ארכאולוגיה וארץ ישראל | תל אביב 360

בפרק זה אטען ש'שבט עמק האלה' חי והתקיים על אדמתו במשך 1100 שנה, החל מתחילת תקופת הברונזה התיכונה I, בסביבות 1800 לפנה"ס, ועד לחורבן סנחריב מלך אשור בשנת 701 לפנה"ס. במשך רוב התקופה הארוכה הזו היה השבט הזה פעיל במרחב הגיאו-פוליטי של ערי השפלה המקומיות, בין גת, עקרון, בית שמש ולכיש, לא היה קשור למערכת הגיאופוליטית שהתפתחה באזור ההר. העיר שהוקמה בתל עזקה הייתה מרכזו של השבט, ולאורך...

בשלהי ימי הבית הראשון, לאחר הנסיגה האשורית מארץ ישראל, ביססה יהודה את אחיזתה המחודשת בשפלה וזו הפכה לחלק בלתי נפרד משטחי הממלכה, ולמרכיב חשוב בכלכלתה. לאור מציאות זו תוארה ההיסטוריה של השפלה למן ימי כיבוש הארץ, כחבל ארץ שהוא חלק משטחיה של ממלכת יהודה ואוכלוסייתה היא חלק משבט יהודה. אבל האם זה היה המצב גם בתקופות הקדומות? האם מי שגרו בשפלה בשלהי האלף השני לפנה"ס ולכל אורך ימי הבית הראשון היו ח...

המקדש בירושלים הפך בהדרגה, במהלך מאות שנות קיומה של יהודה, למוקד של חיי העם. עם זאת, ספק אם היו להיסטוריוגרפים הירושלמים מקורות מידע כתובים ומהימנים על עברו של המקדש ועל תולדותיו. היה להם קל לתאר את בנייתו, שהרי המקדש שבנה שלמה הוסיף להתקיים מאות שנים בלי שהוא נחרב. מידותיו הצנועות למדי לא השתנו. תוכניתו, גודלו וכיוון בנייתו נותרו כשם שהיו בעת שנבנו. מקומו של המקדש בראשה של הגבעה שמעל העיר היה מוכ...

המסע הצבאי שערך שישק בארץ ישראל הוא המאורע ההיסטורי הקדום ביותר שמתואר במקרא (מל"א י"ד 28-25; דבה"ב י"ב 12-2), ואשר נזכר באופן מפורש גם במקור חוץ-מקראי: רשימת המקומות שנכבשו במהלך המסע נחקקה על אחד הקירות בכניסה למקדש אמון בכרנך. הסיפור בספר מלכים קצר ותמציתי, והמידע על המסע המצרי כולל רק את התאריך של המסע ואת שמו של המלך המצרי. הפרט היחיד יוצא הדופן שיש בסיפור זה, ושתופס מקום...

הזיכרון היחיד שיש על האירוע המכונן בתולדותיה ממלכת יהודה, בעת שהמלך דוד כבש את ירושלים, קבע בה את בירתו וייסד את השושלת ואת הממלכה, היה על מעורבותם של פסחים ועוורים, ועל כך שכל מי שהיכה אותם היה צריך להיטהר. בפרק זה אטען שמקור הזיכרון של הסיפור היתה מנהרה שהיו בה מים, שנשמע בה קול פכפוך, זרימה או טפטוף של מים, ושבה, לפי הזיכרון, היטהרו לוחמיו של דוד לאחר המלחמה. היה זה "הצינור" המסתורי ש...

חפצים, מקומות ומבנים נושאי זיכרון הם מרכיבים קבועים בנופים דמוגרפיים, פוליטיים ודתיים משתנים, שהזיכרון נעוץ בעצם קיומם, והפרשנות, ההבנה והשימוש בזיכרון משתנה בהתאם לצרכים ולרצונות בכל דור ודור. קיומם של חפצים, מבנים ומקומות נושאי זיכרון במשך מאות שנים בירושלים שימר את הזיכרונות שנקשרו בהם והיה המקור לסיפורים שהתפתחו סביבם מימי קדם. אולם המשמעות של הסיפורים הללו, הפרשנות שלהם והשימוש בהם השתנו כל ה...

פרטים רבים לא סופרו על ירושלים בידי המחברים של ההיסטוריה הקדומה פשוט מפני שהם היו ברורים ומובנים מאליהם גם למחברים וגם לקוראים של התיאורים הללו. חלק מהפרטים הללו ידוע גם לנו, אבל חלק כבר לא. הסיפור המקראי נכתב על ידי סופרים ירושלמים שחיו בירושלים והתיאורים שלהם נכתבו עבור מי שהתגוררו בעיר, ביקרו בה והכירו אותה היטב. לא היה צריך להסביר הרבה או לפרט כאשר התיאורים הללו הזכירו מקומות ידועים ומוכרים, מ...

מבחינות רבות, ממשיך ספר יהושע את ספר דברים, והוא קשור אליו היסטורית, רעיונית וגם מבחינה סיפורית. למרות הקשר הזה, ולמרות ההמשכיות הברורה שבין שני הספרים, ספר יהושע הוא הראשון מבין ספרי "נביאים ראשונים". זוהי הפתיחה לתיאור ההיסטוריוגרפי על תולדות ישראל בכנען, ובו מתואר סיפור כיבוש הארץ וההתנחלות בה. הבנה זו, בדבר מקומו ההיסטוריוגרפי של ספר יהושע, יחד עם הדגש שיש על חשיבותו של ספר התורה והצ...

יש פערים בלתי ניתנים לגישור בין "ישראל" המתואר בתנ"ך, "ישראל" שניתן לשחזר בעקבות הממצאים הארכיאולוגיים, ו"ישראל" המופיע במקורות כתובים חיצוניים למקרא. אם נשווה את "ישראל" המתואר במקרא (הדמות של יעקב / ישראל, בניו שהם "בני ישראל", שמהם נוצרו "שבטי ישראל", שהיו הבסיס ל"ממלכת ישראל" שהתפלגה לשתי ממלכות נפרדות – ישראל ויהודה),...

ההיטוריוגרפיה המקראית החלה להכתב בימי יאשיהו, עשורים אחדים לפני חורבן הבית הראשון. היא התבססה על שפע מקורות בכתב ובעל-פה, ונכתבה על מנת להסביר לקהל הקוראים בירושלים של אותו פרק זמן איך הם צריכים להבין את העבר וללמוד ממנו על המציאות של ימיהם, ועל הדרך שבה הם צריכים לנהוג בעתיד. חורבן ירושלים והמקדש, הגלות של עלית העם לבבל והיעלמותו של בית דוד חייבו שינוי חד בהבנת ההיסטוריה ובהבנת המציאות שבה התקיימ...

הקשר בין ספר דברים לבין הרפורמה הפולחנית של ימי יאשיהו הוא העוגן הכרונולוגי וההיסטורי החשוב ביותר בחקר המקרא, והוא גם "לב הקונסנזוס" בין מרבית החוקרים. הקשר הזה גם מסביר את האידיאולוגיה של המחברים של ההיסטוריוגרפיה המקראית וגם את הזמן שבו חוברו התיאורים ההיסטוריים. גם ההיסטוריוגרפיה, שראשיתה בסיפור הכיבוש של הארץ וסופה בימי יאשיהו נכתבה החל מזמן זה, לאור החוקים, הלשון והאידיאולוגיה של ספ...

ההיסטוריונים שחיברו את היצירה ההיסטוריוגרפית הקדומה, שמצויה היום בתשתית הקדומה של ספרי יהושע, שופטים, שמואל ומלכים, שיקפו בה את השקפת עולמם לא כדי לספר מה היתה ההיסטוריה של יהודה (או של ישראל ויהודה) אלא כדי להסביר את ההשתלשלות ההיסטורית ואיך העבר מכונן את ההווה, כלקח איך שיש להתנהג בעתיד. התיאור בספרים אלה הוא טקסט היסטוריוגרפי, שנועד להסביר את ההיסטוריה. זוהי לא ספרות היסטורית שנועדה לספר את מה...

הסיפור המקראי על תולדותיה של ממלכת יהודה, כפי שסופר בספרי יהושע, שופטים, שמואל ומלכים, מתאר את נקודת המבט של העילית הירושלמית: את מה שזו ידעה, את מה שרצתה לספר ואת מה ששירת את האינטרסים הפוליטיים, הדתיים וגם הכלכליים שלה. בסדרת ההסכתים הזו ננסה לברר מה לא סיפרו המחברים של ההיסטוריה המקראית בתיאור ההיסטורי שלהם? מצד אחד הם לא סיפרו על מה שהם בעצמם לא ידעו, בעיקר על אירועים מהעבר הרחוק. מצד שני הם ל...

במסגרת הרצאות מועדון הסגל, אנחנו מיאים את הרצאתו של פרופ' עודד ליפשיץ, "בין ארכיאולוגיה, היסטוריה ומקרא – על שני אירועים שהתרחשו בירושלים לפני 2627 ו- 2623 שנה" בהרצאה מרתקת ועתירת מקורות, פרופ' עודד ליפשיץ לוקח אותנו למסע בין כרוניקות בבליות, פסוקי מקרא, ארכאולוגיה והיסטוריוגרפיה – כדי לפענח שני אירועים דרמטיים בתולדות ירושלים: כניעת יהודה לבבל בשנת 609 לפנה״ס, והמצור הבבלי על י...

Dr. Guy Stiebel, The Department of Archaeology and Ancient Near Eastern Cultures, Tel Aviv University Dr. Guy Stiebel is a senior lecture at the Department of Archaeology at Tel Aviv University. His areas of expertise include the Martial archeology (with an emphasis on the Roman army and the site of Masada) and the interface between material culture and historical sources – both are critically rel...

מרואיינת: פרופ' הילה מאי, ראשת המעבדה לביו־היסטוריה ורפואה אבולוציונית, ראשת המחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה, ראשת מרכז דן דוד לחקר תולדות האדם ומכון שמוניס לאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב שלד גוף האדם יכול לספר לנו עולם ומלואו. מה היה מינו של האדם, גילו, באילו מחלות כרוניות חלה, מה היו ההרגלים התזונתיים שלו, מה הייתה הפעילות הפיזית היומיומית שלו? ועוד. ניתן גם ללמוד על המבנה החברתי - מה היו ה...

כולנו מכירים אתרים ארכיאולוגיים בארץ ובעולם. לרוב, כל מה שנותר הוא שרידי מבנים שמהם ניתן לדמיין ולשחזר את המבנים המקוריים. בפודקסט הזה, מתארחת פרופ' דפנה לנגוט – מן החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום כאן באוניברסיטת תל אביב, ראש המעבדה לארכיאו־בוטניקה וחקר הסובב הקדום, במכון לארכיאולוגיה ובמוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט שפיתחה שיטה לגלות מהם הצמחים, העצים והפרחים שניטעו באותם אתרים ארכיאו...

Our new episode of TAU Unbound is about the science of physical anthropology, and more specifically, the role of human fossil in the process of identifying victims of the October 7th massacre. Our guest is Prof. Israel Hershkovitz, Emeritus in Anatomy and Anthropology in the School of Health Professions in the Faculty of Medicine. Here, Prof. Hershkovitz is discussing the essence of physical anthr...

In episode #20 of TAU Unbound, host Ido Aharoni Aronoff introduces us to the great work of acclaimed archeologist Prof. Yuval Gadot. He has served as the Head of the Nadler Institute of Archaeology at Tel-Aviv University and is a lead archaeologist at the ‘City of David’ excavations project. Among his many other roles, Prof. Gadot is also the co-director of the ‘Givati Parking Lot’ Excavations and...

פרופ' רן ברקאי לוקח אותנו בזמן מיליון וחצי שנים אחורה, לאבות אבותינו הקדמונים שחיו בישראל. הם לא היו צריכים לצאת לבלות, החיים שלהם היו "פיקניק". הם היו מוכשרים מאוד, בעלי ידע רב והאם ייתכן שגם היום אנו עדיין נושאים עמנו את התודעה של האדם הפרהיסטורי. האזינו לפודקאסט תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב בהנחיית מיכאל מירו אהבת את הסרטון? אפשר להירשם לערוץ היוטיוב הרשמי של אוניברסיטת תל אב...

פרופ' ארז בן יוסף בתיאור מרתק על צו האופנה של האליטה במאה העשירית לפנה"ס, ימי מלכות דוד ושלמה. מה נחשב לבגד יוקרתי בתקופה הזו? ועל הממצא הנדיר ממדבר הערבה של בד צבוע ארגמן מלכותי שהופק ממיני חלזונות בים התיכון, תגלית שמשנה את כל מה שידענו על נוודים בתקופת המקרא. האזינו לפודקאסט תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב בהנחיית מיכאל מירו אהבת את הסרטון? אפשר להירשם לערוץ היוטיוב הרשמי של אוניברסי...

למה פרופ' עודד ליפשיץ, שיש כאלה שמגדירים אותו כ"אדם רציני", השקיע שנים של מחקר קנקנים בצורת ביצה בגובה של חצי מטר. התשובה שלו היא שהקנקנים הם המפתח להבנת הכרונולוגיה וההיסטוריה של תולדות יהודה בימי הבית הראשון והשני והם היו חלק מרכזי בכלכלה ובמנהל ב"עידן האימפריות". האזינו לפודקאסט תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב בהנחיית מיכאל מירו _______________ "תל אביב 360"...

פרופ' יובל גדות בשיח מרתק על האליטה שהייתה עדה לחורבן ירושלים בידי הבבלים, מי היו אותם אנשים?, מאיפה הם ייבאו הדגים ואת היין האיכותי המתובל בווניל? ואיך כל זה קשור לשחזור השדה המגנטי של כדור הארץ בט' באב, 586 לפנה"ס. פודקאסט תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב בהנחיית מיקי מירו אהבת את הסרטון? אפשר להירשם לערוץ היוטיוב הרשמי של אוניברסיטת תל אביב, ולהתעדכן בכל הסרטונים החדשים, ההרצאות ו...

ד"ר גיא שטיבל עורך לנו היכרות עם הגיבורים האלמונים של סיפור מצדה בימי המרד הגדול. מה הייתה אסטרטגיית הקיום במצדה? באיזה צעצועים ילדי מצדה שיחקו? מי היה האופה של מצדה ומי היה האחראי על המכבסה? הסיפורים הקטנים שמאחורי הסיפור ולמה גם היום, 2,000 שנה אחרי, אתר מצדה עדיין מרתק ומסעיר את הדמיון ורלוונטי יותר מתמיד על רקע מיליוני הפליטים המציפים את אירופה. האזינו לפודקאסט תל אביב 360 של אוניברסיטת ת...

פרופ' ישראל פינקלשטיין מכניס אותנו לתוך המסע המופלא בעקבות סיפור נדודי ארון הברית בשמואל א' ושמואל ב'. כיצד ארון הברית הועבר משילה לשבי הפלישתים באשדוד ומשם לקריית יערים הישראלית ולבסוף לירושלים בירת יהודה. מי היו הסופרים שכתבו את הסיפור, מתי הם כתבו ומה הייתה מטרתם? האזינו לפודקאסט תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב בהנחיית מיכאל מירו אהבת את הסרטון? אפשר להירשם לערוץ היוטיוב הרשמי של...