קול הנבואה התשפ"ו

בתחילת השיעור עסקנו בגישת מחקר ליחס בין הרב הנזיר וכתבי רבי אברהם אבולעפיה. הרב צמח הסביר את גישתו השגויה של פרופסור דב שוורץ ביחס לרב הנזיר שנבעה מן חוסר שימת לב למיפנה שחל בקרב הרב הנזיר, וכן עקב אי העמקה בספר קול הנבואה. מתוך כך, פרופ' שוורץ גם מאפיים את שיטתו השמעית של הרב הנזיר באופן מוטעה. בחלקו השני של השיעור עשינו הקדמה לספר מערכת הא-לוקות.

השיעור עוסק בדמותו ושיטתו הייחודית של רבי אברהם אבולפיה, תוך התמקדות בהבחנה שערך בין "קבלה ספירית" לבין "קבלה שמית" ובפיתוח פרקטיקות המביאות את האדם לידי חוויות נבואיות אקסטטיות. מובאת תגובתו של ר' אברהם לרשב"א לאחר שראינו בשיעור הקודם את התנגדותו החריפה של הרשב"א אליו ולשיטותיו הנבואיות. כמו כן, בעקבות שיטותיו וחוויותיו האקסטטיות, המחקר האקדמי אשר מזהה את הקבלה כמיסטיק...

שיעור גדוש לפנינו: בתחילת השיעור ראינו שני עימותים שיוצר הרב הנזיר: שופנהאואר מול האדמו"ר האמצעי, וכן הרקליטוס מול קהלת. בשני העימותים הללו ראינו כי הדינאמיות מביאה את הפילוסופים הגויים ליאוש, וויתור והיסחפות בזרם החיים השוצף. מנגד, ראינו כי החכמה היהודית יודעת להציג פתרונות שונים להתמודדות עם זרמי החיים, מבלי להינזר מהם. כיוון זה מאוד ניכר בפורים, שבו ההוויה היהודית, מאפשרת להתחבר עם הזרמים ש...

בשיעור מתמקדת בדמויותיהם של רבי יוסף ג'יקטיליה, מחבר הספרים "שערי אורה" ו"גנת אגוז", ורבו רבי אברהם אבולעפיה, תוך בחינת היחס שבין קבלה ספירתית לבין קבלה נבואית; ורבי יוסף ג'יקיטיליה בא במפגש עם שני המימדים הללו. הספר שערי אורה נחשב לספר פתיחה מומלץ בלימודי הקבלה הספירית, ולכן רבי יוסף ג'יקטיליה מוכר בזכותו. הרב הנזיר דווקא מתמקד ספר "גנת אגוז", אשר עוסק בגימטריו...

השיעור עוסק ביחס המורכב שבין חוכמת הקבלה לפילוסופיה. קיים דמיון בין הקבלה לאפלטוניזם, אך ההבדל ביניהם הוא "כהבדלה בין קודש לחול": אפלטון דוגל בדואליזם בין רוח לחומר, בעוד הקבלה דוגלת באחדות מוחלטת שבה החומר יכול להזדכך ולהתעלות. הפילוסופיה הנאופלטונית, המדברת על האצלה בשלבים, נחשבת ללבוש מתאים יותר לעולם הקבלי. הרב הנזיר מציע מפה רוחנית: הפילוסופיה, המבוססת על ראייה והבחנה מושגית, שייכת לע...

בשיעור נעסוק בתורת השמיטות. בתחילה ספר התמונה וספר הקנה, ולכל הפחות ספר התמונה מיוחס לקדום התגלות הזהר- ועדיין הוא מציין את עשרת הספירות בשמותם. שני הספרים הללו תומכים בקיומה של "תורת השמיטות". תורת השמיטות אומרת כי מעבר לכל שהעולם קיים שבעת אלפים שנה, ישנן שבע עולמות- שכל אחד אורך גם כן שבעת אלפים שנים; כלומר, היקום יהיה קיים 49 (או 50) אלף שנים. רבותינו הרמ"ק(אשר גם ציינה במקומות שונ...

בחלקו הראשון של השיעור עסקנו במסכת אצילות ובספר הבהיר. למדנו על השערות עולם המחקר לגבי זמן כתיבתם ומחבריהם. גבי ספר הבהיר ישנה וודאות כי הוא ספר קבלי קדמון, שנכתב עוד קודם התפרסמות הזהר, שכן הרמב"ן מצטט ממנו כמה וכמה פעמים בפירושו על התורה. ואילו לגבי מסכת אצילות אין וואות כלל לגבי מחברו; מכל מקום, הרב הנזיר התייחס לשני הספרים הללו כספרים קדמונים. כמו כן, ראינו מספר פירושים לקונוטציה של ספרי ה...

בתחילת השיעור עמדנו על אפיונו של רבי שמעון בר יוחאי כפי המתבטא במימרותיו ההלכתיות , וכפי שהוא מתואר בזהר. לרבי שמעון מספר עמדות וגישות הלכתיות המייחדות את דמותו, כגון דרישת טעם הכתוב כהבנה ההלכתית הפשוטה; נתינת תוקף לצדדים הנסתרים במציאות, כגון המחשבה והכתר של השם הטוב העולה על גבי הכתרים שונים, והתייחסות למושגים "ראוי" באופן נרחב יותר מהרגיל (הדברים מופרטים בחוג הראי"ה, חכמת הקודש, סד...

בשיעור עסקנו ביחס המחקרי אל ספר הזהר. מראשית התגלות ספר הזהר הוא משך לגביו סערות ועירורים, שכן הופעתו בעולם הייתה בהפתעה. התעלומה סובבת סביב רבי משה די לאון, אשר פרסם את ספר הזהר. ראינו עדויות המציגות את ספר הזהר כפרי עטו של רבי משה בעצמו, ולא כחיבור קדום המיוחס לרשב"י. כמו כן, ראינו את ההתיחסות המחקרית בדורות האחרונים לספר הזהר. הצגנו את המפנה שהתרחש אצל גרשום שלום מהתפיסה השוללת את הטענה שרב...

בתחילת השיעור הרב צמח השלים שני נושאים מהשיעור שעבר: א. הרב הציג את המחלוקת בעניין תפיסת הנבואה בין הכוזרי והרמב"ם, כאשר הכוזרי מצריך מן האדם להיות חלק בעל סגולה ועניין א-לוקי, שוכן בארץ ישראל על מנת שיתנבא; ואילו הרמב"ם לא מצריך את תנאי הסף הללו. הטענה היא שמשום שהרמב"ם משתמש במעטה פילוסופי ניאו- אריסטוטלי, אשר נוקט שהנבואה היא תופעה אנושית, הרמב"ם לא מציין את תנאי הסף הללו, למרות...

בשיעור עסקנו בספר יצירה, הן דרך עיני עולם המחקר, והן דרך דברי הרב הנזיר. מבחינת עולם המחקר ספר יצירה הוא חידה, שכן לא ידוע בדיוק מתי הוא נכתב ובאיזה אזור- מה שהיה עלול לתת רקע תרבותי להבנת החיבור; ולכן לעיתים קרובות ספר יצירה נחשב לסוגה בפני עצמה. כמו כן, עסקו החוקרים בשאלה מהו עניינו של ספר יצירה- האם עניינו הוא מיסטיקה, מדע, או לשון , והחוקרים נתנו תשובות שונות לעניין(החזרה מהריבוי אל הייחוד או...

בשיעור סקרנו מספר מקורות קבליים מספרי הרזים הקדמונים. כמו כן, הרב הסביר מדוע דווקא הם נחשבים "הקדמונים". בעקבות ההגשמה שפגשנו בספרי הקבלה, הרב צמח הביא את דברי הכוזרי שעונה כי אין לדחות את אותם הספרים על אף ההגשמה המצויה בהם. הכוזרי מסביר שאותה "הגשמה" איננה הגשמה של הקב"ה, אלא תיאור של "אור הכבוד"(=שכינה), שהיא בריאה של הקב"ה. המושג אור הכבוד מאפשר לנו לדבר על נוכח...

בשיעור עסקנו בשני נושאים: איבוד החיות הא-לוקית מן סיפורי התנ"ך עקב ניתוחם והפשטתם, והפתרונות השונים לכך. לפי גרשום שלום, תגובת הנגד לאיבוד החיות הא-לוקית והמיתוס מן היהדות הקלאסית- באה, לדידו, בצורתה של הקבלה. הקבלה מספרת סיפור על יישויות א-לוקיות בתוך מערכת של השפעות ומתחים, כאשר יישויות אלו מוגדרות כדמויות מיתיות בעלות תוכן חי (כאשר היחס אליהן הוא בתור מושגים) וחיות עצמית(כאשר היחס הוא כדמוי...

נעסוק במונחים מעשה בראשית ומעשה מרכבה. נלמד דרך סקירתו של הרב הנזיר כיצד המושגים הללו, שמקורם במשנה במסכת חגיגה, התפרשו אצל רבותינו השונים, ומה הוא הסברו של הרב הנזיר. כמו כן, נעסוק בשאלה כיצד אפשר ללמוד את דברי רבותינו דרך הסברות פילוסופיות ומדעיות שאבד עליהן הקלח. בנוסף, נעסוק באופן שבו הרב הנזיר מתייחס להתמודדות עם המוות, אשר קיבלה תהודה רבה בשדה הפילוסופי.

סיימנו לסקור את המפגש בין הרב הנזיר וגרשום שלום, שיסוד מחלוקתם הוא בעניין עבודת ה' של המקובל. המשכנו לעסוק ברעיון כי האור הנגלה לנביאים בנבואה, או למקובלים ברוח הקודש או על ידי גילוי אליהו - אינו נתפס על ידם כ"עצמות עליונה", אלא כרשמים של עניין נוסף, בלתי נראה, עליון יותר - הנקשב מן אותם רשמים. בנוסף דיברנו על השפה הקבלית, בכך ש"לשון פיוטית" נצרכת על מנת להיות מסוגל לחשוב על תכ...

בתחילת השיעור נסביר מהו מקומה של רוח הקודש בתור תשתית החוכמה (הפנימית) בישראל, נחזור לרעיון רבוי התשתיות של חוכמת הקבלה- ונשלים אותה. נסביר כי תחילת האפשרות לעסוק בחוכמת הקבלה- היא על ידי הכרה עצמאית- פנימית כלשהי של המושגים עליהם מדברת, שכן ללא הכרה כזו- הדיבורים "מעופפים באוויר", ללא הכרה פנימית והבנה של המדובר. נמשיך להסבר של מהי קבלה - שהיא לא רק קבלה של חוכמה מדורות קודמים, אלא גם קבל...

סיימנו את ההקדמה ללימודי כתבי הרב הנזיר, אשר סקרה את שיטתו, ומתוך כך עסקנו בפסקה של הראי"ה באורות הקודש, אשר עניינה הוא "נגלה, נסתר ויחודים". למדנו שמטרת היחודים היא לקבל "שִפעה שמימית", קרי- א-לוקית, אשר מתבטאת בחיים עצמם; כלומר, בחיוּת עצמה שהקב"ה משפיע לעולמו. נפגשנו עם מרכזיותה של "החיוּת" במשנתו של הרב הנזיר. למדנו שהאדם מקבל את חיותו מן התשתית, וביהדות, ואצל ע...

בשיעור דובר אודות ייחודיותו של ההיגיון השמעי ודרך החשיבה של תורת הסוד ככאלו שמלווים ברצון לגילוי הרוח שמתחת לפני השטח, אחת הדרכים להבין את הרעיון הזה ניתן להפנים דרך עולם המוזיקה, ביחס בין ניסוח התווים והמבנים המוזיקליים לבין המנגינה עצמה. משם ראינו את דברי הרב הנזיר במאמר הראשון על ההרכבה בין הפילוסופיה המערבית-יוונית לחוכמה העברית, ועל עצם הצורך בה, עם הרבדים השונים שבהרכבה - הרוח, הצורה והתבנית...

על מנת להבין טוב יותר את המאמר החמישי בספר - נעבור על ההקדמה של "קול הנבואה" והחלוקה לספרים השונים המרכיבים את החיבור כולו. ננסה להבין מדוע הם הודפסו לפי הסדר והתבנית הנוכחיים וכיצד זה משפיע על אופי תהליכי הכתיבה של הרב הנזיר באופן כללי מה היא אחת ממטרותיו המרכזיות של הספר? ולמה חשוב לראות את מהותה של הרוח ככוח-חיים?

לרגל פתיחת השנה, הוצגו סיפור חייו של הרב הנזיר, היכרותו עם הרב קוק והיחסים ביניהם, ובהמשך - פירוט של היצירות והכתבים המרכזיים שעליהם עמל שנים רבות - ליקוט ועריכת "אורות הקודש" מתוך שמונת הקבצים של הרב קוק, ובמקביל - חיבורו שלו "קול הנבואה". מתוך כך הועלו לתלמידים מספר אפשרויות כדי לבחור באיזה ממאמריו/שיעוריו של הרב הנזיר נתמקד בשנת הלימוד הבעל"ט.