בחיל וברוח - הלימוד היומי

חורבן שיש לקרוע עליו הוא מציאות של אובדן השלטון הלאומי. רבי ישראל משקלוב מסביר שחובת הקריעה היא דווקא בערי יהודה מכיוון ששם היה עיקר המלוכה של ישראל. במקום שהופיע עיקר מלכות ישראל, וכעת שולטים זרים – שם תחושת הכאב קשה ביותר, והחורבן מוחשי יותר, ולכן רק שם קיימת חובת הקריעה. על חוסר שלטון ישראלי בארץ יש לקרוע, ואילו כשיש שלטון ישראלי בארץ, אין חורבן. מבחינה זו, אין הבדל אם מלך ישראל הוא חזקיהו הצדי...

יהודי הרואה את ערי יהודה חרבות צריך לקרוע את בגדיו לאות אבל, כבן הקורע אחר מות אביו ואימו, האבל גדול והצער עצום. ה"בית יוסף" דן בהגדרה המדויקת של החורבן שעליו קורעים, באיזה מצב נמצאות ערי יהודה שמגדיר אותן חרבות לעניין קריעה לאות אבל? הוא מעלה שתי אפשרויות. הסבר אחד – חורבן פיזי, בתי היישוב הרוסים ושוממים, והסבר שני – חורבן ריבוני ולאומי, היישוב קיים, אך השלטון אינו יהודי, אלא נוכרי. ה&q...

הרמב"ן קובע יש מצוות יישוב הארץ כוללת שני סעיפים: שלטון יהודי בארץ, והפרחת הארץ, ובמילים אחרות: כיבוש הארץ ויישובה . הרמב"ן מדגיש שזו מצוות עשה לדורות , ולא רק מצווה לכבוש את הארץ מייד שבעת עמי כנען בימי יהושע. כדי שנוכל לקיים את מצוות יישוב הארץ על שני מרכיביה – הקמת שלטון ריבוני בארץ ופיתוח הארץ – אנו מוכרחים להקים מדינה ריבונית יהודית בארץ ישראל – היא "מדינת ישראל חשוב להדגיש כי...

הנבואה היא הביטוי הגדול ביותר לייחוד הישראלי, קשר חי בין אדם לא־לוהים. ונבואה אפשרית אך ורק בארץ ישראל או למענה. ספר הכוזרי נותן משל: כדי שכרם יניב תנובה טובה, יש צורך בגפנים איכותיות, בקרקע מתאימה ובעבודת האדמה הנכונה. כך די שיופיע גילוי שכינה יש צורך בעם מיוחד – ישראל, החי בארץ המתאימה – ארץ ישראל, ועושה את הפעולות הנכונות – מצוות התורה. תכלית העולם יכולה להתגשם רק על ידי עַם ישראל היושב בארצו ר...

לפני היציאה ממצרים, הציב ה' את תוכנית הגאולה, המתחילה בארבע לשונות הגאולה, העוסקות ביציאה ממצרים וקבלת התורה, ומסתיימת ב כניסה ארצה. תכלית יציאת מצרים היא להביא את ישראל לארץ ישראל, כי רק בה יוכל הייעוד של האומה להשתלם ולהתגלות. חז"ל מדייקים מפרשיית "והיה אם שמוע" שמקום קיום המצוות האמיתי הוא רק בארץ ישראל. עם זאת, אנו מצווים לקיים את המצוות גם בהיותנו בגולה, אך רק כדי שלא נשכח...

מקור הקשר שבין כל אומה לארצה הוא מקרי. קבוצת אנשים מתיישבת במקום מסוים במקרה, ושם הם מתפתחים לכדי עם, ובמהלך הזמן נוצר קשר ביניהם לארצם. אך לא כך הקשר שבין ישראל לארצו. הראי"ה קוק זצ"ל מלמדנו כי "ארץ ישראל איננה דבר חיצוני, קנין חיצוני לאומה". הקשר שבין עם ישראל לארצו הוא קשר מהותי־פנימי , רק בארץ ישראל יכול עַם ישראל לגלות את ייחודו. את קדושת ארץ ישראל, בסגולותיה הפנימיות, התא...

על אף החומרה הרבה במעשיה של עיר הנידחת, עד כדי ציווי להחריבה, התורה אוסרת להחריב עיר הנידחת היושבת בספר, מחשש שינצלו הגויים את הפרצה בגבול ויבואו לכבוש את הארץ. מכאן שהשמירה על ארץ חשובה יותר אפילו ממצווה זו! למדנו שהגילוי הא־לוהי תלוי בעם ישראל, אך היכולת של עם ישראל לגלות את ה' בעולם היא רק בתנאי שהם יושבים בארץ ישראל. הייחוד הא־לוהי של ישראל מופיע ומתגלה רק ביושבם בארץ. ה' ציווה את אברה...

חומש במדבר נפתח במִפקד העם ומאריך בו הרבה, מה שמצביע על חשיבותו. הרשב"ם מסביר שמטרת המפקד הזה הייתה למנות כמה חיילים עומדים לישראל לקראת מלחמת כיבוש הארץ. הרמב"ן קובע כי ישנה מצווה מהתורה ליישב את ארץ ישראל, ובמצווה זו שני מרכיבים: כיבוש הארץ במלחמה, ואחר כך התיישבות בה כך שלא תחזור ליד האויב ולא תהיה שממה. מצוות כיבוש הארץ היא מצווה ייחודית. כל מצוות התורה נידחות מפני פיקוח נפש, למעט כמ...

מדוע השנאה והמלחמה בישראל הן שנאה ומלחמה בה'? חז"ל מסבירים שהגויים שונאים אותנו בשל ייחודנו, שהוא ייחוד א־לוהי . אילו היינו כמותם, לא היו מתנכלים לנו. הרדיפות באות מפני ייחודנו, בשל היותנו עַם ה'. על כן, מבחינת האמת, הנקמה שלנו באויבינו היא באמת נקמת ה'. ישראל, בעצם קיומם, מגלים את מציאות ה' בעולם, ובכך הם מבטאים את האידיאלים הא־לוהיים בעולם הזה. הרמב"ם אומר שכשאדם נכנס &...

בני ראובן וגד הציעו להיחלץ חושים לפני ישראל למלחמה, אך משה תיקן אותם שיצאו למלחמה לפני כי מלחמת ישראל היא באמת מלחמת ה'! עוד נאמר: "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: קוּמָה ה' ! וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ , וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ", והלוא הכוונה לאויבי ישראל ושונאיו! לומדים מכאן חז"ל שכל מי ששונא את ישראל – כאילו שונא את "מי שאמר והיה העולם" . גם בשיר...

הרמב"ם קובע כי לא ייתכן שלא יהיו כלל יהודים בארץ ישראל, כי ה' הבטיח שלא תימחה האומה. החת"ם סופר לומד מזה שאילו היה מצב שאין יישוב יהודי בארץ – נחשב הדבר לכיליון האומה כולה , אף אם ישנם מיליוני יהודים בגולה. דהיינו, היישוב היהודי בארץ ישראל הוא הנחשב כלל ישראל. יוצא אפוא שאיום קיומי על מדינת ישראל, חלילה, משמעותו איום על כלל האומה. לפי זה, צה"ל עוסק יום יום במצוות פיקוח נפש של כל...

ה' אמר למשה כי אחר שיצא להילחם במדיין, יגיע יום מותו – ואף על פי כן הזדרז משה לצאת למלחמה ולקרב את מותו, מכיוון שהכיר בערך הגדול של מלחמות ישראל. פיקוח נפש הוא ערך קדוש ביהדות, עד כדי כך שמחללים את השבת לצורך הצלת נפש  מישראל, ואפילו כשמדובר רק בספק פיקוח נפש. חז"ל אף מבקרים חכם הנשאל אם יש לחלל שבת לצורך פיקוח נפש, מכיוון שהיה עליו להעמיק בשומעי לקחו את מעלת פיקוח הנפש, כך שיהיה ברור להם...

אחת המשימות הגדולות המוטלות עלינו היא לקדש את השם בעולם, להביא את הבריות להכיר את ה' ולאהוב אותו . הדרך לקידוש השם אינה רק במעשים גדולים , אלא אפילו במעשים קטנים. אנשים נוטים לזלזל בדברים הקטנים וממהרים למה שנראה בעיניהם גדול ומשמעותי – ובדרך מחמיצים הזדמנויות לעשות טוב ולקדש שם שמיים. את עיקרון הזה נכון ליישם גם בצבא. חייל צריך לשאוף למלא תפקידים חשובים וגדולים, אך אם הצבא בחר בו למלא תפקידים...

רבן יוחנן בן זכאי אמר שני דברים לתלמידיו קודם מותו: "פנו כלים מפני הטומאה, והכינו כיסא לחזקיהו מלך יהודה שבא". בכך הדגיש להם שמנהיגי ישראל האמיתיים צריכים לדאוג גם לדברים הנעלים ביותר – כמו מלכות והפצת תורה, וגם לדברים הפשוטים ביותר – כמו טומאת כלים. המנהיגים ותלמידי החכמים בישראל צריכים לדאוג לכול – גם למשימות הגדולות והחשובות ביותר, וגם לצורכי הציבור הקטנים והפשוטים ביותר. וכשם שדייני...

מהפסוקים נשמע שבני קהת נמצאו בסכנת הכרתה בשל העבודה שהוטלה עליהם. המדרש מעלה שני הסברים מה הייתה הסכנה. לפי הסבר אחד, בני קהת  התחמקו מנשיאת והעדיפו תפקידים פשוטים יותר, ולפי הסבר אחר,  הם רבו מי יישא את הארון , כי כולם רצו התפקיד הנחשב. יש אנשים המתחמקים מתפקידים מורכבים ובורחים לדברים הקלים, ויש הרוצים דווקא את התפקידים הנחשבים ומזלזלים בפשוטים. אלו גם אלו  חושבים על עצמם, מה יהיה  להם  טוב, ולא...

כיצד מסתדר הכלל "שלוחי מצווה אינם ניזוקים" עם מציאות של חיילי ישראל הנהרגים במלחמה? והלוא הם עוסקים במלחמת מצווה! הגמרא מסבירה שבמקום שההיזק שכיח , אין סומכים על הנס, וגם שלוחי מצווה עלולים להיפגע. אדם צריך להיזהר מפני סכנה גם כשהוא עוסק במצוות, ולא לחשוב שהן תגנה עליו מסכנות שהוא מכניס את עצמו אליהן. וכי ההולך לקיים מצווה יכול לקפוץ ממגדל גבוה ולצפות שלא להיפגע?! זו הסיבה שיהודי פטור מק...

ישנן דוגמאות רבות במקרא לעיקרון שה' אינו רוצה שנסמוך על הנס אלא, לצד תפילתנו לה' נעשה אנו את המאמץ שלנו, ורק עליו תחול ברכת־ה'. כך אנו רואים אצל שמואל הנביא, שחשש להמליך את דוד מיראתו את שאול, וה' לא ביטל את חששו, אלא נתן לו עצה איך להישמר מפניו. גם דוד, אף שקיבל הבטחה א־לוהית למלוך, לא נמנע מלהיזהר מפני שאול. ד' מַתְנה את הסיוע הא־לוהי בהשתדלות האנושית של האדם ומי שאינו מוכן ל...

בתחילת חומש במדבר נפקדו ישראל לקראת כיבוש הארץ. איזו חשיבות יש למספר החיילים העומדים להם? והרי ה' איתם, ויכול לנצח את יושבי הארץ אפילו בלי חייל אחד! אלא, ה' רוצה שיתנהל העולם בדרך הטבע , ולכן ישראל צריכים להתכונן למלחמות טבעיות. ה' דורש מאיתנו להתאמץ במלחמת כיבוש הארץ , ולא לשבת ולהמתין שהארץ תיכבש מעצמה. כשם שחולה אינו מסתפק בתפילה, אלא גם הולך לרופא ובולע תרופות – כך עלינו להילחם בעצ...

ישראל יצאו חמושים ממצרים, אף שה' היה איתם, והיה יכול לשמור עליהם בניסים, משום ש"דרך התורה לצוות שיתנהג אדם במקצת בדרך הטבע והמקרה – ואחרי כן יפעל הנס". אדם נדרש לעשות את המאמץ האנושי מצידו, ואחר כך יסייע לו ה'. גם החשמונאים בוודאי התפללו לעזרת ה', אך בד בבד יצאו ונלחמו, כששם ה' על שפתותיהם. הם האמינו שמאחורי החיל והכוח שלהם עומד ה', והוא שנותן להם את הכוח להצליח. גם ר...

ה' נותן לאדם כוח לעשות חיל ולהצליח – ולא את החיל וההצלחה עצמם, שאם לא כן, היה האדם יושב בטל ומחכה שה' ידאג לו לכל צרכיו. אדם צריך לפעול בכוחותיו להשיג את ההצלחה בעצמו – מתוך ידיעה שה' הוא שנותן לו את הכלים והכוח לעשות זאת. דוד המלך אמר: "אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים, וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱ־לֹהֵינוּ נַזְכִּיר" – האם אנחנו, בניגוד לגויים, איננו זקוקים לכלי נשק, אלא...