בנאדמית ברגע

אנחנו נמצאים בדיוק שבועיים לפני הצלצול האחרון של השנה. חדרי המורים הופכים השבוע למפעלים של כתיבת הערכות והזנת ציונים לתעודות, ובתוך העומס המטורף הזה – הכי קל לעבור לאוטומט ולהיכנע למשפטים הגנריים של התוכנה. חצי שני של יוני הוא השלב שבו אנחנו נמדדים – בין המצב שבו אנחנו רק מנסים לשרוד את היום ולסמן וי, לבין המצב שבו אנחנו מוצאים את הכוח לקיים את השליחות שלנו ולהשאיר חותם. כי אף ילד לא יזכור בעוד עש...

אנחנו עמוק בתוך חצי שני של יוני, הלחץ לסגור ציונים, תעודות והספקים בשיאו, והמערכת לעיתים עוברת לאוטומט. בפרק השבוע ענבל קוראת לאנשי החינוך לא לשכוח את הילדים ובני הנוער ברגע האחרון של השנה. פרק קצר וממוקד על החשיבות של שמירה על ה-Being בתוך ה-Doing, על כוחו של קשר עין במסדרון, ועל הדרך להביא אנושיות ובנאדמיות עד לשנייה האחרונה של השנה. ✨ אוהבים את הפודקאסט? לחצו על Follow (עקוב) כדי לקבל התראה בכ...

השבוע, הבנות של ענבל התחילו ללמוד רק בשעה עשר בעקבות אירוע אלימות ותוקפנות של הורה בשטח בית הספר. בפרק הנוכחי, ענבל נוגעת ברצף פריצת הגבולות של השנים האחרונות ומציבה אמירה חדה וברורה: מותר לא להסכים, אבל אלימות מכל סוג היא אינה רלוונטית. פרק על הצורך לתמוך בצוותי החינוך קודם כל כי הם בני אדם, ועל הזכות של כולנו לחמלה, הבנה וליכולת לנשום בביטחון אחד ליד השני. ✨ אוהבים את הפודקאסט? לחצו על Follow (...

אנחנו באמצע מאי, הלחץ להספיק הוא מטורף, ואם אתם מרגישים שאתם רצים על אדים אחרונים של דלק – הפרק הזה הוא בשבילכם. השבוע נדבר על התופעה הפיזיולוגית והרגשית שפוגשת את כולנו בישורת האחרונה של השנה, על הסיבה האמיתית לכך שכל העייפות צפה דווקא כשהסוף כבר באופק, ועל הדרך לתת לעצמנו "הנחת סוף מסלול" כדי להגיע לקו הסיום כשמרנו על הלב שלנו – ועל החיבור עם הילדים. שלוש דקות של נשימה והכרה בעייפות של...

 מה קורה כשהגוף מחליט "להניח את המפתחות"?  פרק אישי מאוד על "משבר ריפוי", על המתח שנרשם לנו מתחת לעור ועל הכוח של המילים לעצב מציאות.  ענבל משתפת בטיפול שהפיל אותה מהרגליים ובבקבוק זכוכית אחד שהזכיר לה, ממש רגע לפני ההקלטה, שצריך לעצור ולהקשיב לדרכים שבהן אנחנו הולכים. 

80% נכשלים באנגלית? הכותרות זועקות, אבל האם אנחנו מסתכלים על הילדים הנכונים? בפרק הזה אנחנו צוללים אל המודל המיושן של מערכת החינוך, אל ה"נשירה הסמויה"  שאחרי שנות הטלטלה, ואל התפקיד הכי חשוב שלכם השבוע: להיות ג'ימיני הצרצר.  נדבר על המצפון שרואה את ה"ילד האמיתי" שמעבר לציונים, ועל היכולת לבחור באנושיות  ובחיבור גם בתוך פס ייצור של ציונים. 4 דקות של אומץ חינוכי ונשימה.

 כאנשי חינוך, אנחנו רגילים לתת את הלב, אבל מה המחיר שזה גובה מאיתנו? השבוע, בהשראת הטקסט של מיה טבת דיין, אנחנו מדברים דוגרי על הטאבו של המחיר האישי – הכספי, הרגשי והמשפחתי – שאנחנו משלמים בתוך השליחות. פרק על הרשות להרגיש את המועקה, על זיהוי השחיקה ועל הדרך להחזיר לעצמנו את השליטה ואת האוויר בתוך העשייה האינסופית. 4 דקות של נשימה וערך. 

 איך מצליחים להחזיק את הלבבות של התלמידים כשהלב שלנו עצמנו רועד?  השבוע, בין ימי הזיכרון למציאות של השבעה באוקטובר, אנחנו לא צריכים להיות מורים  מושלמים – אנחנו צריכים להיות בנאדמים.  שיחה אישית בגובה העיניים על נוכחות, חוסן והיכולת להיות עריסה עבור אחרים  בלי לאבד את עצמנו בתוך הסערה.  3 וחצי דקות של אוויר לנשימה ורוח במפרשים.