קריאה 9.

את הפרק הזה הקלטנו לפני כמה שבועות. בהפוגה בין המלחמות, הדיון במושג "אמת" לקח אותנו להורות, יחסים, שירה.. הנורמלי הישן. היום במרחב התודעה המצומצם לגודל המרחב המוגן, האמת נראית נזילה מאי פעם, יחסית ונתונה למניפולציות. תחסכו אותה מאתנו כשאנחנו מבקשות קצת אור. השיר מתוך "הנהר שמעבר לפיורד" בהוצאת קשב. תרגום: סבינה מסג

פרק ללא מפגש פנים אל פנים כמו שאנחנו רגילות ואוהבות, אלא כל אחת מביתה, בחוויה אישית שונה בימי מלחמה. והשיר, שנבחר לפני שהחיים התהפכו עלינו ככה, כמו מדבר ישר אל התקופה הזאת, ומבקש קיום של אחריות אנושית הדדית.

נורית זרחי שמה בפיהם של הדגים מילים. הרבה מילים בשיר שליקטנו ממנו שורות להגיגים ורעיונות, כמו בצלילה לתוך אקווריום צבעוני. אבל בסוף, כמו כל שיר טוב, הוא החזיר אותנו לעולמנו שלנו. השיר מובא כאן וכדאי לקרוא לפני, במקביל (גם אחרי :)) להאזנה. מתוך: התקרה עפה, בהוצאת הליקון לחיות זה לא מה שחשבת, קדימה,אלא בעיגול. איפה אנחנו? שוב במקום שהיינו אחרי דרך, בדרך למקום אחר. אם חשבת שלחיות בתוך מראה פירושו לרא...

שיר על "סתם פיקוס" הבהיר לנו שדווקא הפיקוסים הם חלק אהוב ומוכר בנוף, ושאפשר וכדאי לאהוב אותם ולשורר עליהם גם בלי להיות מחבקות עצים, או כוהנות זן. ט"ו בשבט היה וחלף, אבל השקדיות עוד כאן, וגם הפיקוסים, וארגז ירקות שמביא אתו הפתעות. הטקסט המלא בעמוד הפרק באתר פואטיקארד: https://www.poeticard.com

השבוע הפרק שלנו מוקדש למתי כספי ז"ל, שהלחנים המופלאים שלו הגישו והנגישו שירי משוררים רבים. בשנות ה 70, כשנתן זך היה בביקור מולדת, הוא הופתע לשמוע את שירו "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה" מולחן ומנוגן, ולא אהב את זה. אנחנו חשבנו שהוא קיבל אוויר וגוף. השיר מתוך הספר: שירים שונים, בהוצאת הקיבוץ המאוחד

"החיים זה מה שקורה לך כשאתה עסוק בלתכנן תוכניות אחרות" אמר ג'ון לנון, ובקצה השני של הפיורד, אולב האוגה הוסיף: וכשאתה מכוון למטרות. שנים רבות של נסיון אולי יסייעו לנו למצוא את המרכז שלנו. אנחנו מקוות שאנחנו לפחות מתקרבות. השיר עורר שיחה על מטרות, על תפיסת המרכז, ועל הקושי לשחרר ממנה. השיר מתוך הספר: הנהר שמעבר לפיורד, בהוצאת כרמל וקשב לשירה, בתרגום סבינה מסג וחנה מאי סבנדל.

איך אנחנו אוהבות בתי מלון! השיר של נורית זרחי, שמתאר יפה כל כך את הווית המלון, גרם לנו לתהות על הקונספט והזכיר לנו סרט, קליפ מוזיקלי, ומרכזית טלפונים עתיקה עם סיפור. השיר מתוך הספר: הנפש היא אפריקה, בהוצאת הקיבוץ המאוחד. הטקסט המלא בעמוד הפרק באתר פואטיקארד: https://www.poeticard.com

והשבוע שיחה בקולות רבים. הקלטנו את הפרק עם חברים, קראנו את השיר יחד וממנו התגלגלה שיחה על המושג החמקמק: אושר. האם בכלל יש דבר כזה, מה קורה כשמתעורר ספק, ומהו ההר שהמשורר שואף אליו. השיר מתוך הספר" כל השירים, בהוצאת הקיבוץ המאוחד

במלאת שבוע לפטירתה של ציפור שיר - המשוררת חדווה הרכבי, קראנו שיר על ציפור שיצאה, שמנסה, שנאבקת על מקומה. מקוות שהלב שקפא הפשיר, ומצאת מנוחה. השיר מתוך הספר: עד שוב אשמע אותך, בהוצאת הקיבוץ המאוחד