עקבי הצאן - הרב אלישע אבינר

שיעור הרחבה למאמר דעת אלוקים – במאמר "המאור הגדול" של הרב, יש אלמנטים מאוד דומים למהלך שבמאמר דעת אלוקים, אך הנקודה המרכזית בו ייחודית. למה יש הרבה תנועות, עליות ומורדות בהתפתחות האמונה? מהם שני היסודות השורשיים בנפש שבונים צדדים באמונה? מה בהם מייחד את עם ישראל בקרבתו לה'? ואיך כל זה קשור להשתלשלות האמונה מאברהם אבינו למשה רבינו לרמב"ם?

במהלך המאמר ראינו את אופן החיבור של עם ישראל במהלך הגלות לעומת הגויים, הרב קוק הסביר שכשעם ישראל נמצא בגלות אין לו את היכולת לממש את כל אורח החיים המלא והשלם של ההליכה בדרכי ה'. ותחת זה, מסיים הרב את המאמר באומרו שכעת ב"עקבא דמשיחא" מתחולל שינוי, אפלה שאפפה את היהדות הגלותית אט אט מסתלקת מאיתנו. איך זה משפיע על אופן ההליכה בדרכי ה'? על עבודת ה'? מהן הסכנות בתקופה זו ומה היא הדר...

הרב קוק כחלק מהמאמר עוסק בהתפתחות הנצרות מתוך היהדות ועל ההבדלים המהותיים שבין הדתות. איך בעצם התפתחה הנצרות מהיהדות? איך העולם יתקן את טעויות הנצרות ויתקדם חזרה אל המקור? הרב מתאר את המצב הגלותי של השכינה, ומסביר למה ההתרחקות של עם ישראל מהתגלות ה' ומהאידאלים האלוקיים הוא דווקא בגלות, ואיך זה משפיע על ההסתכלות העולמית על הקב"ה.

הרב קוק מציע שתי אפשרויות להתחבר לקב"ה שקשורות לעצמיות האלוקית. האחת העריגה הרגשית לאלוקים (תפילה, כיסופים לאל, פולחן, הפעלת הרגש). והשנייה העיסוק והחקירה באל (הבנה והכרה של האל), ובעיקר תארי השלילה. הרב מסביר למה דרכים אלו בלבד אינן אידאליות, מביאות לשגיאות חמורות ולא מספיקות לעבודת ה'. הרב אומר שהיסוד הנוסף שנצרך בעבודת האלוקים הוא לחיות את האידיאלים האלוקיים, והרב מסבר מהם בדיוק.

הרב קוק עוסק בניסיון של תנועות העת החדשה למקם את המושג האלוקי, ובמרכזם על שפינוזה. הרב מסביר כי הבנה וכח כזה כמו של שפינוזה, לא היה יכול להגיע כי אם מפי יהודי, ומה הוא המאפיין בשיטת שפינוזה שדווקא כן נוכח ביהדות. ואיך האנטישמיות החדשה היא תולדה של תפיסת שפינוזה?

בשיעור נראה מהו ההבדל בין התפיסה היהודית את האלוקות לעומת תפיסת האומות. הרב קוק טוען שביהדות אנו לא מנסים לתפוס את עצמותו של הקב"ה, מה הוא, אלא את המידות האלוקיות, את האידיאלים האלוקיים, ובכך ללמוד מהם ולהתעשר מהמפגש איתם בהליכה בדרכי ה'.

מה עם ישראל הביא לעולם מבחינה דתית? האמונה באל אחד? המצוות? התורה? השקפת עולם? מה פירוש הדבר שאדם יודע את ה' ואיך הידיעה משפיעה עליו? הרב יסביר איך אנחנו צריכים להתבונן על האלוקות ויציג שתי דרכים, התבוננות הסובייקטיבית או האובייקטיבית.

לאחר שהרב הסביר את השפעת תהליך הגלות על האומה, ממשיך הרב במאמר וכותב שעכשיו מוכרחים ללמוד את חוכמות העולם - המחשבה והמדע, הספרות והמוסיקה ועוד. בשיעור נראה ממה נובעת החשיבות ללמוד מקצועות אלו? למה חשוב להכיר את "התרבות הכללית"? מה דעת הגר"א על לימודים מדעיים? מה הם על פי הרב המקצועות שהכי משמעותי ללמוד באוניברסיטה?

לאחר שהרב ציין שעם ישראל התרחק מדרישת האמונה בה', הרב מביא שהדרך בא ישראל יחזרו לה' היא בדרך הייסורים והגלות. למה ישראל ישובו דווקא על ידי ייסורים? מה הייסורים מגלים באדם? כיצד ה"התהליך" הזה פועל?

הרב מסביר בפתיחת המאמר ששורש כל הבעיות של עם ישראל הוא מניעת דרישת ה' בחיים הכללים. הסרת הרצון מחקירת ודרישת ה' נעשתה בהתחלה מעצלות, נטייה לדברים גסים וקלות דעת. לאחר זמן האומה כבר התרגלה, וגם אם יבואו גדולים ויגידו שצריך לעסוק באמונה יותר עמוקה זה לא יעזור ולא נוכל להתגבר על זה, זה נהיה טבע שני של עם ישראל. הרב יסביר במאמר מה עלינו לעשות ואיך ניתן לפתור את הבעיה.

הרב קוק מסיים את מאמר המחשבות בהסבר מהו היתרון שמאפיין את עם ישראל על האומות בחיבור לקב"ה? אומר הרב קוק שמה שמאפיין את עמ"י זה לא התורה ולא המצוות, אלא כוח פנימי, סגולה פנימית, עניין אלוקי בנשמה הישראלית בפוטנציאל שלו כעם כללי בחיבור פרטי ישראל כולם.

מה הוא היחס בין הכנסת מחשבות רעות מהעולם (שפוגעת ביהדות) לבין אי הכנסת מחשבות טובות מהעולם? ולמה זה הוביל בתקופת ההשכלה? הרב קוק במאמר המחשבות מבדיל בין אומות העולם בהם יכולים להיות רק קדושים יחידים - "קדושת הפרט", לבין עם ישראל שהוא עם שכולו קדוש - "קדושת הכלל". בהקדמה לשבת הארץ הרב כותב כי סגולתה של כנסת ישראל היא שהיא מסתכלת על העולם עם משקפיים של קודש.

האמונה בעולם התפתחה לאורך ההיסטוריה, בעבר הרחוק האמינו בריבוי אלים, לאחר מכן האמינו באל אחד ובימינו העולם מאמין באתאיזם, שאין אל כלל. ראינו בשיעור את דברי הרב קוק במאמר המחשבות על יחסו של עם ישראל לאמונת שאר העולם, על ההשפעה שלנו עליהם בעניינים אלו. במאמרי הראיה הרב מסביר איך היהודי צריך להתחזק באמונתו גם בהתפתחותו העצמית בעולם ולא ליפול לכפירה כמו האומות.

הרב קוק פותח את מאמר המחשבות באמירה כי ישנם שלושה סוגי מחשבות בגויים ומה היחס שלנו אל כל אחת מהן. הסוג הראשון הוא מחשבות כלליות של האנושות והן טובות גם ליהדות. השני הוא מחשבות שמיוחדות לאופי של אומות ספציפיות ואין להן קשר למחשבה היהודית. והשלישי הוא מחשבות השייכות אך ורק לעם ישראל ובזמן שישראל חוזרים לארצם ושבים להיות אומה, יש לדבוק יותר ברעיונות הללו.

כמבוא למאמר המחשבות העוסק ביחס היהדות לרעיונות הרוחניים של אומות העולם, עסקנו בתיאור השיטות השונות בנוגע לערכים ורעיונות מוסריים שמתפתחים בעמים אחרים החל בשיטת חובת הלבבות, הרמב"ם וכלה בחכמים רבים שהתנגדו לקבלת דברי חכמה וערכים מהגויים מטעמים שונים.

הרב מדבר בסוף המאמר על העיקרון של "באחרית הימים בעקבא דמשיחא" מושג שבמקורו מתאר קריסה והדרדרות של עמ"י לפני הגאולה, הרב רואה בתהליך הזה "כחוצפה" שתהיה בדור עקבות המשיח, דורנו. ושהוא לא מצב של הדרדרות וירידה אלא שלב חיוני לפני הגאולה - החוצפה באה בשביל להסיר ולהעלים את הפחד שיש בעם כדי שהוא יוכל להפוך לעם גיבור וחזק, זאת לא ירידה בדורנו אלא עליה מהגלות.

הרב קוק כותב על יסוד האחדות והאחידות שמאפיין את עם ישראל, הרב כותב שחלק מתהליך הגאולה של עם ישראל הוא ההשתחררות מהפחד על ידי העמקה במחשבת ישראל ותורת ישראל. ככל שעם ישראל ילמד ויכיר יותר את עולמו הפנימי, הוא יפתח לעצמו הערכה עצמית גבוהה יותר, וזה יוביל אותו להשפיע מאורו על אומות העולם ולהשתחרר מהפחד בעזרת האמונה.

הרב קוק מסביר מה הוא הפחד ומדוע הוא תכונה בעייתית, מה היא השפעת הפחד על האדם, במיוחד הפחד מפני רעיונות חדשים, מה הם הנזקים שנובעים מהפחד. ועל כך שהפחד של עם ישראל הוא הקללה הכי גדולה של הגלות בין העמים.

הרב קוק אומר שמתוך העונג והשמחה שבלימוד תורה מגיעים לעונג ושמחה בקיום המצוות, איך זה עובד? הרב מציין ש"דקדוק במצוות" בפרטי המצוות, גורם לקושי בקיום המצוות. אך לעומת זאת, כשמבינים את טעמי המצוות ואת המשמעות הרוחנית שמאחוריהם מגיעים לעונג והשמחה שבקיום המצוות.

לאחר מאמר הדור הרב קוק כותב מאמר נוסף, מאמר העונג והשמחה, במאמר הרב קוק עוסק בבעיה השנייה המאפיינת את הדור - חוסר הרצון לקיים דברים מתוך כפייה אלא מתוך חיבור נפשי.

איך נגדיר את הציבור החילוני בימינו? האם הם תינוקות שנשבו? מה זה בעצם תינוק שנשבה? האם הם בכלל מומרים ואינם חלק מכלל ישראל? איך לעומת זאת נגדיר את הדתל"שים? האם בכלל אפשר להכליל את כל הציבור החילוני יחד? מה ההבדל בין היחס של החזuן איש לעניין לבין היחס של הרב קוק? מה ההשלכות הנובעות מהגדרתם?

בשיעור נמשיך בלימוד אגרת תקנ"ה, המדברת על קירוב הרחוקים שבעם. איך מחזירים בתשובה את הרחוקים? ואיך לא מושפעים מהחילונים לרעה במהלך התהליך? נראה פסקה מתוך המספד בירושלים בv הרב קוק מרחיב על עניין ההחזרה בתשובה. נלמד גם על המחלוקת בין דרך הרב לבין הדרך החרדית, בדברי האמרי אמת.

בשיעור נלמד כהמשך למאמר הדור את אגרת תקנ"ה, אגרת בה הרב קוק מסביר לרידב"ז למה הוא פעל לקרב את הדור הציוני של אז כדי להחזירו בתשובה. הרב מסביר על הכח הסגולי ועל כח הבחירה שקיימים בכל יהודי. מי מהכוחות חזק יותר בכל יהודי? איך זה משפיע על אופן קירובם? איך מחזירים אותם בתשובה ומוצאים את הכח הקדוש שבתוכם החוצה?

בשיעור נדבר על כך שבגלות עם ישראל חי באילוץ בדרך הכובש, וזה עבד. מדוע עכשיו בדור אחר, בדור הגאולה, אי אפשר לחיות יותר בדרך הכובש אלא חייב לחיות "תורת חיים" בארץ ישראל, בדרך הישר? מה ההבדל בין דרך החיים היהודית בגולה לבין היהדות השלמה כעם בארץ ישראל? האם הגלות שימשה כטיפול בעם ישראל או כענישה? כסיום ללימוד מאמר הדור, נבין האם המאמר רלוונטי לימינו(שהרי נכתב לפני 120 שנה), עיקר מאמר הדור מורכ...

דרך הישר ודרך הכובש בעם ישראל בכללותו, מה משמעות הערכים/האידאליים שמאחורי קיום המצוות לעומת האידאלים של שאר האומות והתנועות? איך לאמץ את נקודות האמת שבדעות הרעות על מנת לנצח במלחמה נגדם? מה עשה העם שהוא הלך בדרך הכובש בגולה? איך צריך לחיות עם ישראל בדורנו? בארץ ישראל?