פרסי ג'קסון

שהגעתי לישיבה אריאל אמר לי שאני חייב להפסיק לחלק את הפרקים לחלק א' וב'. פעם ראשונה זה היה מצחיק, פעם שנייה זה היה בסדר, ופעם שלישית זו הייתה חוויה טראומתית שפגעה בו קשות, שרק חמש שנים של טיפול פסיכולוגי יכולות לפתור. מיד הכרזתי קבל עם וגמרא שאני לא מתכוון לשנות את עצמי בשביל אנשים מסוגו, ואין לי שום כוונה להביא לו פטל בחודש הקרוב. אני אוהב אתכם אנשים. בלעדיכם הייתי סתם בנאדם שמדבר למיקרופו...

אין לי מושג למה אני עושה את זה לעצמי, אפילו כסף אני לא מרוויח פה. אם למישהו ממכם יש גושי זהב שהוא לא משתמש בהם אני אשמח להעביר אותם לבעלותי. בחודש האחרון הוצאתי אלפייה על קלפים של פוקימון. זה לא אחראי לתת לי כסף. תתביישו לכם שחשבתם בכלל. אני עייף, אגב שכחתי לדבר על זה בפודקאסט אבל הטעמים החדשים של ביסלי פשוט מזעזעים, מחדל שאף אחד לא לוקח אחריות על האסון הקולינרי הזה. רות סוף. רות המואביה. אשטג #....

השאלה שמפלגת את העם שלנו, כלב עם שלוש ראשים, וכמובן סרט תיעודי שלי אוכל סושי עם מזלג. לפעמים אני תוהה לעצמי, האם חברים שלי חברים שלי בגלל הפרסום התהילה והכסף, שאין לי. או שמדובר בסיבה אחרת, כמו העובדה שאני מסוגל לאלף דרקון ביומיים. נועם או כמו שרבים מכנים אותו: הנמסיס של גילעד, טוב אולי לא רבים. אולי רק אני. גם אני לא, קיצר הוא מה שקוראים היום מאורס. הוא גם לא אוהב בדיחות אשתי, מה שמציב אותו בפוזי...

עבדתי על הפרק הזה שלושה ימים. בשני לא הייתה לי מוטיבציה, בשלישי הכרזתי על כוונותי לפלוש לנרניה, ברביעי השלמתי את מסע הכיבושים שלי חזרתי כמנצח והקלטתי פרק. יש לנו ערוץ וואצפ חדש אנשים - להצטרפות

חשבתי שיהיה קל יותר להכין פרק בונוס במקום פרק רגיל. אז חשבתי. זה כנראה נס גלוי שאני עדיין ער ומסוגל להקליד כי פיזית לא ישנתי הלילה. כבר אמרתי לעברי שאני באטמן. אבל זה לא נכון.. אני בכלל ספיידי. מי אתם אנשים שקוראים לספיירדמן ספיידי? אתם מעוררים בי רצון עז לקפוץ מצוק בלי מצנח. הייתי כותב לכם על מה הפרק אבל אני בקושי זוכר, נראלי משהו על אווטאר. אתם ידעתם שהוא לא מת?

הפרק הזה לא הגיוני. פרסי שוב נכנס למים בניסיון לטבוע, ספויילר: הוא לא טבע, הוא הבן של אל הים מה חשבתם? אני לא יודע אם זה רק אני, אבל מרגיש לי שהמטרה המרכזית של הספר היא פשוט להיתקל במפתיע במפלצות מהמיתולוגיה היוונית, להיבהל עמוקות כאילו זה לא קרה מעולם 20 פעמים לפני זה, עוד ניסיון התאבדות מכוון מצד פרסי, ואז להרוג אותם. פיזית הסברתי לכם את כל הספר בשלוש וחצי שורות אני ללא ספק אדם מדהים שראוי למיני...

מה המדד לאושר? כמה בקבוקים של פטל יש לכם בארון? מה הדרך הכי מהירה להרוג דרקון? והאם נועה בלי ו' זה שם לגיטימי? על כל זאת ועוד בפרק שלפניכם. תאמת שאת הפרק הזה לא רציתי להקליט אבל מה לא עושים בשביל מעט כבוד והערצה. אני אתן לכם ככה כמה שאלות למחשבה: מה הגובה שלכם בקרקרים? אם אני הורג שלוש אנשים ברכבת התחתית של לונג איילנד מה הסיכוי שלי לזכות בלוטו? אם הייתם שמפו איזה שמפו הייתם?

אני חולה. טיימינג די גרוע אני יודע. בעיקרון בזמן שאני לא זורק טישו משומש לפח אני מקליט את אלבום הבכורה שלי i'm sick העליתי אותו לפלטפורמה הכי צומחת בשוק כרגע, שתי כוסות קפה מחוברות בחוט. לא היה דירוג שמות היום כי.. נוצרה אינטראקציה פרדוקסלית בין הממד האפיסטמולוגי של השמות לבין האקוסיסטם המתודולוגי שבו הדירוג אמור להתהוות, ולכן הוחלט להשהות את הפרוצדורה עד להתייצבות הפרמטרים.

אריאל מכר אותי היום בתמורה לשני משולשי פיצה, רק מעדכן. אני מניח שאפשר לשמוע את הערצה בקול שלו לאורך הפרק, וזה מובן, רוב החברים שלי ככה. קשה להיות כל כך פופלארי רק היום קיבלתי איזה חמש הודעות בוואצפ מאנשים שונים. אני לא אומר שאני סלב, אבל בואו נגיד שהיום נפתלי בנט התקשר וביקש שאני אצביע לו. אני קצת רעב, אם למישהו יש איזה סטייק אנרטריקוט ככה בשלוף אני אשמח.

מי האל האהוב עליכם? עלי אל פרימו יש לי איזה 100,000 גביעים בבראול סטארס בלי להשוויץ. למה בלי, עם להשוויץ, אני הרבה יותר טוב ממכם נובים. אז מה שומעים פודקאסט על פרסי ג'קסון, אין לכם חברים כאילו? היה פרק מעניין. אנבת' כמעט מתה, אני כמעט שמחתי, ופרסי ניסה לקפוץ על בטון כי הוא טמבל בלי נעלי סניקרס מגניבות.

אתם זוכרים את הפעם ההיא שהלכנו למיקדונלס, במקרה פגשנו שם את ארס שקנה לנו חמש דאבל מק ועשרים וארבע נאגטס על חשבונו. אתם לא זוכרים?! אה אולי כי זה לא קרה. למה רק לפרסי אלים מזמינים אוכל? זה נראה לכם שוויוני? זה נראה לכם פייר? אם אתם אוהבים את אנבת' אני ממליץ לכם לדלג על הקטע שאני כועס עליה, מה עוד? עשיתי דירוג שמות הפרק. תהנו. היה ניסיון לערער את השלטון שלי.. לשמחת כולנו הוא נכשל וחזרנו לדיקטטור...

את הפרק הזה ערכתי פעמיים, התוכנה קרסה לי ונאלצתי להתחיל הכל מחדש. אני כבר לא מסוגל לשמוע את עצמי מדבר. לא היה לי כיף. תהנו.

הכותרת אומרת הכל לא? מכירים את הסצנה הזאת שהגיבור כמעט מת, הוא עוצם את העיניים מישהו בוכה ואז הוא מתעורר בצורה דרמטית מידי וצפויה בערך באותה מידה. אני מחכה לסרט שיהרוג את הגיבור פשוט. אם הקרב היה כל כך רציני אז שימות כבר, כולם בטוחים שאתה מת מה נזכרת להתעורר? לא עפתי על זה חוץ מזה פרק גרוע, כאילו ממש שנאתי כל רגע יותר מבדרך כלל. למה אתם עדיין כאן? לכו תכינו את גרגמל מעיסת נייר. עיסת נייר זה מגניב.

אז הכל התחיל ב-2005 היילי ריידן רצה סיפור לפני השינה, ילד בעייתי מה אני אגיד. ריק - שלא היה מודע לכך שעוד כמה שנים הוא יסתובב עם ילד חסר ביטחון בשם מורטי - המציא סיפור ככה על המקום. מאוחר יותר הוא כתב אותו וככה נולד פרסי ג׳קסון אנבת׳ והחבר המגניב שלהם עם הסניקרס המעופפות. ריק ריידן בעצמו מספר על התקופה שלו כחניך בבני עקיבא ואומר: ״לפעמים אתה חניך, לפעמים אתה מדריך, ולפעמים אין לך יעוד אמיתי בחיים...

הפרק הצלחתי לבעוט במצלמה איזה חמש פעמים. כן אני יודע מדובר בהישג מרשים אבל מה שעוד יותר מרשים זה העובדה שהפרק הזה יצא בסוף. אז מה היה לנו בפרק פרסי אנבת׳ והעז יוצאים לקמפינג. הם עצובים רטובים ורעבים ממש כמוני אחרי המלחמה שלי באריה של ויטמינצ׳יק. מסתבר שריק ריידן היה חניך בבני עקיבא, אני יודע זה נשמע מוזר אבל זה כלום לעומת הרגע שגיליתי שאין ויטמינים בתרכיז האדום האגדי הזה.

יצא לכם פעם ללכת ביער חשוך אחרי שנמלטתם מאוטובוס שהתפוצץ? מצוין אני מבין שלכולכם הייתה ילדות טראומטית. עכשיו אמצע הלילה ואתם מבחינים באור איפה שלא אמור להיות אור. אם המחשבה שעולה לכם לראש וואי ציז'בורגר, תמצאו לכם מחנה חצויים לקיץ הקרוב בבקשה. אפשר לומר הרבה דברים על פרסי אבל מטומטם הוא כן. אנבת' לא יעילה, וזה קצת חבל. כי היא לא כל כך מעצבנת הפרק ככה שלא ברור לי מה התפקיד שלה. גרובר זה גרו...

זוכרים את הבחור המוזר מפרק 7 אז הוא חזר ואיתו השעשועון האהוב היא סבבה והכל אבל.. קוראים לו אריאל, הוא שותה כל יום ליטר של קפה ואין לו אפילו ספר אחד של הארי פוטר בבית. אתם בטח אומרים לעצמכם, דורון אתה כל כך הרבה יותר טוב ממנו למה אתה בכלל חבר שלו?! ובכן אני גם מברר את העניין. אז מי בא איתי לצוד אנטילופות?

לחרב שלי קוראים מנשה. אני חושב שזה הפרק הכי מצחיק שלי עד עכשיו, סביר להניח שלא אבל תפרגנו. אנבת' גרובר ופרסי יוצאים ממחנה החצויים אל העולם המסוכן שבחוץ. פחות מסוכן מעוגיות חיוכים עצובות, אבל מסוכן מספיק כדי לכתוב על זה ספר, לוק נותן לפרסי סניקרס עם כנפיים כי הוא פראייר. תראו לי בנאדם שפוי בדעתו שהיה מוותר על נעליים מעופפות. אנבת' מתנשפת אחרי החיבוק פרידה מלוק, מה שמביא אותי למסקנה ההגיונית...

הפרק מתחלק לשלושה חלקים: למה אני שונא מעריצים. למה אנשים לא יודעים לכתוב. ולמה לעשות פודקאסט נראה כל כך קשה. אזהרת טריגר: אנימה

את הפרק הזה הקלטתי על שעתיים שעות שינה, ככה שחצי מההקלטה מיצמצתי מול המצלמה בניסיון להבין למה אני עושה את זה לעצמי. פרסי ממשיך להסתבך בצרות והפעם שברק של זאוס נגנב החשד נופל עליו. אם תוך עשרה ימים פיסת הערד השמימי לא תשוב לאולימפוס כולם יעברו התלקחות ספונטנית, היידד! בסוף הפרק מתגבשת החבורה שלנו אנבת' פרסי וג'ו מבזוקה יוצאים להציל את העולם.

יש לי חבר. קוראים לו אמיתי. הוא בנאדם ממש ישיר ואמיתי. הבנתם? כאילו זה גם השם שלו, בטח כיף איתי במסיבות. זו פעם ראשונה שיש לנו אורח בפודקאסט אז תתנהגו יפה. אולי יהיה עוד, אולי לא, זה תלוי מתי תפרוץ מלחמת העולם השלישית. אגב: לגבי מי שביקש שאני אזכיר אותו בפרק לא שכחתי, פרק הבא עלי.

אני לא יודע מה איתכם מאז שאני זוכר את עצמי שיחקנו תפוס את הדגל, אומנם במקרה שלנו הדגל היה סנדל שורש כחול אבל לא ניתפס לקטנות. לא היו לנו חרבות אבל זה לא מנע ממנו לנסות להרוג אחד את השני, לא היו לנו קסדות וזה כן מנע ממנו להיראות מגניבים. בדרך כלל המשחק הסתיים שהסנדל התאחד עם בעליו המאושרים או שמישהו שבר את היד. למזלנו היה לנו דמיון אז דמיינו שיש לנו טלפונים ואנחנו יכולים להתעלם אחד מהשני באלגנטיות...

מה בסך הכל רציתי לאכול ארוחת ערב?! פרסי לא עף על הקונספט של מחנה החצויים, ושמשבר אמוני מתחיל להתרקם אנבת' נכנסת לתמונה. גברת בלונדה מסבירה לפרסי שלעזוב זה לא אופציה, ושדובוני גומי תפוז זה מגעיל כי הגאון שהמציא את הטעם כנראה חשב שאנשים יהנו לאכול ממתק בטעם קליפה של תפוז. מתחילות עם פרסי שתי בנות שיושבות בתוך האגם, לוק גונב בשבילו מגבת וחבר שלי נדחף בסוף של הפודקאסט.

רוצים לדעת מי הרג את מופסה? אתם לא בפודקאסט הנכון חברים פה מדברים על פרסי ג'קסון ודובוני גומי בטעם תפוז. רוצים לדעת מה גרם להרקולס להפסיק לשחק פיפ"א, איך שלוש קילו אורז וסוס עץ הכניעו את הטרויאנים, והאם המינוטאור אכן נפל רחוק מהעץ. הייתי שמח להסביר לכם אבל אין לי זמן.

מה החלום שלכם? חוץ להיהרג בקרב מול מינוטאור כמובן. מסתבר שזו השאיפה של רוב החצויים, למות מות גיבורים ואם אפשר לטבול באסלה לפני אז בכלל. פרסי לא מודע לכוחות שלו מה שגורם לקלאריס התמוטטות עצבים ולאנבת' לחשוב שיש בו בכל זאת תועלת.