וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי

פרשת כי תבוא הברית שמקשר היום לעשותם עם מחר לקבל שכרם. מצוות ביכורים הודאה ומצוות וידוי מעשרות הבטחת השכר על המצוות. קומי אורי כי כבר בא אורך ואל תישן השופר באלול לא להזכיר לתשובה אלא לעורר משינה לחיים.

נבואות נחמה אינם נבואות על הגאולה אלא על נחמת הלב, בין קודם הגאולה ובין לאחריה. עיקר התשובה בינה ליבא ולכן היא מוחלת עון כיון שהיא עמוקה מהם. תשובת ברוריה למין שאין אנו רוצים ילדים כמותו, זה שהיא עקרה היא לפי שהיא מעולם נעלם ומחכה לילדים מאותו עולם. אין כל הימים ימי תשובה כי התשובה ענין […]

כל מה שאנחנו זקוקים אליו הוא נחמה: אנכי אנכי. כלל פרשת שופטים: דיני המשפט עצמם. וכללם הוי מתונים בדין מתינות בדין על עצמך שמגלה עומק נוסף לשטחיות. מתינות בזמן ומתינות מהותית שמשאיר מקום למציאות ה׳ בין האדם לבין מעשיו. מתינות ומקום לפני המעשה ומתינות ומקום לאחר המעשה – הולך לפניכם ה׳ ומאספכם אלהי ישראל.

ענין הלומד לשמה שהוא הלומד בצורה רלבנטית שממילא כל מקום שלומד בו רלבנטי לאותו סוגיה שלו. ועוד שהוא דבוק בצורה סגורה באותו נושא הנוגע לו ולכן בכל מקום שיסתכל נשאר דבוק בו. הגבלת מקום העבודה בפרשת ראה והקושי בזה שהרי השם בכל מקום ונאמר בכל מקום אשר אזכיר את שמי וגו׳. העולם הוא גבול ועבודת […]

דרשת משה בפרשת עקב מול דרשתו בפרשת דברים – פרשת דברים מצדיקה ומחזקת את המעבר מדור המדבר לדור באי הארץ. פרשת עקב מייסרת את יושבי הארץ שלא ישכחו את ה׳ מתוך עושרם, ולפיכך מדברת דווקא כמו איומי המרגלים. ותאמר ציון עזבני ה׳ מול נחמו הוא כמו השלב השני הזה שבו צריך להיזכר זיכרון הוא כניסה  […]

איכה ישבה בדד מכניסה אותנו אל פנימיות עומק הלב הנקרא מסתרים, שאין חבריה מבינים אותה, וריווח הכניסה אל אותו מקום הוא הנחמה, ככתוב שמחנו כימות עניתנו, שיהא עומק השמחה כמו עומק הכאב, והוספת כפליים על הפסד הגניבה ועל הגניבה עצמה שהוא הכניסה אל המסתרים, ושם כמוס עמדי חתום באוצרותי לליבי גליתי לאברי לא גיליתי סודות […]

אלה הדברים הוא נגיעת הכל אל עולם הדבר שבו הוא נעשה ממשי בפני האדם ונעשה מסיפורים תוכחות נוראות מעצמו של משה אל עצמות הנפש. ביאור רגע היות הדבר לאהבה ויראה אמיתיים שהוא הרגע של אלה הדברים. וענין אבלות החורבן על פי סידור הרב שאין שכיח התעוררות יראה מאליו כמו התעוררות האהבה כי היראה הוא יותר […]

הנדרים הם התורה במקום הפרטי שאין התורה הכללית מגעת אליו על האדם לקדש את דברי עצמו כלפי עצמו כשם שהוא מקדש את דברי התורה הכלליים כלפי הכלל. השכינה היא דבר ה׳, כאשר היא נישאת לשוא הרי זה גלות השכינה, וחורבנה ממש כאשר היא משומשת בפי כל הרשעים לטובתם.

דגמים שונים של פעולת משה במצבי ספק: שאלה מה׳, חטא, ופנחס.   ‘עד שאתם מידיינים כבר נעשה אדם׳ – סגולת המעשה להוציא מן הקפאון.   דרישת שלום מן השמים לפנחס, הכרה במציאותו בנחת.   אחרי המעשה יותר קל לדעת אם היה טוב.   בחינה מתמשכת של בחירות יותר ארוכות.

כשיש לאדם כח בפה הוא אינו מדבר מה שמי שאין לו כח מצפה ממנו מאחר ודיבורו אכן פועל בעולם המעשה הוא צריך להתחשב עם מגבלות עולם המעשה ואינו יכול לבקר מבחוץ. ולאידך כח הפה המשיחי שיכול לדבר על שלימות שאינה בעולם המעשה ולנצח בה את הידיים מאחר והוא מדבר מעולם שיתקיים בשלימות.

על החסרונות של עולם המעשה כשהוא מנותק מן המחשבה גזירת המוות שאין הטוב המוסרי והטוב הגשמי אותו דבר הכסיל בחושך הולך והחכם אינו הולך חטא מי מריבה שעשה משה מעשה טרם הדיבור

משה לא ענה לטענות קרח שאי אפשר לאדם לומר שמגיע לו שררה אלא אם יש לו בסוף יודעים שהוא משמים המשיח לא ידעו אם הוא המשיח באמת עד אחרי הכל. היכולת להגיע למשיח תלוי בהכרה שאין אנו יודעים אפילו סימני הגאולה כי הגאולה הוא תמיד משהו אחר משני צדדי המחלוקת אם בריאה יברא השם מציאות […]

סגולת העשיה בפועל ממש שהוא אור הגנוז, ויהי כן. העשיה הפשוטה הכוללת את המורכבות למקום אחד אל מול פני המנורה העלה נרותיה. העשיה הכוללת בתוכה את כל החכמה כאשר צוה השם את משה.

התורה ניתנה באש מפי הגבורה שהוא לא יראני אדם וחי הרחמים הוא שידבר השם את האדם וחי.

פרשת במדבר: רשימת הקרדיטים של התורה, לשמוח גם בקרדיט של חבריך. חג השבועות: בעינן לכם אפילו לתלמידי חכמים, שאין עבודתם בקציר אלא בתורה. סוד מתן תורה: להרגיש שהחכמה נתונה לך מן השמים.

עצמות הפסוק הקודמת לפרד״ס. בחקותי הוא חידוש נפרד, ואין שכר ועונש פשט של כל התורה. ‘אם׳ של בחקותי הוא תנאי בתורה עצמה איזה חלק ממנה יתקיים, לפי מעשי בני אדם, וזהו הברית. עליונים ששו ותחתונים עלזו בהיגלות הסימטריה והייחוד שווה בשווה בין תחתונים ועליונים. לימוד התורה באופן שמגלה את זה הוא ביטול מ״ט קללות בעמל […]

פרשת בהר: ההבדל בין שבת בראשית ושבת הארץ ששבת הארץ הוא כמו שבת הגדול שקיים בחיצוניות, כמו ההבדל בין אדרא זוטא לאדרא רבה שנשמות הצדיקים התגלו בה ונקרא חיים, שהאותיות הם גדולות שמכילים את כל העולם ולא קטנות שצריך להצטמצמם לתוכם.

מנוחת שבת לעומת שמחת המועדים, וספירת העומר כייחוד השכל והזמן

בענין הקדושה שהוא התדמות לחירות ושמחת הויה, וניגוד פרשיות קדושים תהיו.. אני ה׳ לפרשיות זאת התורה.. בספר ויקרא.  

די שיעור באהאנדלט די פיר פרשיות אין תורה וואו קינדער פרעגן וועגן יציאת מצרים, און ווייזט אז יעדע פרשה ענטפערט אויף א טיפערע קשיא: פארוואס זאל א שפעטערדיגער דור, וואס איז נישט געווען אין מצרים, היטן די מצוות און געדענקען יציאת מצרים? די תשובה איז אז יציאת מצרים האט געשאפן די מעגליכקייט פאר רוחניות - דורך באפרייען אידן פון שקלאפערייַ האט דער אייבערשטער געגעבן די מתנה פון שבת, יום טוב, און צייט פאר ת...

ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת

סוד רחל ולאה בפסח וכוונת אכילת מרור ובענין מדרש ומנהג