קולות של רוח

אבא, עיניים אלי! כך נזפה בי שחרי בת הארבע כשהייתי במסך. במקום לשאול כמה זמן מסך לאפשר לילדים, הגיעה העת לחשוב על זמני המסך שלנו בקרבתם! בעקבות לימוד ומחקר משותף של מנחי קולות, משוחח ליאור טל שדה עם רגב בן דוד על ההתמודדות עם זלילת הקשב של המסך בזמני ההורות, על חובות ההורה לילדיו ועל משמעותה של דוגמא אישית; עם ליאון וינר דאו על העבודה המפתה בזמן המשפחה; ועם אירינה גריצבסקיה על חוסר השקיפות של המסך...

המסכים ששיפרו את חיינו בכל כך הרבה מובנים, מבקשים למשוך אותנו עוד ועוד אליהם. תשומת הלב שלנו נמצאת תחת מתקפה. ענקי התקשורת המקוונת רוצים לקבל כמה שיותר ממנה. לעובדה הזו יש השלכות רבות. הפרק שלפניכם, בו מתארחים מנחי קולות תדהר גוטמן וליאון וינר דאו, הוא תוצר של עבודת מחקר ולימוד משותפת של צוות מנחי קולות והוא פותח סדרה חדשה שתעסוק בקרב על תשומת הלב ובאתיקה של שיח המסכים. 'מסכת מסכים', החלק הראשון

לקרוא את הזולת ואת עצמנו. הקריאה היא פירוש האופן בו הזולת מופיע בפנינו. הקריאה העצמית היא פירוש עצמנו. הפילוסופית סימון וייל לימדה אותנו: "להיות מוכנים להודות שהזולת הוא אחר מכפי שאנו קוראים אותו". לטענתה "כל אדם זועק בדממה להיות נקרא אחרת". ואולי זו מהות תהליך התשובה? ליאור טל שדה בשיחה עם עמוס ינון על קריאת הזולת ועצמנו בפרק מיוחד לעשרת ימי תשובה ויום הכיפורים. השיחה מתחילה בסימון וייל ומשייטת מ...

המשך השיחה עם פרופ' אבי שגיא סביב משמעויות העומק של האשמה בפילוסופיה הקיומית של יאספרס ועל ההשלכות של מושגים אלה לחיינו. בפרק זה אנו משוחחים על מושג האשמה הקיומית, על האינסטנציה השופטת בכל סוג אשמה ועל מושג ההיטהרות של יאספרס המקביל במובנים רבים למושג התשובה היהודי. האם הריטואלים של יום כיפור מעודדים דיבור פנימי והיטהרות או שמא מייצרים אסקפיזם שטחי? מוזמנות ומוזמנים להאזין

ליאור טל שדה ופרופ' אבי שגיא בשיחה על תפיסת האשמה והאחריות של הפילוסוף הגרמני החשוב קרל יאספרס. זמן קצר אחרי מלחמת העולם השניה נשא יאספרס נאום מעמיק ומטלטל על אשמת הגרמנים, בני עמו. יאספרס חילק בהרצאתו את האשמה לארבעה סוגים: אשמה פלילית, פוליטית, מוסרית ומטאפיזית. הפרק מציג את ארבעת הסוגים האלה ודן בהשלכות שלהם לימינו מנקודת מבט פילוסופית וישראלית פרופ' שגיא הוא מהאינטלקטואלים החשובים בישראל וזה ע...

המשוררת פרופ' רוחמה וייס בכתב אישום חמור נגד אשמה ורגשות אשמה. רוחמה סבורה שרגש האשמה הוא אמצעי חברתי וממסדי להשגת ציות, הוא פועל בעיקר על המוחלשות והחלשות, ועלינו לנסות ולהיפטר ממנו. שיחה שבליבה מבט ביקורתי על מקומה של האשמה במקורות היהדות ובחיינו, פותחת סדרה חדשה על אשמה ורגשות אשמה, רגע לפני אלול

בפרק מיוחד לתשעה באב נפגשתי עם אילנה ביטון, מנחה בקולות ובמקומות נוספים, לשיחה על מהו בית ועל מה מביא לחורבן הבית. קראנו מדרשים, הרהרנו בקול ושאלנו האם בימי מדינת ישראל עלינו עדיין לחוש הומלסים ולהתגעגע לבניין בית המקדש, ואולי בכלל חורבן הבית, בצד הכאב שבו, היה אירוע חיובי בתולדות עמנו

החלק השלישי והאחרון בסדרה על רוזה האדומה מוקדש לרוזה של ספר המכתבים. באחד ממכתביה מנסה רוזה להעניק לחברתה את מפתח הקסמים ליפי החיים. לטעמי ניתן לראות את כל מכתבי הספר כמעניקים לנו שורה אחר שורה את המפתח הזה, וכמציגים לנו תיזה מעמיקה על אופן ההתייחסות לחיים, על דיאלקטיקה של מאבק והשלמה, על חיבור לטבע ועל היכולת לשמוע את ניגון החיים עמוק מתוך הבידוד

בחלק השני בסדרת 'רוזה האדומה' שוחחתי עם ד"ר גל הרץ על התנגדותה העמוקה של רוזה לוקסמבורג למלחמת העולם הראשונה ועל תפיסת העולם העולה מהתנגדות זו. במרכז הפרק ניתחנו את אחד ממכתביה המרטיטים של רוזה, אותו הקריאה בכישרון ורגישות דבורה אלחדד ארושס ואשר מופיע בפרק כשברקע ניגון של גונו שהיה אהוב על רוזה. להלן כמה שורות מהמכתב בתרגומה של לאה גולדברג - "עוביו וחוסנו של עור התאו היה למשל בפי הבריות, והנה נקרע...

סדרה חדשה בעקבות דמותה של רוזה האדומה - החלק הראשון - שיחה עם פרופ' משה צוקרמן על משנתה החברתית המהפכנית של רוזה. לוקסמבורג (1919-1871) היתה הוגה ומנהיגה פוליטית יהודיה בעלת תפישות מרקסיסטיות דמוקרטיות. לוקסמבורג, המכונה רוזה האדומה, התנגדה למדיניות סוציאליסטית פשרנית המובילה למדינת רווחה וקידמה רעיונות של מהפכה פרולטרית דמוקרטית. היא טענה כי המולדת שלה נמצאת בכל מקום שיש בו דמעות בני אדם. היא תפש...

הליברליזם לא מספיק. הצדק וההוגנות הם רק בסיס. השאלה שצריכה לעמוד לנגד עינינו היא: "מהן היכולות הממשיות שיש לכל אדם בחברה הזו?" בפרק הרביעי והאחרון בסדרת "חלופות לצדק" שוחחתי עם לורה טלינובסקי, סמנכ"לית שחרית ומרצה על נושאי כלכלה וחברה, על גישת היכולות של הפילוסופית מרתה נוסבאום, והכלכלן, זוכה פרס נובל, אמרטיה סן. מוזמנות ומוזמנים להיכרות ראשונית עם אחת השיטות החשובות שצמחו כמענה לתיאוריות הצדק הלי...

לכבוד חג מתן תורה בואו נתחיל מבראשית. נקרא מחדש. נחשוב מההתחלה. שנים רבות מדי אנחנו פוגשים ביהדות רק דרך נקודת המבט של "דעת טוב ורע", של מושגי האסור והמותר, הצודק והפסול. אלא שבמקורות מסתתרת לה דרך נוספת, "דרך עץ החיים". בפרק השלישי בסדרת "חלופות לצדק", אני משוחח עם ידידי ומורי הרב דוב ברקוביץ, איש רוח וחינוך ומחברם של מספר ספרים, על דרך חדשה לקרוא בתורה ולפגוש את אתגרי חיינו, דרך שבמרכזה מושגים כ...

המשך השיחה שהחלה בפרק הקודם עם פרופ' אבי שגיא, מהאינטלקטואלים וההוגים הפוריים כיום בישראל בתחום זה. בפרק הנוכחי אנו עוסקים באתיקה שנגזרת ממושג הצדק מול האתיקה שנגזרת ממושג החמלה, בביקורת של כל אחת מהן על רעותה ובניסיון לשלב את שתי האתיקות בחיינו זהו הפרק השני במיני-סדרה המבקשת לבחון צורות מחשבה חלופיות לזו של הצדק האובייקטיבי. בפרק משתתפת גם השחקנית והפעילה הפמיניסטית דבורה אלחדד ארושס בהקראת סיפו...

בדרך כלל כאשר אנחנו מדברים על מוסר ואתיקה אנחנו רודפים אחרי הצדק האובייקטיבי, ההוגן, הנכון תמיד. עם זאת, למול תיאוריות של צדק התפתחו צורות מחשבה חלופיות המאתגרות את האובייקטיביות והעיוורון של הצדק. אחת החשובות שבהן היא האתיקה של החמלה במסגרת מיני-סדרה חדשה המבקשת לחרוג ממושג הצדק ולבחון חלופות נוספות, שוחחתי עם פרופ' אבי שגיא, מהאינטלקטואלים הבולטים והחשובים בישראל בתקופתנו, על מהי חמלה, מהי אתיקת...

לכבוד יום העצמאות הקרב ובא ולרגל פרק היובל החגיגי שלנו, שוחחתי עם דב אלבוים על אחד הטקסטים האהובים עלי ביותר - מגילת העצמאות. מדוע המגילה מתחילה בשקר? מדוע המילה דמוקרטיה לא מוזכרת בה? במהלך הפרק אנו דנים בשאלות אלו ואחרות ומציגים את המגילה היהודית השישית

אנו שחיים אחרי זוועות השואה צריכים לשאול את עצמנו: האם ניתן עוד להאמין במשהו באמונה שלמה? האמונה באלוהים שמשגיח על בניו נחבטה קשות בשואה, וכך גם האמונה באדם כיצור היודע להבחין בין טוב לרע. במהלך הפרק משוחחים ליאון וינר דאו וליאור טל שדה על האמונה באלוהים ובאדם אחרי השואה תוך הקראה מכתביהם של ס.יזהר, חיים חפר, ז'אן אמרי ופרימו לוי. הפרק הוקלט בלייב עם קהל באמצעות הזום

במדינת ישראל יש כעת מעל מיליון איש שחותמים אבטלה, רובם הגדול הוצאו לחופשה ללא תשלום בשל משבר הקורונה. הפרק דן במשמעות העבודה בחיינו באמצעות מקורות קדומים והגות עכשווית, ועוסק באתגר הגדול שניצב כעת בפני אלפי מנהלות ומנהלים ומעל מיליון איש ואשה הנמצאים בחופשה כפויה או איבדו את עבודתם. פודקאסט קורונה, חלק שלישי

מחלוקת עמוקה שררה כנראה בין החכמים לגבי אופן עיצובו של חג הפסח בכלל וליל הסדר בפרט. האסכולה שניצחה רצתה לכונן חג שבמרכזו מספרים את סיפור יציאת מצרים. למעלה מזה, המשנה קבעה ש"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". מדוע בעצם? למה להעמיד במרכז החג סיפור ומשחק של כאילו? ובכלל- מה המקום של "כאילו" בחיינו? מוזמנות ומוזמנים להאזין לפרק שכולו הכנה לפסח ולליל הסדר

בעקבות מגפת הקורונה החליטו הרשויות על שורה של צעדים המגבילים מאוד את חירותנו. מהי חירות? האם וכיצד ניתן להיות חופשיים בימים של הסגר והגבלות כה חמורות? לקראת חג החירות חוקר ליאור את שאלות היסוד האלו באמצעות עיון במושגי החופש השלילי והחיובי של ישעיהו ברלין וקריאה במדרשים ובשורה של הוגים נוספים

בחלק הרביעי והאחרון בסדרת "הגות קיומית יהודית" משוחח ליאור עם דודו ליברמן על הרעיונות שעולים מיצירות הספרות הגדולות של פרנץ קפקא. על הניכור, האבסורד, העמידה מול מערכות השלטון והבירוקרטיה וגם על אהבה, על יחסי אב-בן ועל אלוהים.

האדם מחפש משמעות. זה חלק ממי שהוא. ממי שאנחנו. בחלק השלישי בסדרה על הגות יהודית קיומית שוחחתי עם ד"ר פנינית רוסו נצר המאירה והחכמה על משנתו של ויקטור פראנקל, על הלוגותראפיה ועל המשמעות. מוזמנות ומוזמנים להאזין

לכל רועה ורועה יש ניגון אותנטי משלו וכל עשב ועשב נטוע באבסורד קיומי ולכל רעיון ורעיון יש לרבי נחמן סיפור... בחלק השני של סדרת "הגות יהודית קיומית" אנחנו פונים למחוזות החסידות ופוגשים, בעזרת דודו ליברמן הנפלא, את תורתו הקיומית המיוחדת של רבי נחמן מברסלב. פרק 43. מוזמנות ומוזמנים להאזין

החלק הראשון בסדרה חדשה שתציג ארבעה סוגים של הגות יהודית קיומית (אקזיסטנציאליסטית) – הגות רבנית (סולובייצ'יק), הגות חסידית (רבי נחמן מברסלב), הגות פסיכולוגית (ויקטור פראנקל) והגות ספרותית-חילונית (קפקא). בפרק הנוכחי משוחח ליאור טל שדה עם פרופ' משה הלינגר על התפיסות הקיומיות של הרב י.ד.הלוי סולובייצ'יק והרלבנטיות שלהן לחיינו, ובין היתר על בדידות האיש המאמין, שני סוגי אדם, האבסורד באמונה, מה בין ברית...

בחלק הרביעי החותם את סדרת "צדק חברתי וחלוקתי" אני מנסה לשרטט קווים מנחים למדיניות חברתית על פי מקורות היהדות. מהי התמונה המתקבלת מציוויים כגון שמיטה, יובל, לקט, שכחה, פאה, מעשר עני, איסור הלוואה בריבית? מה המשמעות של צדקה וחסד וכיצד זה קשור לצדק? האם נכון לכפות על אדם לתת צדקה? ומהו הערך הבסיסי העומד ביסוד התפיסה החברתית של תורות ישראל? מוזמנות ומוזמנים להאזין.

בחלק השלישי בסדרה על צדק חברתי וחלוקתי, אני עוסק במשנתם של שניים מההוגים החשובים ביותר בגישה הליברטיאנית – רוברט נוזיק ומילטון פרידמן. בין הטענות הרדיקליות בפרק: מס הכנסה הוא עבודות כפיה, ביטוח לאומי הוא גניבה, מדינת רווחה היא מסווה לפגיעה עמוקה בזכויות האדם ובחירותו וכמעט כל התערבות של המדינה במשק היא פסולה ולא יעילה. מוזמנות ומוזמנים להאזין ולהתמודד עם טענות קשות אלו