נתיבות עולם למהר"ל - הרב יונתן רוזין

בשיעור נראה את מחלוקת האמוראים בנוגע לשאלה האם מתן בסתר כופה גם 'אף' וגם 'חימה' או שאינו מסוגל לכפות 'חימה'? נסביר את שורש המחלוקת ואת משמעותה על דרך הסוד.

נשלים את ביאור הסיפור מהשיעור הקודם - כיצד העלמת עין מהצדקה נחשבת כמו עבודה זרה? בהמשך השיעור נדרוש כל אות במילה 'צדקה'. מה הסמיכות בין האותיות צ' ק' ו- ד' ה' יכולה ללמד אותנו? מה משמעות צורת האותיות האלו?

בשיעור נראה את כוחה של הצדקה - הזכייה במעלה עליונה ונצחית. נשווה את הצדקה שלנו לצדקה שעושה ה' משפיע החיים בעולמו ומתוך כך נבאר את היתרון בצדקה בכל עת. לסיום, נדון בשני סיפורים מהש"ס על כפיית הצדקה וחומרת העלמת העין מצדקה.

הרב מסביר בשיעור את 3 הדעות מהו השכר של רודף הצדקה: נתינת אפשרויות נוספות לעשיית צדקה, המצאת אנשים מהוגנין לעשות איתם צדקה והולדת בנים בעלי עושר, חכמה ואגדה. בהמשך הרב נוגע בבעייתיות של נתינת צדקה לרמאים שאינם זקוקים לה. לסיום הרב רומז על משמעות 3 הדעות על פי הסוד.

בשיעור זה אנחנו מתחילים את נתיב הצדקה למהר"ל. האם צדקה שנעשית רק מתוך רחמים היא צדקה? מה ההבדל בין אדם שנותן צדקה למי שמבקש לבין אדם שרודף אחר העניים לתת להם צדקה?

המדרש מתאר באופן ציורי סקר שעורכים בין החכמה, הנבואה והתורה - מהו עונש החוטא? וכל אחת עונה בצורה שונה. עד ששואלים את הקב"ה בעצמו, ותשובתו - 'יעשה תשובה ויתכפר'. נראה כיצד מתבטאת במענה הקב"ה התשובה כשיבה אל ה'. נבין כיצד הכל מתקשר לגדלות נמוכי הרוח ולבית המקדש. ונבאר עניין יסודי בתשובה לפי המהר"ל - הפשיטות!

נחזור על שני האופנים שבתשובה: הפסקת החטא ותיקונו. נראה מדוע תשובה רלוונטית לאדם דווקא מצד זה שאינו שכלי ומושלם. ונבין כיצד התוכחה עוזרת להבדיל בין החטא כטעות לחטא כאידאולוגיה.

בשיעור נתמקד בפסוק מספר משלי שהמהר"ל מביא - כהרגלו בפתיחת כל נתיב - שעוסק בקריאת החוכמה לתשובה. נגלה האם לדעת החכמה יש תשובה? איך היא נראית? מה התועלת שנקבל ממנה?

הרב מסביר מדוע נאמר שהמגדל כלב מונע חסד מביתו ופורק יראת שמיים. האם נאמנות הכלב לאדוניו היא חיובית או שלילית? בהמשך השיעור נלמד על 3 שיטות שנקטו החכמים להרחקת נזק, ונלמד מכל שיטה את המעלות והחסרונות שיש בהרחקת נזקים מהיחיד והרבים. בשיעור זה סיימנו את נתיב גמילות החסדים.

הרב מבאר את הפסוק: "רעים וחטאים לה' מאוד" על פי הברייתא בפרק חלק. הרב מסביר את הקשר בין רוע וחטא לגוף וממון, וכיצד המילה מאוד מרמזת לשפיכות דמים.

הרב ביאר את חטאי סדום ומקורם, והראה את הניגוד בין דייני סדום לבין דייני ישראל.

בשיעור הרב מסביר את מעלת מצוות הליווי, ואת השמירה המיוחדת שהמלווה ומי שמלווים אותו זוכים לה.

הרב מסביר את מצוות עגלה ערופה ואת החשיבות של ליווי האורחים בעיר. לאחר מכן הרב מסביר סיפור שעוסק בליווי במסכת ברכות, ואת משמעות הפסוק: "ארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם".

הרב מסביר את הקשר בין שמחת חתן וכלה לבין קבלת התורה במעמד הר סיני. בהמשך הרב מבאר את משמעות השכר של המשמח חתן וכלה: הקרבת קרבן תודה ובניית חורבה מחורבות ירושלים.

הרב הסביר שאם רואה את המת ואינו מלוהו עובר משום "לועג לרש חרף עושהו", כיוון שהוא בעצם לועג לבורא עולם שיצר את המציאות כפי שהיא. בהמשך הרב ביאר את דברי הגמרא שכל המוריד דמעות על אדם כשר ה' סופרן ומניחן בבית גנזיו, ומדוע המתעצל בהספדו של חכם ראוי לקבורה בחייו.

 הרב דיבר על ההבדל שבין ביקור חולים לצדקה רגילה, כיצד ביקור החולים מחיה את האדם וממילא מי שלא מבקר כאילו שופך דמים. ולבסוף הראה שהמבקר את החולה זוכה - שניצול מדינה של גיהנם, שיצר הרע לא שולט בו, שירווה נחת רוח מייסורים, ולכך שיקבל כבוד והכרה.

 בשיעור נראה עד כמה חשובה מצוות גמילות חסדים, עד כדי כך שעשייתה הביאה רווחים עצומים במהלך ההסטוריה, וההימנעות ממנה גרמה לאסונות גדולים ביותר.

 הרב ביאר מדוע הכנסת אורחים גדולה מהשכמת בית המדרש, והראה את גדלותה של הכנסת האורחים דווקא כאשר מדובר בפנים חדשות, שמתוך כך מעלה האדם ומתחבר לצלם אלהים שבו.

 הרב דיבר על היחס שבין גמילות חסדים, ביקור חולים וקבורת המת, והראה כיצד הן מבטאות שלוש מדרגות שונות של נתינה וכיצד הם מקבילים לבחינת שלושת האבות.

 במדרשים מובא כמה תיאורים על מקרים בהם מי שעשה חסד זכה בעתיד שיעשו חסד איתו או עם זרעו, ולהפך מקרים בהם לא גמלו חסד כשהיו צריכים לכך, בעתיד נפרעו מהם. מתוך כך מראה המהר"ל עד כמה חשוב לגמול חסדים כשצריך לכך.

 הרב ביאר את היחס שבין החסד למשפט. על פי המדרש העולם עומד על 3 רגליים של משפט ורגל אחת של חסד. ויש להבין לב מהו אותו עולם שאינו יציב, כיצד החסד משלים אותו, ולמה יש הו"א שאינו יציב.

 הרב ביאר את ההבדלים שבין צדקה לבין גמילות חסדים, ופתח את פרק ג' העוסק במעלת החסד כיסוד העולם וכסא כבוד ה׳.

 המהר"ל מבאר מימרא דומה למימרא מהשיעור הקודם: שכל מי שמקיים - הכנסת אורחים, ביקור חולים, עיון תפילה, השכמת בית המדרש, מגדל בניו לתלמוד תורה והדן את חבירו לכף זכות אדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב.

 המהר"ל מבאר את המימרא שכיבוד אב ואם גמ"ח והבאת שלום בין אדם לחבירו - אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב. לדבריו, יש 3 צדדים של עשיית טוב שמגולמים בכל אחת מהמצוות הללו. לבסוף נראה למה דווקא מצוות אלו נבחרו ומדוע תלמוד תורה הוא כנגד כולן.

 בשיעור הרב יראה שלימוד תורה ללא עשיית גמ"ח, דומה כמי שאין לו אלוה כיון שהוא לומד תורה אך לא מוציא אותה מהכח לפועל והוא לא מביא לידי ביטוי בפועל את הנהגת ה' בעולם כיון שלא מקיים את רצונו ולא מראה שמקבל עליו את עול המצוות. לבסוף נראה מדוע דווקא גמ"ח היא המצווה שנתבעת מן האדם שעוסק רק בלימוד.