חסידים שותים מזה | נגיעות חסידיות עם רה"י הרב חיים וולפסון

משה רבינו שואל את השם למה זה שלחתני, ומוסיף ומאז באתי לדבר בשמך הרע לעם הזה. ר' ישראל מסביר ששורש הטענה של משה היא שהוא הבעיה, יש פעמים שצדיקים לא יכולים להגן על העם. אבל מבט מעמיק יגלה שהשם הוא ששם אותם בדור הזה וידע שלא יועילו. כשנחקור נגלה שבסוף השם הוא שבנה את מהלך העניינים כך שלא נוכל להוושע מיד. זה, בצירוף סיפור על ר ישראל וגזרת הקנטוניסטים, מלמד אותנו על הדרך שאנחנו צריכים לעבור בשביל ל...

יעקב אבינו מבקש לגלות את הקץ לבניו ומסתלקת ממנו רוח הקודש. ר' ישראל רואה בזה סימן לכך שלא נכון לצפות לקץ בזמן מסוים. הציפיה למשהו מסוים חוסמת את האפשרות לראות בכל רגע אפשרות לשינוי, יש בזה חוסר אמונה וחוסר אמון בכחם של ישראל. מלבד זאת, החיים בחוסר ידיעה הם שיוצרים בנו את התהליך הפנימי שהופך אותנו לראויים לגאולה.

ירידת יוסף ומלכותו במצרים שוזרת את התפיסה של ר' ישראל לבנות את מלכות השם בעולם הזה. סדרת דרשות מתוך הפרשה שמשולבות בסיפורי חיים של אדמורי רוז'ין מבטאות את השאיפה לפגוש את השם יתברך בכל שבילי המציאות מתוך עמדה מלכותית.

בחנוכה אנחנו מדליקים את האור מחוץ לבית, ברשות הרבים, עד שתכלה רגל מן השוק. היציאה להאיר את החוץ מהוה דוגמה לדרך בה מתקנים את העולמות הנמוכים. ר' ישראל מסביר שיש דורות שרק כך ניתן לתקן, אור פשוט של תורה ותפילה לא יקרב אותם ועלינו למצוא את הדרכים להתקשר לתורה מתוך החיים ומתוך הדברים שמלוים אותנו ביום יום. זו גם הדרך בה נוהג יוסף, דרך של מי שרוח אלוקים בו, בתוכו.

אנחנו פותחים את תפילת עמידה בבקשה לעזרה בתפילה, השם שפתי תפתח. הקרבה בה אנו עומדים גורמת לנו לשכוח את מה שאנו מבקשים לומר. אולם השם דורש מאיתנו לחזור לעולם, ליפול אפים לתוכו כדי להרים אותו. כך יעקב בקש לישב בשלוה אך השם הביא עליו רוגזו של יוסף

חז"ל תלו במדרש על דינה בת לאה את מעשה דינה בכך שלמדה ממעשי אמה. אולם ר ישראל שומע משמעות הפוכה, לאה שנתה את הנהגתה כדי להראות דרך לביתה. מכאן לכל מנהיג רוחני שצריך למסור ולסכן את עולמו הרוחני למען עם ישראל

כשיעקב ולבן כורתים ברית, לבן קורא לגל האבנים יגר שהדותא, יעקב קורא לו גל עד. התורה טורחת לציין את השם בארמית ואת התרגום שלו. ר ישראל מוצא בדברים מחלוקת על הדרך בה צריכה הקדושה להופיע, ביראה וכיפוף קומה, או בשמחה וביטחון. מתוך כך מתבהרים גם מהלך העניינים בפרשה, ודרכו של ר ישראל כמנהיג.

כשיצחק מריח את ריח בגדיו של יעקב הוא מברך אותו. חזל דרשו "וירח את ריח בגדיו" ריח בוגדיו. ר' ישראל לומד מכאן על העובדה שיש באחיזה בעולם הזה משהו שיצחק מבקש. במהלך חייו הוא אף למד מכאן איך להתמודד עם גזירת המלבושים של הצאר ניקולאי.

ר' ישראל מאד אהב סיפורי מעשיות על צדיקים, בפרשה אנחנו רואים שעבד אברהם בוחר לספר סיפור למשפחתה של רבקה ועל ידו הוא משכנע את משפחתה לתת אותה ליצחק. ר' ישראל רואה בזה דוגמה לכח של סיפור לפעול יותר מדברי תורה גבוהים. ומתוך הדברים מתברר כוחה שמתלבשת בחיים אל מול תורה מופשטת וגבוהה.

פעמים רבות אנחנו מרגישים שהתפילות שלנו ריקות מתוכן ומכוונה ומתוך כך נחלשים בעבודת התפילה שלנו. ר' ישראל לומד מתוך ההפטרה על כך שפעמים שתפילה אחת מרימה את כל התפילות. התבוננות בפרשה חושפת רמז לדברים בפרשה עצמה.

הנפש אשר עשו בחרן – ר' ישראל דורש חרן, מלשון חרון אף – ומבאר בכמה דרכים כיצד אברהם אבינו פוגש את ה' דרך מצבים של קושי, מקומות שבהם ה' לא מתגלה באופן פשוט, וכיצד הוא מבקש ליצור קשר גם אצל אלו שעבודת ה' לא פשוטה להם. מתוך הפירושים השונים משתקפת גם דמותו של ר' ישראל כמנהיג.

נח מתואר בתורה כצדיק שמתנהג בצורה רגועה ונינוחה, רבי ישראל רואה בשקט הזה ביטוי לקרבת ה'. כשאדם נחשף לגודל האלוקי, הוא מתבטל בפניו. היכולת לרסן את כוחות החיים המתפרצים הופכת את האדם למדויק יותר, ומאפשרת גם לאחרים להדבק בו. לכן תולדתו של נח, היא נח, הנהגה נינוחה. בדברים אלו גם רמוזה הנהגתו של רבי ישראל ובית רוז'ין שנמשך ממנו.

ר' ישראל מרוז'ין | פתיחה - לערב ילין בכי ולבוקר רינה

חסידיו של ר' חיים מצאנז התביישו בכך שהעדיפו דג לחג על פני אתרוג, אולם ר' חיים ראה בזה אות לקיום מצוות באופן נכון.מהמעשה נלמד על היחס בין קיום המצוה בהקפדה, להנאה ממנה. ועל חג הסוכות כתכלית החיבור בין תורה ואדם.

מפגש עם דמותו של ר' לוי יצחק מברדיטשב ואמירה מפתיעה של ר' ישראל מרוז'ין עליו, יבארו לנו שתי דרכים בהתמודדות עם כשלונות וחולשות, בין אדם לעצמו, לחברו, ובינינו להשם יתברך. שתי הדרכים משתקפות ביחס שבין ראש השנה ליום הכפורים.

רבותינו דרשו ששופר בא לשפר את המעשים. הפרשנות הפשוטה היא לשנות את המעשים אולם רבי נחום מבאר בדרך חסידית שעיקרה של התשובה הוא ביכולת לראות את המעשים באור אחר, וכך עם ישראל עומד בראש השנה ויוצר הסתכלות אחרת על המציאות ועל המקום שלנו מול הקדוש ברוך הוא, שמבטלת את הדין ומעוררת את הרחמים.

מעשה ממפגש בין ר אלימלך לדוד המלך יעורר אותנו להתבונן בתפילה שלנו על המתח שקיים בה בין תפילה פרטית לתפילה כללית. אנחנו באים לסליחות ומבטאים שהשם מקבל את התפילה על כל צדדיה. אנחנו באים לתפילה ובטוחים שהשם יתברך יודע לקבל ולמצוא תפילה אחת בתפילות שונות ומגוונות.

מצות מעקה מטילה על האדם אחריות למנוע נזק של אדם אחר בביתו. ר' נחום רואה בזה דוגמה לאחריות הרוחנית שלנו שלא לדחות אחרים מהתורה. הוא קורא להקשיב לביקורת ולראות כיצד היא מציפה חיסרון פנימי בעולמנו הרוחני וקוראת לנו לתקן אותו ממבט עמוק ורחב יותר.

חז"ל דרשו ששאול המלך לומד מפרשת עגלה ערופה לא להרוג את עמלק. ר' נחום מבאר שהדברים נוגעים למתח בשאלה מה מתוך הכוחות בעולם הזה נכנס לקדושה ואיזה דברים מתקרבים דווקא על ידי דחייתם. בשאלה מה מכניסים ומה נשאר בחוץ מתבררת גם בדברים שכותב מרן הרב קוק ביחס לתחיית האומה.

ר' שמלאי שואל מדוע מבקש משה להכנס לארץ. וכי לאכול מפריה הוא צריך? ר' נחום מסביר שמשה רבינו מבקש לפתור את ישראל מהגלות, הוא מבין שעם ישראל ידרש למסע ארוך במציאות כדי לגלות את התקון שישנו בה. הוא מציע את עצמו, את דעתו את הגלוי שלו בשביל לקצר תהליכים. כבר ביציאת מצרים מתקיים דיון בינו לבין ה', וה' אומר אהי-ה אשר אהי-ה. אולם משה רבינו מבקש לקצר את זה. ה' אומר לו רב לך – אתה עצמך לא יכול לרדת אליהם. אב...

משה רבינו אומר לבני ישראל ראה נתתי לפניכם את הארץ אשר נשבע ה' לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם. ואמרו חזל על זה, לתת להם אלו עולי מצרים, ולזרעם אלו עולי בבל אחריהם אלו ימות המשיח. ר' נחום מנסה להבין למה מראש הקדוש ברוך הוא מבטיח לעם ישראל שלש נתינות של הארץ ומסב את תשומת לבנו, שההבטחה הראשונית היא לאבות. ר' נחום מבאר שלעולם ירושת הארץ קשורה בקשר עמוק לדרך שבה עם ישראל...

פרשת נדרים בה אדם מקבל על עצמו לפרוש מדברים שהתירה התורה, מהוה בסיס לבחון את ענין הפרישות. ר' נחום מנסח עמדה שבוחרת לפגוש את ה' מתוך העולם ולהתקרב מתוך ההנאה והעילוי שלה לשם שמים.

השם יתברך מכונה צור לבבי, שוכן בתוך הלבבות שלנו. ר נחום מבאר כדרכו שבתוך רחשי הלב של כל יהודי ניתן למצוא את הקדוש ברוך הוא. רגשות ורחשי לב של חול הם בעצם ניצוצות של קודש שמבקשים להפגיש אותנו עם הקדוש ברוך הוא. הדרך לפגוש אותו עוברת דווקא דרכם אולם מציבה מורכבות מחשש לכישלון בגלל המפגש העצמתי עם העולם הזה. גם מעשה פנחס וזמרי מתפרש על דרך זו.

כאייל תערוג על אפיקי מים - הערגה בציפיה להופעת השם, נמשלת במדרש חז"ל לאיילה שעומדת ללדת, הציפיה יוצרת עולם רוחני חדש, שלפי מדרש חז"ל, נולד על ידי הכשת נחש. ר נחום מסביר את עומק הדברים ומבאר שזו ברכת בלעם כי לא נחש ביעקב.

ר' נחום מבאר איך כל אדם מישראל נושא בתוכו חלק בתורה, רק בהצטרף כלל נשמות ישראל מופיעה התורה בשלמותו.אולם בשביל זה צריך להמית עצמו, לבטל את השקיעה בעצמו כדי להופיע את הנקודה הזו.