המעבדה The Lab

לאן עוד אפשר למתוח את גבולות הניטור הרפואי?  בפרק הסיום נשמע איך פענוח מולקולות שאינן מתנדפות מאפשר למפות מחלות ברמה המולקולרית, ומדוע ניטור מדויק יותר הוא המפתח לטיפול מותאם אישית – כזה הממוקד בתאים החולים בלבד וחוסך מהגוף את מחירו הכבד של טיפול-יתר אורח: פרופ' חוסאם חאיק, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית וביו-רפואית, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ו...

ההצלחה של האף האלקטרוני הרימה את הרף והציתה כיווני מחקר חדשים. בפרק הזה נבין איך הותאם האף האלקטרוני לזיהוי 17 מחלות נוספות מלבד סרטן הריאות, ונכיר פריצת דרך משלימה: מדבקת עור חכמה לזיהוי מחלות מדבקות. מדבקה בעלת כושר איחוי עצמי, שמביאה ומנגישה רפואה מתקדמת גם לתושבי הדרום הגלובלי אורח: פרופ' חוסאם חאיק, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית וביו-רפואית, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל  עורכת ומגישה: ג...

מחלות לעיתים מותירות בגופנו "טביעת אצבע" כימית – תרכובות נדיפות שמשתחררות אל האוויר שאנו נושפים. בפרק הזה נחזור לרעיון עתיק עוד מימי יוון הקלאסית, ונראה כיצד הוא הפך לבסיס לפיתוחו של האף האלקטרוני. נלווה את הטכנולוגיה מרגעי השיא וההצלחה במעבדה, ועד לאתגר הניצב בדרך ליישומה בשטח: המעבר מניסויי מעבדה לניסויים קליניים ויישומי אבחון נגישים ומצילי חיים בבני אדם אורח: פרופ' חוסאם חאיק, חבר סגל בפק...

האם אפשר לבנות מכשור טכנולוגי שיודע "להריח" מחלה עוד לפני שמופיעים התסמינים הראשונים שלה? בפרק הראשון נצא למסע בעולמות ההנדסה הכימית ופיתוח חיישני הקצה הזעירים, נבין כיצד הם מאפשרים לענות על השאלה הזאת, ונחשוף את המניע והחזון שהציתו את המחקר כולו אורח: פרופ' חוסאם חאיק, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית וביו-רפואית, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רו...

פשיעה אינה רק מעשה של הפרט, אלא תופעה המתרחשת במפגש שבין האישי לחברתי. בפרק זה נחקור את מערכת היחסים המורכבת בין האדם לסביבתו, ונבחן כיצד מערכות השלטון – המשטרה, הרווחה ובתי המשפט – מעצבות את תפיסת הפשיעה, מנסחות נורמות ושומרות עליהן אורחת: פרופ' קרן גואטה, ראשת התוכנית לקרימינולוגיה קלינית, במחלקה לקרימינולוגיה, באוניברסיטת בר-אילן עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש...

מה מביא אדם לעבור על החוק? מאחורי סיפורים רבים של עוברי ועוברות עבירה מסתתרת היסטוריה של טראומה מתמשכת המובילה למסלול חיים מורכב. אם הטראומה עיצבה כך את המציאות שלהם, איך בכל זאת אפשר להתערב, לקטוע את המעגל ולשנות כיוון? אורחת: פרופ' קרן גואטה, ראשת התוכנית לקרימינולוגיה קלינית, במחלקה לקרימינולוגיה, באוניברסיטת בר-אילן עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בני...

מאחורי כל אדם המבצע עבירה עומדת משפחה שעולמה התפרק. מאחר שרוב עוברי העבירה הם גברים, בנות הזוג והאמהות הופכות לא פעם לנפגעות השקופות של האירוע. מה עובר על אמא שבנה ביצע פשע? איך החברה מסתכלת עליה? ואיזה מחיר משלמים הילדים שנשארים מאחור? אורחת: פרופ' קרן גואטה, ראשת התוכנית לקרימינולוגיה קלינית, במחלקה לקרימינולוגיה, באוניברסיטת בר-אילן עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון...

מהו מדע הוויקטימולוגיה, וכיצד הוא משנה את מפת הטיפול בנפגעות ונפגעי עבירה? בפרק הסיום נבחן איך אפשר – ואף הכרחי – לשתף את הנפגעים עצמם בתהליכי מחקר ועבודה מול הגופים הציבוריים, כך שיהפכו מ"נושא מחקרי" לשותפים פעילים בעיצוב שירותי השיקום והמדיניות החברתית אורחת: פרופ' קרן גואטה, ראשת התוכנית לקרימינולוגיה קלינית, במחלקה לקרימינולוגיה, באוניברסיטת בר-אילן עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת...

החושים הם השער שלנו אל העולם – הדרך שבה אנו תופסים צבע, צורה, צליל וריח. בפרק זה אנו יוצאים מן החוויה החושית הבסיסית ומתמקדים בהיבט האסתטי של תהליכי ההאבקה: מגלים כיצד מנגנוני הפיתוי של עולם הצומח מיועדים למאביקים ובו בזמן מעצבים גם את החוויה והתפיסה האנושית. רב שיח המשלב בין חקר חרקים, פילוסופיה של צלילים וקשרים בטבע, והמעשה האומנותי, שמציע דרכים חדשות לחוות את מנעד החושים שלנו. בהשתתפות:&n...

במהלך מיליוני שנות אבולוציה נוצרו צמחים בעלי טקטיקות מרהיבות של חיקוי: הם עוטים צורות, צבעים וריחות של פרחים אחרים ומושכים מאביקים – מבלי להעניק להם צוף או מזון בתמורה. הפרק השני בסדרה צולל אל מיומנות החיקוי והפיתוי בטבע, ועוקב אחר הגבול הדק שבין מניפולציה מזיקה כמו הונאה ומניפולציה לגיטימית, כפי שמשתקפות במעשה האומנותי ובמנגנונים הפיננסיים בחברה האנושית.   בהשתתפות: פרופ' יעל מנדליק, ח...

קו-אבולוציה היא אחת התופעות המופלאות בטבע: תהליך בו שני מינים משתנים ומסתגלים ביחד זה לזה ולסביבה לאורך מיליוני שנים, עד ליצירת קשר גלוי ומובהק של תלות הדדית להישרדות. בפרק זה אנו בוחנים כיצד רעיון ההשתנות המשותפת משתקף בתחום האבולוציה התרבותית, ומה כוח השפה בעיצוב חוויית עולמנו. רב שיח המזמין אותנו לבחון כיצד עקרונות אלה של ערבות והסתגלות הדדית יכולים לעצב גם את המרחבים והקהילות האנושיות שלנו.&nb...

הדיון בקו-אבולוציה הוביל לדיאלוג חי עם הקהל: פרק זה מביא שאלות סקרניות ותשובות מעמיקות שחותמות את הסדרה. משתתפות: פרופ' תמר קיסר, חוקרת ומרצה בחוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה - אורנים. פרופ' אילת שביט, פילוסופית של הביולוגיה, חוקרת ומרצה בתל-חי אוניברסיטת קרית שמונה שבגליל, עמיתת מחקר בטכניון, יושבת ראש האגודה הישראלית לפילוסופיה. מור קדישזון, חוקרת עצמאית, עורכת ומתרגמת ד"ר אילאיל פרת,...

אנחנו חיים בעידן המסך. כיצד ההתבוננות הדיגיטלית משנה את תהליכי היצירה של אומניות ואומנים עכשוויים? וחשוב מכך: איזו מציאות אנושית חדשה צומחת מתוך המפגש הזה? פרק מסכם על השפעות המסך על האומנות החזותית, ועל הרגע שבו הדימוי המשוכפל הופך למציאות עצמה. אורח: פרופ' אמריטוס חיים מאור, אומן פעיל, אוצר עצמאי וחוקר אומנות עכשווית, חבר במחלקה לאומנויות באוניברסיטת בן גוריון בנגב עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עור...

דרך עבודתו של מרסל דושאן, ננוע בין שתי דרכי התייחסות של האומנות אל החיים: האומנות כצילום רנטגן שמבקש לחדור מבעד לעור, לחשוף את אבני הבניין של היקום, החיים והנפש, ולתת להם ביטוי חזותי. והאומנות כקיר, אומנות שעסוקה בעצמה ולא במציאות סביבה. אורח: פרופ' אמריטוס חיים מאור, אומן פעיל, אוצר עצמאי וחוקר אומנות עכשווית, חבר במחלקה לאומנויות באוניברסיטת בן גוריון בנגב עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר...

כיצד יכולה האומנות להסתכל במציאות כמו בראי ובכל זאת לספק לנו מבט עליה? בעקבות יצירותיהם של פול סזאן, וינסנט ואן גוך ופול גוגן, נראה כיצד הראי האומנותי מפרש את המציאות ומגלה בה אמת עמוקה יותר. אורח: פרופ' אמריטוס חיים מאור, אומן פעיל, אוצר עצמאי וחוקר אומנות עכשווית, חבר במחלקה לאומנויות באוניברסיטת בן גוריון בנגב עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, ע...

במשך מאות שנים, השאיפה הגדולה של האומנות המערבית הייתה לחקות את המציאות, להוות חלון שקוף אל העולם. אך מה נדרש מאומן כדי להביט במציאות במבט "נקי" וחלק, נטול פילטרים? בפרק זה נבחן את הגישה הריאליסטית, את גבולות החיקוי (המימזיס), ואת העמדה המרתקת שתופס היוצר מול העולם שהוא מבקש לשעתק.   אורח: פרופ' אמריטוס חיים מאור, אומן פעיל, אוצר עצמאי וחוקר אומנות עכשווית, חבר במחלקה לאומנויות באוניברסיטת בן...

מהי השפה האומנותית, והאם אפשר לחוות אומנות מבלי להבין אותה? נבקש לפצח את הקוד של השפה האומנותית, ולבדוק כיצד תכנים חזותיים מתכתבים זה עם זה כדי ליצור רשת סבוכה של כוונות, מטאפורות ומשמעויות נסתרות. אורח: פרופ' אמריטוס חיים מאור, אומן פעיל, אוצר עצמאי וחוקר אומנות עכשווית, חבר במחלקה לאומנויות באוניברסיטת בן גוריון בנגב עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בני...

איך אנחנו לומדים שאנחנו "שווים" ובעלי ערך? בפרק הראשון נכיר את המנגנונים המעצבים את הערך העצמי שלנו – גם שצומחים מתוך יחסים אנושיים קרובים וגם שמוכתבים על ידי מבנים חברתיים וכלכליים. נבחן מה קרה למנגנונים הללו במהלך המאות ה-20 וה-21, וכיצד התהליכים שינו מן היסוד את בתי הספר ואת הקשר שבין מבוגרים לילדים. אורח: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמי...

במשך החיים אנחנו פוגשים דמויות שמטביעות בנו חותם עמוק. אלה לא תמיד המודלים הקלאסיים לחיקוי, אלא אותם אנשים שהעניקו לנו תחושת ערך פשוטה ואמיתית. בפרק השני נבין את תפקידן הקריטי של דמויות משמעותיות בהתפתחות שלנו, ונבחן מדוע חיוני שילדים יפגשו דמויות כאלה גם מחוץ לסביבה המשפחתית – במרחב הבית-ספרי. אורח: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית...

מה קורה כשמערכת החינוך משעתקת את המערכת הכלכלית? בפרק השלישי נצלול למחירי זליגת הניאו-קפיטליזם אל תוך בתי הספר. נבחן כיצד ערכי השוק ותודעת הצרכנות מעצבים את היומיום של התלמידות והתלמידים, ונשאל את השאלה המתבקשת: אילו ילדים מצליחים לפרוח בתוך המודל הזה, ומי הם אלה שנשארים מאחור ונפגעים מהשיטה? אורח: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית,...

במציאות הניאו ליברלית שאנחנו חיים בה, כשהההורה הופך לצרכן, בית הספר לספק שירות והילד למוצר – מורות ומורים רבים פוגשים פער כואב בין השליחות שהביאה אותם להוראה לבין מציאות שנמדדת בכלים מסחריים. בפרק הסיום נצלול לחוויות של אנשי החינוך בשטח, ונציג את האפשרות המעשית והעמוקה לשינוי: חונכות מחוללת, שמחזירה את המשמעות, האמפתיה והאדם למרכז. אורח: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית,...

האם החינוך בישראל במשבר?  פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד. פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות...

האם החינוך בישראל במשבר? פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד. פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצל...

האם החינוך בישראל במשבר? פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד. פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצל...

האם החינוך בישראל במשבר? פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד. פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצל...