יש לך זמן ויש לך שירה

את הקלטת הפרק הזה נאלצנו לדחות כמה וכמה פעמים בשל המלחמה ועוד כמה תקלות ממחלקת החיים. אבל הנה זה סוף סוף קרה ואני מתרגשת וגאה להזמין אתכן ואתכם להאזין לשיחה שהקלטתי עם המשורר, החוקר, המרצה, ד"ר עמוס נוי. בפרק שטנו על גלי הפואטיקה של ארבעת ספריו של עמוס. שוחחנו על איך שיר מתחיל להיכתב ואיך זה ללמד שירה, קראנו שירים יפים רבים משלושת ספריו של עמוס וגם מספרו האחרון המשותף עם המשוררת רוני אלדד והמ...

זה סיפור שמתחיל בימי הקורונה. מרב פיטון, משוררת, מתרגמת, עורכת וביבליותרפיסטית נתקלה בשיר יפה של המשוררת האמריקאית זוכת הפרסים, אדה לימון, וכדי לתת אותו במתנה לחברה אהובה היא מחליטה לתרגם את השיר. הימים והלילות של תקופת הסגרים בקורונה עשו את מה שהם עשו ופיטון לא עצרה בשיר אחד אלא המשיכה לתרגם שיר ועוד שיר כאתגר ותעסוקה לעצמה תוך שהיא נסחפת ומתאהבת בשירה של אדה לימון. בסופו של דבר, הגישה פיטון ערימ...

חכיתי והתרגשתי מאוד להקליט את הפרק הזה עם אלי אליהו, שהוא משורר ואדם חכם ונדיב לב במיוחד. אני מרגישה שלמדתי הרבה מהשיחה הזו, שנוגעת בעומק השאלה מהי שירה ומה לב ליבו של תהליך כתיבה ועריכה. אני יכולה לחפור ימים ולילות על מוסיקה, תוכן, מבנה וצורה בשירה, ולשמחתי אלי הרחיב ברצון על הקשר בין כל אלו. הדברים שהוא אמר בפרק עוד יילכו איתי, ואני מקווה שגם אתכן ואתכם. בין הדיבורים גם קראנו שירים: שירים חדשים...

כבר כשהגעתי לבית של חיה להקליט את הפרק הזה נפתח לי הלב. מהר מאוד הוא נפתח. אי אפשר אחרת כשמדובר בחיה ובשירים שלה. מי שפגשה אותה יודעת. מי שקוראת אותה יודעת. זה משהו שתפס אותי כבר בפעם הראשונה בה קראתי שיר של חיה לוי. לא רק הכנות, החדות, ההומור, האהבה, אלא בעיקר הדבר הזה שקורה, שגם כשהיא נוגעת בעומק הכאב, בעצב הכי חשוף של הבדידות, זה עושה לי להרגיש לא בודדה. זה עושה לי להרגיש יותר קרובה. לשירה, לחי...

פרק שני, עדיין במגרש הביתי, קרוב ללב ולבטן. פגשתי את רעות גיא בר-גיל שאת ספר הביכורים שלה "המקרב הנכון", שיצא בהוצאת קתרזיס לפני יותר משנה, ערכנו יחד בתהליך קרוב. דיברנו על שירה, על תהליך העריכה ואיך רעות הפכה אותי לעורכת למעשה, על שירים שהיינו מוציאות מהספרים שלנו בדיעבד, על נקודות דיקור ונקודות אמון, קראנו גם הרבה הרבה שירים: שלה ושלי, של אורין רוזנר, זלדה, ועוד המקרב הנכון - בהוצאת קת...

כדי להתחיל את הפודקאסט אני הולכת הביתה: לעורכת שלי, לעורכת הראשונה שלי, שלצידה, בזכותה, לאור עיניה הטובות המכוונות יצאתי לאור אי אז לפני כמעט 4 שנים. היה מרגש לחזור לשער המתכת הירוק בדרום תל-אביב, לאותו סלון בו נכתבו הרבה מהשירים, בו ערכנו, בו פיזרנו שירים על הרצפה כדי לסדר אותם לספר. שוחחנו על שירה ותהליכי עריכה, על רגעים בתוך עומק הכחול, על החיים שמסביב לשירה, על הספרים של הדס והספרים שהיא ערכה...