פונדק הנשמות

[ סיפורו של הפונדקאי - חלק א' ] ----------------------------------- יוצרי הפודקאסט: דניאל פידלמן וחיים גורוב-גלברט אפיון עולם: חיים גורוב-גלברט, ענבל יפה, דניאל פידלמן כתיבה: דניאל פידלמן הגשה ועריכה: חיים גורוב-גלברט קולות נוספים: אודליה גולדמן וצפריר גרוסמן ----------------------------------- עוד על שעטנז ויוצריו - תוכלו למצוא ב אתר הרשמי של המיזם . היכנסו והרשמו לניוזלטר לקבלת על העיד...

[ משהו קטן וטוב - מאת יונתן צוריה ] לקריאת הסיפור לחצו כאן פרויקט "מכונת המוות" התחיל מקומיקס אינטרנטי - Dinosaur Comics - שבו הוצע הרעיון של מכונה שכל מה שהיא עושה זה לתת לאנשים את תוצאות המוות שלהם. היא תמיד צודקת, גם אם היא הניסוח שלה מדי פעם מעורפל בכוונה. הרעיון הוליד שלל סיפורים קצרים שלקחו את הבסיס ולקחו אותו למקומות שונים: אימה, דרמה, קומדיה, סאטירה. וגם שיחקו כל אחד עם מכניקה נוספת והיסטו...

[ עורי - מאת דניאל פידלמן ] לקריאת הסיפור לחצו כאן כמו הנהר, לא היה לי מושג לאן הסיפור הזה יקח אותי כשפתחתי בו. חשבתי לכתוב על מוצאי אל שלפני אברהם ולמה איבדו אותו בדרך, אבל מהר מאד הבנתי שהראשונה בה התחלתי, קמעור, היא היא הגיבורה ושאת הסיפור שלה אני רוצה לספר פה; הוא ולא מנעד, הוא ולא רצף. גם את שמה לא תכננתי, חיפשתי צירוף אותיות שישמע שמי מספיק ועדיין זר מאד והגעתי לקמעור שהיה סתום לי לחלוטין. ר...

[ ללכת לעזאזל - מאת יהודית קגן ] לקריאת הסיפור לחצו כאן יש האומרים שהסיבה שעמלק "זכה" במעמד מיוחד כל כך ביהדות היא מפאת השוני העצום בינם לבין עם ישראל; ממש שני הפכים, שחור ולבן, שמן ומים. אך הפרשנות שאני יותר אוהבת היא הפוכה – בין עמלק ועם ישראל יש דמיון עמוק וגדול למעט איזו נקודה אחת עמוקה וקריטית. והיא כל ההבדל. הסיפור נכתב מתוך רצון לשחק עם הרעיון 'עמלק כיצורים קסומים', כפלא. דווקא בגלל שאין לנ...

[ השרוף - מאת דניאל פידלמן ] לקריאת הסיפור לחצו כאן הסיפור הזה התבשל אצלי זמן רב, הולדתו בביטוי 'נשרף' כדי לצייר התחרדות. מזמן חשבתי לקחת אוטו נ-נח, הפורץ בפראות אל מרחבים לא לו וסוחף אנשים לריקודים, ולהקצין אותו לכדי אוטו נ-נח רפאים, שמי שנכנס למעגל ריקודיו לא יוצא ממנו, לא באמת. במקור, כשהיה בראש שלי, זה התרחש בכלל בקיבוץ, אבל ברגע שהתחלתי לכתוב הבנתי שאימה ממן זה חייבת לגעת באופן אינטימי במרחבי...

[ רסיסים - מאת יהודית קגן ] לקריאת הסיפור לחצו כאן הסיפור הזה נכתב אחרי הצטברות של אירועים והתבטאויות אלימות שגרמו לי להרגיש כאילו החוקים הבסיסיים של המציאות השתנו, וגילינו פתאום שהלוט הוסר מצער ופחדים שעד עכשיו היו מודחקים מתחת לפני השטח. אבל בניגוד לדימוי שעצם הדיבור על הכאב יוצר ריפוי, הגילוי שלהם לא יצר הקלה אלא קשיים והתמודדויות חדשים. כאילו הורידו מאיתנו פלסטר בכוח ותלשו אתו עור חשוף ושיערות...

[ ציורים - מאת מרים מימון ] לקריאת הסיפור לחצו כאן כבר כשהייתי ילדה למדתי את המדרש שלפיו נח ומשפחתו הם לא היחידים ששרדו את המבול - עוג בן הרפאים נצמד לתיבה בזמן המבול והמשיך לחיות שנים רבות לאחריו. שבת קיצית אחת נזכרתי במדרש ותהיתי פתאום, איך עוג לא גווע ברעב במשך שנה שלמה של מבול? נח בוודאי ידע שהוא נצמד לתיבה, נח בוודאי דאג לכל צרכיו של עוג. אחרי שהסיפור נכתב גיליתי מדרש אחר, לא מוכר, שבו מתואר...

[ עגורים - מאת דניאל פידלמן ] עגורים זה סיפור שנולד מתוך מילת מפתח באחד מפרוייקטי הכתיבה. המילה הייתה 'עגורן' ואני ניסיתי להחזיר אותה לשורשה, להחיות את המטאפורה שעומדת בבסיס המילה הזו. אחרי שיטוט ויקי קצר, גיליתי שהמקור הוא יווני ושביוונית, כמו באנגלית, המילה לעגורן ולעגור זהה ממש, וידעתי שכדי לדבר עליה, עלי לשוב לעולם הצעיר שמשק כנפיה עדיין נשמע בה היטב, ולו בגס שבלבבות אם רעב הוא. -- דניאל פידלמ...

[ אש לבנה - מאת איל חיות-מן ] לקריאת הסיפור לחצו כאן יש הבחנה ידועה של ג'ורג' מרטין בין כותבים אדריכלים - שעורכים מדידות, מחשבים עומסים ומשרטטים את "התמונה הגדולה" לפני שהם ניגשים בכלל לכתיבה; ובין כותבים גננים, שזורעים זרע ונותנים לו לגדול. אני אדריכל מובהק, ולפעמים לוקח לי חודשים להגיע למבנה הנכון של סיפור. אבל "אש לבנה" עבד אחרת: מרגע שהרעיון לסיפור עלה בדעתי כאילו משום מקום, ועד סיום הטיוטה הר...

[ חטאת - מאת דניאל פידלמן ] לקריאת הסיפור לחצו כאן 'חטאת' נכתב ב2017, עמוק בגלות שיזמתי לעצמי, בכפר נידח בסרביה, בלב הבוץ ותרנגולות, עבור פרוייקט של כתיבה משותפת שיצר בדיעבד את התשתית לשעטנז. זה אכן סיפור של גלות: קולות רבים בעשורים האחרונים של המד"ב קראו דווקא כך את עתידנו בכוכבים: לא רק חלוציות בוהקת, בוטחת ומבטיחה, כי אם בדידות שלא תאמן בין מרחקים לא נתפסים, ניכור מהאנושות וממה שאנושי. ניסיתי ל...

לא ידוע כיצד מתאספות הנשמות באותו פונדק מסתורי, מה מביא אותן לשם ולאן ימישכו הלאה. אך אותן עוברות דרכים בין העולמות, שמצאו בו מזור לנפש עייפה ומקום לנוח בו, לפחות לעת עתה, ימצאו בו גם סיפורים; סיפורים מפי נשמות אחרות, עוברות דרכים כמוהן, סיפורים מפי הפונדקאי המסתורי (האם גם הוא נשמה כפטרוניו, או שמא מישהו או משהו אחר?), ואפילו סיפורים שעלו מהן עצמן, אולי אותם סיפורים שהמלאך האמון על השכחתם לקח כשה...