HujiCast

אין אדם שלא חווה כעס. כולנו כועסות וכועסים ויש לנו מגוון רחב של סיבות מצויינות: חתכו אותך בכביש, רימו אותך במחיר, נתקלת עם האצבע הקטנה של הרגל בפינת השולחן, הקבוצה שלך הפסידה, הפרויקט שלך נדחה - תמיד יש על מה לכעוס. ועדיין, למרות המרכזיות של הכעס בחיינו - מבחינת המחקר והעניין הכעס תמיד נותר מאחור. מצבי דיכאון וחרדה, למשל, נחקרים הרבה יותר. האם זה בגלל שכעס נחשב תמיד למצב משני, מעין תופעת לוואי ולא...

יהדות מצרים בתקופה ההלניסטית (מהמאה הרביעית לפניה"ס ועד למה השניה לספירה) הייתה הקהילה היהודית הגדולה והחשובה ביותר מחוץ לירושלים. בחלק מהזמן אפילו הוקם במצרים בית מקדש מקביל לבית המקדש השני בירושלים.  התקופה זכורה בעיקר בזכות "תרגום השבעים" (מהמאה השלישית והשנייה לפניה"ס): תרגום ליוונית של התורה עבור יהודי אלכסנדריה, שהיו המתייוונים האורגינלים. התרגום נעשה בפקודת תלמי השני מלך...

האוויר שאנחנו נושמים, המים שאנחנו שותים, האוכל שאנחנו אוכלים, הרעש שאנחנו שומעים והלחץ בו אנו נתונים - כל אלה שייכים לתחום הנקרא "בריאות הציבור". מה מצב בריאות הציבור בישראל? האורח בפרק הזה של HUJICAST הוא פרופ' חגי לוין, אפידמיולוג, רופא בכיר בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית בירושלים ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פועל כבר שנים לקידום בריאות הציבור בישראל ובעול...

כמחצית מאוכלוסיית העולם מתגוררת בערים, ובישראל השיעור גבוה במיוחד: תשעה מכל עשרה מאיתנו חיים בעיר ומבלים חלק ניכר מזמננו במרחב הציבורי. אז למי שייך המרחב ה"ציבורי"? כי בחיי היומיום נדמה שהציבור אמנם משתמש במרחב הציבורי, אבל השליטה במרחב נתונה ברובה המוחלט דווקא לקניין הפרטי, לחברות מסחריות, מקומות בילוי, חניות, חלונות ראווה, שלטי חוצות, קניונים ועבודות תשתית לרוב. מהם זכויות התושבים במרח...

תלת ממד אאוט - בעברית מדפיסים בארבעה ממדים. פרופ' שלמה מגדסי, ראש המרכז להדפסת תלת ממד במכון לכימיה באוניברסיטה העברית מספר ב-HUJICAST על המהפכה התעשייתית הבאה, כפי שהוא מכנה אותה - היכולת להדפיס לא "רק" בתלת ממד אלא בארבעה ממדים. כלומר, הדפסת מוצר, שמשתנה בהתאם לתנאי ה"ממד" הרביעי, שיכול להיות זמן, אור, לחות, לחץ ועוד. היישומים הם בלתי מוגבלים. חישבו על חלון שעשוי תאים פו...

רוב הצמחים בעולם מפיצים את הזרעים שלהם על ידי הרוח ועל ידי האבקת דבורים. אבל יש גם לא מעט זרעים שהם הולכי רגל. זרעים שנשארים על האדמה וצריכים להסתדר לגמרי בעצמם ולהתחיל לנדוד כדי למצוא מקום מתאים לנבוט בו, וכמובן להצליח לעשות את כל זה מבלי להיאכל - והם עושים את זה במגוון מרתק של דרכים. איך הם נודדים? האם לזרע יש רגליים? לאיזה מרחק נודד זרע? על כל הדברים האלה, ועוד, שוחחנו עם פרופ' רבקה אלבאום...

שיחה קלילה על כלכלה.  לתנודות במצב המשק יש השפעה גדולה על השכר: כשהכלכלה בגאות השכר עולה, וכשהכלכלה בשפל השכר יורד. זה ההיגיון הבסיסי. עדיין, כל תנודה כזו משפיעה בצורה שונה על עובדים שונים. ד"ר ערן הופמן מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית חוקר מאקרו-כלכלה וכלכלת עבודה, בשיחה על התפלגות סיכוני השכר לפי מגדר העובדים, השכלתם, גילם ומקום מגוריהם. חלק גדול מהפרק הוקדש להייטק הישראלי; מה ההשפעה של מ...

מהו "האני" אם לא סך הזיכרונות של היחיד? ומהם הזיכרונות אם לא חוויות שנקלטו בחושים, הפכו לאות חשמלי, שהפך לתגובה כימית, שנרשמה ברקמת המוח שלנו?  איך החוויות שלנו הופכות לזיכרונות, ואיך המוח שלנו מחליט מה מהזיכרונות האלה יישארו עימנו גם בעתיד?  זיכרונות ארוכי טווח מכווינים את ההתנהגות שלנו וקריטיים לשרידות ולהסתגלות של כל אורגניזם, ולכן ככל שזיכרון נשמר לזמן רב יותר כך הוא משמעותי יותר עבו...

ד"ר לי מרדכי מהחוג להיסטוריה בפקולטה למדעי הרוח, הוא היסטוריון חברתי, תחום מחקר שנוגע בתחומים שהיסטוריה ה"קלאסית" פסחה עליהם; כל מה שאינו מלחמות, מהפכות, בתי מלוכה וכד', אלא מחקר היסטורי העוסק בגנטיקה, חקלאות, ביולוגיה - וגם במגיפות.  שוחחנו על מחקרו של מרדכי, העוסק בנטייה האנושית לפרש מגפות באופן קיצוני, בעבר ובהווה, ולהגזים במידת ההשפעה שלהן על אירועים היסטוריים אחרים. השיחה...

פרופ' שמשון בלקין, מיקרוביולוג מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, התחיל את דרכו בלימודי אוקיינוגרפיה. בצלילות מחקר לעומק של 2.5 ק"מ מתחת למים, פגש חיידקים שחיים בתנאי הקיצון של המעמקים, בחום עצום ותחת לחץ מסיבי. בפרק הבא בסיפור, בלקין כבר לא בקרקעית האוקיינוס, אלא במתקני טיהור השפכים של המפעלים הכימיים ברמת חובב. גם שם, בתנאי קיצון אחרים לגמרי, פגש חיידקים שחיים את חייהם בשלווה, ונשב...

פרקים רבים של HUJICAST עוסקים במשבר האקלים ממגוון רחב של זוויות; השפעתו על החי והצומח, על האדריכלות, על החקלאות והמזון שאנו אוכלים. אבל מה עם החברה האנושית - איך היא מגיבה למשבר האקלים? ד"ר עמית טובי מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית,  חוקר את השפעות האקלים על החברה האנושית. דיברנו על הממדים המוסדיים, הכלכליים והפוליטיים שכרוכים בשינויי האקלים והשפעתם, בדגש על הגורמים המעצבים את פגיעותן של...

העולם מתחמם, אקלים כדור הארץ משתנה וכבר אי אפשר להתעלם.  אבל למה כדור הארץ מתחמם? איך האקלים ישתנה בעתיד? ומה אנחנו יכולים לעשות בנידון? הכירו את פרויקט "מעלה וחצי", יוזמה של פרופ' עינת אהרונוב וד''ר יונתן גולדסמית מהאוניברסיטה העברית, שמטרתו להנגיש את מדעי הסביבה ומצב האקלים לבני הנוער ולכלל הציבור. "מעלה וחצי" הוא פרויקט של 27 סרטונים קצרים בהובלת חוקרים וחוקרו...

אחד התחביבים הפופולריים בשנים האחרונות בישראל הוא "ציד שטפונות". אכן, אין הרבה מראות מרשימים ומעוררי כבוד לטבע כמו לחזות בזרמי מים עצומים ועוצמתיים שוטפים את המדבר - והכל כמובן בזהירות וממרחק בטוח. מה זה בכלל שיטפון? איך הוא נוצר? ובעיקר - מה יהיה גורלם של השטפונות בעתיד ההולך ומתחמם, הולך ומתייבש, של ישראל ואגן הים התיכון בכלל?  פרופ' אפרת מורין מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה ה...

מה ירתיע עבריין יותר? לקבל עונש כבד על עבירה שהסבירות להיתפס בה קטנה, או להסתכן בעונש קל יותר, אבל בסבירות גבוהה יותר להיתפס? מה חשוב יותר, לפצות את הנפגע או להעניש את הפוגע? האם עונש מאסר של עשר שנים מרתיע כפול מעונש מאסר של חמש שנים? שיחה על הפילוסופיה של המשפט הפלילי עם פרופסור אלון הראל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית שבמרכז מחקריו עומדת סמכות המדינה, ההרתעה והדרך המיטבית להשיגה. שוחחנו על...

איך נוצרים חורים שחורים? למה הם לא בולעים את כל היקום? איך, ותוך כמה זמן, הם מגיעים לסופם? האם כל החורים השחורים נראים אותו דבר? מה קורה כששניים נפגשים? מה נמצא בצד השני של החור השחור ולאן "הולכים" כל החומר והאנרגיה שנבלעו בו? האם במרכז החור השחור יש מעין שער למימד אחר? נדמה שמכל גורמי השמיים, החור השחור הוא שמצית את הדמיון בצורה הגדולה ביותר. פרופסור צבי פירן, אסטרופיזיקאי ממכון רקח לפי...

פרק מיוחד של HUJICAST ליום הכיפורים תשפ"ג. מפגש בין פרופ' יאיר פורסטנברג, ראש החוג ללימודי תלמוד באוניברסיטה העברית לבין הרב מנחם נאבת ודרור פויר. שוחחנו על כמה מהרעיונות המרכזיים של יום הכיפורים, שחלקם מופיעים כשני צדדיו של שלם; בין עינויי הגוף ועינויי הנפש, בין התשובה והכפרה, הסליחה והמחילה - האם חטא יכול פשוט להימחק כלא היה? והרי כל פעולה משאירה סימן וזכר בעולם או שהחטא נמהל בין הדורו...

פטריות - ממלכה מפוארת בטבע (הפטריה דומה לאנשים יותר מאשר לחיידקים) וכזו שברובה עדיין מסתורית עבורנו; מעריכים שיש בין חמישה לעשרה מיליון מיני פטריות בטבע. אנחנו מכירים רק שבריר קטן. הפרק הזה לא יעסוק בפטריות מאכל וגם בלא פטריות הזיה, אלא בפטריות פתוגניות בחקלאות. יותר ממחצית מחלות הצמחים נגרמות על ידי פטריות, שיכולות לשרוד חשיפה לחומרים רעילים ואף לפתח עמידות. יריב מורכב. ד''ר שי קובו, רא...

האלימות הגוברת בחברה הערבית גבתה מאות קורבנות בשנים האחרונות ולמרות המאמצים שנעשים, נדמה שהמדינה כושלת בהתמודדות עם הבעיה. האלימות מבוצעת ברובה על ידי גברים ובני נוער. כך, רוב המחקר, התיאוריה וההתערבות שנבנו להתמודדות עם אלימות מתמקדת בעיקר בזכרים. ומה עם הנשים והנערות בחברה הערבית? גם בנושא הכואב הזה הן נדחקות הצידה ולאחור, סובלות מהדרה כפולה - בתחילה על רקע אתני/לאומי ובשנית על רקע מגדרי. אם הן...

הרפורמה בחקלאות נכנסה לתוקף ביולי 2022 ומטרתה המוצהרת היא להוריד את יוקר המחיה. עיקרי הרפורמה הם הקלה על יבוא פירות וירקות, הסרת מכסים, ושינוי תקנות היבוא המחמירות שמונעות יבוא לישראל. מהצד השני, אמורה הרפורמה לספק הגנות לחקלאים הישראלים על ידי תמיכה כספית ישירה ותקציב למחקר וחדשנות. האם הרפורמה, שהתקבלה לאחר לא מעט דחיות ושינויים, אכן תצליח להוריד את יוקר המחיה? ולא פחות חשוב, מה אומרת הרפורמה לג...

תאי שריר ושומן שיכולים לשכפל את עצמם עד לגודל אינסופי, טעמה המר של האשכולית הופך לתרופה ואיברים גדלים על שבבים - דברים מדליקים ביותר מתרחשים במעבדה של פרופסור קובי נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה בפקולטה למדעי החיים שבאוניברסיטה העברית, האורח בפרק. פרופסור נחמיאס הוא אחד המילים הנרדפות למהפכת הבשר המתורבת, בזכות Future Meat, החברה שהקים בשנת 2018. פיוצ'ר מיט לוקחת תאי גזע מהחי ומגדלת אותם לתאי ש...

היא: פרופ' שהם חשן-הלל מבית הספר למנהל עסקים, ראש המעבדה לקבלת החלטות במרכז פדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית. חוקרת תהליכי קבלת החלטות בהקשרים חברתיים. הוא: ד"ר אלכסנדר גיללס-הלל, מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, מומחה ברפואת ילדים, וחוקר שינה, בדגש על דום נשימה בשינה. השניים נשואים ולהם שלושה ילדים - וגם מחקרים משותפים, בהם שילבו את שני תחומי המחקר שלהם ובדקו את השפעת חוסר הש...

פרופסור שי כרמי מביה"ס לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה, פרסם לאחרונה מחקר (עם ד''ר אור צוק מהמחלקה לסטטיסטיקה מהאוניברסיטה העברית, ופרופ' טוד לנץ ממכון פיינשטיין למחקר רפואי בניו יורק) הבוחן שיטה חדשה להערכת הסיכוי שעובר יפתח במהלך חייו מחלה גנטית. התהליך נועד להפחית תחלואה עתידית ולהוריד את כמות הסבל בעולם, אך יש לו גם השלכות אתיות וחברתיות משמעותיות, והוא עשוי לשנות את האופן ש...

שיחה עם ד״ר לילי בוקסמן-שבתאי מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית שמחקריה עוסקים ברובם במפגש עם ריבוי משמעות. מחקריה הראשונים , כמו למשל הומור - יכול להיות שכולנו צוחקים ביחד מאותה בדיחה, אבל האם כולנו צוחקים על אותו הדבר? מה אומר סטריאוטיפ לאנשים שונים והאם יש סטריאוטיפים שכולנו יכולים להסכים עליהם? (יש, אבל ממש קצת) ממחקרים על ריבוי משמעות בהומור עברה ד"ר בוקסמן-שבתאי לחקור ריבוי מ...

השתטחויות על קברי צדיקים, טבילה במקוואות, שימוש בברכות, קמעות ושלל טקסים ומנהגים שנשים יהודיות עושות כדי למצוא שידוך/להיכנס להריון/ללדת תינוק בריא - והדוגמאות רבות ומגוונות - כל אלה עומדים במרכז המחקר של ד"ר אניטה נובל מבי"ס לסיעוד של האוניברסיטה העברית. המחקר של נובל ושותפיה מגיע מתחום ה"כשירות התרבותית", כלומר, הניסיון להבין את החוויה והנסיונות של יולדות ממגזרים שונים על מנת...

במהלך עשרות שנים ומי יודע כמה סקרים ומחקרים התבססה הטענה שנשים מצביעות יותר לשמאל מאשר לימין, בגלל סוגיות הנוגעות למעמד האישה, סוגיות סוציאליות, ייצוג נשי וכד' (מדובר על אירופה, ולא על ישראל, כאן החלוקה הזהותית מעט שונה). יחד עם זאת, אם יש מגמה בולטת בפוליטיקה האירופית בעשורים האחרונים היא עליית הימין, כולל הימין הקיצוני. איך שני הדברים מסתדרים יחד? התשובה חייבת להיות במעבר של נשים מהשמאל לימ...