זמן מלחמה

ד"ר אסף דוד  משוחח עם ד"ר אמיר פאח'ורי על היכולת להסתכל מעבר לרגע ולרגש המיידי אל חזון של תקווה. תקווה שכזו נדרשת עכשיו, על סף התהום, יותר מתמיד, והיא יכולה להיוולד לא רק דרך מבנים פוליטיים מורכבים, אלא גם באמצעות יחסים אישיים. יש צורך לחפש דרך אחרת, לדחות את הכוחות בשני הצדדים שמבצעים דה-הומניזציה של הצד השני, ודוחפים לעוד השפלה ועוד אלימות, ולחזק את הקולות המעוניינים לחפש פיוס. נדרש מאמץ אקטיבי...

פרופ' שי לביא  משוחח עם  פרופ' חביבה פדיה  על כוחה של החשיבה הדתית על הפוליטיקה, ועל אחריות האינטלקטואלים בהקשר הזה. שפת החמאס היא שפה שמגיעה מתיאולוגיה ומדברת על  מלחמת מצווה, על ג'יהאד. חשוב להבין ולזהות את הבסיס התיאולוגי של השפה הפוליטית אך להיזהר מלהיכנס לשיח כזה בעצמנו: זו לא מלחמת מצווה ואנחנו לא נלחמים על קידוש השם. התיאולוגיה הפוליטית, שמעבירה את תפקיד האל לאדם, היא מסוכנת, ואף על פי שאי-...

אנו מצויים באחד הרגעים המדממים ביותר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אלימות רצחנית גוררת התקפה צבאית, וקשה לראות אור בקצה המנהרה. עם זאת, במקומות רבים בעולם שבהם היו סכסוכים מדממים, פשעי מלחמה ואפילו ג'נוסייד, הצליחו הצדדים להיחלץ ממעגל הדמים. השיחה עם ההיסטוריון והחוקר יהונתן אלשך עוסקת בכמה מקרים של סכסוכים שהסתיימו – בין השאר בבוסניה-הרצגובינה וברואנדה. מה נדרש כדי לעבור מטראומה להחלמה ושיקום? בהשתת...

השיחה מבהירה תחילה את שני מושגי התשתית של הדיון: "דיני מלחמה / דין הומניטרי" (משפט) ו"לוחמה משפטית" – lawfare (לגיטימציה). על התשתית הזאת נכנסת השיחה עם ד"ר איתן דיאמונד לשדה המוקשים הדיסקורסיבי בשעה שהיא מבקשת להשיב על כמה שאלות, למשל: מדוע כשהתותחים רועמים, המשפט לא רק שאינו שותק אלא אף מדבר בריבוי קולות? מה הם פשעי מלחמה; פשעים נגד האנושות ופשע הג'נוסייד? האם הם התבצעו ב-7 באוקטובר והאם הם מתבצ...

הרגע שאנו נמצאים בו מעורר הרבה מאוד רגשות – פחד, שנאה ורגש נקמה לצד רגשות של שייכות, תמיכה וסולידריות. איך פועלים רגשות בחיים הפוליטיים, איך הם משתתפים בשיח ומעצבים אותו ואת האפשרויות הפוליטיות?  פרופ' שי לביא  ו פרופ' אווה אילוז  משוחחים על השנאה שלנו כלפי אחרים ועל השנאה של אחרים כלפינו; על כוחה הגדול של הסולידריות בחברה הישראלית ועל ניצנים של תקווה לצמיחתן של בריתות פוליטיות חדשות מתוך הרגע הנו...

השיחה עסקה באופן שבו ישראלים מבינים את המלחמה ואת האירועים הקשים של 7 באוקטובר, באמצעות שלל מסגרות פרשניות הנטועות בתרבות; בקריסה של מסגרות פרשניות קודמות ובצורך למלא את הוואקום באמצעות בנייה של משמעויות חדשות – לעיתים מתוך שימוש במטפורות של טראומה הלקוחות מן ההיסטוריה והיצירה היהודית. השיחה חידדה את החשיבות העצומה של תרבות ועולמות משמעות בעיצוב חוויית הכאב וההתמודדות עימו, והקשר בין אופני חוויית...

מה יישאר מרצועת עזה אחרי המלחמה ומה יהיו היחסים בין ישראל לעזה ביום שאחרי? אנחנו עומדים בצומת דרכים ביחסים בין מדינת ישראל לרצועת עזה. ד"ר דותן הלוי, היסטוריון החוקר את עזה, משוחח עם הרב קובי בורנשטיין, ממרכז מורשת גוש קטיף, על עתידה של עזה ועל שאלת ההתיישבות היהודית בה. לעומת בורנשטיין, שסובר כי התיישבות יהודית ברצועת עזה היא מטרה וחזון ראוי שיש לשאוף לממשו מתוך הסכמה לאומית רחבה, עבור הלוי מדובר...

לזיכרון יש ערך הישרדותי. בני אדם זוכרים איפה יש סכנה ואיך אפשר להינצל ממנה. לכן, ברגעים הישרדותיים כמו זה שאנחנו חווים עכשיו, הזיכרון נצרב בעוצמה רבה במוח ובסיפור התרבותי. בגלל האופי המתמשך של האירועים כרגע ושל הצטברות הזיכרון הטראומטי – האישי והקולקטיבי – חוויית הזמן שלנו שונה מהרגיל, ואנחנו חווים "זמן היסטורי דחוס" שאופיו הוא כזה שאנו מתקשים מאוד לראות או לדמיין מתוכו לאן אנו הולכים. הזיכרון אינ...

מה משמעותם ההיסטורית והמוסרית של אירועי 7 באוקטובר? איך מחזיקים יחד אפשרויות מרובות ולעיתים סותרות להבין ולהמשיג את מה שקרה? המשבר הפוליטי, המחדל הצבאי, האנטישמיות הגואה בעולם, התפרצות הרוע, שאלת הכיבוש והאופק המדיני – כל אחד מהמרכיבים הללו מייצר סיפור אחר על המלחמה וקורא לנו להתמודדות אחרת עם המצב. החברה שלנו נתבעת לתהליכים אינטלקטואליים ורגשיים מורכבים מאוד, שקשה לעמוד בהם בלי לסגת לחבילות מוכנו...

7 באוקטובר היה רגע הפצעתה של הממשות בגולמיותה האכזרית, אך גם היה עשוי מראשיתו מדימויים- צילומם, שידורם והפצתם. האם נכון להתבונן בתמונות מאוקטובר 2023 רק על בסיס ערך האמת שלהן, או שיש להבינן גם על רקע של מלחמת דימויים? כיצד הרשתות החברתיות ממסגרות את תפיסת המציאות הפוליטית? האם אנו עדים לניצחון הטכנולוגיה או לתבוסתה? והאם, בסופו של יום, הדימויים מזינים אותנו, או שאנחנו מסוחררים מדימויים שיצאו משליט...

ד"ר דב חנין ו פרופ' ניסים מזרחי  בוחנים יחד את חזון החיים המשותפים. ד"ר חנין חושש שממשלות ישראל מובילות אותנו למצדה, ושהקיצונים בשני הצדדים מחזקים זה את זה – ומאמין שחייבים להמשיך בדרך של ניסיון לייצר פתרון מדיני ומרחב משותף, לא רק ליהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים, אלא גם לחילונים, דתיים ומסורתיים. מי שעוד אינו יכול לעשות זאת, פרופ' מזרחי מוסיף, הוא השמאל העולמי, שהתגייס כנגד ישראל בלי שום ענווה...

היסטורית, כאשר הצליחה מדינת ישראל להתמודד עם איומים צבאיים, הדבר נעשה באמצעות שילוב של כוח צבאי ומהלך מדיני – ולכן המחדל של 7 באוקטובר איננו רק מחדל צבאי אלא גם מחדל מדיני. ההחלטה של מדינת ישראל להחליש כוחות פוליטיים פלסטיניים ולבנות צירים עוקפי-פלסטינים עם מדינות ערביות במזרח התיכון חיזקה כוחות פרו-צבאיים בעזה והחלישה כוחות שהיו יכולים להתחרות בהם. לא רק במבט לעבר אלא גם במבט לעתיד, אסור להתעלם מ...