ים של דמעות

פרק הסיום חוזר לכאן ועכשיו של החיים אחרי 7.10, מדבר על הקשר וההבדל בין טראומה ואבל, ומה שלמדנו על אבל מאז.

"אבל והודיה הם שני צדדים של אותו המטבע". בפרק הזה אנחנו מספרות את סיפורן של המקוננות , ומודות לכמה מהמורים הגדולים שלנו, ביניהם מרטין פרכטל , מלידומה סומה, סטיבן ג'נקינסון  ורייצ'ל גולדברג פולין.

"טקס הוא חגיגת הזיקות" בפרק הזה אנחנו צוללות למיתולוגיה, להיסטוריה המזרח תיכונית, שואלות איך זה  יתכן שדווקא טקסים הם כלי כה מתאים לאבל.

בפרק זה, שולט הגוף וסודותיו. נדבר על הקשר המפתיע בין אבל ולידה, על האפשרות פשוט לסמוך על הגוף, וגם נספר על לוויתנית אחת.

בפרק השני אנחנו יוצאים למסע ארכיטיפי אל האדמה. האנושות נעה בין אינסטרומנטליות לחרדתיות ביחסה לאדמה, וכל זה מקשה עלינו לשמוע את קריאתם הפשוטה של האפריקאים: האדמה מבקשת שיתוף פעולה. 

אי אפשר לדבר על אבל בלי לדבר על ה7.10. אנחנו לא אותם אנשים שהיינו לפני הארוע העצום הזה. אפרת ואיילת נוגעות בקשרים בין אבל וקהילה, ובאפשרות לתת את האבל לקולקטיב כחומר בנייה. עורך: עומרי בן דור