הנפשות הפועלות

ישבתי עם אורנה רוטברג, שחקנית וזמרת, על משחק ושירה "טהורים": לשחק ולשיר נטו, בלי במה, בלי אביזרים ובלי פלייבק. אורנה גדלה בבית שבו זה היה דרך חיים. היא מספרת איך הדחיקה את השורשים שלה שנים, ומה המשפט "אני משחקת ושרה, משמע אני קיימת" אומר לה היום. אנחנו מדברים גם על הדמות שניסתה להדחיק שנים, על הצגת יחיד על ג'ניס ג'ופלין, ועל "קיר זכוכית" בבית לסין, שבו היא חוזרת לתפקיד אחרי יותר מעשור. בהנחיית: אל...

ישבתי עם דניאל סבג, שחקן הבימה ("זגורי אימפריה"), שמשחק כרגע בשתי הצגות שונות לגמרי: הקומדיה המשפחתית "להתראות ותודה על הקרמשניט", שבה הוא מגלם את הבן "הלא מוצלח", וקומדיית הדלתות "יתוש בראש" בבימוי נועם שמואל. דניאל מספר איך בונים דמות עם פגם בדיבור בלי להפוך אותה לקריקטורה, ולמה בקומדיה אין דבר יותר מצחיק מהאמת. הוא מסביר איך עבר מהדמות שהביא באינסטינקט, קריקטוריסטית ומוגזמת, לדמות שמדברת ברצינו...

הלכתי לראות הצגה על חנה סנש ומצאתי הופעת רוק. יבגניה נתנוב, במאית ומוזיקאית, מספרת איך נולדה ההצגה על חנה סנש שרצה כיום בתיאטרון תמונע: מהזמנה לפסטיבל במינכן ועד מועמדות לכיפות הזהב. היא מסבירה למה החליטה לכתוב מוזיקה חדשה למילים של חנה, איך חיברו כינור ופסנתר עם ביטים מודרניים, ולמה ההצגה הזאת היא לא מחזמר ולא הצגה דוקומנטרית. זו גם הצגה של עולים חדשים, ששחקניה משחקים בעברית למרות שהם אינם דוברי...

מקברט על השואה שהוצג בפסטיבל פרינג' במולדובה, דרך מחזמר היפ-הופ שירד אחרי 25 הצגות, ועד סרטונים שעולים לרשת ימים ספורים אחרי שנולד הרעיון. ישבתי עם עמרי הכהן, שחקן, כותב ומאלתר, והשיחה התחילה בשאלה אחת: מה זה תיאטרון בשבילו. התשובה: אהבה ושנאה בו זמנית. עמרי מספר על תיכון מגשימים שפתח לו את הדלת, על הפרויקט "גיבור" שהשקיע בו חודשים ונגמר מהר מדי, ועל "פרחים לא משקרים", ההצגה הדרמטית היחידה כמעט שע...

ישבתי עם מעצבת התלבושות אביה בש ושמעתי למה בגד שנראה כאילו יצא אתמול מהחנות הוא בעיה על הבמה. אביה מספרת איך היא מיישנת וצובעת בגדים כדי שתהיה להם היסטוריה, למה היא מעדיפה לקנות יד שנייה, ואיך כחול ואדום סיפרו סיפור שלם ב"מעגל הגיר הקווקזי". מהסנדלים והגרביים ששכנעה שחקן ללבוש, דרך חליפות הלטקס ב"חוות החיות", ועד החייט והסנדלר שהמקצוע שלהם נעלם. נגענו גם בליווי אינטימי, שהיא עושה. אביה מספרת איך ה...

בהצגה אחת ארז שפריר משחק את הסבתא שלו. בהצגה אחרת הוא נבל שהקהל מפחד ממנו. ישבתי איתו כדי להבין איך אותו גוף עושה את שניהם. ארז שפריר הוא שחקן ובמאי ויותר מעשרים שנה בלהקת תיאטרון החאן. בדרך הוא עבר דרך תיאטרון צה"ל, בלט קלאסי וקבוצת הצעירים של תיאטרון חיפה. בשיחה דיברנו על קלאסיקות קומיות כמו "החולה המדומה", ועל "מחכים לגודו", שבו הוא משחק את דידי. הוא סיפר איך הוא ויוסי עיני התבלבלו בחזרות בלופ...

בכל אחד מאיתנו יש שטן - וכדי לשחק אותו על הבמה, קודם צריך להכיר בו. ישבתי עם השחקנית ריקי בליך, שמככבת כרגע ב"אוי, אלוהים" וגם ב"להתראות ותודה על הקרמשניט" ריקי מספרת על הליהוק הנועז של נורמן עיסא כאלוהים ועל התגובות שעורר, על הסדנה בת שלושת הימים עם המורה פיליפ גולייה שלימד אותה להתבזות בגדול על הבמה, ועל מה שהיא לומדת עכשיו מהמפגש עם ליה קניג המופלאה בהצגה "מרציפנים". בדרך היא גם חושפת למה במת ה...

ישבתי עם גיא באומהקר , מעצב קרבות במה, לשיחה על העולם הנסתר שמאחורי כל סצנת אלימות שראיתם על במה: איך בונים קרב סכינים אמין בלי לסכן אף אחד, למה "טוטאלי" לא אמור להיות "אמיתי", ומה קורה כשהגבול הזה נחצה בפועל. גיא חושף את המיתוסים הכי נפוצים על בטיחות בתיאטרון - כולל האמונה שגויה שקרב במה יכול להיות "מאה אחוז בטוח", ולמה זה בדיוק ההפך. הוא מספר על עיצוב הקרבות ב"רומאו ויוליה" ובהצגות נוספות שעבד ע...

מה קורה לדרמה כשאין יותר מוות? הבמאית מתן דרעי בדש בוחנת את זה דרך "איבנוב" של צ'כוב, ומשם הפרק פשוט נפתח לכל כיוון. היא מספרת איך הפכה את "המלך הולך למות" של יונסקו למלך שהוא בעצם כוכב רוק, שמתקלף לאט על הבמה, ומסבירה למה קלאסיקות תיאטרון הן בשבילה כמו לקבל את חתיכת הבשר הכי טובה במטבח - אתגר גדול יותר, אבל תוצאה ששווה את זה. ישבתי איתה גם על "הכי בבית בעולם", מחזה שהיא כתבה ממש כשהיו טילים מעל ה...

ישבתי עם אלירן כספי, במאי, מחזאי ושחקן, לשיחה על הרגע שבו ההצגה שלך הופכת לחיים שלך - ולהפך. אלירן מספר איך הגירושים שלו הפכו קודם לבלוג, ואז להצגה "אבא יצא מהקבוצה", שרצה כבר ארבע שנים ואולי בקרוב תהפוך גם לסדרה. דיברנו על איך זה מרגיש כשהילדות שלך יושבות באולם ורואות את עצמן מיוצגות על הבמה, ועל אשמה כנושא שחוזר כמעט בכל יצירה שלו - מה"אבא" שעוזב את המשפחה ועד למחזה החדש שהוא כותב עכשיו, על אדם...

ישבתי עם הדר גלרון - שחקנית, במאית, מחזאית, תסריטאית וקומיקאית - לשיחה שנעה בין הבמה בתל אביב לתיאטרון הלאומי בפראג, בין הצגות בחצרות בני עקיבא לפקסים שהגיעו מהרבנות בירושלים. הדר מספרת איך תיאטרון הפך אצלה לדרך חיים אחרי שעזבה את הבית, ואיך אמונה בלי דת מלווה אותה על הבמה עד היום. היא לוקחת אותנו מהסיפור מאחורי ההצגה הראשונה שכתבה תוך שלושה ימים, דרך "מקווה" שרץ כמעט 11 שנה בפראג, ועד לרגע שבו הב...

השחקן ניר שטראוס פותח את הפרק במשפט שנשאר איתנו הרבה אחרי שהוקלט. בשיחה פתוחה ואישית הוא מדבר על מה שקורה כשהאור על הבמה יורד, על הפער שבין הדמות לבין עצמו, ועל הרגע המצמית ביותר שהוא מכיר בהצגת "השחף" - הרגע שבו קוסטיה יוצא מהבמה. ניר, שגילם את קוסטיה בעיבוד של עודד קוטלר לשחף, משתף גם על הצגות היחיד שכתב וביים - "סבא שלי רמטכ"ל" ו"אאוטסיידר" - ועל האתגר שבעיבוד "שלושה ימים וילד" לבמה. הוא מספר ע...

ישבתי עם אולה שור סלקטר, שחקנית בתיאטרון הקאמרי כבר יותר מעשרים שנה, וגיליתי איך היא בונה דמות שלמה מתוך כמה שורות על דף. דיברנו על קתרין האילמת ב"אמא קוראז'", על "קברט", "גרושים" - הצגה שהתחילה כהצגת קורונה והוצגה בבתים פרטיים, עם קהל יושב כמעט לידה. נגענו ב"נרות יום הולדת", שם היא משחקת אישה שמתאהבת בגיל 88, ובעוגה שנאפית ממש על הבמה באמצע ההצגה. התדיינו על "הלוויה חורפית", שעולה בימים אלו בקאמר...

ישבתי עם עידו קולטון, במאי עולה בתיאטרון גשר, שמספר איך תיאטרון הציל אותו כשהיה ילד, ואיך המפלט הזה הפך למקצוע חיים. מהילד שביים את טקסי הסיום בבית הספר, דרך הלוואה מהבנק שלקח בגיל 19 כדי להעלות את ההצגה המקצועית הראשונה שלו, ועד לרגע שבו טלפון מעיתונאית שינה לו את הקריירה מהיסוד. דיברנו על המעבר מבימוי למשחק ובחזרה, על הכלבה שהיא הלב של "מישהו לרוץ איתו", ועל ההחלטה האמיצה שלו להביא אל הבמה מוות...

מה גורם לשחקנית להישאר נאמנה לבמה בלי לאבד את הלהט? הלנה ירלובה מסבירה למה בשבילה זה עניין של רעב תמידי, תמיד לחפש את האתגר הבא. בפרק הזה היא פותחת את תהליך העבודה שלה כשחקנית: איך היא בונה תפקיד מתוך היגיון שקודם לרגש, ולמה ההתרגשות הזאת לא נעלמת גם אחרי עשרות שנים על הבמה. מספרת על הדרך הארוכה שעברה, התחלה ברוסיה, המשך בגרמניה וביידישפיל, השותפות בהקמת תיאטרון מלינקי, ועד ההצטרפות לקאמרי. אנו עו...

ישבתי עם תומר שרון, הלא הוא תומש, שמגלם כרגע על הבמה דמות שכל מה שיש לה להגיד זה "אני מעדיף שלא". תומר סיפר לי איך בגיל תשע הוא נתקע מול עיבוד ישן ומצולם בשחור-לבן של "ברטלבי" של הרמן מלוויל, לא הבין מילה, ומאז לא הצליח להיפטר מהדמות.שלושים שנה אחר כך הוא כתב, הלחין, ביים ומגלם לבד את "גדליה" - עיבוד ישראלי למשרד סופרי סתם, שבו עובד אחד מסרב לעבוד, ולאט לאט הסירוב הזה הופך לאיום הכי גדול על כל מי...

ישבתי עם יובל גרבר, בת לשחקנית שגדלה במסדרונות הבימה וברחה מהתחום, עד שגילתה שהיא כן שייכת לתיאטרון, רק מהצד השני של הבמה. יובל, הדוברת של תיאטרון באר שבע ובעלת סוכנות יחסי ציבור משלה, מספרת איך היא מלווה קריירות של שנים, איך היא נלחמת על כל כתבה, ואיך נראית עבודה שבה ההצלחה שלך היא לגמרי בלתי נראית. דיברנו על הפקת התיאטרון של יוסף סוויד - שהתחילה בלי שום קשרים בחו"ל, בלי היכרות עם אף כלי תקשורת,...

הוא עמד על הבמות הכי גדולות בעולם, שר בעברית ובאנגלית, ומעולם לא הופיע בשישי או בשבת. גם לא כשזה כמעט עלה לו בתפקיד ראשי בברודוויי. בפרק הזה אני יושב עם דודו פישר - שחקן, זמר וחזן, שגילם את ז'אן ולז'אן ב"עלובי החיים" בארץ, בלונדון ובברודוויי, וכרגע חוזר לתפקיד ראשי במחזמר "היומן" בתיאטרון חיפה, לצד גילה אלמגור ובבימוי משה קפטן. דודו מספר איך הגיע לתפקיד החלומי בלי שום ניסיון משחק, ועל הברכה שקיבל...

ישבתי עם נועה שכטר - במאית, יוצרת, והמנהלת האמנותית החדשה של תיאטרון הסימטה. נועה עברה את כל הדרך: מלצרית בקפה החאן, עוזרת אישית של עומרי ניצן בקאמרי, מקימת פרויקט המחזאים ופורום הנשים, מנהלת אמנותית של צוותא - ועכשיו, אחרי יותר מעשרים שנה של עשייה, היא מביימת על במת החאן את "מי שסוכתו נופלת" ונכנסת לנהל את תיאטרון הסימטה. דיברנו על מה זה לסחוב ספסל מהבית לתיאטרון ולכבס בגדים לשחקנים, על החיפוש של...

מתי בפעם האחרונה שמתם לב לסאונד בהצגה? אם התשובה היא "אף פעם" - כנראה שהוא עבד מצוין. ישבתי עם אוהד מנור, איש הסאונד של עולם הבמה, לשיחה על המקצוע הכי בלתי-נראה בתיאטרון. אוהד מתאר עבודה שכל כולה הכרעה מתמדת - על מה לשים את הפוקוס בכל רגע ורגע: מתי המילה מנצחת, מתי השירה, ומתי הדבר הנכון לעשות הוא פשוט לסגור הכל ולתת לשקט לדבר. דיברנו על "מובנות דיבור" שהיא לב-ליבו של העניין, על ההבדל בין הדמוקרטי...

מה קורה כשהבמה מפסיקה להיות מקום שעומדים עליו, והופכת לכלי שחיים דרכו? ישבתי עם אנה דוברוביצקי - שחקנית שמסתכלת על המקצוע לא כעמידה במרכז וקבלת מחיאות כפיים, אלא ככלי לראות בני אדם. דיברנו על צ'כוב שמביט בנו בחיוך בזמן שכולנו חיים את החיים "סתם", על נשים חזקות שמתחת לשריון הן השבירות מכולן, ועל מה זה אומר לגלם את ילנה ב"דוד וניה" במלינקי כשהפרופסור על הבמה היה פעם הפרופסור שלה באמת. על בלאנש שהפרו...

גל זק היה ילד שישב בקהל של החאן ונשבה. היום הוא על הבמה הזאת, מחליף עשרים דמויות בלי מילה אחת, מטפס על פסנתר כנף כמו קונג פו פנדה במקדש, וקורא קוקוריקו ביער כמו הירשל המשתגע של עגנון. בפרק הזה אני יושב עם שחקן צעיר שכבר נושם חנוך לוין, שי עגנון, ברכט וטנסי וויליאמס — ובין הצגה להצגה גם מתרגם את שייקספיר, עד כדי טיסה לסטרטפורד כדי לשבת על קברו ולסיים שם פואמה שמעולם לא תורגמה לעברית. דיברנו על מה ז...

איך משמרים את קסם הבמה חי, בעידן שבו הכל נמצא במרחק גלילה מהירה בנייד? 📱🤔 הפעם אירחתי את הבלוגרית ומבקרת התיאטרון, עדי קורן, לשיחה שהיא הרבה מעבר למדיה חברתית. ישבנו לדבר על הדרך האישית והמרתקת שלה, על הרגעים שבהם הרגישה כמו "אורחת לרגע" בעולם התרבות הממוסד והתמודדה עם תסמונת המתחזה ("מי אני בכלל שתיאטרון יזמין אותי?"), ועל איך היא בנתה קהילה מדהימה של אלפי חובבי תיאטרון בגובה העיניים. בפרק הזה...

הפעם ב"הנפשות הפועלות", ישבתי לשיחה חשופה, עמוקה ומטלטלת עם השחקן המוערך מוראד חסן, על המפגש החזיתי והבלתי נמנע שבין הבמה לבין הטרגדיות של החיים. מוראד לוקח אותנו אל מאחורי הקלעים של הטלפון הדרמטי שקיבל בעיצומו של אבל משפחתי, וצולל איתי אל אחד הפרויקטים המורכבים והרגישים ביותר שלו – ההצגה "שורה", המתעסקת באופן ישיר וכואב במלאכת הקודש הקשה מנשוא של אוספי הגופות של חללי ה-7.10. דיברנו על היכולת להבי...

הפעם ישבתי לשיחה עם אודם רדאי במאית צעירה שלא מפחדת מקצת סכנה, לא באולפן (שהוקלט בצל "מלחמת איראן, עונה 2") ולא על הבמה. בפרק קצבי ומלא בתובנות, שוחחנו על שלוש ההצגות שלה: Happy Place , ג'ון ומרי דו והבייבי האחרון – המורה . אודם שיתפה על היכולת המופלאה של המוח לנתק כל רעש רקע לטובת היצירה, ועל האתגר הגדול מכולם של במאי צעיר: להקשיב לתחושות הבטן שלו, לגלות סבלנות, ולא לתת לאף אחד לערער לו את המרכז...