אור

ובפרק בני העיר (מגילה ל"א ע"ב) אמר רבי יוסי אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר ויאמר ה' אלקים במה אדע כי אירשנה אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם שמא בני יהיו חוטאים ואתה עושה להם כאנשי דור המבול ודור הפלגה אמר לו לאו, במה אדע אמר לו קח נא לי עגלה משולשת, אמר לו תינח בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם אמר להם כבר תקנתי להם סדר קרבנות שבזמן שקוראים בהם מעלה א...

ספר חובות הלבבות - הקדמה   אך החכמה, שהצורך אליה יותר אל התורה, היא החכמה העליונה, והיא החכמה האלהית, ואנחנו חייבין ללמוד אותה כדי להבין ולהגיע אל תורתנו, אך ללמוד אותה כדי להגיע אל הנאות העולם אסור לנו. ואמרו רבותינו (נדרים סב א): תניא: לאהבה את ה' אלהיך לשמוע בקולו ולדבקה בו (דברים ל כ), שלא יאמר אדם אקרא כדי שיקראוני חכם, אשנה כדי שיקראוני רבי, אשנה כדי שאהיה זקן ואשב בישיבה, אלא למוד מאהבה, וס...

ספר חובות הלבבות - הקדמה  והחכמה מתחלקת לשלשה חלקים. החלק הראשון - חכמת היצירות, שקורין לה בלשון ערב "אלע'לם אלטבעי", והיא חכמת טבעי הגופות ומקריהן. והחלק השני היא חכמת השימוש, שקורין לה בלשון ערבית "אלע'לם ריאצ'י", והיא חכמת המנין והשיעורים, וחכמת הכוכבים, וחכמת הניגון, הנקראת "מוזיקא" והחלק השלישי קורין לה בלשון ערבית אלע'לם אלאהי", והיא חכמת האלהות, והיא דעת האל יתברך ודעת תורתו ושאר המושכלות,...

ספר חובות הלבבות - הקדמה  אמר המחבר: ברוך ה' אלקי ישראל, אשר לו יאות ענין האחד האמתי הקדמון במציאותו, המתמיד טובתו, אשר ברא כל הנמצאות לאות על אחדותו, ויצר יצירות לעד על גבורתו, והחל חדשות להעיד על חכמתו וגודל טובו, כדכתיב (תהלים קמה ד): דור לדור ישבח מעשיך וגבורותיך יגידו, וכתיב (תהלים קמה י - יב): יודוך ה' כל מעשיך וחסידיך יברכוכה, כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו, להודיע לבני האדם גבורותיו. והגד...

ביאור התפילה ובכן תן פחדך    

דרשה אצל מעמד כ"א כסליו ביחד עם מגבית לטובת נטרונא מוצש"ק וישב בקרית טאהש קאנאדא    

?פארוואס איז די ימי הדין אין ראש השנה, אין די זעלבע צייט וואס מען איז ממליך דעם אייבירשטען     

פאר וואס איז די עירבוב השטן פונעם שופר ראש השנה, גורם אז ער זאל נישט קענען מקטרג זיין?     

דרשה בעניני ציונית -  - בעת הקוראנא ר"ל - על הטעלעפאון ליין של התאחדות אברכים  

 דרוש בענין ברכת המזון וברכת הנהנין והאם הערת השכל הוא מצוה מדאורייתא

פשוטו של מקרא און די טיפקייט פון דרשות חז''ל

 בעטן א קעניג נישט אין ריכטיגער צייט איז דאס דער גורם פון א גרויסע שאדן און דער קל וחומר צו נעמען א גאולה שלא בזמנה

תורה שבכתב איז דין און תורה שבעל פה איז רחמים, און דער סכנה פון קירוב נישט אויף דעם ריכטיגן וועג

התחזקות והתאמצות ותוקף בנ"י בגלות הוא ע"י לימוד בפסוקי דנחמתא – אגד"ה היפך דאג"ה – כמה טעמים מדוע ימאנו בנ"י לקבל תנחומים אלא מפי הקב"ה בעצמו – ביאור נפלא מקשוינז רב חותן השם משמואל בפסוקי הפטורה – דברי נחמה ממהר"ל                                                    

להתהלך אחר מידותיו של הקב"ה מה הוא רחום וכו' אף אתה, אבל הבחינה של אש אוכלה לא כל מוחא סביל דא – הכהנים לא אמרו איה ה' ותופשי התורה לא ידעוני, היינו שיש להם העדר ידיעה יותר ממי שאינו לומד, אבל יש להם קבלת האבות – פשט נאה ע"ז הפסוק מרבי מאיר אריק זלה"ה – מעשה מהגר"ח מבריסק ז"ל והגדרה חותכת להבין משמעות "דעת תורה"

בחירת כלל ישראל לעם ה' הוא ענין אלוקי ובחירה בעצם ואינו תלוי במצוות וזכותים

ביאור בענין דברים שלא נגלו למשה נגלו לר"ע וחבריו, והטעם שהתחיל ר"ע ללמוד תורה בגיל ארבעים ור"א בן הורקנס בגיל עשרים ושמונה

חשיבת עבודת ה' כשעושה תפקידו דייקא, ואינו מתאווה ליכנס בתוך תחומו של חבירו אע"פ שמתעלה הרבה

פגם מרגלים היו שחשבו שכיבוש אר"י הוא בדרך הטבע – וגם פגמו להביט על חסדי השי"ת עם נעגאטיווע בליק 

דורך תורה לשמה איז מען זוכה צו משיג זיין בחכמה מער ווי דאס וואס דער שכל קען פארשטיין

מחצית השקל לנדבת המשכן האבן די אידן זוכה געווען דערצו דורך די מחשבה טובה ביים חטא העגל