מהפכות נבואיות | הרב דוד סבתו

למה אנחנו מפטירים ביום הכיפורים בקריאת תיגר של הנביא על צומות? לכבוד יום הכיפורים הבעל"ט בשיעור זה נחרוג מהנושא הרגיל שלנו ונתעסק בפרק נ"ח, שבין השאר נקבע כהפטרה לשחרית של יום הכיפורים. נעיין בשאלות הרבות העולות ממנו ובעיקר בשני המודלים של תעניות ציבור אותן מציג הנביא, וכמובן - מה אנחנו יכולים ללמוד מזה ליום הכיפורים?

בשיעור זה אנחנו ממשיכים את נבואת הנחמה שהתחלנו בשיעורים הקודמים ונשים לב שמתנהל מין רצף של שאלות רטוריות בנושא בריאת העולם והנהגת הא-ל. מה הקשר של הדבר לעניינינו ומה הוא עושה בנבואת נחמה? נעיין בפרשת הבריאה בבראשית ובפרק מ' ונראה את הקשר המעניין בין שני הפרקים האלו ואיך אפשר ללמוד מהם על המהות האמיתית של הנבואה, ושל פרשת בריאת העולם.

צרך להבין את הקשר בין הנבואה על רוממות ה' למהלך הכללי של הפרקים בישעיהו אותם אנו לומדים. הפסוקים מפרטים כמה קטגוריות: האפשרות למדוד את העולם ביחס לחוסר היכולת למדוד את הקב"ה, היחס בין הגשמת האלילים לחוסר תפיסת ה', וניהול העולם בהנהגת ה'. ניהול העולם קורא גם לעמ"י להיות חלק מהמהלך הכולל הזה.

לאחר שבשיעור הקודם הצגנו את שלושת החלקים המחלקים את ספר ישעיהו לשלוש חטיבות שונות, שיעור זה מתמקד בחטיבה השלישית ובמיוחד בנבואה הפותחת אותה בפרק מ' - הנבואה המפורסמת מההפטרה הפותחת במילים "נחמו נחמו עמי". נראה את הנבואה בקריאה ראשונה ולאחר מכן בניתוח שלה לעומק, תוך שימת לב על הזיקה והקשר הפנימי בין הנבואות שבחטיבה הראשונה לבין הנבואות שבחטיבה השלישית.

לאחר שבשנה שעברה סקרנו את עיקר נבואתם של נביאי בית ראשון, נכנס אל נבואתם של נביאי בית שני. נסקור את הקשיים המלווים את העם בתקופה זו ואת האתגרים החדשים העומדים בפניהם. לבסוף נתייחס לאחד המקורות החשובים להבנת התקופה - נבואות הנחמה של ישעיהו. נראה את התייחסות הפרשנים למבנהו של ספר ישעיהו ואת הסברם ביחס לנבואות אלו שלא נוגעות לזמנם.

השיעור עסק בהבדלים המשמעותיים שבין הצגת נושא התשובה בספר יחזקאל להצגתו בהושע ובירמיהו. בעוד הושע וירמיהו מדברים על תשובה אל ה', הנובעת מאהבה ומקרבה, יחזקאל מדבר על תשובה מהדרך, הנובעת מדין נוקב ולפיכך גם זהה לשני הכיוונים (ניתן לשוב להיות צדיק או לשוב להיות רשע). הבדלים אלו קשורים להבדלים הכלליים שראינו בין הנביאים הללו.

בשיעור נקרא את תיאוריו של יחזקאל הנוגעים לתולדות ישראל וחטאיהם. נראה את הדימויים בהם משתמש הנביא והתפיסות המשתקפות בהן, ונשווה אל הנבואות של נביאים אחרים. ננסה להבין את ההשלכות של תפיסות אלו וכיצד הן משפיעות על תפיסת הגאולה של יחזקאל.

לאחר שראינו בשיעור הקודם את חזון המקדש של יחזקאל נמשיך ונראה את המראה המופיע מיד אחריו - הנחל היוצא מן המקדש. ננסה להבין את פרטי המראה ונראה את ההקבלות הרמוזות במראה. ננסה לעמוד על פשרה של הנבואה ונשווה אותה לנבואות ישעיהו וירמיהו.

אחד המראות הייחודיים בספר יחזקאל הוא מראה המקדש המתואר בסופו. ננסה לשים לב לפרטים החריגים בתיאור ולעמוד על משמעותם. נקביל את תיאור המראה לתיאורים נוספים לאורך הספר וננסה להבין באמצעותם את מטרתו.

לאחר שראינו את תיאור החטא והעונש נעיין בתיאור המראה בפרק י ונשווה אל התיאור המוקדם שלו. נעמוד על ההבדלים בין שני התיאורים ונסביר את ההבדלים. נמשיך אל פרק י"א ונראה את הסיסמאות המנחות את אנשי ירושלים ואת תגובותיו של ה' אליהן.

לאחר שבשיעור הקודם עסקנו בתועבות העם נמשיך אל תיאור העונש. נעיין בתיאור המראה ופרטיו ונראה את עונשי העיר. נתייחס לאיש לבוש הבדים ונבחן את תפקידו ומטרתו.

בפרקים ח' - י"א מסופר לנו על מסעו הנבואי של יחזקאל אל ירושלים. בשיעור נקרא את פרק ח' ונעמוד על מבנה הפרק וננסה להבין את התיאורים המופיעים בו. נסביר את חומרתם של תועבות עם ישראל המתוארות בפרק ונעמוד על משמעותן.

לאחר שבשיעור הקודם התחלנו את העיון במראות המרכבה, נמשיך את עיוננו בנבואת ההקדשה של יחזקאל. נראה את החלקים השונים בנבואה ונשווה אותם לנבואות דומות בירמיהו ובישעיהו. ננתח כל חלק וחלק ונעמוד על ייחודה של שליחותו לעומת שליחות הנביאים האחרים.

מעשה מרכבה הוא מבוא לנבואת ההקדשה של יחזקאל. התיאור בו הוא מצד אחד של כסא - המבטא שלטון ומלוכה, ומצד שני של תזוזה - המבטא פעלתנות וקשר עם העולם. נערוך השוואה בין מראה ישעיהו למראה יחזקאל, בין המקום הטבעי של כסא ה' למקום שאליו הוא גולה - בבל. יחזקאל מבטא במראהו את העובדה שכבוד ה' הוא לא סטטי בלבד, שיש לו את האפשרות לגלות. זוהי תחילת נבואת הנביא מהגלות.

תקופת נבואתו של יחזקאל מתחילה חמש שנים לאחר גלות החרש והמסגר. גלות בבל מעלה קשיים אמוניים רבים ויחזקאל הוא הדמות שמתווה את הדרך ליהודי בבל. נפתח את העיון בנבואותיו בפרק הראשון של ספרו וננסה להבין את פתיחת הספר. נשווה במבט על את נבואת יחזקאל אל נבואת בן דורו הנביא ירמיהו.

כהמשך לעיסוק בשיעורים הקודמים בהתמקדות של ירמיהו במהות הפנימית, השיעור עסק במושג מילת הלב בספר ירמיהו. ירמיהו, כדרכו, מרחיב את מקור המושג בספר דברים ובונה עליו תפיסה רחבה של התמקדות במילה הפנימית ולא בחיצונית, חטא כלכלוך פנימי ותשובה כניקוי פנימי. בסוף השיעור הוזכר הרקע ההיסטורי - מהפכת יאשיהו מכאן והחורבן מכאן - שמתוכו ראתה נבואת ירמיהו להדגיש דווקא מסר זה.

נראה את תיאור הברית החדשה שבין ה' לעם ישראל. נבחן את הבריתות השונות המוזכרות בספר ירמיהו, ואת ההקשר ההיסטורי שלהן. נראה את הביטויים הייחודיים המופיעים בהן וננסה להבחין ברמיזותיו של ירמיהו.

בשיעור נראה את נבואת אחרית הימים של ירמיהו המופיעה בפרק ג', נראה את הביקורת שהוא מביע על ארון הברית ונבין את הביקורת לאור הפרקים המדברים על ארון הברית בספר שמואל. לבסוף נבין את המשמעות של אחרית הימים כפי שרואה אותה ירמיהו.

היום נעסוק בנבואת 'בית היוצר'. נלמד ביחד את פרק י"ח בו מופיעה נבואה זו ונשווה אותה לנבואה דומה המופיעה אצל ישעיהו. נציין את יצירת האדם והדמיון שבינה לבין משל זה של ירמיהו ונעמוד על ייחודו של ירמיהו לעומת אזכורים קודמים אלו.

לאחר שבשיעור הקודם בחנו את תופעת נביאי השקר באופן נרחב, הפעם נבחן את המקרה הספציפי המופיע בפרק כ"ח - העימות שבין ירמיהו לחנניה בן עזור. ננתח את העימות בינהם, וניעזר בפרשנים על מנת להסביר את הקשיים השונים העולים מפרק זה. ניעזר בניתוח העימות על מנת לחדד עוד יותר את ההבדל שבין נביא האמת לנביא השקר.

בהמשך לשיעור הקודם בו בחנו את מפגשו של ירמיהו עם תרבות השקר שנפוצה בעם, נבחן הפעם את תופעת נביאי השקר. נתייחס לתפקיד נביא האמת ומהות שליחותו כפי שהוא מתואר בדברים ונביא השקר כפי שהוא מוזכר שם. נבחן את התמודדותו של ירמיהו עם האשמות העם על אמיתות נבואתו ואת תגובותיו לתופעת נבואת השקר שנפוצה בעם.

אחת התופעות איתן התמודד ירמיהו כנביא הייתה תרבות השקר שנפוצה בחברה. בשיעור נבחן את התייחסויותיו של הנביא להופעות השונות של תרבות זו ונעסוק בתגובותיו השונות של הנביא.

נתייחס לציווי אותו מקבל ירמיהו בתחילת פרק טז ונשווה אותו אל הציווי אותו מקבל הושע על לקיחת אשת הזנונים. נעמוד על ההבדלים בין ציוויים אלו ונלמד באמצעותם על הרובד הסימבולי הקיים בהם. נמשיך לדון באישיותו של הנביא, כשהפעם נתרכז בתפיסתו את הנבואה.

בשיעור נתבונן בתפילותיו של ירמיהו. נפתח בבחינת ההופעות בהם ה' אוסר על ירמיהו להתפלל על העם. נבחן את ייחודיותן של הופעות אלו וננסה לעמוד על מהותן - המתח התמידי בו הנביא נמצא, בין ה' והעם.

לאחר שראינו את נבואותיו של ישעיהו ויחסו לאמפריה האשורית, נקפוץ מאה שנה קדימה לתקופה הבבלית ואל נבואות ירמיהו. נקרא את תחילת נבואת ההקדשה של ירמיהו ונתייחס לרקע ההיסטורי של תחילת נבואתו. נסקור מספר דוגמאות לאורך הספר ונבחן את סגנונו הייחודי של ספר ירמיהו לאור השוואות מספרים שונים.