מקרל

עשרות שירים, עשרה הוגים, מעל לשלוש שעות דיון ועדיין, לא הצלחנו להגדיר את 'תרבות הנגד'. קנינו מילון, אבל מה שהיה לו לומר דווקא לא קנינו. אז בזמן שנציג את הפרק שלפניכם, ניתן לאחרים לענות על כך, דרך כמה הצעות מדיון ב-Reddit, לפני 5 שנים, על השאלה 'מה זה בלאק מטאל בשבילך?'. עמרי ותומר מבינים על תחילת הפרק שמאז תחילת שנות ה-2000 לא נגעו בתרבות הנגד באופן אקטיבי ונזכרים בראיון ישן בו השתתפו בעיתון הארץ....

כשאתם אומרים "נגד" – למה 'תם מתכוונים? כי נראה שככל שה"לא" שנזעק בשירים, בקעקועים על גבי הגוף, בלבוש ובמחאה נזעק חזק יותר, כך ישנה ציפייה גדולה יותר שיהיה מישהו בצד השני שישמע אותו, אולי אפילו יקבל אותו? אז נגד מה יצאת בעצם תרבות הנגד? עמרי ותומר לא נבהלים מהפידבקים הבוקעים מהרמקולים, חובשים קסדה, עוטים מצופים וקופצים ראש אל תוך מעגל הפוגו – לא לשם הבטיחות, סתם כי זה נראה מצחיק. בפנים, הם מנסים לנ...

בעולם בו הכול נהיה רציני, רציני מדי. ניטשה התקשר והזמין אותנו לפצוח במסע חדש – אם כי לא במנותק מהמסע עד כה – אל עבר ה'מעבר לרצינות התהומית', אל מחוזות תרבות הנגד. עם רוח הנעורים (לפחות ככה זה מריח) תומר ועמרי יוצאים לחקור מהי תרבות נגד, ומה זה בכלל אומר, ומדוע זה 'נגד' ואיך זה 'תרבות'. עם פרויד נבחן מהי 'הדחקה', ומדוע מעט התנגדות זה דבר חשוב מאוד לתרבות והאנושות, ואיך בעצם התנגדות... זה לא בא באופ...

"מאז היות בני-אדם עלי אדמות קימת משפחה" ("משפחה" מאת ריקרדה הוּך) שאלתם את עצמכם פעם – מה זה אומר להשתחרר מהמשפחה? ומה קרה למשפחה הזו, ככל והעולם הולך ומשתנה, התרבות הולכת ומשתנה, הדת הולכת ומשתנה, החילוניות הולכת ומשתנה... ואפילו אלוהים בכבודו ובעצמו – כבר אינו אותו אלוהים. אז... מי אני? "כל היהודים הם יותר מדי בני משפחה אחת מאשר יוכלו לראות איש את אחיו מתוך תפיסה אובייקטיבית." ("משפחה אחת" מאת י...

אדם צובר זכרונות כמו נמלים בחודשי הקיץ. והזכרונות מעצבים, והזכרונות מעצבנים והזכרונות מאבנים. וכולנו שואפים להיחלץ ממשא הזיכרונות הזה, מהירושה המשפחתית שהיא נקודת המוצא והכלוב בו זמנית. אלא שברגע האמת אנחנו מגלים שגם אם היינו רוצים להיות נמלים, אנחנו בעצם יותר כמו צבים, ושלא משנה כמה רחוק נברח, הבית הולך איתנו על הגב. עמרי ותומר נשארו תלויים שבוע באוויר, אחרי שקפצו עם רושדי מהצוק ועכשיו, הגיע הזמן...

"לא הס ולא פינסקר ולא הרצל היוּ הראשונים אשר הוציאו מפּיהם את מלות הקסם הללו: שחרור העם, שחרור לאומי וסוֹציאלי. להיפך: הם למדו מאחרים. אלמלא היינוּ כה קצרי רוח היינו צריכים להתבּוֹנן קצת בתנוּעות אחרות וללמוד מהן בכמה קרבּנות ומאמצים עלה להם, לעמים אחרים, שחרורם ודרך כמה כשלונות, דרך כמה יאוּשים הם עברוּ טרם התגשם חלוֹמם." (משה בילינסון, "תנועות ומשבריהן") המסע בנפתולי מבוך המשפחה, מוביל את מקרל א...

"אַךְ יֵדַע סָב וָנֶכֶד וּלְאָב וּלְבֵן יֻגָּד: לֹא תַמָּה עוֹד הַמְּלֶאכֶת; עוֹד לֹא רָפְתָה הַיָד." ונניח, רק נניח, שכולנו באמת משפחה אחת גדולה. אם נתבונן במציאות כפי שהיא היום, נהיה חייבים לשאול: האם המשפחה הזו מתפקדת? אלא שאז תצוף שאלה מטרידה הרבה יותר – האם יש כלל משפחה שיכולה לענות על ההגדרה הזו. מה זה אומר על המחויבות שלנו זה לזה? "בִּצְעֹק הָעָם לַיֶּשַׁע, וּבְבֹא הַקּוֹל: “מַלֵּט!” שִפְלו...

כולנו מכירים את הרגע הזה, כשסוף סוף התעוררנו מסיוט נוראי, אך אז אנחנו מגלים שמה שחשבנו שהוא עוד בוקר וחזרה אל המציאות, הוא רק המשך של אותו החלום. ואיפה אנחנו בכלל למדים מתי אנחנו חולמים ומתי ערים? האם חיי המשפחה, החוקים הפנימיים והסימנים המוסכמים שבינינו ובין הקרובים שלנו, הם בעצם החלום? עמרי ותומר ממשיכים לרדת אל מצולות מי הבראשית של האדם ומנסים להבין – מה קרה למשפחה? אנחנו יוצאים מהנקודה בה חנינ...

סבתא בשלה דייסה: אז היא קראה לכווולללל המשפחה לבוא לאכול. אבל רגע לפני שמתחילים לזלול, שווה לשאול – מהי המשפחה הזו ומה קרה לה? המסע שלנו בעקבות חייהם של הילדים לקח אותנו עד למקום הראשוני ביותר. יצאנו לבחון, מה קרה למשפחה? קודם באו אדם וחווה לטעום מהדייסה. חווה טעמה ראשונה, וראתה כי טוב. אז מהר מהר קראה לאדם – "אדם! תעזוב את הפלייסטיישן! בוא בוא! תראה מה מצאתי!", הנחש, שר האוצר, רץ להודיע שהוא שכח...

הדרך ארוכה ומפותלת, אני נופל וקם, נופל וקם... אבל ככה לומדים, לא? רק אם עוצרים לומר על כך משהו ולקרוא את מה שנאמר. הפרק האחרון בסדרת הפרקים על החינוך מתמקד כולו במאמר אחד, ניסוי שערך הפסיכואנליטיקאי ביון, ומה ניתן ללמוד ממנו על הדבר הזה שנקרא חינוך. ביון ניצב בפני סיטואציה בלתי אפשרית, לכאורה – מלחמה, אין זמן לטיפולים פרטניים במוסד, יותר מדי מטופלים, יותר מדי משימות, מה אפשר לעשות? איך אפשר להפוך...

קבוצת מתנחלים פורצת לבית ספר, מכה מורים ותלמידים כאחד. אפשר להיות מופתעים, אך האמת היא שזה כלל לא מפתיע, מדינה בטירוף חושים מאבדת את הצפון, הדרום, הלב והראש, והדבר העיקרי שעוסקים בו בתקשורת זה... הנזק לבית ראש הממשלה בקיסריה? צפון המדינה בוער, 101 חטופים, מתנחלים פורצים לבית ספר באלימות, שורפים כפרים, יורים באנשים בשם תאוות מוות והעיקר הוא... שיפוץ הבית בקיסריה? תומר ועמרי שואלים מה קרה לחינוך, ומ...

אחדות וקידוש המוות, זוהי אג'נדה חדשה של משרד החינוך בחסות שרה אשר שמה לא יוזכר כאן, מטעמי הגנה על הציבור. זה חינוך? ניסינו לחשוב על בדיחה מחוכמת, אבל לא הצלחנו אפילו למצוא. תומר ועמרי ממשיכים במסע המפרך אחר החינוך האבוד במדינת ישראל, ונראה שיותר מאי-פעם עלינו לדרוש באומץ – מהו חינוך? מהי הוראה? ומהי למידה? בתקופה בה נראה שאין שום הבדל בין חינוך לאידיאולוגיה ובין חינוך למוות, עלינו לעצור ולשאול את...

ארבעה נכנסו לבר. אחד מהם, פילוסוף גרמני, להוט ונחוש לגבי הדיאלקטיקה של הכוח, משוכנע שהחינוך נעוץ במעבר מהבית לחברה. גאורג וילהלם פרידריך הגל, מושך אותנו באף ואומר לנו – "נו נו נו! את הזכות להערכה יש להרוויח אותה, דרך דברים ומעשים." השני מהם, איש חינוך ברזילאי, אבי הפדגוגיה המשחררת, אישפאולו פריירה, אומר לנו כי "כל סיטואציה בה קבוצת בני אדם מונעת מאחרים לעסוק בתהליך החקר, היא סיטואציה אלימה." השליש...

לפני יומיים, משרד החינוך פרסם את התכנים לשיח בכיתות והעלים את נושא החטופים. שנה למלחמה, ועדיף שלא נדבר על החטופים. שנה למלחמה, והחינוך מעדיף להתעלם מהסיבה שאנחנו בכלל במלחמה. שנה למלחמה, ומדינת ישראל מעדיפה להעלים אנשים מאשר להתמקד בחינוך. מה קרה לחינוך? 231 אזרחים וחיילים, בהם תינוקות, ילדים, נערות ונערים, גברים, נשים וקשישים, נחטפו על ידי ארגון טרור רצחני, ואין זה עניין לבתי הספר. מערכת החינוך מ...

חידת הספינקס פתחה עבורנו את הדלת אל ממד אחר של סקרנות, הסקרנות כפי שהיא לגבי החיים. זאת אומרת, הסקרנות ככל והיא קשורה בקיום. תומר ועמרי ממשיכים במסע אחר הסקרנות, כנגד הרדידות השטוחה של תעמולת ימינו והפוליטיקה המנסה לדחוק כל יצר חקר בקרבנו תחת מגפיים גבוהות וקשקשת מוחות. החיים אינם יכולים להצטמצם להצהרות באנאליות, נדרשת סקרנות אמיתית, סקרנות של ילדים, או אולי... אם נעז... סקרנות של חתולים? עם פרויד...

כל בני האדם שואפים מטבעם אל הדעת. האומנם? אם יש משהו שהתקופה הזו מלמדת אותנו, הוא שייתכן והדעת חלפה מהעולם, מתה, נקברה, הייתה, פסה, אינה עמנו, יצאה לחופשה תמידית, ארזה מזוודות, עלתה על המטוס, נמוגה ופגה, קרסה תחתיה, שבקה חיים, הלכה לפגוש את יוצרה, נחה על מי מנוחות, נפחה את נשמתה האחרונה, סגרה הדלת והגיפה התריסים, עברה אל עולם שכולו טוב, היא אקס-דעת! במקומה, עם ישראל בחר בממשלה הנוכחית. ייתכן, יש ה...

האם מדינת ישראל משחקת בחיי אזרחיה? בילדיה? נדרש פה לקבל החלטות קשות... האם להבין את המציאות ומורכבותה כדי ליצור את הנרטיב שמספר את חיינו בעת הזו? או אולי לפרק את המציאות לגורמים, ולשחק בגורמים אלו כדי למצוא פתרון יצירתי? האם ההשלכות לכל מעשה – כמו עסקה על החטופים - ידועות מראש? או שאולי... מדומיינות? מה הדרך הנכונה לפעול בה? אנו ניצבים בפני שאלה קשה: מה המצפן שלנו – קבלת ההחלטות על בסיס הסתברות וה...

המציאות הקשה של ימינו, עושה רושם שאי-אפשר להיחלץ ממנה. ומה אם אנחנו בכלל טועים בגישה... וזו לא שאלה של "קריאת המציאות", אלא שאלה אחרת לחלוטין... משהו שקשור בגישה שלנו, ב"איך" שאנחנו ניגשים לדברים. אולי צריך לגשת אל החיים כמו אל פאזל...? תומר ועמרי לומדים מהילדים ומנסים לגשת לאחת השאלות המעניינות בתחום החינוך, בריאות הנפש, ההורות, הפילוסופיה, המדינאות, והמדע – מה קרה למשחק? איך המשחק קשור לחיינו? מ...

רגל אחת בתוך מלחמה, רגל שנייה במלחמת אחים, אך מקרל מסרבים להשתכשך במי-הביצה הרדודה ואנו מתעקשים להישיר מבט אל המדינה ולשאול – מה אנחנו עושים לעצמנו. רק שהפעם, המיקוד מצטמצם בדיוק אל אלו אשר הכי מושפעים ממה שאנחנו, המבוגרים האחראים, עושים: הילדים. מה קרה לילדים? מה קרה ליַלְדוּת? כיצד נתפס המושג 'ילד' בימינו, ומה אנו עושים עם ההוויה הזו, שכל כך תלויה בהחלטות, ההכרעות והמעשים שלנו – הורים ומדינה. פר...

במסדרונות האפלים של החיים, במקום אליו אור השמש לא מגיע, היכן שזעקותינו לא נשמעות – שם רובץ החוסר-אונים. הוא מתכרבל לכדור ומאיים בכליה, לוחש לנו מילות אימה: רק האמינו בצדקת הדרך ויהיה בסדר. מה יש בו בחוסר האונים שמצמית אותנו כל כך? ואם הוא כל כך מפחיד, אפל ורחוק איך זה שהוא גם מרגיש כל כך מוכר? נראה שאנחנו מרגישים בו בבית. ואולי, זה הקול שלנו עצמנו? תומר ועמרי אינם מוותרים לחוסר האונים. במקום להתקפ...

הפיכה משטרית, 7 באוקטובר, מלחמה בלתי-נגמרת, אנטישמיות בעלייה, חוקים דכאניים, אלימות משטרתית, הרחבת ההתנחלויות, עצירת כספים לחברה הערבית, עלייה בפשיעה, עלייה בתאונות הדרכים, חקירות פוליטיות אלימות, שיח פוליטי רדוד ואטום, ערוצי טלוויזיה מגמתיים, הפרנויה עולה, הסחרחורת מתגברת... עם יד על הלב – צריך בכלל לשאול מה קרה לחוסר האונים? תומר ועמרי מסרבים לשתוק תחת ציווי הדממה, ומזמינים את חוסר האונים לשיחת-...

מאחורי ההר [1, 2, 3], שם ישבו הפרנויות [1, 2, 3...], לא אכלו ולא שתו [1, 2, 3], רק ישבו ופטפטו [1, 2, 3... מתחילים!] המסע אל לב הפרנויה הישראלית מוביל אותנו מחיקו של המבט אל חיק השפה, דרך הכלכלה העולמית. יכול להיות שהחברה המודרנית יותר פרנואידית מאי-פעם? ואם כן, איך באה לידי ביטוי הפרנויה הזו? וכיצד כל זה קשור לשפה והאופן בו היא עובדת? ובמיוחד כאן, בישראל של ימינו? תומר ועמרי חייבים לכם חוב – לא ר...

הם שם, מאחורי כל פינה, מסתתרים מאחורי העצים, רודפים בצללים, מתכננים במחשכים, עם תוכניות חרש ומזימות טרף – הפרנויות. תומר ועמרי לוקחים פנייה חדה בקצה הרחוב, ומתוך השיחים מתבוננים וחוקרים: מה קרה לפרנויה? מהי פרנויה? מדוע ישראל נהיית כל כך פרנואידית? והאם זה דבר חדש בכלל? אולי זה מה שהם רוצים שנחשוב! המסע אל הרדיפה מתחיל בטיול אל שוק הקפיטליזם עם שלמה גרוניך (תומר, אני שומע רעשים...), מאחורי דוכן הע...

ב-1849, פרסם דייויד ת'ורו, המשורר והמחבר האמריקאי הידוע, את חיבורו המפורסם "אי ציות אזרחי". הוא לא רק כתב דברים, הוא גם פעל, באופן נחוש ועצמאי. מה הקשר בין ת'ורו ובין הכיבוש? תומר ועמרי יוצאים לפצח תעלומות בנושא הסרבנות, ולא חוששים לנעוץ שיניהם במעמקי הסרבנות האזרחית. המסע בעקבות הסרבנות מוביל אותנו אל מחוזות לא-ברורים, בין הצהרות של ממשלה תוקפנית כנגד כל פעולה אזרחית שאינה בהלימה עם מדיניותה, לבי...

שמאל, ימין, שמאל! שמאל, ימין, שמאל! הכתף שק! עם הדיון בבג"ץ על גיוס חרדים ומימון ישיבות, תומר ועמרי תוהים על האופי המיליטנטי של החברה הישראלית, ומדשדשים עמוק בבוץ בטירונות הקרבית של הפוליטיקה הישראלית. זה מסע כומתה מפרח, ועל האלונקה יושבים 120 עצלים שמשחקים בחייהם של 120 חטופים שעדיין לא ידוע גורלם, ובעוד צועקים ברחובות וצוחקים במליאה, מקרל שואל: מה קרה לסרבנות? אבל לא במובן הצבאי, אלא במובן האזרח...