וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי

קיצור השיעור על זוהר קרח. קרח לא רצה סתם להתחלף עם אהרן כי איזה מין וויכוח זה בסופו של דבר יש אהרן ויש קרח ומה משנה מי מקבל השם. אלא לוי היינו דין כהן היינו חסד ומשה ישראל תפארת מכריע שזה סוד מחלוקת לשם שמים שסופה להתקיים, כלומר סוף העולם להתקיים בו, שראה שאין העולם […]

ביאור אשר לו הים.. כיום מסה במדבר

דף מקורות לזוהר א) בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה. וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירחה עד פרחה כמראה אשר הראה הויה את משה. פירוש, כמראה אשר הראה הויה את משה את מראה הויה עצמו, כן עשה את המנורה. כי המנורה […]

דף מקורות לזוהר א) איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל בהויה ואשמה הנפש ההיא. [פסוק זה הוא פתיחת הזוהר, אע״פ שבדפוסים כתוב פסוק נשא את ראש בני גרשון. ברור שאין זה אלא ששמו פסוק התחלת הפרשה אבל מתוך המשך הזוהר נראה ברור שכוונתם לדרוש פרשה זו. אלא שבדפוסים נכנס עוד רעיא […]

השיעור נתנדב על ידי ידיד נפשי הרה״ג ר׳ חיים שליט״א לכבוד התורה ולכבוד הרגל ישלח לו הקב״ה אורו ואמיתו לנחותו דפי מקורות לחג השבועות (חלק הזוהר – תיקון ליל שבועות) א) אמרתי לא לרשום שיעור הזה כי איני יודע מה ניתן להיכתב ממנו ומכל מקום הנני רושם מה שאפשר. ב) סוד תיקון ליל שבועות (שאינו […]

שיעור זוהר פרשת במדבר: האדם הראשון הכולל מעלה ומטה

דרוש ט – דם אדם בספירה

א) כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ שבת לה׳. פסוק זה שלא כסדרו הוא שהרי היה צריך להקדים שש שנים תעבודו ובשביעי תשבת הארץ שבת לה׳. רץ הכתוב בכדי להיכנס אל אור השכינה שהיא אור השבת, שהיא כל פרי הכניסה לארץ, ‘שבת הארץ׳, כאשר טיילנו בפרשה עד סוף ספר ויקרא, והגענו עד לסופה כמו השבת […]

א) אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו. הא אוקמוה שכל פעם שנכפלה אמירה במקרא ללא צורך הוא לאות שיש כאן עוד אמירה נעלמת שיש לעמוד עליה. פשוטו ביאר רמב״ן שהוא כאומר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, היינו אמירה הראשונה הוא על ההתוועדות הכללית לדבר עמם. ושוב ואמרת הוא תוכן […]

דף מקורות לזוהר הנלמד א) וידבר הויה אל משה אחרי מות. ויאמר הויה אל משה דבר אל אהרן. כפילות זו ויאמר ויאמר מלמדינו שיש כאן הוה אמינא ומסקנה, אופן שהיינו חושבים ואופן שהוא על האמת. כפי שלמדנו בכל מקום שנכפלה אמירה במקרא לא נכפלה אלא ללמדנו שאין דבר זה כפשוטו. וזה כפי הכלל בכל דבר […]

א) פרשיות תזריע מצורע (שהם פרשה אחת ממש לפי עניינם) עוסקים בדיני טומאה וטהרה הקשורים בגוף האדם. כבר עמדו ראשונים על המבוכה בהבנת דיני טהרה אלה, אם הם עניינים טבעיים של הרחקה מן המזיק באופן רפואה (כפירושיהם על בדידות המצורע שלא ידביק אחרים בצרעתו או טומאת הנדה שלא תזיק במגעה), או המה ענייים רוחניים התלויים […]

ר' חסדאי קרשקש, א ספרדישער ראשון פון די 14טע יארהונדערט, האט געשאפן א ראדיקאלע קריטיק אויפן רמב"ם'ס פילאסאפישן פראגראם. זיין הויפט טענה איז אז אמונה וואס קומט פון באווייזן אדער פון נסים האט קיין מאראלישן ווערט נישט, ווייל דער מענטש איז אן אונס צו גלייבן און האט נישט קיין בחירה אין דעם. דאס שאפט א גרויסע פראבלעם פאר די גאנצע תורה'דיגע סיסטעם פון שכר ועונש און פאר די צענטראלע באדייטונג פון יציאת מצר...

א) ויהי ביום השמיני. פרשה זו נקראת אחרי שבעת הימים של פסח, ובחו״ל ישנו ליום השמיני של פסח, אבל הוא ספק שביעי, והשבת הזאת הוא וודאי היום השמיני שלו. למדנו שיש בשמיני זה התעלות גדולה בבחינת עולם הבא, אבל יש בו גם חשש מוות של נדב ואביהו. כי השמיני הוא מה שיש אחרי שבעת ימי […]

דער שיעור באהאנדלט דעם בעל התניא'ס מאמר "צום שיין וצבא המצות" וואס פרעגט פארוואס די תורה זאגט "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" אנשטאט "אשר בראתי שמים וארץ". דער בעל התניא ענטפערט אז יציאת מצרים גיט איבער א נייע סארט ידיעה - נישט נאר ידיעת המציאות (וויסן אז גאט עקזיסטירט) נאר ידיעת המהות (א פערזענליכע באציאונג מיט גאט), וואס איז מיוחד פאר כלל ישראל. דער שיעור ווייזט ווי דער בעל התניא פארבינדט די כוזרי'ס שי...