לימוד החת״ת היומי - הרב שמרי׳הו הראל

החומש היומי ליום שני, פרשת וזאת הברכה,י' בתשרי ה׳תשפ״ז (21 בספטמבר 2026) – בקטע זה מתוך פרשת "וזאת הברכה", משה רבנו מברך את שבטי לוי ובנימין. הוא משבח את שבט לוי על מסירותם ונאמנותם המוחלטת לה' במדבר – אף במחיר של פגיעה בקרוביהם בעת חטא העגל – ובזכות כך הם זוכים בתפקידי הקודש של הוראת המשפט והתורה לעם, וכן בעבודת הקורבנות והקטורת. מיד לאחר מכן מברך משה את שבט בנימין, המכונה &quot...

התניא היומי ליום ראשון, ט' בתשרי ה׳תשפ״ז (20 בספטמבר 2026) – קטע זה מספר התניא (אגרת הקודש כ') עוסק בקשר ובהיררכיה שבין לימוד תורה לקיום המצוות המעשיות. מוסבר בו שלמרות שהתורה נראית רוחנית ושכלית יותר מהמצוות הגשמיות, בשורשן העליון ביותר המצוות דווקא עליונות וקודמות לתורה. הסיבה לכך היא שתכלית הבריאה היא להמליך את ה' דווקא בתוך העולם הגשמי שלנו דרך המעשה, ולכן התורה נועדה בסופו של דבר...

פרקים מ״ט-נ״ד

החומש היומי ליום ראשון, פרשת וזאת הברכה, ט' בתשרי ה׳תשפ״ז (20 בספטמבר 2026) פרשת "וזאת הברכה" מתעדת את ברכתו האחרונה של משה רבנו לעם ישראל רגע לפני פטירתו. משה פותח את דבריו בשבח לה' תוך תזכורת מרגשת למעמד הר סיני, שבו ניתנה התורה באש ובאהבה גדולה לעם. לאחר ההקדמה הכללית וההצהרה כי התורה היא מורשת נצחית לקהילת יעקב, משה עובר לברך את השבטים באופן אישי, החל מברכת חיים והמשכיות לראו...

התניא היומי למוצאי שבת, ח' בתשרי ה׳תשפ״ז (19 בספטמבר 2026). קטע זה מאגרת הקודש (אגרת כ') בתניא ממשיך לעסוק בתהליך הבריאה והתהוות העולמות. רבנו הזקן מסביר כי עיקר תחושת ה"יש" והנפרדות של הנבראים (בעולם הבריאה ומה שמתחתיו) נובעת מספירת ה"מלכות" של עולם האצילות, שכן מלוכה מעצם טבעה דורשת "עם" – נתינים נפרדים המרוחקים ממעלת המלך. אף על פי שהנבראים נבראו בכוח האין-...

פרקים מ״ד-מ״ח

החומש היומי למוצאי שבת, פרשת האזינו, ח' תשרי. ( 19 בספטמבר 2026) קטע זה מתאר את סיום השמעת שירת האזינו לעם על ידי משה ויהושע (תוך הפגנת ענווה משותפת), והדגשת החשיבות הקיומית של שמירת התורה שעליה נאמר "כִּי הוּא חַיֵּיכֶם". מיד לאחר מכן, מצווה אלוהים על משה לעלות אל הר נבו ב"עצם היום הזה" – באופן גלוי לעיני כל ישראל – כדי להשקיף מרחוק על ארץ כנען. משה מתבשר כי ימות על ההר במ...

התניא היומי ליום שישי, ז' בתשרי ה׳תשפ״ז (18 בספטמבר 2026). קטע זה מאגרת הקודש בתניא מבאר את מעמדן הרוחני של הנשמות והמלאכים בעולם האצילות ואת תהליך בריאת המציאות. בעוד שנשמות ומלאכים באצילות (ואף נשמות צדיקים שירדו לעולם) אינם מהווים ישות נפרדת אלא הארה אלוקית מוגבלת, אין ביכולתם לברוא "יש מאין" – כוח השמור בלעדית לאור האין-סוף האלוקי. כדי לברוא נבראים מוגבלים, אור האין-סוף מתלבש בכל...

פרקים ל״ט-מ״ג

החומש היומי ליום שישי, פרשת האזינו , ז' בתשרי ה׳תשפ״ז (18 בספטמבר 2026). קטע זה מתוך שירת האזינו, יחד עם פירוש רש"י, מתאר את שבועתו הנצחית של הקדוש ברוך הוא לעשות משפט וצדק באומות שפגעו בעם ישראל. רש"י מסביר כי בניגוד למלך בשר ודם, הקב"ה חי לעולם, ולכן הוא יכול להיפרע מאויביו בזמן הנכון ולא מתוך חיפזון. הפסוקים מבטיחים כי לבסוף ינקום אלוהים את דם עמו, יעניש את האויבים על סבלות י...

התניא היומי ליום חמישי, ו' בתשרי ה'תשפ"ז (17 בספטמבר 2026): קטע זה מתוך אגרת הקודש (אגרת כ') בתניא עוסק בתהליך ההתהוות של המציאות הנבראת ("היש") מתוך מקורה האלוהי שבעולמות העליונים. רבנו הזקן מסביר כיצד בעולמות התחתונים (בריאה, יצירה ועשיה), הכלים ואורות ה"נפש-רוח" נחשבים למציאות של "יש" מוגבל, שנוצרה ומוחית מתוך "חיצוניות הכלים" של עולם האצ...

פרקים ל״ה-ל״ח

החומש היומי ליום חמישי, פרשת האזינו, ו' בתשרי ה'תשפ"ז (17 בספטמבר 2026) בחלק זה של שירת האזינו מועבר מסר נוקב של תוכחה לצד נחמה עתידית לעם ישראל: אלוהים מבקש מהעם להבין שניצחון אויביהם אינו נובע מחוזקם או מאלוהיהם, אלא מכך שה' הסגיר את ישראל כעונש על חטאיהם. רש"י מסביר ומדגיש כי ה' שומר וגוֹנֵז את הנקמה לאויבים, וכאשר כוחם של ישראל יאפס לחלוטין ויסתבר שאלילי השקר חסרי כל...

התניא היומי ליום רביעי, ה' בתשרי ה'תשפ"ז (16 בספטמבר 2026) - קטע זה מספר התניא (אגרת כ') מבאר את המושג "יש מאין" ומסביר את הפער בין נקודת המבט האלוהית לזו של הנברא. מצד האמת האלוהית ("קמיה"), כל הנבראים בטלים לחלוטין במקורם המהווה אותם בכל רגע, ממש כשם שקרן אור בטלה בתוך השמש, ואין להם באמת קיום עצמאי. אולם, מכיוון שהנברא אינו מסוגל להשיג או להבין כלל את הכוח ה...

פרקים כ״ט-ל״ד

החומש היומי ליום רביעי, פרשת האזינו, ה' תשרי ה׳תשפ״ו (16 בספטמבר 2026) בפסוקים אלו מתואר כעסו העמוק של אלוהים על בני ישראל שבגדו בו ופנו לאלילים, ובעקבות כך הוא גוזר עליהם חורבן קשה הכולל רעב, מגיפות, פגיעת חיות רעות ואימת מלחמה מבית ומחוץ. על אף שה' שוקל להשמיד את העם כליל ולמחות את זכרו, הוא נמנע מכך בסופו של דבר כדי שאויבי ישראל חסרי התבונה לא יתגאו ויטעו לחשוב שניצחו את ישראל בכוחם העצ...

.

פרקים כ״ג-כ״ח

. החומש היומי ליום שלישי, פרשת האזינו,ד' תשרי ה׳תשפ״ו (15 בספטמבר 2026) קטע זה מתוך פרשת האזינו מציג את הניגוד החריף בין השפע העצום שהעניק הקב"ה לעם ישראל לבין כפיות הטובה שבאה בעקבותיו. רש"י מסביר כיצד ה' ברך את העם במיטב תנובת ארץ ישראל – משפע חקלאי, דבש ושמן, ועד עושר רב של מקנה וצאן – אך דווקא מתוך השובע והנוחות העם "שמן ויבעט". בעקבות ההצלחה החומרית, בני ישראל נטשו...

תניא, ג' תשרי,שנה פשוטה

פרקים י״ח-כ״ב

שיעור החומש היומי ליום שני, פרשת האזינו, ג' תשרי ה'תשפ"ו (14 בספטמבר 2026). קטע זה מתוך שירת האזינו קורא לעם ישראל להתבונן בהיסטוריה ולזכור את חסדי ה', שכיוון את חלוקת אומות העולם למען ייעודו של עמו. משה מתאר את עם ישראל כנחלתו המיוחדת של אלוהים, אשר מצא אותם במדבר שומם, עטף אותם בהשגחה צמודה (הן רוחנית והן פיזית), וגונן עליהם באהבה וברחמים – ממש כפי שנשר המרחף מעל קנו נושא את גוז...

התניא היומי ליום שני של ראש השנה , ב' בתשרי ה'תשפ"ז (13 בספטמבר 2026). קטע זה, מתוך איגרת י"ט של ה"תניא", מסביר כי חכמת האלוהות המלובשת בתרי"ג מצוות התורה היא בחינת "אחוריים דחכמה" (החיצוניות של ספירת החכמה), וזאת גם הבחינה שהשיג משה רבנו. בעוד פנימיות החכמה מאוחדת לחלוטין באין-סוף ברוך-הוא ואינה מוגבלת, ה"אחוריים" הם החלק שמסוגל לרדת, להצטמצם ו...

פרקים י-י״ז

החומש היומי ליום השנה של ראש השנה, פרשת האזינו,ב' בתשרי ה'תשפ"ז (13 בספטמבר 2026). בפתיחת שירת האזינו, משה קורא לשמיים ולארץ לשמש עדים נצחיים לברית עם ישראל (עדים שגם יתגמלו או יענישו בהתאם למעשי העם), ומדמה את דברי התורה למטר ולטל המעניקים חיים וצמיחה לעולם. הוא מהלל את ה' כאל צדיק וישר שמשפטיו מושלמים ואמיתיים, ומנגד מוכיח בחריפות את העם על כפיות הטובה שלו. משה מכנה את ישראל &qu...