שערי אורה

יסוד עליון אמצעי ותחתון

כולם מדברים על שלום, אף אחד לא מדבר על צדק.... [בפרק הבא...]

וגם איך השופט מוצא את הצדק בתוך המציאות

על המתח שבין האין סוף לסוף, בין הבלי גבול לגבול. איך גבולות ההכרה מגבילים ומקיימים אותה אבל גם מאפשרים איכשהו תפיסה שיש הרבה מעבר לה? מהי ברכה שפע בלי גבול או שפע מדוד? למה אהבה צריכה גבולות. ואיך π קשור לכל זה?

על היסוד כביטוי של חסד. נלמד על 3 מיני חסדים. אילו חסדים טובים ואילו לא? מהו חסד עולם ומהו חסד נקודתי? ואיך מחברים בין אהבה, אוניברסלית וחסד כללי, לאהבת הפרטי עד כדי האנוכי? נלמד על הדיאלקטיה שבמושג החיים המורכב מדואליות של חסד ודין, מדוע דווקא החסד מעורר את הדין וכיתד ניתן להשלים בין החלקים הללו.  הטקסט הנלמד:  המידה הזאת נקראת חסד תחתון, יצריך אתה לדעת כיצד. דע כי שלושת מיני חסד הם. הא...

לקראת יום הכיפורים, חרגנו מסדר לימודינו בשער ב', על מנת לדבר על התשובה לחיים שאצל המקובלים, זו תנועה של השבת הנפש אל מקומה, שהוא מקום החיים השלמים שמעל ליחסי חיים ומוות. למדנו על עולם הבא, שבשונה מהחשיבה המצוייה, אינו העולם שאחר המוות, אלא עולם קדום, ההולך ובא לתוך עולמנו. הרחבנו מעט לפסקאות באורות התשובה המבוססות על השערי אורה, על מדרגות ועבודת התשובה. ------------ מקורות   עולם הבא ולפי שהס...

בתפילות הימים הנוראים אנו מבקשים להיזכר לחיים. פתיחת שער ב' העוסק בספירת היסוד מציב את הצמאון והציפייה לראיית הפנים כמצב הקיומי של הבאים בשעריו. נדבר על הכאב שבעריגה ובצימאון, ואיך להתמודד איתו. על השאיפה לחיים שהם מעבר לגבול המצומצם של הקיום, על החיבור המפרה ביניהם, ההופך את הצמאון הבודד ל"אל חי" – לצמד : "אלהים חיים".

"זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלהים חיים".  על הפריית הקיום מתוך הזיכרון.  מהו זיכרון? האם הוא כוח שומר כמו שאני רגילים לחשוב או כח מפרה המחדש את גבולות הקיום ומעניק להם חיים? ועל החיים שמעל למוות

סיכום שער א

על דברים כנשיקות,  אמירה ודיבור תורה שבכתב ובעל פה, על רך ועל קשה

שלוש רמות של דין, אלהי ושורשי, דינמי וחי ושופט ונוקם ומה הקשר ביניהם? על המשפט של קפקא ב"שער החוק" לעומת שער המלכות השופטת. על הצדק היוני העיוור (תמיס) מול הדיינים שהם עיני העדה. גם קצת על חרב נקמה ומשפט האם הצדק פעיל ודינמי או משמר ומגן? ועל הפער בין הצדק האנושי לאלהי והאם ניתן לגשר עליו ועוד

פעמים רבות מתואר הטוב בקבלה כסדר והאלהים המתכלה בסדר משפיע ומטיב לעומת אי הסדר - החטא הרע והמצב המקולקל בעולם. האם המקובלים אוהבי סדר פדנטים - המציגים מין תפיסת עולם מודרני ונאור המתקדם מן התוהו אל הסדר? כיצד ניתן לחיות עם הכאוס שבתוכנו? האמנם הכאוטיות היא רע וחטא גמור? על מערכת היחסים בין אלהי העולם - הבורא לבין הכאוס ואיפה אנחנו בתוך זה

מה היחס בין אתיקה לקיומיות או בין עץ החיים לדעת? מדוע הדעת טומנת בחובה תוצאות מוות? האם הברירה בידנו להיות טיפשים ומתים או שמא ניתן לאכול מעץ הדעת מבלי לטעום טעם מוות? על תורה של דעת ופסיקת הלכה לעומת תורה של אלו ואלו דברי אלהים חיים

 המלכות כעץ הדעת על היחסיות של הטוב והרע, תיקונם ובירורם מן הערבוביה עד לעלייתם למעלה מהטוב והרע לימוד מלוקט ממקורות שונים בספר שערי אורה ושערי צדק

כיצד דבקים במלכות? תנאי ראשוני הוא "טהרת האיברים". זהו הבסיס להכנת המציאות - הממד הממשי - להיות כלי קיבול ושיקוף של הממד העליונים ממנו. מתוך כך, נפתחת האפשרות לזכות לחיים, שהם אינם מה שאנו מכנים חיים. החיים שאנו מכירים, הם גבוליים, מצומצמים לבחירה בין ברירות מחדל. כיצד מרחיבים את גבולות הגשמי, לדבקות בחיים ממקור החיים? פרק זה, כקודמו, עוסק ברובו בהסברות של המבנים הקבליים, בעזרת משלים מתחומי הנפש ו...

דיברנו על כוונת הפסוק הפותח את תפילת שמונה עשרה: אדנ-י שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך לאחר סיכום של כמה עקרונות חשובים בלימוד קבלה, עסקנו בתהילה לעומת תפילה, בסכנה שיש בתפילה ומתי היא פסולה ובהבדל בין פה לשפתיים 

 בפרק זה עצרנו לרגע מהעיסוק בתוכן עצמו וחזרנו לעסוק בשאלות יסודיות המתעוררות לרבים מהנכנסים בשערי הקבלה מהם ההשלכות והיישומים של תכנים מופשטים מעולם הסוד ביום יום? ממה חשוב להיזהר? כיצד ניתן להפנים את הרעיונות ומה נדרש לשם כך? כל זאת ועוד בפרק שלפניכם

על אבנים שיש להם ראש, על ספר יצירה והקשר בין אבני בניין ושפה, על תפיסה ותפילה מתוך האלהות הדחוסה במציאות ועוד.    התוכן הנלמד  ולפעמים נקרא שם אדני בכינוי אבן, לפי שהוא היסוד לכל הבניינים אשר בעולם, וכל הנמצאים שבעולם הם עליה סמוכים ואליה צריכין.  ונקראת אבן הראשה (זכריה ד, ז) אשר ממנה יצאו כל המוני מעלה ומטה במעשה בראשית.  ונקראת אבן ספיר לפי שהיא מקבלת כל הגוונים משאר כל...

נדבר על כוליות , על שלמות של התמלאות ועל חסרון שהוא יתרון. המלכות כמרחב כולל החלק הנלמד ולפעמים נקרא שם אדנ"י בכינוי כל, והטעם לפי שלא יחסר כל בו, שהרי כל מיני השפע והאצילות וכל מיני הברכות והקיום כולן נכנסים בתוכו. ונקרא כ"ל לפי שהכל בו, וכל מיני צורך שיצטרך דבר בעולם אין לבקש אלהות אחרת ולא ממקום אחר, כי הכול כלול בתוך שם וה, וממקום זה יפיק כל שואל רצונו כל אחד ואחד כפי חפצו ורצונו, בהיותו קורא...

בפרק זה נעסוק במלכות ככלי קיבול וכינוייה – בריכה, באר וים. ביכולת לקבל ואף להפנים, למעלה מזה ביכולת הכלי עם המים לשמש כראי ולשקף ממדים שלא נוכחים בו, ועוד יותר כיצד הכלי מתאחד עם השפע האין סופי? נדבר על א"ס מלא וא"ס חסר ומשתוקק שחושף אותו, על המיים כגורם משווה ומאחד ועם זה כעולם רב ממדי ורב גווני. החלק הנלמד: מכנים בתורה שם אדנ"י בכינוי ברכה, כי הברכה מלשון בריכה. וזהו השם שבו בירך יעקב אבינו עליו...

הפעם עסקנו בדואליות של המלכות: עצמאית או תלויה, מלאה או ריקה, משקפת או עכורה? כיצד היא "גם וגם", "לא זה ולא זה", ופנים חדשות כאחד. כיצד ריבוי פניה של המלכות מתגלה בהיבטים פסיכולוגיים - דוגמת פרדוקס הענווה: האם יש מקום לאגו או שהאדם הוא צינור? כמו גם בהיבטים רוחניים – כיצד שם אדנ"י יכול להיות קדש וגם חול, אנושי ואלק'? ומכאן לשאלות הגבול: הייחוד, הפירוד והנפרדות שהדואליות הזו מולידה.

מה הכוונה לעמוד לפני האלהים? כיצד שם אדנות מעניק פנים לאל? נעסוק בהבדל בין תפילה אל ותפילה לפני, בעולם הייחוד לעומת עולמות הפירוד ובשם אדנ"י - והעמדה המורכבת וההכרחית אותה הוא מציג אלהים כאדון הקטע הנלמד: דע כי השם הראשון שהוא קרוב לכל הנבראים ובו נכנסים לפני המלך יהוה יתברך, ואין דרך בעולם לראות פני המלך יתברך אלא על ידי שם זה, הוא השם הנקרא אדני. כיצד? דע כי השם המיוחד יהו"ה יתברך הוא המורה על מ...

דע לפני מי אתה עומד- לפני שעוסקים ב"מי" עוסקים ב"מי אתה" - מהי עמדת המוצא של הקורא בשם או המתפלל? התפילה והדיבור זוקקים בירור של המדבר ושל מרחב התנועה -הדרך ממנו לשומע בפרק זה נעסוק בהכנות ובעמדת המוצא הקודמת לקריאה בשם עצמו הקטע הנלמד: אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך (תהלים נא, יז) יסוד החכמה ועיקר הקבלה, אמונת ה' יתברך האמן, אם דרך נכוחה ידרכו מחשבותיך, 'אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף' (משלי ג, כג...

על הרחבת השפה הסמנטית-לשונית לשפה גופנית -מעשית. מה משמעותו של במושג מרכבה? על תוהו וסדר בעולם ואיך אנחנו בעצמנו הופכים למרכבה או כיסא לביטוי האלהי ועושים קצת סדר בבלאגן הטקסט הנלמד: ולפי שי"י יתברך רצה לזכותינו, ברא בגוף האדם כמה אברים נסתרים ונגלים בדמיון סימן למעשה מרכבה ואילו יזכה אדם לטהר אבר מאבריו, יהיה אותו אבר כדמיון כיסא לאותו דבר עליון הפנימי הנקרא בשם זה, אם עין עין, אם יד יד, וכן לכל...

מהו סמל ומה בדיוק הוא מסמל? מה היחס בין השפה - השמות למהויות שהן מייצגות ומה היחס ביניהן למציאות הגשמית וצורת איברי האדם  מפגש 4 | השם והעצם כלל גדול: דע כי אמיתת עצם הבורא יתברך איננה מושגת לזולתו ואין בכל המוני מעלה יודע מקומו, כל שכן עצם אמיתתו. הלא תראה מלאכי מעלה מה הם אומרים: ברוך כבוד י"י ממקומו (יחזקאל ג, יב) בכל מקום שהוא. ואם עליונים כך, תחתונים על אחת כמה וכמה. אם כן כל אותם העניינ...