אגדות הש"ס | הרב יונתן רוזין

בשיעור זה נסיים את סיפורם של רב כהנא ורבי יוחנן. הסיפור ממשיך לאחר שבע שנות הגזרה על רב כהנא, כאשר הוא פותח "דף חדש" בבית מדרשו של רבי יוחנן. נעיין בתיאור ההתנהלות של בית המדרש, כיצד מעמדו של בית המדרש משתנה ומתערער כתוצאה מהקושיות של רב כהנא ומהספקות העולות אצל רבי יוחנן. כמו כן, נלמד את הסיפור מנקודת מבטו של רבי יוחנן- מדוע מוריד מגדולתו ומשפיל את עצמו לפני רב כהנא, מדוע שגה בשפיטתו את ר...

בשיעור זה נמשיך את סיפורו של רב כהנא ועלייתו לארץ ישראל. הסיפור מתאר שרב כהנא קיבל הוראה מרב שכאשר הוא עולה לארץ, עליו לחכות לפני שהוא מדבר ומחדש את חידושו בבית מדרשו הארץ-ישראלי של רבי יוחנן. במהלך השיעור נדון במשמעותה של הוראה זו, ובקושי שלה לרב כהנא עצמו. מתוך כך, הרב יסביר את היחס שבין בית המדרש בארץ ישראל ובית המדרש בבבל, ומה גרם לריש לקיש לתאר את רב כהנא כ'ארי שעלה מבבל'.

בשיעור נעסוק במדרש המופיע בפסיקתא דרב כהנא ובפסיקתא רבתי - משה רבנו עולה לשמיים ושומע את הקב"ה עוסק בפרשת פרה אדומה ואומר הלכה בשם רבי אליעזר. מדרש זה מהווה יסוד לפרשת פרה, ואפשר למצוא זיקה בינו לבין חטא העגל. ננסה להבין את תמיהתו של משה, ותשובתו של הקב"ה - מה החשיבות בפתיחתו של רבי אליעזר בפרשת פרה? נתבונן בפסוקים הפותחים את הפרשה ונלמד על חשיבותה לאחד היסודות החשובים ביותר ביהדות - המסור...

במהלך השיעורים הקרובים נעסוק בסיפור המופיע בשלהי מסכת בבא קמא בו מסופר על עלייתו של רב כהנא לארץ ישראל על פי הוראתו של רב. בשיעור הזה נעסוק בסיבת עלייתו של רב כהנא - הריגת המוסר. נראה כי מלבד הרובד הפשוט של הסיפור בתור מעשה דרמטי, ישנן כמה נקודות עמוקות שניתן להתבונן בהן - הקשר בין הסיפור הזה לבין המעשים הקודמים לו, החידוש ההלכתי במעשה רב כהנא והסתמכות חידוש זה על פסוקים בישעיהו המדברים על צרתם של...

בדרשה האחרונה בסדרת הדרשות של רבי עקיבא ופפוס, נחלקו השניים בפירושו של הפסוק בתהילים: "וימירו את כבודם בתבנית שור" (תהלים קו, כ) המדבר על חטא העגל. במה נחלקו? מה הבעייתיות בפסוקים שהביאה לפירושיהם השונים? וכיצד הדרשה הרביעית מהווה חלק מהגישה הכוללת של כל אחד מהחכמים בדרשות הקודמות? בשיעור, נבין את פירושו של פפוס ונראה כיצד בא לידי ביטוי במפרשים ובמדרשים השונים, נראה במה חולק עליו רבי עקיבא...

בדרשה השלישית בסדרת הדרשות של פפוס ורבי עקיבא, מפרש פפוס את הפסוק "הן האדם היה כאחד ממנו" - ממלאכי השרת. רבי עקיבא לא מוכן לקבל את פרשנותו של פפוס, ומוסיף על דבריו: "שהקדוש ברוך הוא נותן לפניו שני דרכים אחד של מות ואחד של חיים ובחר לו דרך המות". מה בעייתי בפרשנותו של פפוס? במה חלוק עליו רבי עקיבא? וכיצד קורא רבי עקיבא את הפסוק, באופן ששולל את הסיפור שמציג פפוס? בשיעור, נבין איזו תפ...

אחר שלמדנו בשיעור שעבר על מחלוקת פפוס ורבי עקיבא בנוגע לתפיסת האלוה, נחלקו התנאים כעת מן הקצה אל הקצה על הפסוק "והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש" (איוב כג, יג). במה נחלקו? מה יסוד דברי פפוס ודברי רבי עקיבא? וכיצד שתי התפיסות ההפוכות יכולות להתלבש באותו פסוק עצמו? בשיעור נלמד על מחלוקתם השנייה של רבי עקיבא ופפוס במסגרת ארבע הדרשות שלהם, על התפיסות השונות שלהם בנוגע להנהגת הקב"ה את ה...

במכילתא דרבי ישמעאל, אנחנו נחשפים לארבע דרשות סתומות של חכם הנקרא פפוס. בכל דרשה כזאת, מבקר רבי עקיבא את פפוס ונותן אלטרנטיבה לדרשתו. מה פשרן של הדרשות הסתומות? כיצד קורא כל אחד מהחכמים את הפסוקים? וכיצד מחלוקת החכמים על דרשת הפסוק היא בעצם מחלוקת תאולוגית על תפיסת האדם את הא-ל? בשיעור, נבין את דרשתו הראשונה של פפוס על רקע המקבילות במדרשים האחרים, נבין את התעוזה שיש בדבריו וכן את תגובתו החריפה של...

בשיעורים האחרונים, התוודענו לדמותו של אבא חלקיה, ועמדנו על הביקורת שהייתה לו כלפי חכמי דורו. בשיעור הנוכחי, נלמד את גרסת הירושלמי לסיפור, ונכיר את דמותו של החסיד מכפר אימי. במה באה לידי ביטוי חסידותו של אותו חסיד? באיזו מורכבות נמצא אותו חסיד כאשר מגיעים אליו החכמים? ומה אנחנו יכולים ללמוד עליו מתשובותיו? בשיעור נלמד על מגמת הסיפור הבבלי לעומת זו של הירושלמי, נכיר את דרכי החסיד מתוך הסיפור, ונשלים...

בשיעור שעבר, נפגשנו בדמותו של אבא חלקיה: אדם עני, הגון ומקפיד ביותר על זמני העבודה. עם זאת, הוא לא מוכן לדבר עם חכמים, עד שהוא מתפלל ויורד גשם. אבל מדוע הוא לא מוכן לדבר איתם? מה הוא רומז להם במעשיו? וכיצד אשתו של אבא חלקיה עוזרת לו לירידת הגשמים? בשיעור נראה את עומק הביקורת של אבא חלקיה נגד חכמים, נבין את היחסים בין אבא חלקיה ואשתו, ונפיק את המסר שביקשו חכמים ללמדנו בסיפור.

על אודות אבא חלקיה, חכמים אינם יודעים דבר. לכן רבה תמיהתם כאשר אומרים לו שלום ואינו משיב להם כלל. אך האם לא היו צריכים לעלות על דעתם שחסיד כמו אבא חלקיה ינהג בצורה כזאת? מדוע בכלל הלכו דווקא אליו? והאם רמת הדקדוק במעשיו של אבא חלקיה בעבודתו היא מעשה חסידות, או המצופה מכל שכיר?

בשיעור הקודם, ראינו את אוסף השאלות שיש על סיפור שבי רב עיליש ובנותיו של נחמן. השיעור נבין את משמעותו של כל שלב: מה משמעות בחישת הקדירה בידי בנות רב נחמן? האם לא היה בהבנת רב עיליש את קריאת הציפורים משום דרכי האמורי? כיצד ניתן היה לפרש את העדפת בנות רב נחמן את שוביהם על פני בעליהם? ואיזו תשובה קיבל לבסוף רב עיליש? בשיעור, ננתח את שלביו השונים של הסיפור, נבחן את נקודת המבט של בנות רב נחמן ומעמד השבו...

את מצוות פדיון שבויים, העלו חז"ל על נס. אולם, יש הגבלות מסוימות ומצבים מסוימים בהם אנחנו לא פודים את השבויים, ואף לא מבריחים אותם. במסכת גיטין, מסופר לנו על רב עיליש שנשבה עם בנות רב נחמן, והצליח לברוח על ידי עורב, יונה, ואדם שיודע לדבר עם ציפורים. איך ברח רב עיליש ברח כנגד ההלכה לכאורה? איך עשה - לכאורה - כמעשה האמורי, והקשיב לקול המיית היונה? ולמה דווקא הוא הצליח לברוח, ומי שאיתו לא? השיעור,...

בבוא הקב"ה לשחת את סדום, ניגש אברהם לעמוד בפרץ ושתי טענות טען כלפי הנהגת הקב"ה את עולמו. מה הן שתי הטענות שטען אברהם, והאם צדק? האם קיבל הקב"ה את טענותיו? וכיצד השתתף אברהם למעשה במשפט סדום? בשיעור, נתבונן בפסוקי הפרשה לאור מדרשי חז"ל, נבין מה עומד בבסיס טענתו של אברהם, וכיצד חידש אברהם, בניגוד לנוח, הנהגת משפט אחרת: משפט וצדקה.

במסכת נדרים, שלושה אמוראים מסבירים מדוע נענש אברהם בירידת זרעו למצרים. אולם הסיבות המובאות שם מעלות תמיהה: האם היה פרופורציה בין מעשה אברהם לבין העונש שקיבל? האם על אברהם היה לפעול אחרת? ומי בכלל אמר שחטא? במהלך השיעור, נעמוד על עומק הביקורת של האמוראים מול אברהם, נעבור בצמתים בהם צריך היה אברהם לבחור, וכיצד ביקורת האמוראים על אברהם עולה מתוך הכתובים.

השיעור להצלחת ישראל במלחמתם, ופדיון השבויים בעז"ה. במלחמות ישראל, ראינו גישות שונות למלחמה ולאופן ההתנהלות בה. בשיעור, נראה בעקבות המדרש ארבעה מלכים שניהלו מלחמות בצורה שונה: דוד, אסא, יהושפט וחזקיהו. כיצד פעל כל מלך? מדוע הוא פעל באופן כזה? והאם יש דרך נכונה יותר בין ארבעת המלכים הללו? בשיעור, נלמד את המדרש באיכה רבה שמעמיד את ארבעת המלכים האלו למולנו, נבין את היסוד של כל גישה, וכיצד לשון הפס...

בשיעור שעבר, דיברנו על אלו שקונים עולמם בשעה אחת לעומת העמלים לקנותו כל חייהם. איפה הדבר מגיע לידי ביטוי בראש השנה? האם בראש השנה קונים אנו עולמנו בשעה אחת, או מתוך תהליך של יגיעה והתקדמות? ומה מקומו של השופר, ולאיזו עמדה הוא מכניס אותנו בראש השנה? בשיעור נדבר על עמידת האדם מול א-לוהיו, על כמיהת האדם שמתחילה ברגע לידתו ועל תפקידו של השופר בראש השנה.

כאשר מוביל יקום איש צרורות את דודו, יוסי בן יועזר, לעמוד הצליבה, פותח יקום באמירה צינית: "ראה את הסוס שהרכיב אותי אדוני, וראה את הסוס שהרכיב אותך אדונך". מדוע נזקק יקום לאמירה זאת? מה עומד מאחורי תשובתו של יוסי בן יועזר? ומדוע זכה יקום איש צרורות שיקדים את יוסי בן יועזר לעולם הבא? בשיעור, נראה את הגישות השונות לאמירה "יש קונה עולמו בשעה אחת", נבין כיצד אמירה זו גלומה בתשובתו של יוס...

כאשר אנו קוראים את המשנה בתענית שמתארת חמישה דברים שאירעו לאבותינו בי"ז בתמוז, נראה לנו שמדובר במספר אירועי שבר אקראיים. אך האם נכון הדבר? מהו הקו המחבר בין חמשת המקרים? האם אכן מדובר רק באירועים שמובילים לקראת החורבן של תשעה באב? בשיעור, נקרא את פירוט האירועים הנ"ל המופיע בירושלמי, נבין את הרקע ההיסטורי שלהם, ונגלה מה הקשר בין חמשת האירועים. כמו כן, נראה כיצד קשר זה מגלה לנו את מהותו העצמ...

לאחר תשובת ריב"ז לגוי לשאלתו על פרה אדומה, עונה ריב"ז לתלמידיו תשובה אחרת: "חייכם! לא המת מטמא ולא המים מטהרים, אלא גזירה של הקב"ה הוא". מה עומק תשובתו של ריב"ז? כיצד הדבר קשור למחלוקת אגבית של הרמב"ם והרמב"ן בספר המצוות? והאם לטומאה יש ממשות? בשיעור, נראה את הגישה של בית בריסק לטעמי המצוות, וכנגד זה את שיטת הרמב"ם. כמו כן, נבין את היחס של הרמב"ם לעניין טומא...

לשאלת עניינה של פרה אדומה, נותן רבן יוחנן בו זכאי שתי תשובות. אחת לגוי, והשנייה לתלמידיו. כדי לענות לגוי, משווה רבן יוחנן בן זכאי את טומאת המת ל'רוח תזזית', וכך נחה דעתו של הגוי. אולם התלמידים לא מקבלים תשובה זו. להם עונה ריב"ז: "חקה חקקתי לכם גזירה גזרתי אין אתה רשאי לעבור על גזירתי". מה פשר תשובתו של ריב"ז? האם התשובה משקפת את טעמי המצוות בכללותם? מה בדיוק מפריע לגוי בטקס...

"בשעה שעלה משה למרום, מצאו לקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות". משה שואל את הקב"ה מי מעכב בעדו, והקב"ה מביא את משה לבית המדרש של רבי עקיבא. לאחר מכן, מראה הקב"ה למשה את "שכרו" של רבי עקיבא. משה, שתמה על שני המראות שואל לפשרם, מקבל תשובה אחת: "שתוק, כך עלתה במחשבה לפני". מה עניין קשירת הכתרים לאותיות על ידי הקב"ה? מדוע הקב"ה עונה למשה באופן כזה? מדוע תשש...

לאחר שנשבה דוד בידי ישבי בנוב, מקבל אבישי שלושה סימנים שמתוכם הוא מבין שדוד נתון בצרה. כעת, יוצא אבישי בערב שבת על פרדת המלך להציל את דוד, אך תוך כך, מתרחש מפגש לא שגרתי בין אבישי לעורפה. כיצד קשורה עורפה לסיפור? מה המשמעות של שלושת הסימנים שקיבל אבישי? מדוע אכפת לנו שהמעשה היה בערב שבת? ואיך דווקא הנס של דוד מעיד על בחירתו השגויה? תוך מהלכינו באגדה, נתבונן גם ביחס בין רות לעורפה, וכיצד הקרב של דו...

לאחר שנשבה דוד בידי ישבי בנוב, מקבל אבישי שלושה סימנים שמתוכם הוא מבין שדוד נתון בצרה. כעת, יוצא אבישי בערב שבת על פרדת המלך להציל את דוד, אך תוך כך, מתרחש מפגש לא שגרתי בין אבישי לעורפה. כיצד קשורה עורפה לסיפור? מה המשמעות של שלושת הסימנים שקיבל אבישי? מדוע אכפת לנו שהמעשה היה בערב שבת? ואיך דווקא הנס של דוד מעיד על בחירתו השגויה? תוך מהלכינו באגדה, נתבונן גם ביחס בין רות לעורפה, וכיצד הקרב של דו...