צדקת הצדיק | הרב שי גניזי

לפעמים אדם זוכה במדרגות רוחניות גבוהות שהוא לא עבד עליהם כמו אדם שזוכה בלוטו. היכולת לזהות את המציאויות הללו דורש לשחרר מהחיפוש ובכל זאת להיות במודעות מלאה בציפייה....צדקת הצדיק פסקה פ"ג: כמו שיש בקניני העולם הזה פעמים שאדם מוצא מציאה הון רב או זוכה בגורל לאטע"ריע ומתעשר ‏בלא שום יגיעה, כך יש גם כן בקניני עולם הבא. [הגם שא' פ"ק דמגילה (ו.): "לא יגעת ומצאת – אל תאמין"....

כשאדם מתעקש להשאר במקום ולא לשחרר אותו לאחרים הוא ימות כדי שהעולם ימשיך להתנהל. ר' צדוק מציע להצליח לתת לאחרים להוביל בלי קנאה. ממורי ורבי הרב בלומנצוויג למדנו שיעור מדהים....צדקת הצדיק פסקה פ"א: פעמים נגזר על אדם למות ח"ו משום "אין מלכות" כו' (שבת ל, א), כמ"ש בדוד המלך ע"ה ומשה רבינו ע"ה;והעצה לזה – העדר הקנאה ושיסכים שיאפיל ה' יתברך אורו בחייו ויזרח...

כשאדם חוזר בתשובה שלמה הקב"ה מזמין לו את אותו מקרה כדי שהוא יוכל לראות זאת. ר' צדוק מבקש שנחיה את החיים כאילו הם סיפור שבו המציאות החיצונית מגיבה לעולם הפנימי שלנו....צדקת הצדיק פסקה ע"ג:"כשהאדם מתקן מה שחטא, אז ה' יתברך מזמין לו אותו פרק ואותו מקום, כדי שתהיה תשובת המשקל, שהרי ודאי יש דברים שאסור האדם להביא עצמו ליד כך, כמו "באותה אישה באותו" כו׳ יעבור על איסור יח...

יש דרך לשנות את המציאות באופן נקודתי בדרך של תפילה. מעליה יש דרך קשה הרבה יותר שהיא לשנות את המציאות בדרך של תורה על ידי שינוי ההבנה שלנו....צדקת הצדיק פסקה ע"ב:"אפשר לעשות מופתים על־פי התורה, וכך היו כל מופת משה רבינו ע"ה, שפתח שער חדש בדברי־תורה, ועל־פי ‏אותו אור בדברי־תורה היה נמשך שפיעת אור בעולם לפעול אותו דבר. ואפשר לעשות על־ידי תפלה.‏ומצינו בנביאים שספר הכתוב כל המופתים שעשה...

ר' צדוק מלמד אותנו שכל האישיות של האדם קשורה לקב"ה ולכן גם בתכונות שנראות לנו כמו חסרונות צריך להתקרב לקב"ה. ...צדקת הצדיק פסקה ע':"באותו דבר שבו החסרון של אדם – באותו דבר ועל־ידיה עצמו הוא מעלתו, כענין שאמרו ז"ל (סנהדרין ‏ע.) על "וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה" (בראשית ג, ז) – בדבר שקלקלו בו נתקנו. ועל־דרך זה גם כן מה שאמרו ז"ל (ירוש' ברכות פ"ב סו&...

...צדקת הצדיק פסקה ס"ח: "כל העבודות שבאברי־הגוף והמצוות שבם, הם רק להישיר הלב, והעיקר הוא הלב ששם מעון ה' יתברך, כמו שאמרו ז"ל: "הקב"ה לבן של ישראל, שנאמר: 'צור לבבי וחלקי אלהים לעולם'". ולכך לא יהיה זה המכוון מן האדם, רק כל אלה דברים המביאים אל המכוון, כמו שאמרו בזהר (ח"ה פב:) על תרי"ג המצוות – תרי"ג עיטין. ועל זה אמר: "ואחר הרוח רעש, לא ברעש ה'; ואחר הרעש אש, ואחר הרעש אש, לא באש ה'; ואחר האש, ק...

ר' צדוק טוען שבכל עלייה של האדם הוא צריך לחזור בתשובה כי הוא מגלה עומק יותר גדול של טוב. רק כך האדם יכול לחוות את העלייה שלו כסיפור חיים אחד ולא לחיות קרוע....צדקת הצדיק פסקה ס"ז:"בכל מדרגה שהוא עולה, יש לו לחזור ולשוב על חטאיו, וזהו ענין "חטאתי נגדי תמיד" (תהלים נ"א, ה'), אף־על־פי ‏שהאמין שכבר נתקבלה תשובתו, מכל מקום לפי שהוא לא היה עומד, ובכל יום היה עולה ממדריגה...

התפילה היא לא רק ניסיון לבקש מהקב"ה לשנות את האמת, אלא גם ניסיון לקשור את הדברים שקורים ומתרחשים לקב"ה, כמו זוג שנפגש בערב ומשוחח על כל מה שקרה במשך היום. ... צדקת הצדיק פסקה ס"ו: "תפלה צריך לכל דבר, אף־על־פי שנגזר מה' יתברך; הלא תראה באליהו שאמר לו ה' ( מלכים א' י"ח ,  א' ): "הראה אל אחאב ואתנה ‏מטר", ואף־על־פי־כן נאמר אחר־כך שעלה לראש הכרמל, &qu...

בעולם שבו אנחנו מודעים לעובדה שיש הרבה אפשרויות לאמת, ר' צדוק מציע להחזיק באמת שלנו מפני שזה מי שאנחנו ואין לנו ברירה, ולקבל שאם זו לא האמת - נמסור את נפשנו....צדקת הצדיק פסקה ס"ה:"האדם צריך למסור נפשו לה' יתברך, שאם אינו כרצון ה' יתברך – אז מוסכם לילך מן העולם, כדבר שנאמר: "וּרְאֵה אִם דֶּרֶךְ עֹצֶב בִּי וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָם" (תהלים קלט, כד), וכענין זה אמר יו...

צדקת הצדיק פסקה נ"ו: "ה' יתברך נתן התורה בעל כרחם של ישראל, כמו שאמרו ז"ל בשבת פרק ר' עקיבא (פח.), וכן לעתיד, כמו שכתוב (יחזקאל כ', ל"ג): "ביד חזקה (ובחמה שפוכה) אמלוך עליכם" [ורז"ל פרק "חלק" (סנהדרין קה.) קראוהו "רתחא", ולכן אמרו בשבת פרק רבי עקיבא (פט:) על פסוק (ישעיהו ס"ג, ט"ז) "כי אתה אבינו" שיצחק הוא הגואל...

צדקת הצדיק פסקה נ"ד: "עיקר היהדות – בקריאת שם "ישראל", כמו שנאמר: "זֶה יֹאמַר לַה' אָנִי וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַה' וּבְשֵׁם 'יִשְׂרָאֵל' יְכַנֶּה" (ישעיה מד, ה), שלא יהיה לו רק מעלה זו שמכונה בשם "ישראל" די. ומצינו בריש פרק "כלל גדול" (שבת סח:): גר שנתגייר בין האומות ומביא חטאת על החלב והדם והשבת ועבודה זרה, עיין שם דלא ידע כלל שזה אסורה, ואפילו על עבודה זרה ושבת. ונמצ...

צדקת הצדיק פסקה ס"ד:"פעמים שרואה בבירור שה' יתברך מסייעו ומסכים עם מעשיו, עכ"ז אינו ראיה כי מעשיו ישרים ‏באמת, ועל זה נאמר (ישעיה מח, יז): "מַדְרִיכֲךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ" – ודרשו רז"ל (מכות י:): "בדרך שאדם רוצה לילך, מוליכין אותו". ‏‏[ואמר "בדרך", דר"ל בספר משלי דרך התורה, כמש"ל אות מ"ח. כי אין ה' יתברך מסייע אלא כשהוא על־פי דעתו ‏הולך בדרך התורה. ומה שלמדו מבלעם, גם לפי דעתו של בלעם כפי סטרא דילי...

ר' צדוק עוסק במצוות אכילת מצה ומקשר בין החיפוש אחרי המקום המקורי של האדם לבין תודעה של שפלות רוח ועניות.

המצווה בפסח קשורה ליכולת לשחרר את הדיבור. ר' צדוק מבין את השחרור הזה כיכולת לתת דרור לדיבור פנימי שיוצא מעומק הלב בלי המעצורים של החשיבה, הדיוק וההתכוננות שמלווים אותנו בדרך כלל בדיבור.

צדקת הצדיק פסקה נ''ט: "תורה נקרא לשון "מורה דרך", שהיא מורה ומלמדת לאדם. ואין רצונו לומר במה שמלמדת החוקים והמשפטים, שהרי גם כשלומד סדר קדשים נקרא עוסק בתורה, רק כמו שאמרו רז"ל במדרש איכה (פתיחה א): המאור שבה מחזיר למוטב. ואור התורה [הוא אגוני ומצלי מן החטא, כמו שאמרו בסוטה וזהו "מחזיר למוטב"] הוא רק על־ידי מיימינים בה, שהוא סמא דחיי. וחיים ואור – הכל אחד, כמו...

צדקת הצדיק פסקה נ''ח: "בדבר שהאדם נקי ממנו ואין לו שום נגיעה ותאוה, נקרא "צדיק" לאותו דבר, [וכדרך שכתב הרשב"א בנדה (יד.) לענין גמלין - כולם רשעים. ובסוף קידושין (פב.) איתא: רובן כשרים. דלגבי זה רשעים ולגבי זה כשרים] לענין שעליו הכתוב אומר (משלי י"ב, כ"א): "לא יאונה לצדיק כל און" – באותו דבר; ולכך השוגג נקרא "חוטא", וצריך כפרה, שמאחר שהאלהים...

... צדקת הצדיק פסקה נ"ז:העגמת נפש שיש לאדם על עבירות שעשה – הם ממש יסורי־גיהנם על אותה עבירה, ולכן אמרו בספ"ק דברכות (יב:) דהמתבייש בה מוחלין לו, כי כבר סבל עונש גיהנם.ומי שזוכה, מן השמים מזכירים לו בכל עת עבירות שעשה ומתמרמר עליהם עד שסובל שיעור גיהנם המגיע לו ע"ז בעולם הזה, וזהו הפרעון מן העבירות שנפרעים מן הצדיקים בעולם הזה, כי בעונשי עולם הזה ממש יש משפטים אחרים, כמו שאמרו רבותי...

...פסקה נ"ה:עיקר העבירות באים מחמת השכחה, שהוא בלב, כדאיתא במגילה (יח.), שאפילו זוכר במוח – מכל מקום אינו זוכר בלב, כי אלו היה באמת זוכר בהרגשת הלב שה' יתברך ציוה על זה לא תעשה כן, אי אפשר כלל שהיה עושה, רק שהיצר מעלימו מלבו, כענין "שמנת עבית" וגו' (דברים ל"ב, ט"ו).תדע שמצות ציצית הוא לזכור על־ידה מצות־ה', ואמרו ז"ל (מנחות מד.) במעשה דתלמיד שזכר על־ידי הצי...

...פסקה נ"ג: דבור של חול המורגל בפי האדם ומרגלא בפומיה הוא דברי תורה ממש, אפילו אצל איש ההמוני מישראל. וכמו שנראה הרבה בתלמוד מביא "דאמרי אינשי" והוא דברי תורה. ובפרק קמא דסנהדרין (דף ז.) הרבה ההוא דהוה קאמר ואזיל וכו', ואמר שמואל קרא כתיב. כי כל נפש מישראל יש לו אחיזה בדברי־תורה מיוחדת, כנודע, ובדבור ש"מרגלא בפומיה" זהו שורש נפשו [כי הדבור הוא יסוד הנפש, תרגום "נ...

...צדקת הצדיק נ"א:כל השתדלות האדם בשבירת היצר בתאות נקרא "חן" ו"יופי" לבד, שהוא שקר והבל שאינו קיום לעד, כי היצר מתגבר בכל יום, ואולי מחר לא ינצחנו.רק העיקר לבקש מה' יתברך שיהיה בעזרו, שזהו מבטח נאמן כי גואלו חי.וז"ש (סנהדרין כ, א): "שקר החן" – זה יוסף. [אינו יופי גמור, כמשאז"ל (סוטה לו:) שיצאו טפין, לכן נקרא "שקר"], "והבל היופי"...

...צדקת הצדיק נ':על כל מיני ישועות של ה' יתברך לאדם יש "בעתה" ו"אחישנה", זכו – "אחישנה", לא זכו – "בעתה".ו"בעתה" – היינו: כשכבר חסר לו הדבר והוא צמא ומשתוקק ונצרך לה, [וכן הוא בעתה לענין ביאת משיח, כאשר יהיו הכל צמאים לישועתו ולא יהיב שום עצה אחרת לישועת ישראל, ומובן למשכיל כמה מרז"ל בזה]. ו"אחישנה" – היינו: טרם יקראו, שמקדים...

צדקת הצדיק פסקה מ"ט: "כל אחד ידע שבמה שיצרו תוקפו ביותר הוא כלי מוכן לאותם דברים ביותר להיות נקיים וזכים אצלו. ובדברים שהרבה לפשוע בהם – ידע שהוא כלי מוכן להיות דייקא באותו דבר נקי ובר־לבב, ולכן איתא בויקרא רבה ( ויק"ר, כא ) שבאבר שבו חטא – בו יעשה מצוות; ואין זה רק תיקון לעבירה הקודמת מידה כנגד מידה, אבל הוא גם תיקון נפשו בפרט, כי כל אחד נברא לתיקון איזה דבר פרטי אשר בו נתיחדה נפשו...

... צדקת הצדיק פסקה מ"ז: "כל הכוחות הנטועות בכל נפש מישראל – אין לחשוב שהוא רע גמור ושצריך להיות הפכו, כי אין לך שום מדה וכח שאין בה צד טוב גם כן, רק צריך שישתמש בה כפי רצון ה' יתברך; ואם אינו כפי רצון ה' יתברך גם המדות טובות – רעות, כמו שאול שנענש בעבור הרחמנות, ובגיטין (נו.): ענותנותו של ר' זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו; ולהיפך: אמרו ז"ל (שבת סג.): &q...

לפעמים אדם מרגיש שיש מעשים או תכונות שלו שלא מתאימים לעולם הדתי, ולכן הוא נאלץ להתנתק מהקשר שלו לקב"ה. ר' צדוק אומר לנו לא לוותר ולהישאר בקשר עם הקב"ה אפילו אם הקב"ה בעצמו לכאורה לא רוצה את הקשר. בעולם שלנו אפשר לראות הרבה צירופים של נשמות חדשות שנולדו בגלל העקשנות הטובה הזו. ... פסקה מ"ו: "ולרשע אמר אלהים: מה לך לספר חוקי" ( תהילים, נ ) "ועל דבר זה ידוו כל ה...

בפסקה מ״ב של צדקת הצדיק אנו פוגשים את אחת ההצעות המעמיקות והמפתיעות של ר׳ צדוק על מהו לב התפילה ומה משמעות הרצון לתת לאלוהים. ר׳ צדוק מציב את השאלה המוכרת מהפילוסופיה על בעיית ההגשמה: כאשר אני מדבר עם אלוהים, כאשר אני אומר לו דברים ומרגיש כלפיו רגשות, האם אינני נופל להגשמה בעייתית. התשובה שלו מהפכנית. עיקר התפילה הוא החשק והרצון להתפלל. לא הקבע ולא המצווה כשלעצמה, לא מפני שחייבים אלא מפני שרוצים.כ...