לימוד החת״ת היומי - הרב שמרי׳הו הראל

פרקים ע"ז-ע"ח

החומש היומי למוצאי שבת, ט"ו באייר ה'תשפ"ו (2 במאי 2026): עליית "שביעי" של פרשת אמור עוסקת במצוות הדלקת המנורה ולחם הפנים במשכן כביטוי להשראת השכינה והמשכיות הברכה, וחותמת בפרשת ה"מקלל" – סיפורו של אדם שבעקבות ויכוח על מקומו במחנה פגע בכבוד השם והוצא להורג. רש"י מבהיר כי המנורה שימשה עדות נצחית לקשר בין ה' לישראל, מציין לשבח את צניעותן של נשות ישראל במצרים...

התניא היומי ליום שישי, י"ד באייר ה'תשפ"ו (1 במאי 2026). פרק מ"ח בתניא מסביר כי מאחר שאורו של הקדוש ברוך הוא הוא "אין סוף" מוחלט, לא ניתן היה לברוא עולמות מוגבלים (כמו עולמנו הגשמי ואפילו עולמות רוחניים כגן עדן) בדרך של השתלשלות רגילה, אלא רק באמצעות "צמצום" – פעולה שבה ה' הסתיר והגביל את אורו האינסופי כדי לאפשר למציאות מוגבלת להתקיים מבלי להתבטל במקור. הת...

פרקים ע"ב- ע"ו.

שיעור החומש היומי ליום שישי, פרשת אמור, י"ד באייר ה'תשפ"ו (1 במאי 2026): פרשת "אמור" בשישי מסכמת את הלכות חג הסוכות, תוך דגש על המצווה לשבת בסוכה כדי לזכור את ענני הכבוד שליוו את בני ישראל במדבר, ונטילת ארבעת המינים כביטוי לשמחה לפני ה'. רש"י מסביר כי חג "שמיני עצרת" הצמוד לסוכות הוא ביטוי לאהבת השם לעמו, כביכול הוא מבקש מהם להישאר יום אחד נוסף כי "ק...

פרקים ס"ט- ע"א.

התניא היומי ליום חמישי, י״ג באייר ה׳תשפ״ו (30 באפריל 2026). פרק מ"ז בתניא מסביר כיצד ניתן לעורר כיום את אהבת "כמים הפנים לפנים", למרות שיציאת מצרים ההיסטורית התרחשה לפני אלפי שנים. רבנו הזקן מבאר כי על כל אדם לראות עצמו כאילו הוא יוצא ממצרים בכל יום ממש; זוהי יציאת הנפש האלוקית ממאסר הגוף ("משכא דחויא") להתאחדות עם אור אין סוף. התאחדות זו, הנקראת "ה' אלוהינו"...

פרקים ס"ט-ע"א.

שיעור החומש היומי ליום חמישי, פרשת אמור, י״ג באייר ה׳תשפ״ו (30 באפריל 2026). פרשת "אמור" ממשיכה בפירוט מועדי חודש תשרי. התורה מצווה על ראש השנה בראשון לחודש השביעי כ"זכרון תרועה", שנועד להזכיר לפני ה' את זכות עקדת יצחק. בהמשך מפורטים דיני יום הכיפורים בעשור לחודש, הכוללים את מצוות עינוי הנפש ואיסור מלאכה חמור. רש"י מבאר כי המילה "אך" בפתח עניינו של יום הכיפור...

התניא היומי ליום רביעי, י״ב באייר ה׳תשפ״ו (29 באפריל 2026). סיום פרק מ"ו בתניא מבאר את הפסוק "ואני בער ולא אדע, בהמות הייתי עמך, ואני תמיד עמך". רבנו הזקן מסביר כי גם בזמן הגלות, כשיהודי מרגיש כ"בהמה" ללא דעת והרגשה פנימית של קדושה בשעת קיום המצוות, עצם הייחוד של נפשו עם אור אין סוף מתקיים בשלמות. החומר והגוף יכולים למנוע רק את ה הרגשה של הייחוד (יראה ואהבה גלויות), אך לא...

פרקים ס"ו-ס"ח.

שיעור החומש היומי ליום רביעי,פרשת אמור, י״ב באייר ה׳תשפ״ו (29 באפריל 2026). פרשת "אמור" מפרטת את סדר מועדי ה', הפותח בשבת כבסיס לכל מקראי הקודש וממשיך בחג הפסח ובמצוות קרבן העומר (הנפת עשירית האיפה משעורי ראשית הקציר) המתירה את אכילת ה"חדש". התורה מצווה על ספירת שבעה שבועות תמימים עד לחג השבועות, בו מוקרבת מנחה חדשה של "שתי הלחם" מחיטים בצירוף כבשי שלמי ציבור. רש&...

התניא היומי ליום שלישי י״א באייר ה׳תשפ״ו (28 באפריל 2026). לימוד התניא (פרק מ"ו) מבאר את המשמעות העמוקה של המילים "אשר קדשנו במצוותיו": המילה "קדשנו" מתפרשת כ"קידושין", המבטאים יחוד גמור ואינסופי בין נפש היהודי לקדוש ברוך הוא בשעת קיום המצווה, בדומה לקשר שבין חתן לכלה אך במעלה גבוהה לאין קץ. על ידי המצוות, היהודי מתעלה למדרגת "קודש העליון" – הבחינה האלו...

פרקים ס״ו-ס״ח.

שיעור החומש היומי ליום שלישי, י״א באייר ה׳תשפ״ו (28 באפריל 2026). פרשת אמור (שלישי) עוסקת בדיני הקורבנות ושלמותם: התורה מפרטת כי קורבן המובא לבית המקדש חייב להיות "תמים" ללא מומים גופניים (כגון עיוורון או שברים), וכי חל איסור לסרס בעלי חיים. בהמשך מובאים ציוויים על השארת הוולד עם אמו בשבעת ימיו הראשונים, האיסור לשחוט את "אותו ואת בנו" ביום אחד, והחובה לשחוט קורבנות במחשבה נכונה...

פרקים נ"ה- נ"ט.

התניא היומי ליום שני, י' באייר ה'תשפ"ו (27 באפריל 2026): קטע זה בספר התניא (פרק מ"ו) מבאר את עוצמת האהבה של הקב"ה לישראל דרך נמשל למלך גדול ורם, המניח את כל היכלותיו וגדודי המלאכים האינסופיים – הנחשבים לפניו כאין וכאפס – ובוחר לרדת בעצמו למצרים, מקום הטומאה, כדי לגאול את עמו. תכלית הירידה היא ליצור ייחוד וקרבה אינטימית עם היהודי: לימוד התורה נמשל ל"נשיקין" (חיבור ר...

שיעור החומש היומי ליום שני, פרשת אמור, י' באייר ה'תשפ"ו (27 באפריל 2026). פסוקי עליית "שני" בפרשת אמור עוסקים בדיני קדושת הכהנים ופסולי השירות והאכילה בקודשים. התורה מפרטת את המומים הגופניים (כגון עיוורון, פיסח או מומים בעיניים ובעור) הפוסלים כהן מהקרבת קרבנות בבית המקדש, אך מתירה לו לאכול מן הלחם המקודש. בהמשך, מפורטים האיסורים על כהן טמא לאכול מהקדשים או מהתרומה עד שיטהר,...

התניא היומי ליום ראשון, ט׳ באייר ה׳תשפ״ו (26 באפריל 2026). תחילת פרק מ"ו בתניא מציגה דרך עבודה "קרובה מאד מאד" המבוססת על העיקרון המקראי "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם אל האדם". רבנו הזקן מסביר כי כשם שדמות המשתקפת במים היא בבואה מדויקת של המסתכל בה, כך אהבה גלויה של אדם אחד מעוררת בהכרח אהבה חוזרת בלב חברו. הדבר נכון שבעתיים במשל על מלך רם ונישא היורד ממקומו המפואר אל אדם...

פרקים מ״ט-נ״ד.

שיעור החומש היומי ליום ראשון, פרשת אמור, ט׳ באייר ה׳תשפ״ו (26 באפריל 2026). פרשת "אמור" מציבה סטנדרטים רוחניים גבוהים עבור הכהנים, משרתי המקדש, במטרה לשמור על טהרתם ועל מעמדם המקודש. הכהנים מצווים להימנע ממגע עם מתים, למעט קרובי משפחתם מדרגה ראשונה, וכן נאסר עליהם לבצע פעולות חיצוניות של צער המבטאות חוסר שליטה או פגיעה בגוף. הכהן הגדול נושא באחריות נעלה עוד יותר; עליו להישאר בדביקות לעבו...

התניא היומי למוצאי שבת, ח׳ באייר ה׳תשפ״ו (25 באפריל 2026). סיום פרק מ"ה בתניא מבאר את עומק הייחוד הנעשה על ידי עוררות מידת הרחמים (יעקב) על השכינה וכנסת ישראל (רחל) הנמצאות בגלות. רבנו הזקן מסביר כי הבכי והקול של יעקב מסמלים את העלאת מידת הרחמים המוגבלת של עולם האצילות אל מקור הרחמים הבלתי מוגבלים ("י"ג מידות הרחמים"), כדי להמשיך משם דביקות של "נשיקין" – "אתדבקות...

פרקים מ״ד-מ״ח.

החומש היומי למוצאי שבת, פרשת אחרי מות-קדושים, ח׳ באייר ה׳תשפ״ו (25 באפריל 2026). סיום פרשת "קדושים" מפרט את העונשים החמורים על איסורי העריות והתועבות שנזכרו בפרק י"ח, ובהם עונשי סקילה, שרפה, חנק וכרת. התורה מדגישה את חומרת קללת הורים ("דמיו בו" – סקילה) ומפרטת את דיני העריות (ניאוף, משכב זכר ובהמה), תוך הסבר רעיוני על הענשת בעלי חיים או צמחים שגרמו תקלה לאדם. רש"י מדג...

השיעור היומי ליום שישי, ז׳ באייר ה׳תשפ״ו (24 באפריל 2026). השיעור לעילוי נשמת שושנה בת זכרי'ה פרק מ"ה בתניא מציג את "מדת יעקב" – דרך נוספת לעבודת ה' הנסמכת על מדת הרחמים. בדרך זו, על היהודי לעורר במחשבתו רחמנות גדולה על הניצוץ האלקי של נשמתו ("חלק ה' עמו"), שירד ממקורו העליון והאין-סופי והתלבש ב"משכא דחויא" – הגוף והעולם הזה המסתירים את אור ה'. רג...