בחיל וברוח - הלימוד היומי

מתוך ניסיונות הגויים לאבדנו, התבררו מושגי יסוד של ישראל. לפני השואה התפשטה התבוללות נוראה באירופה, ניסיון להידמות לגויים ולשכוח את הקשר ליהדות. אך הנאצים ימ"ש מצאו לא התבלבלו מההתבוללות שלהם, הם הזכירו שיהודי הוא יהודי ולא יעזור דבר! לישראל יש סגולה מיוחדת המוטבעת בו, דבר שאיננו חולף או משתנה. גם ממאמצי הרוסים נלמד עיקר חשוב – הזהות שבין הדת והלאום. הרוסים רצו לעקור כל סממן של הדת היהודית כדי...

ארבע המלכויות ניסו להשמיד את ישראל בכל הדרכים האפשריות: בבל הגלתם מארצם, ומנעה מהם לגלות את ייעודם בעולם. מדי ופרס ביקשו להשמיד את הגוף הישראלי – "לְהַשְׁמִיד, לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים". ומלכות יוון בחרה בדרך ההשמדה הרוחנית, להעלים את ייחוד ישראל, ללחוץ עליהם לנטוש את תורתם ולפנות לתרבות היוונית. שלמות ישראל היא בקדושה המשולשת: עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל, וכל מלכות נ...

בשלושת פסוקיה הראשונים של התורה רואים חז"ל את מהלך הבריאה כולה. הפסוק הראשון, "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱ־לֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ", מספר לנו על בריאה חדשה. ותכליתה של הבריאה מופיע בפסוק השלישי: "וַיֹּאמֶר אֱ־לֹהִים: 'יְהִי אוֹר!' וַיְהִי אוֹר" – אור ה' המאיר בבריאה כולה, הטוב הא־לוהי הממלא את המציאות כולה. אך בין הבריאה למימוש תכליתה ישנו הפסוק השני, המ...

את חנוכה ופורים קבעו חכמי ישראל בעקבות הצלה גדולה. כשנשווה ביניהם נעמוד על ההבדל המהותי שיש ביניהם. מצות נר חנוכה מוטלת בעיקרה על הבית, מצד הדין אין צורך שכל אחד מבני הבית ידליק, אלא די בהדלקה אחת בעבור הבית. ואילו בפורים יש מצווה על כל אדם לשמוע מגילה. כמו כן, בפורים יש מצווה לערוך סעודה, ואילו בחנוכה אין. הרמ"א אומנם כותב שעל ידי תוספת זמירות ותשבחות לה' בסעודות בחנוכה הופכות הסעודות לס...

גם יהודים שאינם נטועים עמוק במקורות היהדות עמדו על הקשר המיוחד שבין היוצאים למלחמה לבין העומדים בתפילה. מאמר מערכת בעיתון "מעריב" שפורסם יום אחרי פרוץ מלחמת יום הכיפורים נשא את הכותרת המפתיעה: "בטליתות של חאקי". נצטט כאן מעט מדבריו: "את תפילת יום הכיפורים אמרו אתמול הנערים והגברים של ישראל בטליתות של חאקי... כאשר יצאו ההמונים מבתי הכנסיות והלכו אל מקומות האיסוף של יחידותיה...

בביקור אנשי הרבנות הצבאית התבטא הרב אהרן קוטלר זצ"ל, מייסד ישיבת לייקווד, שכשחייל יהודי עומד בעמדתו – נחשב הדבר לתפילה, מילוי תפקידו של החייל בעמדתו הוא הוא התפילה שלו. לפני מותו, אמר יעקב ליוסף: "וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ, אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי". את המילים "בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי" מתרגם אונקלוס: "בצלותי ו...

בסוף ימיו ציווה דוד המלך את שלמה בנו לבנות את בית המקדש והסביר שאף שרצה לעשות זאת בעצמו, אמר לו ה': "דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ, וּמִלְחָמוֹת גְּדֹלוֹת עָשִׂיתָ – לֹא תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי, כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנָי". חז"ל מספרים שדוד חשש שלא נהג כשורה במלחמותיו, אך ה' הרגיעו שאין לו לירא: "כל דמים ששפכת – היו לפני קרבנות". לא רק שאיני כועס על ששפ...

התורה מצווה לשמור על קדושת מחנה הצבא הישראלי. למשל, חובה לקבוע מחוץ למחנה מקום להתפנות והלוחמים מצווים לכסות את צורכיהם. הרמב"ן מסביר שדבר זה יזכיר לנו שה' מתהלך בקרב מחננו להושיענו, כך שיש קדושה במחנה שלנו, ומתוך כך נצא למלחמה מתוך ביטחון בה' ההולך איתנו. מחנה הצבא הישראלי הוא כמו בית מקדש, והחיילים המשרתים בו הם כמו הכוהנים העובדים במקדש, ומלחמתם היא כתפילה והקרבת קורבנות, כי עצם הע...

ניצחון המכבים במלחמה עלול להטעות אותנו שהכול נעשה ביד אדם, בלי השגחה א־לוהית שחיזקה את הלוחמים בקרב. נס פך השמן נועד למנוע את הטעות הזאת ולהזכיר לנו שגם מאחורי הניצחון הטבעי – עומד נס א־לוהי. בדורות האחרונים רואים את הטעות הזאת, את שכחת יד ה' המחזקת את לוחמי ישראל בקרב. ביטוי לכך אפשר לראות בשירי חנוכה, המדגישים את "גבורות ישראל"*, את *"מכבי מושיע ופודה"*, חושבים שאת הניסים...

המהר"ל מסביר שעיקר קביעת ימי החנוכה היה על הניצחון במלחמה, אך אילו היה הניצחון היה עומד לבד, היה חשש גדול שלא יבינו ישראל או שישכחו מי עמד מאחוריהם במלחמה, מכיוון שהניצחון במלחמה נעשה בדרך הטבע. כדי להבליט שהתרחש נס אדיר, היה צורך בנס גלוי שידגיש שמאחורי כל הניצחונות הטבעיים עמדה "עֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים". נס פך השמן הבהיר לכולם שגם הגבורות, התשועות והמלחמות היו מה', אם כי...

בפתיחתו להלכות חנוכה מציין הרמב"ם את שני צדדי החג. הוא פותח בניצחון החשמונאים על היוונים, שחרור הארץ משעבוד הנוכרים, שיבת המלכות לישראל ושליטה על הארץ – ומכאן הוא עובר לנס פך השמן. השילוב בין נס הניצחון במלחמה לנס פך השמן הוא שהביא לקביעת חנוכה דורות. מצוות הדלקת הנרות מפרסמת את כל ניסי החג – התשועה ופך השמן כאחד. הרמב"ם מקדים את נס הניצחון, ומסתבר שלמד זאת מהגמרא, שלא שדייקה: "וכשג...

תפילת "על הניסים" הנאמרת בחנוכה מספרת בהרחבה על ניצחון ישראל על היוונים, ואילו נס פך השמן אינו נזכר כלל! לכל היותר אפשר למצוא רמז אליו בסיום התפילה: "וטיהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קודשך", אך נס על־טבעי אינו מוזכר כלל, אלא רק הדלקת נרות. גם בתפילת "הנרות הללו", הנאמרת בהדלקת נרות חנוכה, מוזכר נס הניצחון – אך לא נס פך השמן: "הנרות הללו אנו מדליקין – על הניסים...

כשאנו מחפשים במקורות על מה נקבעו ימי החנוכה, אנו מוצאים שני כיוונים הנראים שונים במהותם זה מזה. הגמרא במסכת שבת שואלת "מאי חנוכה?" ומספרת שאחרי שגברו בית חשמונאי על היוונים, נכנסו להיכל ולא מצאו פך אחד של שמן טהור, נעשה להם נס והדליקו בו שמונה ימים. לפי זה יוצא שימי חנוכה נקבעו על נס פך השמן. הגמרא במסכת מגילה אומרת שאת חג הפסח קבעה התורה על שחרור ישראל מעבדות לחירות, ומקל וחומר נוכל ללמ...

חז"ל אומרים שה' ציווה את ישראל לעשות משכן בתוכם, וכביכול יניח הוא את העליונים וירד וישכון ביניהם. ה' גם אמר למשה: "עשה אותם דגלים לשמי, למה? שהם בניי". ישראל נעשו דגלים במדבר לשם ה'. עם ישראל נוצר לגלות את ה' בעולם. בתחילה היה העולם שומם רוחנית כמדבר, וכשיצאו ישראל ממצרים, הניח כביכול ה' את העליונים וירד לשכון בישראל, החלה הא־לוהות להופיע בעולם. זהו הייעוד של ישר...

חז"ל אומרים כי האבות הם "מרכבה" לשכינה. כמו מרכבה הנושאת את רוכבה, כך נשאו האבות את השכינה, בחייהם הם גילו את שם ה' לכל באי עולם. אנו נדרשים להמשיך בדרכם, להיות "מרכבה" לשכינה, לגלות לכל באי עולם את קיומו של "מי שאמר והיה העולם". לפי חז"ל, לכל אחד מארבעת השבטים המובילים במדבר היה דגל שעליו מצוירת אחת מארבע החיות המופיעות במעשה מרכבה ביחזקאל, מכיוון שישרא...

כשמתרוממים למפגש עם האבות – לאורח חייהם, למידותיהם ולמעשיהם – מתעלים ומתחזקים. דרך החיבור לאבות מתקשרים עם המהות המיוחדת של עם ישראל, שמקורה באבות האומה, וזה מה שמביא לזקיפת קומה אמיתית. לקראת הכניסה ארצה כינס משה את ישראל ואמר להם: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם...". "אור החיים" מסביר שחיבור לה', אל הקודש, מביא לידי עמידה יציבה וזקופת קומה. במפגש עם האבות אנו מתחברים...

בציווי על מִפקד ישראל לקראת הכניסה ארצה נרמז כיצד מגיעים לנשיאת ראש: "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם". כדי להגביה את הראש יש לפנות אל המשפחות, ומתוך כך לשוב אל השורשים והיסודות ולהתחבר לאבות האומה. כשם עץ יונק את כוחו משורשיו – כך אבות האומה הם שורשי העם, ומהם אנו שואבים את כוחנו וזקיפות קומתנו. שפלות הקומה שהתפרצה בחטא המרגלים מלמדת על זקי...

במפקד ישראל בראש חומש במדבר, שנעשה לקראת כיבוש הארץ, נאמר: "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". לקראת הכניסה הארץ וכיבושה יש צורך לשאת את ראש ישראל, להגביה ולהרים את ראש כל עדת בני ישראל, אחר שהיה כפוף ומושפל בגלות מצרים. כדי לכבוש את הארץ מוכרחים להשתחרר מהגלותיות ולשאת את הראש בגאון! בעמידה על ים סוף נבהלו ישראל עד כדי רצון לשוב למצרים, אף שהיו רבים מחיילי מצרים הרודפים אחר...

לעיתים ישנן אי הסכמות במדינה בשאלות מהותיות ומעשיות. לא פעם יש המבקשים "לאיים" על הממשלה שלא להתגייס לצה"ל אם לא ייענו דרישותיהם ממנה, כדי למנוע מהמדינה לעשות דברים הנראים בעיניהם שליליים. אך אף שייתכן שאמירות אלו באות מכוונות טובות, יש בהן טעות חמורה. היעלה על הדעת שנכריז שלא נניח תפילין עד שיפסיקו לחלל את השבת במדינה?! האם מאיימים לבטל מצווה אחת – בגלל ביטול של מצווה אחרת?! השתתפו...

הרמב"ם מגדיר מהי מלחמת רשות: "שנלחם עם שאר העמים – כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו". אין היתר לפגוע בגויים סתם, אלא לתכלית מסוימת. אך האם אין פגם מוסרי ביציאה למלחמה רק בשביל להרחיב את גבול ישראל וכדי להרבות את גדולתו ושמעו?! ראשית, כדי לצאת למלחמת רשות יש לקבל רשות א־לוהית באורים ותומים, כך שהיא תתקיים רק כשיש צורך אמיתי ומשמעותי. ובאמת, גם ביציאה למלחמת רשות היה צורך ק...

יש הטוענים כי לדעת הרמב"ם דין מלחמת מצווה שייך רק בזמן שבית המקדש קיים, ומוכיחים זאת מדבריו בספר המצוות, שפשוט לכול שמלחמה תלויה במלך, בעצת סנהדרין, בכוהן גדול ובבית המקדש. לפי זה, המלחמות שלנו היום מוגדרות אינן מלחמות מצווה! אולם, ברוב הדפוסים של הרמב"ם לא נזכרת מלחמת מצווה בעניין זה, אלא רק: מלחמת רשות, כך שהרמב"ם דיבר דווקא במלחמת רשות, ואליה אפשר לצאת רק בזמן המקדש ורק על פי סנה...

הרמב"ם מחלק בין מלחמת מצווה למלחמת רשות ומציין שלושה סוגי מלחמת מצווה: מלחמת חורמה בעמלק, "עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם", וכיבוש הארץ מיד שבעת עמי כנען. אולם, לדעת הרמב"ן מלחמת כיבוש הארץ היא מצווה המוטלת על כל הדורות. בימינו, לכל השיטות מוטלת עלינו חובת מלחמת מצווה מצד "עזרת ישראל מיד צר", ולדעת הרמב"ן, גם מצד מצוות כיבוש הארץ. שהרי אם יש מצווה לחלל שבת על ספק פי...

הרמב"ם קובע שבכניסה ארצה צריכים ישראל להקים מלכות, ורק בהמשך לבנות את בית המקדש. התכלית הגדולה של גילוי קדושת ישראל, שפסגתה בגילוי שכינה במקדש, יכולה להתממש רק על בסיס עצמאות ישראל ושלוותם. הראי"ה קוק כותב שרק כ"שעם הקודש יהיה בריא וחזק בגופו – תתגבר ותתחזק הקדושה בעולם". הקדושה מופיעה בעולם דרך ישראל, וישראל יכולים להגיע לבריאות רוחנית רק על גבי בריאות חומרית. הגוף הישראלי הוא...

ההבדל העיקרי בין תפילת "על הניסים" של חנוכה לזו של פורים הוא במילים: "ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך"*. כשעם ישראל מנצח את אויביו ומשיב לעצמו את *עצמאותו – נעשה קידוש השם גדול. אך כשישראל בגלות, כמו בפורים, תחת שלטון העמים, אפילו יזכה להצלה מופלאה – רחוק הדבר מלהיות קידוש השם! אדם שידיו כבולות באזיקים אינו יכול לגלות את כישרונו ולממש את יכולותיו. תחילה יש להסיר את הכבלים, ורק אח...

הרמב"ם מתאר את הדיכוי הגס והאכזרי שדיכאו היוונים את ישראל בימי בית שני, "עד שריחם עליהם א־לוהי אבותינו... וגברו בני חשמונאי... והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני". הרמב"ם מדגיש: "חזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה, עד החורבן השני" – הרי שכל תקופת שלטון ישראל הייתה חלק מקביעת חנוכה, אף שבתקופה הזאת הפכה המלכות ה...