אור

 ' פרקי אבות – פרק א משנה י שְׁמַעְיָה אוֹמֵר, אֱהוֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת   מדרש רבה בראשית - פרשה עד פסקה יב' את עניי ואת יגיע כפי ר' ירמיה אמר חביבה היא המלאכה מזכות אבות שזכות אבות הצילה ממון ומלאכה הצילה נפשות זכות אבות הצילה ממון שנאמר לולי אלקי אבי וגו' ומלאכה הצילה נפשות את עניי ואת יגיע כפי ראה אלקים וגו'. מדרש תנחומא ויצא - פרק יג' (יג) השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב ו...

ספר חובות הלבבות - השער השני - שער הבחינה - פרק ד   אך כמה סימני חכמה בברואים אשר נוכל לבחון בהם, נאמר, כי פינות החכמה המקויימות בברואים לרוב מיניהם ואישיהם שבע  אחת מהנה - סימן החכמה הנראה בשרשי העולם ויסודותיו, בראותנו עמידת הארץ באמצע, והמים סמוכים לה למעלה ממנה, והאויר סמוך להם, והאש למעלה מכולם, על משקל ושיעור לא ישתנה ממנו דבר, כל אחד מהם שוקד על מקומו המתייחד בו והמוגבל לו, והים עומד, והמים...

מראי מקומות ספר גבורות השם - פרק סא   בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו,   פי' שכל אדם חייב שיראה עצמו כאלו יצא ממצרים ויש לו לשבח לפאר ולרומם להקדוש ברוך הוא על זה כמו שמסיים ולפיכך אנחנו חייבים להודות להלל וגו', ואין זה דומה למה שאמר אח"כ לא את אבותינו גאל אלא אף אותנו, דכאן ר"ל כל דור ודור חייב לראות את עצמו כאלו הם היו היוצאים, ולא יביט הדור ההוא לדור שיצאו גם כן רק יראה הדור שהוא היוצא מבלי...

ספר חובות הלבבות - השער השני - שער הבחינה - פרק ג – שיעור ל"ג   והחכם המבין יברור לו מן העולם דעת רוחניתו ודקותו, וישימן כסולם להבאת הראיות על בורא הכל יתברך, וידבק בעבודתו כפי גדלו ורוממותו בלבו, וכפי הכרתו סימני טובותיו וחנותו על כל מעשיו, ואת אשר חננו רוב הטובות, ואת אשר נשאו מבלי מעשה שקדם לו, ולא מידה יתירה התחיל בה, התחייב לו בעבורם הגמול הטוב מאת האלהים. ואחר כך יברור לו מגשמי העולם מה שיש...

מראי מקומות פרשת צו והשלמה לפורים ספר ויקרא פרק ו (ח) וְהֵרִים מִמֶּנּוּ בְּקֻמְצוֹ מִסֹּלֶת הַמִּנְחָה וּמִשַּׁמְנָהּ וְאֵת כָּל הַלְּבֹנָה אֲשֶׁר עַל הַמִּנְחָה וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחַ רֵיחַ נִיחֹחַ אַזְכָּרָתָהּ לַה' דרשות המהר"ל - דרוש לשבת הגדול   ...ולפיכך והרים ממנו בקמצו וגו', וכתיב ממנו לשון זכר, כי מורה זה על הרמת מי שהוא שפל , והרמה זאת הרמת זכר, כי הרמת זכר הוא יותר מן הרמת נקבה, כי הר...

ספר חובות הלבבות - השער השני - שער הבחינה - פרק ג  וראוי שתדע, כי כל העולם מחובר מגשמיות ורוחניות, נמזגו ונתערבו, עד ששב קצתן מעמיד את קצתן, כנפש וכגוף בחיים. וסימני החכמה בכל זה על שלשה ענינים: האחד מהם - סימנים מבוארים וגלויים, אינם נעלמים מן הכסילים, כל שכן מן המשכילים, כתנועת גלגל השמש ממעל לארץ ביום להאיר פאת הישוב, ויהנו בה הברואים, כמו שאמר הכתוב (תהלים קד כב): תזרח השמש יאספון ואל מעונותם...

וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי  ספר אור חדש (אסתר פרק ב)   - מהר"ל   - פורים פ"ד ולא יהא קל עליך דבר זה שבשביל כך תזכה לגאולה בפרט לגאולה זאת וזה כי ראוי לדבר זה האומר דבר בשם אומרו וזה כי גאולה זאת בפרט היתה משונה מכל הגאולות כי היתה גאולה זאת כאשר היו ישראל בהסתרת פנים בגלות לא כמו שאר גאולה שבא השם יתברך לגאול אותם מתוך צרה וכאן אף על גב שעשה השם יתברך גאולה זאת מכל מקום נשארו...

כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת ספר אור חדש עמוד קנא   ויש מקשין וכי אסתר לא היתה רוצה למסור נפשה על עמה שהיתה מתירא שתתחייב מיתה למלך ואין זה שאלה שאמרה שיש להמתין עוד זמן מה עד שתראה השעה שתהיה ראוי ונקראת לבוא אל המלך ואז תדבר שאלתה כי אדרב...

ספר חובות הלבבות - השער השני - שער הבחינה - פרק ג  אך איך אופני הבחינה בברואים, נאמר, כי הבחינה בברואים היא העיון בפינות העולם ותולדותיהן המחוברות מהן, ובתכונת חלקי כל מורכב, ואופני תועלתו, וסימני החכמה בבריאתו, ובמתכונתו, ודמותו, ותקנתו, ועילתו התמימה, אשר לה נברא, והכרת רוחניות העולם הזה וגשמותו, ועילוליו ומעולליו, ובמתכונתו, ודמותו, ועילתו המשלימה אשר לה נברא, והדרת רוחניות העולם הזה, ועילוליו...

חובות הלבבות - שער הבחינה – פרק ב' - שיעור ל' אך אם אנו חייבין לבחון בברואים אם לא, נאמר, כי הבחינה בברואים והבאת ראיה מהם לחכמת הבורא יתברך, אנו חייבין בה מן המושכל , ומן הכתוב, ומן הקבלה. מן המושכל, כי השכל מעיד שיתרון המדבר על שאינו מדבר הוא [רק] בעבור יתרון הכרתו והבנתו וקיבולו דעת סודי החכמה המקויימים בכל העולם, כמו שאמר הכתוב (איוב לה יא): מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו, וכשהאדם חושב ומ...

אמר המחבר: אך מהות הבחינה היא התבונן בסימני חכמת הבורא בברואים ושערם בנפש כפי כח הכרת המבחין, כי החכמה, ואם סימניה נחלקים בברואים, היא ביסודה ועיקרה אחת, כשמש אשר היא אחת בעיקרה ובעצמה, ומתחלקים מראות ניצוציה בשמשות הנעשות מן הזכוכית הלבנה והשחורה והאדומה והירוקה ומשתנה אורה כפי השתנות צבעי הזכוכית, וכמים שמשקין מהם הפרדס, שפרחיו שונים זה מזה במראה שהם נראים עליהם במראיהם. על כן התבונן בבריאות הבו...

    הראהו קשר של תפילין (רש"י)  דע כי חז"ל דקדקו מאוד בדברי התורה, והם שהבינו דברי תורה, ולא זולתם. ופירוש ענין קשר תפילין, דע כי משה אמר "הראיני נא את כבודך" (פסוק יח), הכבוד הזה הוא מדריגתו ומעלתו יתברך, וכבר ידעת כי שם התפילין הם פאר וכבוד ויקר, שכך נקרא בפסוק (יחזקאל כד, יז) "פארך חבוש עליך", וכן נקראו "יקר", כמו שדרשו ז"ל במסכת מגילה (טז ע"ב) "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" (אסתר ח, טז)...

 וכיון שהוא כן, התחייבו אנשי החכמה והמדע להעיר מי שלא הבין טובות הבורא, ולהורות בני אדם לדעת יתרונן בדרך שכלם כי כמה טובות מנע בעליהן ליהנות מהן וערבב שמחתו בהן חסרון הכרתו אותן וידיעתו מעלותן, וכשמעירים את בעלי הטובות להכיר אופני יתרונן ומגלים להם מה שנעלם מדעתם מהן, יגדל שבחם ותרבה הודאתם למטיב להם וישיגו בזה אל התענוג וההנאה בהן בעולם הזה ולשכר טוב לעולם הבא  וכבר אמר החכם בענין הזה (קהלת יב יא...

 והשלישי - מפני מה שמוצא אותם בעולם ממיני הפגעים, ומה שמגיע אליהם מעניני ההפסד בגופם  - ובממונם, ולא הבינו סיבות אופני טובתם בהם ותועלות הנסיון והמוסר להם, כדברי הכתוב (תהלים צד יב): אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. ושכחו, כי הם וכל אשר להם - טובות שהטיב להם הבורא, נדבה וחסד, וגזר בהם בצדק כפי מה שחייבה חכמתו, וקצו בהראות צדקו בהם, ולא שבחוהו בהיגלות חסדו עליהם, והביאה אותם סכלותם לכפור בטו...

תוכן השיעור ספר שמות פרק כה    דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי גור אריה ‏על רש"י על שמות פרק כה פסוק ב אמנם יש בזה עוד דבר מופלג בחכמה, דאלו שלש תרומות שייכים זה לזה אין האחת בלא האחרת, וכולם הם כאחת. והענין הוא, כי כאשר היה מלאכת המשכן כפרה על מעשה העגל, כמו שהוא מבואר בדברי חכמים, וחטאו ישראל בשלשה דברים שה...

ספר חובות הלבבות - השער השני - שער הבחינה - הקדמה   והשני - צאתם אל העולם הזה, והם נמשלים כבהמות סכלות וכעיר, כמו שאמר הכתוב (איוב יא יב): ועיר פרא אדם יולד, והתגדלם בטובות האלהים העודפות, והתגלגלם בהן, עד ששבו אצלם רגילות וידועות, כאילו הן עצמיות להם בלתי סרות מאתם ולא נפרדות מהם כל ימיהם וכאשר ישכילו ותתחזק הכרתם, יסכלו טובות הבורא עליהם, ואינם משימים על לבם חיוב ההודאה עליה (עליהן), מפני שאינם...

ספר נתיבות עולם א - נתיב האמת - פרק א   ועוד אמרו בפ"ב דכתובות (י"ז, ב') תנו רבנן כיצד מרקדין לפני הכלה בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא בית הלל אומרים כלה נאה וחסודה אמר להם בית שמאי לבית הלל הרי שהיתה חיגרת או סומא אומרים לה כלה נאה וחסודה והרי התורה אמרה מדבר שקר תרחק אמרו להם ב"ה לב"ש לדבריכם מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו הוי אומר ישבחנו בעיניו מכאן אמרו חכמים לעולם תהא דעת...

ספר חובות הלבבות - השער השני - שער הבחינה - הקדמה  בבאור אופני הבחינה בברואים ורב טוב האלקים עליהם ויחלק לפתיחה וששה פרקים‏  אמר המחבר: מפני שהקדמנו בשער הראשון אופני ייחוד האלקים בלב שלם, והיתה הבחינה בחכמה הנראית בבריאות הבורא יתעלה הדרך הקרובה אל ברור מציאותו, והנתיב הסלול לדעת אמיתתו, התחייבנו להדביקו  אליו, כדי לסמוך כל שער אל מה שהוא דומה לו מן השערים, ולהביא אחר כל ענין מה שיאות לו מן הענינ...

מהר"ל חדושי אגדות על קידושין דף לא/א  מה עשה גוי א' באשקלון וכו'. והביא ראיה מן גוי באשקלון ולא מן ישראל, ומזה תדע כי הגוי מוכן ביותר לכבוד אב ואם מן ישראל, ודבר זה קשיא ואי אפשר בלא טעם. לכן יש לפרש, כי דבר זה מה שהביאו ראייה מן הגוי שהיה מכבד את אביו ואמו מאוד, וכן אמר במדרש על עשו [שהיה] מכבד את אביו ביותר ממה שמכבד הישראל את אביו. דבר זה הטעם, כי הש"י ציוה שיכבד אדם את אביו מפני שהביא אותו אל...

ספר חובות הלבבות - הקדמה   וראוי שתדע, כי כל חובות הלבבות ומוסרי הנפשות נכנסים תחת אלה העשרה שרשים אשר חיברתי בספר הזה, צווייהם ולאויהם, כהכנסת הרבה מן המצות תחת ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט יח) ותחת דברי הכתוב (תהלים טו ג) לא עשה לרעהו רעה, ותחת מה שנאמר (תהלים לד טו): סור מרע ועשה טוב. הדבק אותם אל מחשבתך, והשיבם אל רעיונך תמיד, וייראו לך תולדותיהם בעזרת השם, כשייראה מלבך שאתה חפץ בהם ונוטה אליהם,...

ספר חובות הלבבות - הקדמה  וכאשר עלו בידי מדרך הסברא, חקרתי עליהם מן הכתוב אצלנו והמקובל בידינו ומצאתים בהם במקומות רבים, ואני עתיד לבאר כל דבר מהם בשער המיוחד לו בעזרו, יתברך. וקראתי לספרי זה שם מענין כוונתי בו, והוא "ספר תורת חובות הלבבות". וכוונתי בו להתחכם, ולהעיר הפתאים והמקצרים מאנשי תורתנו ונוחלי חוקי דתנו במה שיספיק להם מן הראיות, אשר יעיד השכל בברורן ואמיתתן, ולא יכחש בהן, כי אם אנשי החונף...

ספר חובות הלבבות - הקדמה  אמר המחבר: כאשר הסכמתי לחבר בספר הזה חלקי חובות הלבבות, כוונתי את מחשבתי לבחור אותן שתהיינה כוללות את זולתן וסובבות את שאריתן, ושמתי שרשן העליון ויסודן הגדול - ייחוד האל בלב שלם, ואחר כן עיינתי במה שאנו חייבין לחבר אל ייחודו מחובות הנזכרות הראויות לו ממנו, וידעתי דעת ברורה, כי הבורא יתברך, מפני שהוא אחד אמת ולא ישיגהו שום (שם) עצם ולא מקרה, ואין מחשבתנו משגת דבר שאינו עצם...

ספר חובות הלבבות - הקדמה   ואני אוחז בו הדרך [הקרובה] להעיר, להורות ולהשכיל בלשון המבוארת, הקרובה והנוהגת, כדי שיהיה מה שאני רוצה לבארו קרוב להבין, ואניח הלשון העמוקה, והמלות הנכריות, והמופתים ההולכים על דרך מלאכת הניצוח, שקורין אותה אנשי חכמת הדיבור בלשון ערבית "אלג'דאל", והמחקרים הרחוקים, אשר לא ייתכן להתיישב עליהם בספר הזה, מפני שלא הבאתי בו אלא הראיות המספיקות, אשר תתיישב הדעת עליהן על משפטי ה...

ספר חובות הלבבות - הקדמה   על כן ראיתי להכריח את נפשי לסבול טורח חיבור הספר הזה, ולבאר ענינו בכל לשון שאוכל ובכל מליצה שתזדמן לי, שיובן הענין מהן. ואזכור מתולדות חובות הלבבות מה שיבא לידי, ולא אטרח להביאן כולן כדי שלא יארך הספר, אך אזכיר מן הדברים הצריכים לכל שורש משרשיו בשער שלו מה שראוי לו. ובאלהים האחד האמת איעזר, ועליו אבטח, וממנו אשאל [ברחמיו לאמצני] ולהורות אותי בו את הדרך הישרה אשר הוא רוצה...

טעם וביאור למה מייחס התורה משה ואהרן בפרשתן ולא בשעת לידת משה איזה יסוד מונח בזה?