HujiCast

שיחה עם ראש המעבדה למיקרוביולוגיה וחקר הביופילם בפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית, על מחקריו פורצי הדרך בשימוש בקנבינואידים ובאנדו-קנבינואידים למלחמה בחיידקים המתקבצים ומתקבעים במבנים קשיחים הנקראים ביופילם, נמצאים כמעט בכל מקום, בגוף ומחוצה לו, ובכל מקום כזה - גורמים לצרות צרורות; על השיניים הם מצטברים לשכבת פלאק דנטלי הגורמת לחורים בשיניים, על צינורות קטטר המושתלים בגוף הם גורמים לזיהומים...

למה בעצם אנחנו מזדקנים? האם אפשר לעצור את הזקנה? ואם כן - איך? ועד מתי? שיחה עם פרופסור אהוד כהן, מהמחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית, הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית על מחקריו בנושא מעורר התקוות והתפילות - הארכת החיים ומניעת מחלות - האם אפשר לעשות את זה, ואיך? בדגש על מחלות ניווניות של המוח, כמו אלצהיימר ופרקינסון. ניסינו להגדיר מהי בעצם ההזדקנות. מבחינה אבולוציונית, אומר כהן, היתרון מבחינת ה...

פרופ' ניר פרידמן מפתח שיטה חדשנית של בדיקת דם המאפשרת לאבחן במהירות ובדיוק מגוון רחב של מחלות. בדיקות דם מספקות לרפואה מידע חשוב על המתרחש בגופנו, כידוע. בנוסף לשלל החומרים המופיעים בדם, ניתן למצוא שם שרידים של מקטעי דנ"א מתאים שמתו ונסחפו לדם כחלק מהתהליך הטבעי. בשנים האחרונות פותחו שיטות שמאפשרות לקרוא את מקטעי הדנ"א כדי לזהות מחלות וגידולים ממאירים שמאופיינים בתמותת תאים חריגה. ה...

יותר ויותר אזרחים, גם בישראל, מדווחים שהם צורכים את מנת האקטואליה שלהם לא דרך מהדורות החדשות וכותרות העיתונים - אלא דרך תכניות הסאטירה המתחזות לתכניות חדשות, כמו התכנית של ג'ון סיוארט, ארץ נהדרת שלנו ועוד. המיאוס, הניכור וחוסר האמון כלפי המערכת הפוליטית, מהתופעות הבולטות של התקופה, מוצאת את ביטויה בהתעלמות מהחדשות ה"אמיתיות" ומעבר לתכניות הסאטירה-חדשות, שבתורן מגבירות עוד יותר את או...

ד"ר יונתן אנהורי ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית גילה לאחרונה חומר שהשדה המגנטי שלו מתנהג שונה מכל החומרים שידועים לאדם, והיה הראשון לראות ולהגדיר תופעה מגנטית חדשה לגמרי - "מגנטיות קצה" שמה. התגלית של אנהורי, וזו לא הגזמה, יכולה לשנות את עתיד הננוטכנולוגיה. תחום המחקר של ד"ר אנהורי נקרא "מיקרוסקופיה מגנטית". מה זה, למה זה טוב ומה אפשר לעשות עם זה - הכל בשיחה מרת...

שיחת עומק כלכלית עם פרופ' קרנית פלוג מהחוג לכלכלה, המוכרת לציבור הרחב בזכות כהונתה כנגיד בנק ישראל בין השנים 2014-2018. במרכז השיחה עמד מצב שוק העבודה הישראלי נכון להיום; כולל מבט לאחור על ההחלטות שהתקבלו בתחילת המגיפה - החל"ת, המענקים, וכמובן - מבט קדימה, אל עתיד כלכלי שהמוטיב המרכזי בו הוא חוסר ודאות. כיצד ניתן לפעול ולתכנן בתנאים המשתנים במהירות. האם משהו מהותי השתנה בשוק העבודה בעקבו...

כמה זמן לוקח לייצר יהלום, מה אנחנו יכולים ללמוד מהם על המתרחש בליבת הכדור והאם יום אחד גם אנחנו נהפוך ליהלומים?

שיחה עם ד"ר הייתם עמל, מהמכון לחקר התרופה, בית הספר לרוקחות, הפקולטה לרפואה. לאחרונה נבחר ד"ר עמל לאחד מארבעים הצעירים והצעירות המבטיחים בישראל של מגזין דה מרקר. זו היתה הפעם הראשונה בה נחשף לקהל הרחב, אבל בקהילה המדעית - בטח בין העוסקים באוטיזם ואלצהיימר - ד"ר עמל הוא שם ידוע ומוכר כמי שחתום על הגילוי הראשון בספרות של הקשר בין תחמוצת החנקן (NO) לאוטיזם. לפני כשנתיים חזר עמל מ-MIT ל...

שיחה עם פרופ' סיגל בן יהודה מהמחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולארית, הפקולטה לרפואה, שגילתה, יחד עם פרופסור אילן רוזנשיין מהאוניברסיטה העברית, צורת תקשורת חדשה ולא מוכרת בין חיידקים לבין עצמם ובין חיידקים לתאי אדם. לאחרונה זכו השניים במענק מחקר יוקרתי מהאיחוד האירופי בסך כ-7 מיליון יורו על הצעת מחקר בנושא. הבנה עמוקה של מנגנון התקשורת בין החיידקים עשויה להוביל להשלכות מרחיקות לכת בביולוגיית...

האם נשים וגברים משקיעים בצורה שונה במיזמי מימון המונים? ולמה? מימון המונים ומגדר; שיחה עם אורלי שדה, פרופסור למימון בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית (והאישה הראשונה בישראל שקיבלה דרגת פרופסור במימון). תחום מימון ההמונים (crowd fundinng) שפרץ לחיינו לפני כעשור וחצי הבטיח לחולל מהפכה ודמוקרטיזציה גם בדרך בה נשים יוזמות ומשקיעות. האם המרחב החדש (יחסית) הצליח לקיים את ההבטחה עבור יזמיות ומשקיע...

איך נולד מחבל מתאבד? כמה זמן לוקח לתכנן פיגוע דריסה? מה ההבדל בין הטרוריסט והפושע? האם אפשר לנצח את טרור הבודדים? וגם: למה הפושעים לא עוזבים את מקום הפשע? פרופסור סיימון פרי מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית חוקר את תופעת הטרור לאורך זמן וממגוון רחב של זוויות. הוא ביצע מחקרים רבים על מחבלים מתאבדים בישראל, בדגש על פיגועי דריסה, חקר בזמן אמת את השפעתה של בניית גדר הביטחון על כמות הפיגועים ופי...

שיחת עומק פילוסופית על הפיזיקה ועל הנפש עם פרופסור אורלי שנקר מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית. דיברנו על בעיה פילוסופית קשה אך מרהיבה, והיא חוסר ההתאמה בין מה שהמדע מלמד אותנו על העולם, לבין איך שאנחנו "חווים" אותו - חוסר התאמה שמגיעה להתנגשות מטרידה במיוחד כשחושבים על הזמן. למרות שאנחנו חווים וחיים ומחשיבים את כיווניות הזמן, מהעבר דרך ההווה על העתיד - כעיקרון יסודי, אולי הכי יסודי,...

הקשר בין תנאי הסביבה להתנהגות בני האדם הוכח כבר לפני עשרות שנים בסדרה של ניסויים פסיכולוגיים: ככל שחם יותר, עולה הסיכוי להתנהגות אלימה. החום פשוט משגע אותנו. האם קיים קשר בין מזג האוויר למצב הרוח לא רק ברמה הפרטית אלא גם ברמה הקבוצתית? האם גם מדינות ועמים מאבדים את זה כשהטמפרטורות עולות בפתאומיות? כדי לענות על השאלה הזו משתמשים החוקרים בשיטות של ביג דאטה. שיחה עם ד"ר דוד הלמן מהמחלקה למדעי הק...

הספינטרוניקה היא דבר מדהים שישנה את עולמנו; בעזרתה נוכל לייצר סוללות שיחזיקו מעמד לתקופה ארוכה, זכרונות ניידים שיוכלו לאכסן כמויות אדירות של מידע, ומעבדים שיוכלו לעבד את המידע הזה במהירות מסחררת. ואולי, מי יודע, הספינטרוניקה תקדם אותנו לכיוון של בינה מלאכותית אמיתית. נשמע מעניין מאוד, אבל מהי ספינטרוניקה בעצם? ד"ר אמיר קפואה, ראש קבוצת הספינטרוניקה באוניברסיטה, הגיע ל-HUJICAST, הסכת המדע והמח...

למעלה ממחצית מהיהודים שנרצחו בשואה נרצחו על אדמת ברית המועצות. הם לא כונסו בגטאות או נשלחו למחנות ריכוז; רובם המכריע נרצח במקום ונקבר בגאיות הריגה, המפורסם בהם הוא באבי יאר, שעלה לאחרונה לחדשות. מהיהודים שנלכדו בכיבוש הנאצי ברוסיה כמעט ולא היו ניצולים שחזרו לספר והנתונים היו נעולים בארכיונים הסובייטים עד שנות התשעים. אולי בגלל זה במשך שנים רבות היתה שואת יהודי ברית המועצות "השואה שנשכחה"...

אושוויץ, מקום הירצחם של למעלה ממיליון ומאה אלף יהודים, הוא מפעל המוות הגדול בהיסטוריה והזיקוק המוחלט של הרוע האנושי. מראות אושוויץ טבועים בנו הרבה לפני שהדורות האחרונים של הישראלים נסעו לבקר במקום; כולנו מכירים את המשרפות, השער עם הכתובת המצמררת, הרמפה, הדרגשים הצרים בבלוקים הצפופים, המוזלמנים. מראות שצרובים בנפש הקולקטיבית. אבל לפעמים, מרוב שאנחנו יודעים על אושוויץ, נראה שיש גם דברים שאנחנו פחות...

איפה היית בצבא? לרגל יום העצמאות, שיחה עם פרופסור אלון קדיש מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה, מומחה להיסטוריה צבאית בדגש על מלחמת העצמאות. ניסינו לגשת מחדש לאתוס הישראלי הגדול מכולם, עדיין, למרות הכל: צה"ל כ"צבא העם", כ"כור ההיתוך". האם כבודו של האתוס עדיין במקומו מונח? שוחחנו על הדרך בה צמח צה"ל והפך מאסופת כוחות מקומיים לצבא, על הויכוח החוזר על עצמו עשרות שנים - שירות קר...

אין ספק שהיא אהובה מאוד בכל העולם ובמגוון רחב של צורות הכנה ועשייה, והיא אפילו לא משמינה, אבל יחד עם זאת - בריאה היא לא. בהשוואה לעלים ירוקים אחרים, החסה ענייה יחסית בערכים תזונתיים. מה אפשר לעשות בשביל לעזור לחסה לעזור לנו?יש פתרון! שיחה עם הדוקטורנטית ירין ליבנה מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה שהצליחה (בליווי פרופ' סשה ויינשטיין), לערוך גנטית עלי חסה (בטכנולוגיית CRISPR), להוסיף להם וויטמינים...

"אירועי מאי 2021 במבט מחקרי: שיחות עם חוקרי מכון טרומן שבאוניברסיטה העברית" עוסק בהתפרצות האלימה שאירעה בערים המעורבות בישראל במאי 2021, ומנתח את הגורמים שהובילה אליה. בשני חלקי הפודקאסט, מסבירים חוקרי מכון טרומן את המאפיינים של הערים המעורבות בישראל ושל המרקם האנושי, תרבותי, כלכלי וחברתי של התושבים שגרים בהן, ודנים בגורמים ובסיבות לפרוץ האירועים דווקא בעיתוי זה, תוך סקירת האתגרים העומדי...

"אירועי מאי 2021 במבט מחקרי: שיחות עם חוקרי מכון טרומן שבאוניברסיטה העברית" עוסק בהתפרצות האלימה שאירעה בערים המעורבות בישראל במאי 2021, ומנתח את הגורמים שהובילה אליה. בשני חלקי הפודקאסט, מסבירים חוקרי מכון טרומן את המאפיינים של הערים המעורבות בישראל ושל המרקם האנושי, תרבותי, כלכלי וחברתי של התושבים שגרים בהן, ודנים בגורמים ובסיבות לפרוץ האירועים דווקא בעיתוי זה, תוך סקירת האתגרים העומדי...

פרופ' ליעוז אתגר מהחוג למדעי הסביבה ומהמכון לכימיה בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע באוניברסיטה העברית מגיעה ל-HUJICAST, הסכת המדע והמחקר, כדי להשיק סדרת הסכתים חדשה בנושא צבע. העולם ייראה לכם הרבה יותר צבעוני וברור אחריה. המחקר של פרופסור ליעוז אתגר עוסק בתחום האנרגיה הסולרית, בדגש על שיפור תפקודם של תאים סולאריים מבוססי חומר היברידי (אורגני ולא אורגני), החומרים שהוא מחפש צריכים לדעת לבלוע כמה ש...

כולם מדברים על בשר מתורבת, אבל חלב מתורבת הוא מוצר שהרבה יותר קשה ומורכב להגיע אליו מבחינה מדעית וטכנולוגית: במקרה הזה אנחנו לא רוצים "רק" לקחת תאים ולגדל אותם - אלא לגרום לתאים גם להפיק את אותה התוצרת שהם מפיקים בטבע. איך יוצרים חלב מתורבת? שיחה עם פרופסור נורית ארגוב ארגמן, מהמחלקה למדעי בעלי חיים, בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה. ארגוב ארגמן היא אחת מפורצות הדרך בתחום החלב המתורבת; באוניב...

אמנם החורף שהיה לנו היה חורף קלאסי, נעים, אבל הוא לא דוגמה מייצגת לחורפים שאנחנו חווים פה בעשרות השנים האחרונות. שיחה עם ד"ר אפרת שפר מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה, שחוקרת איך שינויי האקלים ישפיעו על הצומח הטבעי בישראל, ובמיוחד על מחקר שלה שהראה - על ידי ניתוח של נתונים מ-45 השנים האחרונות - שכל מה שהרגשנו היה נכון: העונה היבשה מתארכת, והעונה הרטוב...

מה קורה לנו במוח כשאנחנו במצבי לחץ, מתח וטראומה? איך (והאם) מצליחה החברה הישראלית, למודת העימותים והמתחים, להתמודד עם הלחץ הנפשי? האם אנחנו חברה לחוצה יותר? האם את הלחצים והטראומות שלנו אנחנו מעבירים בירושה לדור הבא, ובמשתמע: האם נולדנו תינוקות לחוצים להורים לחוצים? מה הבעיה בתרופות הפסיכיאטריות והיום - ולמה הן (ותרופות אחרות) פועלות אחרת על גברים ונשים. בשביל לענות על השאלות האלה צריך חוקרת מוח....

פרופ' גליה פרס בר-נתן מהמחלקה ליחסים בינלאומיים חקרה את הנרטיבים המתנגשים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני כפי שהם משתקפים בספרי בישול מקומיים המתפרסמים בחו"ל ומציגים נקודות מבט סותרות: השפים הישראלים בוחרים להדגיש את ההשתלבות, בעוד בפועל מדגישים את ההשתלטות