בר-דעת, הפודקאסט של בר-אילן

דוד בן גוריון התבטא רבות בסוגיית הילודה והצהיר כי מה שחסר ליהודים הוא דווקא "אנשים ולא שטח". עם זאת הוא פעל רק מעט לעידוד הילודה. פרופ' לילך רוזנברג פרידמן מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מתארת את תפיסת בן גוריון את האישה, ויחסו לערביי ישראל ולחרדים. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מגוש אמונים ועד תג מחיר - הציונות הדתית וחוק המדינה, הרצאתו של ד"ר יצחק הרשקוביץ מהמחלקה למחשבת ישראל, שניתנה במרתון הרצאות בסגנון TED, בנושא יהדות באוניברסיטת בר-אילן. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

בראשית ההתיישבות בישראל הייתה הציונות הדתית מאוחדת תחת תנועות המזרחי ותחת מפלגת המפד"ל. בראשית שנות ה-70 החלה להתרחש ההתפלגות הפוליטית שסימנה גם את הפילוג שחל בחברה הציונית דתית. פרופ' קימי קפלן מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו מדבר על הציונות הדתית בישראל. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

המוסתערבים הם היהודים שחיו בארץ ישראל וסביבתה דורות רבים, ועד היום מעידים על עצמם כמי שמעולם לא עזבו את אדמתם. ד"ר דותן ארד מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו, מספר על אנשי עדת המוסתערבים ועל היחס שקיבלו מהיהודים שהגיעו לארץ מאירופה. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

בשנים האחרונות הולך ומתגלה בית הקברות היהודי העתיק בבלקן שהופך לציר מרכזי בהחיאת זכרה של הקהילה העתיקה שנכחדה בשואה. סביב בית הקברות מתקיימים מפגשים בינתרבותיים בין כל בני הדתות ואירועי חדשנות. האזינו לד"ר רחל לוי דרומר המזכירה האקדמית של האוני' על הקשר המתהדק בין צפון מקדוניה לישראל. מראיין אורי טולדנו עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מדוע כל-כך הרבה ישראלים נשבים בקסמה של הלאדינו, בעוד שרק מעטים מהם משתמשים בה? פרופ' שמואל רפאל, מהמרכז לחקר הלאדינו במחלקה לספרות עם ישראל, מתאר את סוד המשיכה של השפה ומסביר איזה חותם רוצים אוהביה להותיר בחברה הישראלית. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

חרדים בישראל או חרדים ישראלים? הרצאתו של פרופ' קימי קפלן מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו שניתנה באירוע ליל המדענים והמדעניות האירופי באוניברסיטת בר-אילן. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

הסלנג בשפה העברית, ניוון או גיוון? הרצאתו של ד"ר ניסן נצר מהמחלקה ללשון עברית ולשונות שמיות שניתנה במסגרת מרתון הרצאות קצרות בנוסח TED, בקמפוס בר-אילן. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

שירות הנשים בצה"ל הוא אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בחברה הישראלית. השמרנים מבקשים לדחוק את הנשים בצה"ל לתפקידים השוליים ביותר ואילו הליברליים מבקשים לשבור למענן את תקרת הזכוכית הצה"לית. פרופ' אורנה ששוון לוי מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בוחנת את מצב הנשים בצה"ל היום, ואת השפעתו של השירות הצבאי לאורך השנים. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

בשנת 1903 ארע ניסיון ההתנקשות במקס נורדאו, על רקע תוכנית אוגנדה. ד"ר יצחק קונפורטי מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו עוסק בשאלת אוגנדה, שעלתה בעקבות קונגרס הבוכים ועוררה סוגיה עמוקה המלווה את העם היהודי מאז ועד היום - מה חשוב יותר, העם או הארץ?

האם מאחורי המחקר הארכאולוגי יש מניעים אידיאולוגיים? פרופ' אהרן מאיר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה מדבר על הצירוף 'אידאולוגיה וארכאולוגיה' ועל ההשפעה ההדדית של שני התחומים זה על זה.

האם האידיאולוגיה הציונית יכולה לחיות יד ביד עם תפיסת היהודי הגולה? פרופ' חנוך בן פזי מהמחלקה לפילוסופיה יהודית מתאר את המתח הקיים בין הציונות והגלות, ומסביר איך שתי הגישות משלימות זו את זו.

לציון 50 שנים למלחמת יום כיפור, ד"ר ברק בוקס חוקר בכיר במכון אירופה ומרצה במחלקות לתקשורת ומדעי המדינה, מתאר את הלך הרוח במדינת ישראל ערב המלחמה - כיצד נערכו במצרים ובסוריה לקראת המתקפה נגד ישראל, ומה הלקחים שיש ללמוד מהקשה שבמלחמות ישראל.

מדוע אירועים מסוימים נחקקים בזיכרון הקולקטיבי ואילו אחרים נעלמים בתהום הנשייה? ד״ר אהרון רוני קמפינסקי מהמערך לתוכניות ייעודיות מדבר על מעורבותן של המדינה, מערכת החינוך, הדת, התקשורת והאקדמיה בבניית הזיכרון הקולקטיבי שלנו. ⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠

למרות החשיבות הגדולה שמייחס המקרא לשנת השמיטה, המנהגים הכרוכים בה הם רק חלק קטן מארגז המצוות המודרני. למעשה, מלבד שמיטת הקרקעות היא איבדה מחשיבותה. אהרן אריאל לביא מהמכון הגבוה לתורה מזכיר את העקרונות עליהם מבוססת השמיטה, ושואל האם יש מקום לשמיטת חובות גם במערכת הכלכלית המודרנית? מראיין: אורי טולידאנו

למה חשוב לשמר מורים איכותיים במערכת החינוך, וכיצד ניתן לעשות זאת בתקופה שבה רבות ממדינות העולם סובלות ממחסור באנשי הוראה? פרופ' אורלי שפירא-לשצ'ינסקי מהתוכנית למנהיגות וניהול מערכות חינוך, ראשת המכון לאינטגרציה חברתית מהפקולטה לחינוך, חושפת את מאפייני המחסור במורים במערכת החינוך בישראל וברחבי העולם, ומציעה פתרונות אפשריים לשימור מורים איכותיים. ⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠

מה הקמעות מספרים לנו על רוח התקופה? וכיצד הם משקפים את הישראליות? ד"ר אפרת פרידנזון הריסון מהמחלקה לאומנות יהודית, מסבירה מהו קמע, ומה מספר לנו האופן שבו מעצבים ומעצבות בוחרים לעצב קמעות - על רוח התקופה.

מהי פרשת חטיפת ילדי תימן, וכיצד סוגייה שתחילתה בעליית יהודי תימן בשנות ה-50 ממשיכה להסעיר את הציבור בישראל עד היום? ד"ר אבי פיקאר מהפקולטה למדעי היהדות מסביר בפרק זה - כיצד הרקע ההיסטורי של התקופה השפיע על תפיסת הפרשה בקרב הציבור. מראיינת: שי קלוט.

מהי פרשת ילדי תימן, וכיצד פרשה סוגייה שהחלה בשנות ה-50 בעקבות עליית יהודי תימן, ממשיכה להסעיר את הציבור בישראל עד היום? ד"ר אבי פיקאר מהפקולטה למדעי היהדות מתאר את פרשת חטיפת ילדי תימן, וכיצד היא נתפסת בציבור. בפרק זה הואו עוסק בטענות התומכות בחטיפת הילדים מצד אחד, ובעובדות המוכיחות אחרת מצד שני. מראיינת: שי קלוט.

איפה עומדת סוגיית הר-הבית ובניינו של בית המקדש, בסדר העדיפויות הלאומי? פרופ' שון זליג אסטר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, מספר איך שכנעו עזרא ונחמיה את העם לבנות את בית המקדש וכיצד השפיעו אותם אירועים על ימינו. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

במלאות 30 שנים לחתימת הסכם אוסלו, ד"ר ניר לויטן, בוגר התוכנית לניהול ויישוב סכסוכים ומו"מ, ועמית מחקר במכון אירופה, מדבר על התפקיד שלקחו על עצמן המדינות הסקנדינביות בעיצוב ההסכם בין ישראל לפלסטינאים, וכיצד הן רואות את תפקידן כמתווכות בסכסוכים בינלאומיים כיום.

בספרו "איש הישר בעיניו: אי-לגליזם בחברה הישראלית", דיבר פרופ' אהוד שפרינצק על התרבות הישראלית שלעיתים מקלה ראש במקרים של אי ציות לחוק. פרופ' אשר כהן מבית הספר לתקשורת בוחן את היחס לחוק בתרבות הישראלית ומסביר את תופעת אי הציות, שחוזרת ומופיעה מתקופת המנדט הבריטי ועד הגל השני של הקורונה.

מדוע הוקמו עיירות הפיתוח וכיצד בוצעה חלוקת העולים החדשים לאזורים אלו? ד"ר אבי פיקאר, מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, מסכם את סיפור ההתיישבות בשנות ה-50 וה-60, בפרק שני בסדרה על עליית יהודי צפון אפריקה וקליטתם בישראל.

קליטתם של יהודי צפון אפריקה בשנותיה הראשונות של המדינה ופיזורם בישובי הפריפריה עוררו טענות חריפות על אפליה עדתית. ד"ר אבי פיקאר, מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, מדבר על פרוטוקולים מישיבות הממשלה ומשרד הקליטה בשנות המדינה הראשונות החושפים באופן חד משמעי שאכן הייתה אפליה.

שנים ספורות לאחר קום המדינה הפכה מדיניות העלייה לסלקטיבית, בעיקר כלפי יהודי צפון אפריקה. הסוכנות הציבה ליהודי המגרב קריטריונים נוקשים לעלייה, למרות הסכנה שנשקפה להם. ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, מתאר את מאורעות התקופה ומסביר כיצד חל השינוי שהוביל את ההנהגה בארץ ישראל להכות על חטא לאחר שמרוקו הפכה לעצמאית.