בר-דעת, הפודקאסט של בר-אילן

עם התפתחותה של התנועה הציונית במשך השנים, חלו שינויים בעמדתה לגבי השאלה: האם לתמוך במדיניות עליה המונית או להעדיף עלייה סלקטיבית. ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, מדבר על הצמתים בהיסטוריה הישראלית שבהם הפכה השאלה העקרונית לדילמה הרת גורל ולצורך להכריע בין טובת הארץ לבין טובת העם.

דתיים וחילונים, שומרי מצוות ובלייני שבת, כולם חיים יחד תחת אותה ממשלה, עם חיכוכים תכופים ואידאולוגיות שונות. האם למרות הכול, הציונות יכולה לחיות בשלום עם התפיסה הדתית? ד"ר טובה גנזל מחוג הרב תחומי למדעי היהדות חושבת שכן ומציעה דרך.

כמה מהקונפליקטים הגדולים של החברה הישראלית הם חרדים וצבא, השד העדתי, מעמד האישה וההבדל התרבותי בין תיירים ובין ישראלים בהנצחת אירועים. פרופ' חיים נוי, מבית הספר לתקשורת, חקר את ספר המבקרים במוזיאון גבעת התחמושת והגיע למסקנות על החברה הישראלית.

מה התרחש בצפת במהלך מלחמת העצמאות? כיצד פעלו תושבי המקום ומה אפשר ללמוד מהם היום? ד"ר ברק בוקס מהמחלקה למדעי המדינה ובית-הספר לתקשורת, מתאר את השתלשלות האירועים בצפת בתקופת מלחמת העצמאות ומנתח את היחסים בין אנשי היישוב היהודי לתושבים הערבים ולמנדט הבריטי.

כיצד קבע האו"ם את גבולותיה של מדינת ישראל בנובמבר 1947? והאם החלטה שכזו הייתה יכולה להתקבל על ידי האו"ם היום? בפרק מיוחד לכבוד כ"ט בנובמבר, פרופ' אלעד בן דרור מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון, צולל ליסודות תוכנית החלוקה, מדבר על השינויים שחלו באו"ם במהלך השנים, ותוהה לגבי השפעתו של המוסד הזה על מעמדה של ישראל בימנו אלה. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מה הקמעות מספרים לנו על רוח התקופה? וכיצד הם משקפים את הישראליות? ד"ר אפרת פרידנזון הריסון מהמחלקה לאומנות יהודית, מסבירה מהו קמע, ומה מספר לנו האופן שבו מעצבים ומעצבות בוחרים לעצב קמעות - על רוח התקופה.

לפני כ-100 שנים הוקם המושב הראשון בארץ ישראל – נהלל. פרופ' עירית עמית כהן, מהמחלקה לגאוגרפיה וסביבה, בוחנת את התמורות שחלו בנהלל מאז הקמתו ובהתיישבות החקלאית כולה. בנוסף, היא מדברת על אתגרי העתיד בשימור ייחודו של המושב ונכסי מורשתו. מראיינת: שי קלוט

מה הקשר בין שימור ידע ובין ציון 75 שנים למדינת ישראל? במסגרת סדרת הפרקים המציינים 75 שנים למדינת ישראל, ד"ר מוריה לוי מהמחלקה למדעי המידע מדברת על  מהותו וחשיבותו של שימור הידע במדינה. בנוסף היא מעניקה כמה טיפים כיצד לשמר את הידע ומתארת כיצד ייראה תחום זה בעתיד.

איך אפשר לצמצם את הפערים בין דתיים לחילונים בחברה הישראלית? ד"ר כרמית פוקס אברבאנל מהמחלקה למדעי המדינה ומערך התוכניות הייעודיות, מדברת על יוזמות קהילתיות ומסבירה איך קהילה מעורבת יכולה להגיע להסכמות ולגשר על פערים שנובעים משונות דתית.

מיהו המנהיג היהודי האולטימטיבי? פרופ' שון-זליג אסטר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה מדגים באמצעות סיפורו של המלך חזקיהו מנהיגות יהודית ראויה מהי, וכיצד צריכה אישיות מנהיגה להתמודד עם קשיים גיאופוליטיים ומתחים פנימיים.

איך יודעים מיהו צדיק? ולמה זה חשוב לנו במדינת ישראל המודרנית? הרב יובל שרלו מהמכון הגבוה לתורה בוחן את תקפותם של הקריטריונים המקראיים להגדרת האדם כ'צדיק', גם בימנו אנו, ומסביר כיצד דמותו של הצדיק יכולה להשפיע על דמותה של מדינת ישראל.

האם בגידה במהלך הנישואין צריכה להשפיע על חלוקת הרכוש בעת גירושין? מתי בית הדין הרבני צריך להתערב? ומהן גבולות הסמכות של בתי הדין הרבניים? בג״צ ״הבוגדת״ מציף סוגיות עומק במשפט ובחברה הישראלית ומסעיר את הקהילה המשפטית. האזינו לראיון עם פרופ׳ ליפשיץ מהפקולטה למשפטים. מראיינת שי קלוט לפרקים נוספים חפשו את "בר-דעת" בחנויות האפליקציות https://go.onelink.me/LJ1H/262773c​

פרשת דיר יאסין – האם היה זה טבח או קרב? פרופ' אליעזר טאובר מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון מתאר את הנרטיב הקיים סביב האירועים שהתנהלו במקום ומסביר מה קרה שם באמת.

ישראל היא הדמוקרטיה המדורגת ראשונה בעולם בתדירות הבחירות המתקיימות בה. פרופ׳ אשר כהן מבית הספר לתקשורת, מסביר מדוע הגענו למצב הזה וכיצד ניתן לפתור אותו.

בישראל יש הכי הרבה סטארטאפיסטים, באופן יחסי לגודל האוכלוסייה. כך הדבר גם לגבי פטנטים. ד"ר דקלה פרץ מבית הספר למנהל עסקים תוהה על קנקנה של אומת הסטארטאפ ומנסה לברר איך זכו הישראלים לתואר הזה לפרקים נוספים חפשו את "בר-דעת" בחנויות האפליקציות https://go.onelink.me/LJ1H/262773c​

מהו סיכול ממוקד ומהן הבעיות המשפטיות שהוא מעורר? ד"ר ניר שנידרמן מהפקולטה למדעי החברה, מדבר על המחלוקת המשפטית הבינלאומית שמעוררים הסיכולים הממוקדים, ועל התערבותו של בג"צ בנושא. מראיינת- שי קלוט. לפרקים נוספים הורידו חינם את אפליקציית בר-דעת >> https://go.onelink.me/LJ1H/262773c

האם הדמוקרטיה הישראלית בסכנה? כחלק מקמפיין הבחירות לכנסת ה 24, עולות השוואת של ישראל למשטרים רודניים בעולם, פרופ׳ משה הלינגר מהמחלקה למדעי המדינה בוחן את הדמוקרטיה הישרלאית ומוצא נוסחה מפתיעה ליישב את שסעיה. לפרקים נוספים חפשו את "בר-דעת" בחנויות האפליקציות https://go.onelink.me/LJ1H/262773c​

לאור ההיסטוריה של הציונות הדתית וערכיה הדומים לאלה של תנועת העבודה, מדוע בחרו אנשיה, בעשורים האחרונים לחבור דווקא למפלגת הליכוד. פרופ' דב שוורץ, מהפקולטה למדעי היהדות מסביר את התסכול שהוביל את הציונות הדתית לזרועות הליכוד. מראיינת שי קלוט

פרשת יוסל'ה שוחמכר שהתרחשה בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, הציפה את המתחים הבין דתיים והסעירה את המדינה כולה - מאחרון האזרחים ועד דוד בן גוריון. פרופ' קימי קפלן מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו מציג כיצד פרשת יוסל'ה שוחמכר שיקפה את יחסי הדתיים - חילונים בישראל. פרק השני - מה הייתה השפעתה של הפרשה על הציבור הישראלי? מראיינת: שי קלוט.

פרשת יוסל'ה שוחמכר שהתרחשה בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, הציפה את המתחים הבין דתיים והסעירה את המדינה כולה - מאחרון האזרחים ועד דוד בן גוריון. פרופ' קימי קפלן מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו מציג כיצד פרשת יוסל'ה שוחמכר שיקפה את יחסי הדתיים - חילונים בישראל. בפרק הראשון - כיצד הפרשה החלה, ומה קרה בסופה? מראיינת: שי קלוט

מה הם החוקים שמאפשרים את בניית לוח השנה העברי? ועד כמה הוא מדויק? פרופ' עלי מרצבך מן המחלקה למתמטיקה בפרק שבסיומו, גם אם תתקעו על אי בודד, תדעו איך לבנות לוח שנה עברי

בראשית ימי המדינה, וגם לאחר מלחמת ששת הימים, היה התנ"ך חלק משמעותי מהיצירה הספרותית הישראלית. לאחר מכן ולאורך שנים, בשל סיבות חברתיות ופוליטיות, מעמדו בזמר העברי נדחק הצידה. בשנות ה-90 שוב חל מפנה ומאז חזר המקרא למקומו בקדמת הבמה של הזמר העברי. ד"ר יוסף פריאל מבית הספר ללימודי יסוד ביהדות מדבר על תהליכי העומק שהתרחשו בחברה הישראלית והשפיעו על השינויים הללו. לפרקים נוספים הורידו את האפליקציה >&g...

ההסכמים הקואליציוניים חושפים את נושאי הליבה שבהם תעסוק הממשלה העתידית, את מידת האמון שקיימת בין הסיעות שלה ואת גבולות הגזרה שלה. ד"ר אילנה שפייזמן מהמחלקה למדעי המדינה מציעה מדריך להבנת משמעותם של ההסכמים הקואליציוניים.

מחשבות וחוויות שליליות של אמהות אחרי הלידה נחשבות לטאבו בשיח הישראלי, ונשים רבות חשות כי אין לגיטימציה לדבר על הקשיים שהן חוות. מרים חסון מהמחלקה לעבודה סוציאלית מציגה זווית מחקרית ופסיכולוגית על מחשבות חודרניות וחוויות דיסוציאטיביות בתקופה שלאחר הלידה. בפרק הזה היא מספרת על מסקנותיה לצד החוויות האישיות שעברה. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

שילוב של גורמים כלכליים חברתיים וגם התארכות תוחלת החיים הובילו לתופעה גואה של צעירים שנשארים לגור בבית הוריהם לתקופה ממושכת. ד״ר שירלי בן שלמה מבית הספר לעבודה סוציאלית, מדברת על הסיבות לתופעה ועל חשיבותם של החברים, המשפחה והסביבה במעבר בין צמתים מרכזיים בחיים. מראיין אורי טולידאנו עקבו אחרינו גם בוואטצאפ