כשבגרוש היה חור

מסיבת התה של בוסטון מסמלת תקופה של התנגדות חריפה למכסים בהיסטוריה האמריקאית. אבל מה קורה כשארצות הברית עצמה הופכת להיות מעצמה שמטילה מכסים? בפרק מיוחד בהשתתפות עידן דה-ארץ, דיברנו על ההיסטוריה של המכסים בארצות הברית- מויליאם מקינלי, דרך השפל הגדול ועד מהפיכת הסחר החופשי שאחרי מלחמת העולם השנייה. 

העלייה הרביעית מבשרת על פריחה כלכלית חסרת תקדים ביישוב היהודי ובתל אביב, אבל גם על משבר כלכלי חמור שאיים למוטט את המפעל הציוני כולו. מה גרם למשבר? ואיך קריסת 'סולל בונה' ההסתדרותית קשורה אליו? פרק חדש על בועת הנדל"ן הראשונה בהיסטוריה של הישוב היהודי החדש.

 למה כל החקלאים גידלו פה טבק לפני מאה שנה? איך הכינו פעם תרופת רצפט? מה קרה לחלום על בניית נמל בנהרייה? לאן נעלם מפעל פיליפס בנתניה? ומה גרם לכל האופים בארץ להשבית את המאפיות בתקופת הצנע? פרק מיוחד של 5 סיפורים קצרים על חלומות שבורים בכלכלה הישראלית, פרויקטים כלכליים שסימלו איזושהי תקוות לבוננזה כלכלית גדולה או קטנה שהסתיימו במפח נפש, אבל לפעמים גם בנחמה קטנה.

משלוחי הנשק מצ'כוסלובקיה מתחילים להגיע לישראל במקביל לפרוץ קרבות מלחמת העצמאות, אבל האם הנשק יגיע בזמן ללוחמים? איך יתמודד צה"ל הצעיר עם הטנקים והמטוסים של צבאות ערב? איך תתמודד המדינה עם העול התקציבי הכבד של הוצאות המלחמה? האם יהודים אמריקאים יצליחו להבריח לארץ נושאת מטוסים מאמריקה? ומהו הנשק הסודי המפתיע שיעזור להכריע את קרבות הבלימה? חלק שני ואחרון על עסקת הנשק שעזרה לנצח את מלחמת העצמאות.

יום לאחר הכרזת העצמאות החלה פלישת הצבאות הסדירים של מדינות ערב. מקלעי הסטן והמרגמות של 'ההגנה' לא יספיקו מול המטוסים והטנקים של צבאות מצרים וסוריה, אבל אמברגו נשק מונע ממדינת ישראל הצטיידות שתגשר על הפער. אז איך משיגים נשק בכמות, באיכות ובמהירות? ומי בדיוק ישלם עליו? בסדרה החדשה של 'כשבגרוש היה חור' נדבר על מלחמת העצמאות ועסקת הנשק שתעזור לנצח אותה.

לסיכום הסדרה על פנחס ספיר, ראיון עם רועי גרון. איך ההתערבות של ספיר בכלכלה הפכה למדרון חלקלק? האם היתה דרך חכמה יותר להשקיע את כספי השילומים? והאם יש פתרון לבעיות של עיירות הפיתוח?

שיטת ספיר. פרק חמישי ואחרון בסיפור על האיש והשיטה. פרשות שחיתות, משברים כלכליים, מלחמת יום כיפור וטרגדיות בחיים האישיים- אלו הארועים שלרוע המזל מהווים את אקורד הסיום בסיפורו של פנחס ספיר. השיטה בה בחר לקדם את הכלכלה הישראלית הביאה אמנם לצמיחה ופיתוח, אבל גם יצרה בעיות קשות שהוא מבין שעליו להתמודד איתן בזמן הקצר שנותר לו בתפקידו כשר אוצר. כיצד ספיר יתמודד עם המצב? והאם מורשתו תשרוד את גל פרשות השחי...

פרק רביעי בסדרה בו פנחס ספיר מגיע לשיא כוחו הפוליטי, אבל אז גם מתחילות הבעיות. הוא בוחר בשותף לדרך שיסבך אותו בארועים שיפרקו את כוחו הפוליטי, נכנס לתפקיד שר האוצר בתקופה שהכסף אוזל מקופת המדינה, מה שמאלץ אותו ליזום מיתון שמסבך אותו ומערער את סמכותו של מי שנתפס עד אז כראש הממשלה של הכלכלה.

שיטת ספיר, חלק ג׳. פנחס ספיר מקבל על עצמו את המשימה לדאוג לפרנסתן של עיירות הפיתוח, אבל הדרך ליעד הזה עוברת בעימותים עם נגיד בנק ישראל, הפסדים כבדים של המפעלים, ופרשות שחיתות שמאיימות לשבור את השיטה שסוף סוף הוא הצליח לפתח

פנחס ספיר מנסה להעלות את כלכלת המדינה הצעירה על פסים של פיתוח וצמיחה, אבל הלאמה כושלת, משבר כלכלי ומאבקים מול ההסתדרות הופכים את המשימה לקשה במיוחד. כספי השילומים מצילים את הכלכלה, אבל גם מעלים בפני ספיר דילמה: איך מסיימים את התלות של אזרחי המדינה הצעירה בקצבאות וסובסידיות ממשלתיות?

הברון רוטשילד השקיע הון רב בחקלאות במושבותיו, אבל השנים עברו והמושבות עדיין היו תלויות במימון שלו. המתיישבים הונחו לגדל גידולים ליצוא כמו ענבים עדינות ליין, תולעי משי, כותנה וטבק אבל דבר מזה לא היה רווחי. למה למרות ההשקעה הגדולה זה נכשל? מה הטמפלרים עשו שגרם להם להצליח? ומה היה השינוי הניהולי שהפך את הקערה על פיה?

הציונות חייבת הרבה לברון רוטשילד, יהודי עשיר שתרם את מיטב כספו לחלום הציוני הצעיר, אבל מאחורי הכוונות הטובות של הברון ישנו גם סיפור קשה, לעיתים טרגי, על מתיישבים מסוכסכים, פקידים השולטים בהם ביד רמה, טמפלרים שמתנהלים אחרת וברון עשיר אחד היושב בצרפת.

פנחס ספיר היה האיש שעיצב את כלכלת ישראל בין שנות החמישים עד תחילת שנות השבעים כשר המסחר והתעשייה ושר האוצר אבל התחיל כפועל בפרדס בכפר סבא. בפרק הראשון בסדרה נעקוב אחרי הדרך שעשה כילד בעל זיכרון יוצא דופן בעיירה בפולין, דרך עסקאות נשק סודיות באירופה בזמן מלחמת העצמאות, עד לעימותים על דולרים מול משרד האוצר כשהיה מנכ"ל משרד הביטחון.

ב2019 הלחץ על אדם ניומן גובר, המשקיעים שסמכו עליו, העובדים שהלכו איתו לאורך הדרך, כולם נושאים אליו עינים בבקשה אחת, צא להנפקה. אדם חושש ובצדק, אבל בסוף לוקח את החברה להנפקה שחושפת את החברה לעיני העולם. במפתיע, לצער כולם העולם לא אוהב את מה שהוא רואה והחברה מתרסקת התרסקות מפוארת.

חלק ב. רועי גרון בפרק על שאלת השאלות בעולם העסקים כמה שווה חברה? לפעמים השאלה קלה ולפעמים התשובה היא ספקולציה פרועה. חלק גדול מהסיפור של wework היה עיסוק אובססיבי בשאלה כמה היא שווה, ובעיקר כמה היא תוכל להיות שווה בעתיד.

חלק א רועי גרון בפרק על חברה שהבטיחה לשנות את העולם וככל הנראה נכשלה בלבצע, על הדרך היא השמידה ערך עצום בסדר גודל בלתי נתפס. זהו הסיפור על עלייתה ונפילתה של WEWORK. איך הכל התחיל? איך הפך אדם ניומן ממייסד אגדי של סטארט-אפ עם שווי מפלצתי של 47 מיליארד דולר לאדם שנוי במחלוקת שמואשם בביזבוז כספי המשקיעים?

הפרק רועי גרון חוזר לאירוע היסטורי שיכול היה להיות רגע מכונן בסיפור היהודי, ערבי, בריטי אבל משום מה נעלם מהזיכרון הקולקטיבי. שביתת הנהגים של 1931 הייתה רגע נדיר של שיתוף פעולה כלכלי בין יהודים וערבים בתוך סכסוך שרק הולך ומסלים. האם המתינות ושיתוף הפעולה ניצח? את הסוף כולם יודעים.

חלק ד’ ואחרון בסדרת עבודה עברית. המאבק על עבודה עברית מגיע לשיא עם ההתנגשויות האלימות בין האיכרים והמפגינים בפרדסים. לאחר העלייההרביעית והתיעוש שבעקבותיה דועך הצורך במאבק מול הערבים, שמצידם דווקא מגבירים את הלחץ להפרדה בין הכלכלה היהודית והערבית כחלק מהמאבק שלהם כנגד התפתחות הישוב היהודי בארץ ישראל. בשל אינטרסים שברובם מחוץ לארץ ישראל, המנדט הבריטי מנסה לפייס את הערבים על חשבון היהודים

חלק ג בסדרת עבודה עברית. 'חוות כנרת', פרויקט הדגל של ההסתדרות הציונית, נתקל בקשיים בשל סכסוכים פנימיים בין המנהל לפועלים. הקשיים בחווה מבשרים על הולדתו של הקיבוץ, פרויקט שזוכה לביקורת בחוגי הקונגרס הציוני בשל הסבסוד הכספי הרב שהוא דורש. בינתיים מגיע המנדט הבריטי ומשנה את יחסי הכוחות בין היהודים לערבים. ההתחזקות של הכוחות הסוציאליסטים ביישוב היהודי בארץ מביאה את המאבק על עבודה עברית בין האיכרים לפו...

חלק ב' בסדרת עבודה עברית. יהודים ממשיכים לעלות לארץ ישראל בשאיפה להגשים את האידיאל להפוך לחקלאים. כדי להמנע מגורל דומה לזה של אנשי פתח-תקווה הם מצליחים לגייס את ההון של הברון רוטשילד לטובת הפרויקט, אבל התמיכה הופכת לתלות. כאשר הברון מפסיק את התמיכה, העולים החדשים שמגיעים נאלצים לחשוב על דרכים חדשות לשרוד ולעזרתם נחלץ ארתור רופין.

פרק ראשון בסדרת הפרקים "עבודה עברית". לקראת סוף המאה ה-19, מאורעות אנטישמים מובילים לגל הגירה משמעותי, שחלקו הקטן מגיע אל ארץ ישראל. העולים, מושפעים מרעיונות שספגו במהפיכות הרעיוניות באירופה, מבקשים להקים ישובים חדשים בארץ, כאלה שאינם נשענים על כספי החלוקה מהגולה, אלא על 'עבודה עברית'. אבל מסתבר שלהגיע מאירופה ללא כל נסיון בחקלאות ולהקים ישוב חדש בחבל ארץ מוכה ביצות- זה לא עניין פשוט.

האם יתכן שאין פיתרון כנגד הקושי של דיירים לחיות בשכירות? מה לגביי צעירים? מה לגביי הכוח המונופוליסטי שיש לבעל דירה על הדייר? האם אי אפשר להגביל את החוזים הדרקונים שדיירים חותמים עליהם? בפרק הזה רועי ינסה לענות על כמה שאלות קשות ששואלים בתומכים בפיקוח שכ"ד וגם ננסה לענות מה כן אפשר לעשות גם אם לא כולם יסכימו על זה. יהיה מעניין.

מלחמות העולם הביאו גל של פיקוח מחירי שכ"ד שיצרו תופעות בעייתיות, בניהן ההמצאה הישראלית של דמי מפתח, מצוקת דיור ודייירים שכלואים בכלא של זהב. האם פיקוח שכ"ד טוב לדיירים? מה עם אלו שלא מצאו דירה בכלל מישהו רואה אותם? למה דיירים בפיקוח מבזבזים את הדירות שלהם? ומתי הדירה הופכת אותם לעניים יותר בטווח הארוך?

האם בעלי הדירות בסן פרנסיסקו מעלים אותן באש? האם בניו יורק הם מתעללים בדיירים שלהם? איך כל זה קשור לשנים רבות של ניסיונות בכל רחבי העולם לאלף את הדבר הזה שנקרא שוק השכירות, עם מעט מאוד הצלחות והרבה סיפורים מדהימים. בפרק הזה נצלול לחוקים האלו ונבין האם הם פותרים את הבעיה או מחמירים אותה.

פרק משותף עם הפודקאסט החדש והמצוין "עושים מינהר" שמספר בכל פרק על תמונה אחת שעשתה היסטוריה, והפעם אנחנו חוזרים לתמונה מרגשת שתפסה את התמצית של שנות השפל הגדול בארה"ב. ערן יספר על הצלמת ועל התמונה ורועי גרון ייתן רקע היסטורי על העידן הפרוגרסיבי בארה"ב, על השפל הגדול ועל התוכנית שניסתה (ולא כל כך הצליחה) להוציא את ארה"ב מהבוץ- הניו דיל. המעניין בתמונה שבחרנו, הוא שלמרות שהיא הפכה לסמל של השפל הגדול...