גמרא בעיון

שאלות, כיוונים וחידושים, ופניני הירושלמי האזנה נעימה דף ב עמוד ב

הוכחות מדברי חז"ל לכך ש"אור לתאריך מסוים" הכונה הלילה שלפני היום של התאריך המסוים. פסחים דף ב עמוד ב

פסחים דף ב עמוד א

פסחים דף ב עמוד א

אור ליז אדר ה'תשפ"ה

מה עדיף - להתעלם מהטומאה כמה שאפשר או לחתור למגע?

דף קד עמוד ב

דף קד

דף קד

דף קג

דף קג

מתורת רבותינו הגדולים הרצי"ה והראי"ה

מתני' נגר שיש בראשו גלוסטרא רבי אליעזר אוסר ורבי יוסי מתיר אמר רבי אליעזר מעשה בכנסת שבטבריא שהיו נוהגין בו היתר עד שבא רבן גמליאל והזקנים ואסרו להן ר' יוסי אומר איסור נהגו בו ובא רבן גמליאל והזקנים והתירו להן: מתני' נגר הנגרר נועלין בו במקדש אבל לא במדינה והמונח כאן וכאן אסור ר' יהודה אומר המונח מותר במקדש והנגרר במדינה: מתני' מחזירין ציר התחתון במקדש אבל לא במדינה והעליון כאן...

דף קא...

מתני' הדלת שבמוקצה וחדקים שבפרצה ומחצלות אין נועלין בהן אלא אם כן גבוהים מן הארץ: מתני' לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים ברשות הרבים ויפתח ברשות היחיד אא''כ עשה מחיצה גבוה עשרה טפחים דברי ר' מאיר אמרו לו מעשה בשוק של פטמים שהיה בירושלים שהיו נועלין ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח רבי יוסי אומר שוק של צמרים הוה:

מדוע אסור להשתמש באילן בשבת? כיצד יתכן אילן בגודל של 2 דונם? ומה הקשר למעמד האישה?

אילן שהיה מיסך על הארץ אם אין גופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים מטלטלים תחתיו שרשיו גבוהים מן הארץ ג' טפחים לא ישב עליהן דף ק

ירושלמי: ניחא ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד אין פיו למעלה מעשרה טפחים שנייא היא שמתגלגלין ויורדין רא"ש: גמ' רישא רבנן וסיפא ר"מ. אמר רב יוסף בחפצים הצריכים לו ודברי הכל. ופי' רש"י ליכא למימר דשתיית מים ליהוי הכנסה כמשתין ורק. דלא דמי להתם דהתם קא עקר מרשות זו לרשות זו ועביד הנחה ברשות אחרת. אבל שותה עביד הנחה ועקירה בחד רשותא דהא ברשות שהוא שותה בו פיו עומד ובפיו נחין...

מתני' לא יעמוד אדם ברה''י וישתה ברה''ר ברה''ר וישתה ברה''י אלא אם כן הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה וכן בגת: מתני' קולט אדם מן המזחילה למטה מי' טפחים ומן הצינור מ''מ שותה: מתני' בור ברה''ר וחולייתו גבוה י' טפחים חלון שעל גביו ממלאין הימנו בשבת אשפה ברה''ר גבוה י' טפחים חלון שעל גביו שופכין לתוכה מים בשבת: דף צט עמוד...

דף צט

עירובין פרק י משניות ד-ה: זיז שלפני חלון נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת. עומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים ברשות הרבים ומטלטל ברה''י ובלבד שלא יוציא חוץ מארבע אמות  לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין ברה''ר ברה''ר וישתין ברה''י וכן לא ירוק רבי יהודה אומר אף משנתלש רוקו בפיו לא יהלך ארבע אמות עד שירוק.

אין ישראל נגאלין לא מתוך הצער ולא מתוך השעבוד ולא מתוך הטלטול ולא מתוך הטירוף ולא מתוך הדחק ולא מתוך שאין להם מזונות אלא מתוך עשרה בני אדם שהם יושבים זה עם זה וכל אחד מהם קורא ושונה עם חברו וקולם נשמע נו באמת, אתה רציני? זה הכל? כולם מצטערים, רעבים, נדחקים, ואתה אומר לי שכל מה שצריך זה עשירי למניין?!

גם במשנה שלנו וגם במשנה הקודמת יש חמו"ק -חסורי מחסרא והכי קתני. בסוגייתנו תנא קמא מסתיר את עניין ההנחה ברשות הרבים, ולא מזכיר שמדובר בכותל משופע, ולא סתם לא מזכיר אלא רבי יהודה מיד לאחריו מדבר על כותל שאינו משופע. גם המשנה הקודמת הסתירה את עניין ההנחה ברשות הרבים, שלא הזכירו את ה"טריק" להוליך פחות פחות מארבע אמות, כאילו גם אם מניחים כל פחות מארבע אמות ההנחה לא עוזרת, כאילו. על דין זה אומרת הגמרא ב...

שני מקרים במשנה: 1. על האסקופה - גוללו אצלו 2. בראש הגג - מחלוקת מתי גוללו אצלו: לתנא קמא רק אם הספר לא התגלגל לגובה נמוך מעשרה טפחים (ואם כן - הופכו על הכתב), לרבי יהודה אפילו אם ירד עד למטה כל עוד לא נגע בארץ, ולרבי שמעון אפילו אם מונח בארץ. בגמרא שלושה חלקים: 1. מה טעם ההיתר באסקופה? רב יהודה - מדובר באסקופה רשות היחיד, וההיתר הוא כהיתר רבי שמעון בסיפא. רבה - מדובר באסקופה הנדרסת, וההיתר מוסכם...

דף צז