ערך מוסף

מהם אתגרי החינוך הממלכתי החרדי? היכן נקודות התורפה של החברה החרדית ומה נקודות החוזק שלה? האם יש קשר בין ציונות לגיוס לצה"ל? ואיפה תפיסת הראוי של החברה החרדית, פוגשת את תפיסה הראוי של החברה הכללית?  ליאור פרי ישב לשיחה עם הרב, הד"ר והמושרר, בניהו טבילה, חבר סגל בתוכנית מנדל למנהיגות בחברה החרדית וביקש להכיר, להקשיב ולהאיר את החברה החרדית באור שונה.   

שמות, חברות, אפליקציות ודמויות של הבינה המלאכותית, נכנסות לחיינו בקצב מסחרר. משחר ההיסטוריה של האדם אנו יודעים שהמהפכות מקדמות את האנושות והטכנולוגיה משחררת אותנו. אבל המהפכה הזו שונה מכל מה שראינו, שועטת קדימה ומשאירה לנו אבק כוכבים טכנולוגי בתקווה שנספיק לתפוס בזמן את מה שקורה כאן. כדי להבין את גודל המהפכה והשאלות המרכזיות שעולות ממנה, הסכת ערך מוסף יוצא בסדרה של שלושה פרקים בהם ליאור פרי משוחח...

הפרק השני בסדרת הAI עוסק בשאלות מהותיות של שילוב הבינה המלאכותית בעולם החינוך. האם נכון להשתמש בה? ואם כן באיזה אופן? מה הם הייתרונות של שילוב בינה מלאכותית בפדגוגיה ומה הם הסכנות? אילו שאלות ערכיות ומוסריות עולות במפגש בין בינה מלאכותית לחינוך ומה יהיה על החינוך והדורות הבאים אם נשאיר אותם בידי בוטים?  על כל אלה ועוד, שוחח ליאור פרי עם ד"ר עמיחי עמית, פילוסוף וחבר סגל בבית ספר מנדל למנהיגות...

פרק ראשון בסדרה הייחודית מ"אני" ל"אנחנו" - תוכנית קריאה ולימוד בעקבות ספרו של הרב יונתן זקס; מוסריות – שיקום הטוב המשותף בעידן מפולג בפרק הראשון בסדרה מארח ליאור פרי את ד"ר עידו פכטר, תלמידו של הרב יונתן זקס (שאף נפגש עימו בפגישה ששינתה את חייו) ורגע לפני שאנחנו צוללים לקריאה מעמיקה, נערוך היכרות קצרה עם האיש ומעט עם הגותו, בה נעמיק עוד בהמשך.  

מתוך כאב אובדן ומשבר, התאספה קבוצת אנשים לשיחה בסלון. שיחה הובילה לשיחה, למעגל חברים ולתיאור מדויק של בעיה. הלימוד המשותף הביא להקמת מיזם שמנסה לתת מענה לאחת הבעיות הכואבות בחברה, חרמות ונידויים.  ליאור פרי ישב לשיחה בערב פורים עם אורית רז, מנכ"לית עמותת כנפי דרור ושמע ממנה בערב פורים על מסכות, תחפושות וכאבים שצריך לחשוף.

מהו הקו שממנו והלאה "הגענו לפריפריה"? מי היא האוכלוסייה שגרה שם? אילו סוגי פריפריה קיימת בישראל? ובאילו דרכים נכון להגדיר מהי פריפריה? ליאור פרי ישב לשיחה עם פרופ' נורית אלפסי, חוקרת במחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כדי להכיר ולהבין טוב יותר את אתגרי הפריפריה החברתית והגאוגרפית בישראל. 

כבר גלוי וידוע לפנינו שמשבר האקלים הוא עובדה קיימת. כך למדנו בפרק הראשון בסדה עם ד"ר יוני גולדסמית. בפרק השני ישב ליאור פרי לשיחה עם גלית כהן, לשעבר מנכלי"ת המשרד לאיכות הסביבה וכיום ראש התוכנית לשינוי האקלים וביטחון לאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי, כדי ללמוד לעומק את השפעות המשבר במישורים על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

ד"ר יוני גולדסמית הוא חוקר אקלים במכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית בירושלים. במחקרו ובתפקידו מוכיח גולדסמית יחד עם חוקרים נוספים, שמשבר האקלים הוא לא "אולי" אלא ודאי. קיימים מודלים מדעיים שונים שחזו את התחממות כדור הארץ כבר לפני 70 שנה. המודלים דייקו בתחזית שלהם ואם נמשיך להתנהג ולצרוך כפי שאנו עושים היום, הטמפרטורה של כדור הארץ תמשיך לעלות ב3 עד 5 מעלות. המידע אמנם קיים,...

בשנת 1762 פרסם הפילוסוף ז'אן-ז'אק רוסו מסה חינוכית חדשה בשם "אמיל". היצירה נתפסה כחתרנית ומאיימת ונאסרה לפרסום בצרפת מיד כשיצאה לאור. ובכל זאת התפיסות והגישות החינוכיות שמוצגות בספר השפיעו רבות ועד היום על עולם החינוך. ליאור פרי ישב לשיחה עם ד"ר נועה בן יוסף, סוציולוגית של החינוך, חברת צוות בתוכנית מנדל למנהיגות חינוכית בצה"ל ובמכללת לווינסקי-וינגייט, להבין מה הם החיד...

לקראת חנוכה ובעקבות סיפורם המוכר של המכבים והמתיוונים, ישבו ליאור פרי ושלומית שטיינברג, אוצרת אומנות אירופה במוזיאון ישראל לשיחה שראשיתה ביצירה אמנותית מיוחדת, וסיומה בימנו אנו ממש.  חנוכה שמח 

השנים האחרונות מלאות במחלוקות. נדמה שכולנו מתווכחים כל הזמן ומצד שני לפעמים בוחרים לא להתווכח. לא כי אין לנו מה להגיד אלא כי אנחנו בתחושה שהצד השני ממילא לא מקשיב או לא מבין. ממחלוקות אנחנו גולשים למצב של קיטוב. מצב מסוכן שבו המילים נגמרות, והצד השני הופך להיות משותף לאויב. איך מתווכחים? איך מדברים אי הסכמה בלי להגיע לפיצוץ? ליאור פרי שוחח עם ד"ר יאיר בן דוד חוקר ומרצה בתחום הפסיכולוגיה של המ...

מי שמגיע בעונת החורף מכיוון תל אביב, נפגש קודם כל עם רעמת שיער ירוקה על הגג ורק אחר כך מתגלה בניין קרן מנדל. מה זה הגג הזה? מה קורה בו? ומה הקשר בין טבע לעיר? ליאור פרי ועמיר בלבן מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע, ישבו לשיחה. 

מתי הפסקנו לדבר והתחלנו לנהל שיח? נילי טל וד"ר נועה בן יוסף בשיחה על גישות חינוכיות שונות המתייחסות לסוגיית השיח על נושאים פוליטיים בכיתה וביחידה.  

ליאור פרי ורגב בן דוד, חוקר ומנחה בתחום של יהדות ישראלית וציונות, משוחחים על המשמעות היהודית, החברתית והישראלית של צום ט' באב בשנת תשפ"ד.  

ליאור פרי ושלומית שטיינברג, אוצרת בכירה לאומנות אירופה במוזיאון ישראל, משוחחים על היצירה "החרבת בית המקדש" משנת 1625 של הצייר ניקולא פוסן ותוהים, האם באמת אפשר לעצור לפיד בוער שכבר נזרק?  

פרק מיוחד לכבוד ט"ו באב, אשת ההלכה מלכה פיוטרקובסקי וליאור פרי בשיחה מרתקת על אהבה, זוגיות, חורבן ותקווה.  

לקראת אירועי ציון יום השנה לשבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, התיישבו ליאור פרי וד"ר רני יגר, מנהל מרכז הטקסים במכון שלום הרטמן לדבר על טקסים ומשמעותם בחיים שלנו. מתוך כתביהם של ברל כצנלסון וחיים נחמן ביאליק, הם מנסים לשאוב כוחות וכלים לקראת הטקסים המתקרבים.  

לקראת יום השנה הראשון למלחמת חרבות ברזל, שיחול בשמחה תורה לפי התאריך העברי, עולה השאלה כיצד נציין את החג. ליאור פרי התיישב לשיחה עם ניצן ליפשיץ, פעיל חברתי במודיעין, מייסד "אופן השיח" ואביו של לביא ליפשיץ ז"ל שנפל בקרבות ברצועת עזה במהלך המלחמה, כדי לדון בשאלה.  

לקראת יום השנה למלחמת חרבות ברזל, ליאור פרי ומישאל ציון ממכון מנדל למנהיגות משוחחים על אסופת הספדים על הנופלים במלחמה שערכו ועל מה שלמדו בעקבותם. 

לקראת יום הזיכרון, ליאור פרי ופרופסור מיכל בר אשר סיגל חוקרת התלמוד מאוניברסיטת בן גוריון, מתחקים אחר דרכי הפעולה של חז"ל לעיצוב זיכרון בזמן אמת! כיצד עיצבו חז"ל את הזיכרון החברתי של טראומת חורבן הבית המקד?   

מה עתידה של ירושלים? מה היה חזונם של הנביאים? מה הייתה תוכניתו של הרצל לגביה? ומה עלינו לעשות כדי להביא את היום?   הרבה תמר אלעד אפלבום פורסת בפני ליאור פרי את תקוותה הגדולה לירושלים של העתיד.   

איך הפך רעיון קבלי של תיקון, ולילה אחד של לימוד תורה בערב שבועות, לחגיגה הלימודית הגדולה של היהדות החילונית? ליאור פרי ואבישי וול, מראשי הישיבה החילונית בירושלים, עושים מקום לכולם. 

ליאור פרי ואסף בנר, יזם חברתי ומנכ"ל ארגון מהפכת הקשב, משרטטים את הדרך שעוברים ועוברות יזמים ויזמיות חברתיות במטרה לגשר על פערים חברתיים ולהציע תיקון.  

נילי טל וד"ר עמיחי עמית בפרק העוסק בשאלת תפקיד המדינה בדאגה לפרט בהיבט הכלכלי - האם עליה להתערב מעט ולדאוג בעיקר לחירות השלילית של אזרחיה, זו המתרכזת בחופש של הפרט לעשות מה שהוא בוחר, או שמא עליה להתערב יותר ולדאוג לחירות החיובית שלהם - זו המשתדלת למקסם את פוטנציאל השגשוג שלהם, את שוויון ההזדמנויות ואת עצם היכולת לבחור?