פרקי במדבר | הרב דוד סבתו

בשיא התהליך שעובר בלעם, הוא דן בעתידם של עם ישראל ועמי האזור. מה הוא רואה בעתידו של עם ישראל? ומה הקשר בין דברי בלעם לבר כוכבא?

במה טובים אוהלי יעקב? מה הקשר בין משלי בלק השונים?  בשיעור ננתח את משלו האחרון של בלעם לאור המשלים שהופיעו בפרקים הקודמים ונעמוד על הייחוד שלו.

כיצד הופך קוסם אקטיבי לפסיבי המובל בעל כורחו? כיצד משתקפת אמונתם התמימה של ישראל מול ניסיונות המאגיה?  לאחר שעסקנו במשלו הראשון של בלעם, נעבור לעסוק במשלו השני המבטא את התפכחותו ואת ההבנה כי דבר ה' הוא נצחי ואינו משתנה. בשיעור ננתח את היסוד שאין נחש וקסם ביעקב כפתח להשראת שכינה קבועה, ונחתום בבירור מעלת הנבואה.

האם ברכה וקללה הן תולדה של מעשים מוסריים או כוחות מאגיים שרירותיים? כיצד מופקע עם ישראל ממערכת המזל והגורל של שאר האומות?  לאחר שעסקנו בסיפור האתון, נעבור לעסוק במשלו הראשון של בלעם ונבחן את הניגוד שבין תפיסת הברכה של אברהם לגישה האלילית. ננתח את נאומו המבטא כי ישראל הם נחלת ה' המופקעת מגזירות השרים, ונסיים בהבנת שאיפת הקוסם להיכלל בגורל הישרים כהדרכה לעבודת ה'.

הרב הציג את העובדה שבלעם לא ראה את המלאך כסמל לכך שהוא לא קולט רמזים. וכן, הרב השווה בין האירוע הזה, לבין עקידת יצחק, ודרך ההשוואה הזו הראה שבניגוד לאברהם שהכפיף את רצונו בפני רצון ה', בלעם ניסה להתאים את רצון ה' לרצונו.

הרב הראה את הפער בין בלק לבלעם בנוגע להליכתו של בלעם – בעוד בלק תופס שזה תלוי ברצונו של בלעם, בלעם מרגיש תלוי בה'. הרב הראה איך הפער הזה מתבטא בכל מיני צורות בפסוקים. לבסוף הרב הציע כמה תשובות לתהייה על רצונותיו השונים והמנוגדים של הקב"ה בסיפור.

הרב הסביר על המאפיינים השונים המייחדים את הפרשיה, והציע שהיא נכנסה בכל זאת לתורה מכיוון שהיא נותנת לנו פרספקטיבה אחרת על עם ישראל, וכדי שנדע צדקות ה'. בפתיחת הפרשיה הרב הבחין בפער בין בלק למואב – מואב מנסים פתרון דיפלומטי של שליחים למדין, ובלק מנסה לפגוע בעמ''י ע''י קללה.

הרב הראה את ההבדלים בין המלחמה באמורי למלחמה באדום, והציע שהם נובעים מכך שאדום הם קרובי משפחה. לאחר מכן הרב השווה בין התיאור בספר במדבר לתיאור בספר דברים. כתוצאה מכך, הוא הציע שבספר במדבר אין עניין לכבוש את עבר הירדן המזרחי, מכיוון שהוא אינו חלק מארץ כנען. וכן, שהתיקון בשנה הארבעים בבמדבר הוא עצמאות העם.

את הפער בין רשימת המסעות לאחר נחש הנחושת לרשימה בתחילת פרשת מסעי הרב הסביר בכך שהרשימה כאן גיאוגרפית. היא מדגישה את המעבר מסביב למואב, המסביר את הלגיטימציה בכיבוש סיחון. בעזרת הפערים בין שירת הבאר לשירת הים, הרב הראה את תהליך חילוף ההנהגה והפחתת הניסים המצוי בפרקים הללו. דף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1YMAFpoFLgOY2dWBXv74Z41qtF3w61tMb

הרב השווה בין המלחמה בכנעני ובין המלחמה בעמלק, והראה שכאן עיקר הפעולה נעשתה על ידי העם ולא על ידי משה. בסיפור נחש הנחושת, העם מתלונן על כך שה' לא משגיח עליהם, והעונש הוא שה' לא משגיח עליהם. התיקון אינו חזרה להשגחה הקודמת, אלא מעבר להשגחה מוחשית יותר.

הרב הקביל את הסיפור לחזרתו של יעקב מארם, והסביר שמשה ניסה להזכיר את ההיסטוריה וההבטחה ה-לוהית, אך תזכורת ההיסטוריה היא היא זו שעוררה את כעסם של האדומים. הרב גם הקביל את הדיבור על יציאת מצרים למקרא ביכורים ונאום יהושע שגם בהם היא מוזכרת.

אמנם זו נראית תלונה רגילה, אך זהו הסיפור של החלפת ההנהגה. בניגוד לשאר התלונות בחומש במדבר, אין עונש לעם. הרב השווה בין מי מריבה למסה ומריבה בחומש שמות, והדגיש את ההבדלים. הרב הציע שהחטא היה כעס על העם, שהראה שההנהגה אינה מתאימה לדור החדש.

הרב העביר שיעור פתיחה לשנה ה-40. הרב הסביר מדוע לאחר פרשיית הפרה האדומה יש מעבר לשנה הארבעים, או לסוף המסע. הרב הציע שמות המנהיגים הוא כחלק מההגעה לארץ שבה תהיה הנהגה אחרת. כמו־כן, גם הפסקת המתנות הניסיות קשורה להגעה הקרובה לארץ.

הרב הציג את הפרשיה כמסמלת את תהליך ההיטהרת של העם מהדור הקודם. בתהליך יש חיטוי של המשכן ושל האנשים, כמו בתהליך כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים המתואר בפרשת אחרי מות. תהליך הפרה דומה גם לטהרת המצורע. הרב גם התייחס לטיעונים השונים ביחס להתלבטות האם זהו קרבן.

הרב הראה שמתנות הכהנים בפרשיה הראשונה הן לא רק מתנות, אלא פעולה כנציגי המקדש. מנגד, בפרשיה שלאחריה המתנות הן שכר על העבודה במקדש. הרב גם השווה בין הכהנים במצרים שהיו היחידים שקיבלו אוכל ולא היו משועבדים למלך, לבין הלויים שלא קיבלו נחלה. שכר הכהנים והלויים הוא פחות מנחלה, בניגוד לקרח ועדתו שטענו שהשררה היא לטובתם.

מסקנת העם לאחר סיפור קרח היא שהקדושה זה מסוכן. בהתאם, ה' מצווה על מעגלים מתרחבים של הגנה על העם מקדושת המשכן. הגנה זו היא גם תגובה לקרח, שטען שכלל העם קדוש ויכול להגיע למשכן, כמו הציווי על דרך הכניסה לקודש הקודשים לאחר מות נדב ואביהו. גם יחסי הכהנים והלויים מתחדדים, כך שברור שהלויים הם תחת הכהנים.

הרב הראה שמבחן המטות דומה למבחן המחתות, והסביר שהמבחן השני הראה את הבחירה החיובית באהרן, בניגוד למבחן הראשון ששלל את המתחרים. במבחן הזה הוכח שהקרבה לקדושה יכולה להיות טובה כאשר היא מושגת בצורה הנכונה. בסוף השיעור הרב השווה את מקל השקד למקל השקד של ירמיהו, והראה את הדומה והשונה.

הרב הוכיח שתלונת העם דומה לתלונת קרח. עם זאת, היא הגיעה לאחר שמשה צווה לשמר את זכרון האירוע כדי שלא יישנה. כדי להסביר למה העם חטא בצורה דומה למחרת, הרב אמר שבמחתות, כשמשה ואהרן הוכיחו שנשלחו על ידי ה', הם לכאורה הוכיחו שקרח צדק בטענתו שההנהגה היא לטובתם האישית, מכיוון שהם היו מוכנים להרוג מהעם כדי להנהיג. כנגד טענת העם, משה ואהרן העדיפו להציל את העם כאשר ה' אומר להם להיפרד ממנו. **עקב תקלה...

בשיעור נסקור את המצוות המובאות לאחר חטא המרגלים, ונתחיל להסביר על הקשרן. כמו כן נסביר את מצוות המנחות והנסכים ואת מצוות החלה בתור תהליך תיקון של יחס העם לארץ – טוב הארץ והחקלאות נועדו לקדושה.

הרב הסביר שחטא המעפילים לכאורה נראה כמו חזרה בתשובה, ואז הסביר מהו החטא בשתי צורות. בעיה אחת הייתה התעלמות מההשפעה של נוכחות ה' בקרב העם, שהייתה עיקר החטא התרים. והבעיה השניה הייתה חוסר תשומת לב לכך שדבר ה' השתנה בהתאם למציאות.

הרב ראה בתפילת משה רובד נוסף, של תזכורת לקשר העמוק בין ה' לעם ישראל, מעבר לחילול שמו המובע במפורש. לאחר מכן הרב הסביר את שתי התגובות של הקב"ה – תגובה אחת למשה, ותגובה אחת לעם.

הרב הציג את החטא המרכזי של העם בתור חוסר אמונה בקב''ה, לאחר שהתרים הגזימו ברוע הארץ בתיאורם השני. יהושע וכלב הסבירו שהיכולת להיכנס לארץ אינה תלויה במה שראו התרים, אלא באמונת העם בה'.

התחלנו ללמוד את הפרשה מתוך הפסוקים, ומתוך כך הרב הסביר כיצד המפגש המיוחד עם הענקים ועם פירות הארץ הוביל לחטא. בנוסף לכך, הרב הדגים את הקשר בין בחירת המרגלים לשאר ספר במדבר.

הרב הציג שני הסברים לציווי ה' לשלוח את התרים. הסבר אחד, על פי המדרש, הוא אישור של ה' לבקשת העם. ההסבר השני, על פי הרמב"ן, הוא הכנה צבאית לכניסה. לבסוף, הרב הציע פירוש אחר, על פיו העם רצה לשלוח אותם למטרה צבאית, וה' ציווה על דרך שליחתם. דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23287.pdf

הרב הציג את החטא כרכילות המנמיכה את נבואתו של משה, כתוצאה מתגובתו הענוותנית לאלדד ומידד. תגובת הקב''ה (והתורה) היתה שהוא נביא ברמה גבוהה יותר, דווקא בגלל אותה ענווה. דף המקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/23261.pdf